00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

גומות - שלום ימין

גומות – שלום ימין.

 

צרחות איומות העירו אותי משנת השבת המתוקה שלי. זאת הייתה אישה שצרחה. היא אמנם נשמעה סובלת, אבל כנראה שמישהו אחר סבל באותו רגע והיא פשוט התחברה לזה. משסרבו הצעקות להשתתק, קמתי באי רצון ממיטתי ופתחתי את החלון שפונה לרחוב. משם באו הצעקות הנוראיות. משמיעה ראשונה אפשר לחשוב שזאת אישה שעוברת אירוע של אלימות מגבר פסיכופת. וברגע הזה, אתה פשוט רוצה לקפוץ לצידה ולשבור לפסיכופת איזו יד או רגל או אולי להזמין שוטר לאירוע האלים.

בדרך כלל אני מצליח לישון טוב בשבתות ולהתעורר בין עשר לאחת עשרה. בדרך כלל אני מתעורר מוקדם בשאר ימות השבוע, אבל בשבת, מרשה לעצמי עוד קצת להיות במיטה, אלא אם החברים קוראים לי לנסוע איתם לים לשתות קפה בחוף ולרכל על כל העולם ואשתו. במיוחד על אשתו. זאת הייתה שבת מיוחדת, שבה לא נתנו לי להנות שינה מתוקה עד עשר. כבר בשמונה היו צריכים להעיר אותי. ועל מה ? תיכף תשמעו.

בכל שנה, לקראת טו בשבט, יוצאת יפה, השכנה האלמנה שגרה בצמוד לבית הקטן והחמוד שלי ומכינה את העצים ברחוב הקטן שלנו לקראת יום ההולדת השנתי שלהם. היא יוצאת עם מעדר ומשפך ומכינה גומות נאות מסביב לכל העצים עד לסוף הרחוב. היא נהנית והעצים נהנים וגם אנחנו נהנים. איש לא מפריע לה במלאכה הקטנה הזאת פעם בשנה. היא כבר לא ממש צעירה וגם לא שוכחת את בעלה שנהרג במלחמת יום הכיפורים. וכל מעשיה במשך השנה הם כדי להסיח את דעתה מהאבל שבו היא שרויה. בן אחד יש לה והוא חי בדרום אפריקה. מגיע פעם בשנה בפסח ולוקח אותה לבית מלון לעשות סדר ולנוח קצת.

השנה, שלושה ימים לפני שטו בשבט נוחת במחוזותינו, יצאה יפה להליכה קלה ברחוב ביום שבת מוקדם בבוקר. איך שהיא יוצאת מהבית ונועלת את הדלת, היא רואה אדם מבוגר עם משור ידני, ענק כזה עם שיניים ענקיות שיכול לחתוך עץ שלם בכמה דקות, מגיע ומתכונן לחתוך את אחד העצים ברחוב ליד הבית שבו היא גרה, צמוד אלי. היא נחרדת ומתחילה לצרוח צרחות אימים. האיש לא נבהל ומתקרב לעץ כדי להתחיל לכרות. היא רצה וקופצת עליו ומנסה להוציא את המסור מידיו. הוא מבקש ממנה בנימוס להיזהר שלא תיחתך חלילה וחס. אבל יפה בשלה. מנסה לחלץ את המסור מידיו של העבריין הנורא שהולך לרצוח את אחד העצים. מחזה סוריאליסטי ומעורר....אותי משנת השבת שלי.

אני התלבשתי מהר וכמו בסרטים, למרות שקמתי מהשינה, יצאתי החוצה מסורק ומצוחצח שיניים. ניגשתי במהירות ליפה ואחזתי את ידה בעדינות. היא הסתכלה אלי וחייכה. לרגע היה נדמה שהיא נרגעת ואפשר להמשיך בשגרת היום. אבל לא יפה שתרים ידיים כל כך מהר. היא חזרה לצרוח. רוצח ! רוצח עצים. מה אתה חושב שלעץ אין נשמה ? ועוד כל מיני פנינים כאלה ששמורים רק ליפה. לאחר כמה דקות נכנע האיש והוריד את המסור. הוא חייך ליפה ששנאה אותו ואמר לה. גיברת יקרה ויפה מאד. תרשי לי להסביר לך מה קרה פה. יפה הביטה עליו במבט שכאילו אומר : "נו מה כבר יש לך להגיד לי..תפסתי אותך על חם" אבל היא שתקה.

