22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"ניו יורק" נמצאו 20 פוסטים

Fun and the city - ניו יורק כמקום מפלט - חלק א׳

  ממש לא תכננתי לנחות בסיטי בתקופה הקרובה. הנסיעה הזו היתה לגמרי לא מתוכננת וממש מבולבלת. דודי האהוב אשר חי בתפוח שנים רבות חלה ואושפז בבית החולים, ואמי , האחות הגדולה, חשה לחצות אוקיאנוסים סוערים על מנת לבקר אותו. אמי לא כל כך רצתה לנסוע לבד, וכך קרה שהצטרפתי אליה. רק כשהגענו לניו יורק הסתבר שנטשתי את ילדי חשופים לטילי מלחמה... אכולת רגשי אשם ודאגות, בין ביקור אחד למישנהו בבית החולים, הספקתי גם לעשות אסקפיזם קטן ולהתענג על העיר שכה אהובה עלי. על מגדליה, האוויר המזוהם שלה, החום הבלתי נסבל, הלכלוך והצפיפות, ומאידך להתענג על טעמיה המגוונים והאין סופיים, צבעיה, צליליה, פרצופיה והטמפו המטורף שלה.  זו הפעם הראשונה שלי בניו יורק ללא כל תכנון מוקדם (טוב, היו שאריות שלא הספקתי מביקורים קודמים, שנשארו לי בראש, מחכים להזדמנות לבצבץ ולהפציע כאומרים ״בקרי אותנו״...). מכיוון שעיקר תשומת הלב הוקדשה לבית חולים, ורק שאריות הזמן בהן החולה ישן או נדקר ונבדק על ידי הרופאים, איפשרו גיחות לעיר, הרי שעיקר הביקור הפעם הסתפק באוכל וקניות (סוף הדרך!!!).    העיר באפור טעימה ראשונה - Carnegie deli - מעדניה יהודית ניו יורקית מהסרטים ביום הראשון, בהפוגה בין הביקורים, יצאנו לסעוד צהריים בדלי יהודי ידוע ומפורסם: קרנגי דלי. מדובר במסעדת פועלים, שהעיצוב שלה נשאר כפי שהיה, כנראה, שנים רבות מאד. על הקירות, תמונות של מפורסמים שסעדו את לבבם במקום, וכפי שניתן לראות בתמונה - היו הרבה כאלה... למרבה השמחה, גם התפריט לא השתנה!! סנדוויצ׳ים ניו יורקיים עבים ועסיסיים עמוסי בשר: פסטרמי, קורנד ביף ועוד ועוד מטעמים. המסעדה עמוסה סועדים. הישיבה סביב שולחנות ארוכים, אחד מול השני, כשלצידנו יושבים סועדים אחרים. דווקא נחמד. (הסועד שלצידנו, אמריקאי נלהב, צילם כל הזמן את האוכל שלי. בעיני זה היה סימן שהזמנתי טוב...). מעבר לסנוויצ׳ים הטעימים (ניתן להזמין אחד עבור שניים ועדיין תצאו מפוצצים!!!) ניתן להזמין מרק עוף עם איטריות, כרוב ממולא, גפילטע פיש, כבד קצוץ ועוד מטעמים מבית הסבתא היהודיה הפולניה. אבל השוס האמיתי הוא עוגות הגבינה לקינוח שבהן מתמחה המסעדה. אי אפשר לעמוד בפניהן!!! אתר האינטרנט של המסעדה: http://www.carnegiedeli.com/home.php
לדף הרשומה