לאיש קוראים יענקלה. בן שישים וחמש עבד בדואר הרבה שנים ובגלל שחלה, יצא לפנסיה. ובבית משעמם אז התחיל ללמוד על עצים ופתאום הוא מצא את עצמו נסחף לעולם הזה של העצים. כל שנה חוגג להם יום הולדת על מוזיקה ואוכל.

יפה הייתה מוקסמת אחרי שני משפטים שלו. היא לא הפסיקה להביט בו. אבל איך אתה מסביר את מה שראיתי? היא שאלה. העצים חולים. אני פוצע אותם על המסור, ושם להם כל מיני חומרים להדברה. מה זאת אומרת חולים ? יפה שאלה. או. הוא ענה. חרקים קטנים שלא ברור מאיפה הגיעו, תקפו את העצים והם מסכנים אותם. אני מחדיר להם חומר מיוחד ששומר עליהם וגם מסלק את החרקים.

יפה נאלמה דום. היא הביטה בו ולפתע הרגישה שליבה צונח ארצה. איזה איש טוב. היא חשבה בליבה. שניהם עמדו וחייכו זה לזו. רוצה? רוצה ? שינהם אמרו יחד את המילה. את קודם...הוא צחק. לא אתה קודם . היא צחקה. היה משהו כל כך מיוחד לראות את יפה צוחקת אחרי כל כך הרבה שנות אבל. אני הרגשתי צביטה של שמחה בלב.

רוצה לחגוג איתי את יום ההולדת של העצים השנה ? השנה ובכל שנה. הוא אמר . די באומץ, אחרי מה שהוא גרם לה. היא הייתה מאושרת. אני מכינה. היא התחילה להגיד לו. אני יודע הוא ענה. אני מסתכל עלייך כל פעם מרחוק. והפעם תתני לי לעשות גומה. נכון ? בוודאי. אבל רק לפני טו בשבט. כלומר, מחר בבוקר. מתאים לי מאד. הוא חייך. מחר בשמונה. היא קבעה נחרצות. בשמונה..בשמונה. הוא אמר. קפה עלי. ועוגיות עלי היא ענתה ושניהם צחקו.

אני חזרתי למיטה לא לפני שלחצתי לו יד וחיבקתי את יפה. מסתבר שלפעמים, צעקות הן לאו דווקא מטעמים רעים.

 

כל הזכויות שמורות.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

ילד ששואל - שלום ימין

 

 

לאן הולכות הדמעות הקטנות שיורדות

אחרי שהן את הפנים שלי שוטפות?

אני רוצה ללכת בעקבות הרגשות

אולי אמצא את אותו אגם הדמעות

 

מביט בשמים מלאי עננים של חורף

רוח של אהבה נושפת לי בעורף

אאזור את הכוח למסע אל התשובות

כי זה יותר חזק לי מכל המחשבות

 

זה ילד ששואל שאלות את היקום

זה איש שמנסה לפתור בעיות קיום

זהו הזמן שמתעתע לי בתוך הראש

לאהוב את הילד בי הוא מנסה ללחוש

 

יפות השקיעות מלאות באור חיוור

לא יכול לעזוב את הכל חייב להישאר

אבל אם אצא אולי אחזור שלם ושמח

כולם נוסעים כי כל אחד כאן אורח

 

זה ילד ששואל שאלות את היקום

זה איש שמנסה לפתור בעיות קיום

זהו הזמן שמתעתע לי בתוך הראש

לאהוב את הילד בי הוא מנסה ללחוש

 

כל הזכויות שמורות.