מוזיאון Woodstock ב Bethel Woods NY

וודסטוק היה פסטיבל רוק, אהבה ושלום חד פעמי באוגוסט 1969 שהפך לסמל של דור שלם. פסטיבל שהגו כמה חבר`ה צעירים אי שם בכפרים השקטים והשלווים באזור האפ - סטייט ניו יורק.  מיקום הפסטיבל נדד מכפר אחד לכפר שני לאחר שהשכנים של האתר הראשון התנגדו נחרצות לרעש והלכלוך של ההיפים אצלם בחצר (והם ידעו על מה הם מדברים...). לזכרו של האירוע ההיסטורי הוקם בעיירה Bethel woods בדיוק במקום בו נערך הפסטיבל, מוזיאון קטן ומקסים לזכרו של הפסטיבל החד פעמי הזה.  המוזיאון הוא אינטראקטיבי, מלא מוצגים ממוחשבים, סרטים, האזנה למוסיקה ועוד. ממש ממש כיפי. וגם חינוכי (מי אמר שאתרים היסטוריים זה רק אתרים על מלחמות??? צריך גם קצת אתרים על שלום ומוסיקה).  כבר בכניסה למוזיאון מקדמים את הבאים סמל השלום מואר על הרצפה, וציטוטים מרגשים של אנשים שהיו שם, עם מוסיקה ברקע כמובן.  המסלול ממשיך ונותן קצת רקע היסטורי לתקופה עצמה: דור הבייבי בום שנולד לאחר מלחמת העולם השניה, רקע פוליטי ותרבותי (רצח קנדי, המרוץ לחלל, מרטין לותר קינג, האופנות המשתנות, וכמובן - המוסיקה ההולכת ומשתכללת עם כמה וכמה פינות האזנה לפי עשורים).  המוזיאון גם מפרט את התהליך המוזר שבו חבורת היפים צערים החליטה להשקיע את מיטב כספה (או כספם של ההורים) ברעיון הזוי של להביא אמני רוק ואלפי צעירים אל האחו באפ סטייט ניו יורק.  חלק מאד נחמד של המוזיאון מתאר את הדרך שעשו החבר`ה בדרך לפסטיבל: ברגל, בטרמפים, על גג של משאית, באוטובוסים ובמכוניות מצויירים בסמלי שלום  החלק הבא מתייחס אל הפסטיבל עצמו. באולם עגול עם מסך ענק שעוטף את האולם, יושבים על פופים וצופים בחלקים מהמופע ממש כאילו היינו שם.    בהמשך ניתן לצפות בסרט תעודי המתאר את מה שהתרחש מאחורי הקלעים, בשילוב ראיונות עם חלק מהאמנים. מחוץ לאולם יש רשימה משוערת של המופעים. עקב הבלאגן ששרר שם, והעובדה שכ-ו-ל-ם היו על סמים: המארגנים, האמנים והקהל, אף אחד לא זכר מי הופיע לפני מי...אמנים אחרו כי לא הצליחו להגיע לאתר הפסטיבל עקב הפקקים, חלק לא הגיעו כנראה מסיבות אחרות, חלק שכחו לרדת מהבמה וניגנו שעות, היה בלאגן לא נורמאלי. אבל איזו מוסיקה.... החלק הבא מתייחס ל"אפטר שוק" לחוויות והתובנות של "אחרי". הוא כולל תעוד של מבקרים
לדף הרשומה

סוהו וברוקלין ניו יורק (פוסט מלווה בפס קול)

מומלץ לקרוא תוך האזנה לשיר הבא: http://www.youtube.com/watch?v=UZh8YjbDiVk קמנו אל בוקר ניו יורקי אפור וקריר. עננים עצובים הציצו דרך החלון. הפקדנו מזוודות אצל האיש החביב בכניסה, שחייך אלינו חיוך מבין. הרחובות עוד שקטים ומנומנמים. (איזה ניו יורקי אמיתי יפקח עין ביום א` של איסטר בשעה 8:00 בבוקר?!). פה ושם צעדו ברחובות בצעדים טופפים משפחות נוצריות מבית טוב, עטויות בתלבושות השרד השמורות לימי חג ומועד חגיגיים במיוחד כמו יום א` של איסטר. ואנחנו, בנעלי ספורט מהוהות וג`ינס משופשף, תרמילים על הגב, מלטפים בעיניים את רחובות העיר. הבניינים החומים עם מדרגות הברזל המשתלשלות מהם, כתובות קיר, טיפוסים משונים.  צעדנו לכיוון הסוהו, עוברים על פני בוטיקים של מעצבים צעירים או מפורסמים, מעדניות בוטיק ועוד חנויות משונות, כולן סגורות עדיין. מגינה פינתית קטנה בקעו קולות מוכרים. זוג צועק זה על זו בקולי קולות בעברית. ילדיהם מתרוצצים סביבם משתובבים כמו בגן מאיר.  היינו צריכים קפה טוב ועכשיו. וכמו תמיד בעיר הזו, שיכולה להגשים כמעט כל גחמה במהירות של לחיצת כפתור, כבר מילא ריח של קפה את האוויר, ונכנסנו למאפיה הראשונה שהיתה פתוחה. מקום קטן וחמוד, עם קפה ומאפים של בוקר, וסנדוויצ`ים עסיסיים וטובים. (וכמובן, לפחות שולחן אחד דובר עברית...). אני הזמנתי קיש עגבניות היישר מהתנור וגם קפה ריחני. התחלה טובה לבוקר אחרון בעיר אהובה. נגמר לי השיר, אז הנה עוד אחד: https://www.youtube.com/watch?v=6PHOeXIPNZE בית הקפה נקרא: Once uppon a tart, לא חמוד?! כתובת: 135 Sullivan st אתר אינטרנט: http://www.onceuponatart.com/ הבוקר הולכים  לבקר את השכונה שאיתה פתחנו כשרק הגענו לכאן לפני שנה וחצי - ברוקלין. עולים על ה subway לכיוון ברוקלין. אישה אפרו-אמריקנית, לא רזה, לא צעירה, עייפה, יושבת מולי עטופה בצעיף, כובע ומעיל. כבר אפריל, ועדיין קררר. שתי נשים צעירות מפטפטות בשקט. חבושות כובעי בארט ונעולות מגפי עור אופנתיות. התחתית חולפת על פני תחנות מוכרות, שועטת מתחת לנהר ולגשר, ומיירטת אותנו הישר לרחובות ברוקלין. פנינו מועדות לשוק הפשפשים המפורסם של ברוקלין. אני מתה על שווקים בערים גדולות, ובעיקר על שווקי פשפשים. אני אף פעם לא קונה בהם כלום, אבל מאד אוהבת לחטט, להתבונן, לגלות הפתעות
לדף הרשומה

מוזיאונים ומסעדות בניו יורק לכל המשפחה

ליום הולדת 11 ביקשה הילדה ביקור אחרון בניו יורק (כן, כן, הסוף מתקרב  ). ארגון סוף השבוע המשפחתי הסתבר כקשה מאי פעם. גם משפחה "מתקדמת +" מבחינת הכרות עם העיר (לא, פסל החירות והאמפייר סטייט בילדינג כבר לא עושים לנו את זה) וגם הפערים בין המשתתפים. ילדה חובבת חנויות צעצועים ומחזות זמר, נער חובב רוק וספורט ולישון עד מאוחר, ואבא שביקש לבלות את סוף השבוע במעבר נינוח בין בתי הקפה בעיר  . כרגיל, בסוף נבחר הפתרון הפשוט: אתרים שמעניינים את אמא!   (מסקנה: אם אתם רוצים סוף שבוע כלבבכם, אל תפקידו את התכנון בידי מישהו אחר!). הגענו בשעות הצהרים של יום שישי לעיר הגדולה והתוססת. המלון שלנו, שכן על הגבול שבין שכונת Tribeca ל SoHo .  Hilton Garden Inn - נבחר פשוט כי אליבא דה booking.com הוא היה בין הזולים בסופ"ש של איסטר שדווקא בו בחרה הקטנה להיוולד מכל סופי השבוע.  http://hiltongardeninn3.hilton.com/en/hotels/new-york/hilton-garden-inn-new-york-tribeca-NYCTRGI/index.html מילה קטנה על איסטר: אחד הדברים המבאסים הוא שאיסטר ופסח נופלים באותו זמן. עובדה זו צריכה להטריד כל מתכנן טיול לארה"ב ממנוחתו ולהדליק את כל האורות האדומים: לא לנסוע לארה"ב באיסטר! נוצרי ויהודי כל העולם מתנפלים בהמוניהם על אתרי התיירות וחונקים אותם למוות. הכל עמוס וצפוף לעייפה. בשנה שעברה נאנקנו באורלנדו והשנה בניו יורק. זה סביר, אבל לא חייבים. אז אם אתם לא מורים / מרצים באוניברסיטה או הורים לתלמידים (כמונו...) בחרו כל שבוע אחר, רק לא זה!!! ובכל זאת, למרות ההמון החוגג והפערים ברצונות, כמה נהנינו!!! תחנה ראשונה - אוכל כמובן. ואם כבר אוכל, אז הפעם הלכנו על קובני Cafe Habana קפה הבאנה נמצא בסוהו. ישנן בעצם 2 אפשרויות לסעוד בקפה: האפשרות הבורגנית - ישיבה במסעדונת מהוגנת, בסופי שבוע וחגים כרוך בעמידה בתור. האפשרות הזרוקה - קצת מאחורי המסעדונת יש מן מזנון של קפה הבאנה שתור ארוך אך מנוהל ביעילות משתרך ממנו. שם מקבלים את האוכל תוך זמן קצר. ישנם מספר שולחנות ספורים במזנון עצמו, ואם התמזל מזלכם (כמו לנו) תוכלו להצטופף על אחד השולחנות ולהתענג על האוכל הקובני המשובח. מי שלא תפס שולחן, לא נורא, בחוץ יש ספסלים ומלא מקומות שאפשר להיזרק עליהם, בזמן שזוללים את המטעמים וחוקרים את הטיפוסים
לדף הרשומה

שופינג וכיופים בעיר הגדולה ניו יורק

14/03/2013
מנהטן של ניו יורק, היתה העיר החו"לית הראשונה שביקרתי בימי חיי. הגעתי אליה חיילת משוחררת צעירה ונרגשת. לעולם לא אשכח את הרגע בו יצאתי מתחנת הגראנד סנטראל ונשאתי את מבטי למעלה, ועוד למעלה, ועוד למעלה ופסגתם של גורדי השחקים לא נראה באופק. הכל ריגש אותי אז: המוניות הצהובות, דוכני המזון המהיר ברחובות, בליל השפות הטיפוסים, הפנים, הקולות, חנויות הענק עמוסות הסחורה, כל המונומנטים שראיתי בגלויות: האמפייר סטייט בילדינג, פסל החירות, טיימס סקוור, הכל היה חדש, מרגש ומפעים. מאז הביקור הראשון ההוא, כל עיר גדולה..
לדף הרשומה
1234
אני רק שאלה...

מתכננים טיול לצפון מזרח ארה"ב?

יש לכם שאלה? אשמח לענות! (כמיטב יכולתי )

שלחו את השאלה למייל:

dorit.rosenthal@gmail.com

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל barnoga אלא אם צויין אחרת