צילום התמונה - שלום ימין.

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

כותב לך - שלום ימין

 

 

ברגעים קטנים של חולשה גדולה

אני חושב עלייך ועל הזמן ההוא

שבו היינו בתמימות בלי פחד

ושם היינו חבוקים לעד ביחד

 

ואז נפתח השער ודמעות זולגות

נזכר בך ולא מפסיק לבכות

רוצה שתחזרי ונהיה כמו פעם

כי אם לא חיי יהיו חסרי טעם

 

כותב לך מילים מעומק הלב

כותב לך מילים עם הרבה כאב

חולם לחזור בזמן אלייך לתמיד

לחזור לעבר כדי לבנות עתיד

 

יודעת שאני חצוי כך בלעדייך

ער בלילותי רוצה את לילותייך

ועד שתחזרי אלי יפה ומתוקה

אביט בתמונתך ואבכה בשתיקה

 

כותב לך מילים מעומק הלב

כותב לך מילים עם הרבה כאב

חולם לחזור בזמן אלייך לתמיד

לחזור לעבר כדי לבנות עתיד

 

כל הזכויות שמורות.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

האח הגדול מתקטן והולך - שלום ימין

זה קורה במשפחות הכי טובות. יש אח או אחות מוצלחים יותר ואיתם או יותר נכון, לצידם או בצילם חי האח הפחות טוב. האח הפחות מועדף. זהנ קורה גם במשפחת התקשורת הישראלית. יש את הבת המוצלחת, יפה, כשרונית, פופלרית שמראה את ההצלחות שלה פעם אחר פעם וזוכה לאהבת הקהל, ויש את שתי האחיות החורגות שפעם אחר פעם מתגלות כלא מוצלחות וכבעיתיות ולא מצליחות להשיג תשואות וחיבוקים מהקהל (אולי פה ושם לפעמים) רשת והנדבקת אליה, ערוץ עשר שעדיין לא התבגרה ולא התגבשה.

המון הפקות רצו בשלושת הרשתות וכולנו יודעים מי ניצחה ומנצחת תמיד ברייטינג ובפופולריות ועל מה מדברים ליד הברזיה בבוקר שאחרי השידור. 

כשקשת פתחה בתשואה רבה את העונה הראשונה של האח הגדול, נאלמנו דום בכל רחבי הארץ. יותר מהפרק ההוא אי שם בשנות השמונים הרחוקות כשרצינו לדעת מי ירה בג'יי אר בסדרה דלאס. אפילו הציפורים נעמדו בדומיה כדי לא להפריע. צפיות שיא נרשמו לאח הגדול עונה 1 וקשת זכתה בכל הקופה. כולם דיברו על זה. כולם בכו וצחקו והצביעו  וחיו את מה שקורה בבית ההוא.

וכך עברו השנים וקשת החזיקה בקלפים המנצחים. האח הגדול , ארץ נהדרת , מאקו בתפארתה ועוד .

ערוץ עשר עסוקה במלחמות עם השלטון והישרדות כלכלית ורשת ממשיכה עם פורמטים שאיך לאמר...לא ממש מביאים לה תהילה. טוב השרדות תגידו בוודאי...אבל גם שם חלה שחיקה נוראית וכבר לא מדברים על זה ליד הברזיה והעונה האחרונה הייתה ממש לא.המזל הגדול של רשת שיש לה את שנות השמונים. הסדרה הכי טובה שמשודרת כרגע על המרקע הישראלי. כן והייתה נבסו המקסימה. אבל מאד קשה למצוא עוד הצלחות על הרצף לאורך השנים.

והאח הגדול עבר לרשת וכמו ברשת, גם את האח הגדול הם דחפו לתוך המדמנה העמוקה שלהם והעונה הראשונה נפחה את נשמתה בקול ענות חלושה בלי דיבור ובהפסדים כבדים. 

במוצאי שבת התחילה העונה של ווי איי פי ו.....הפתעה. רשת מיחזרו חומרים והביאו משתתפים משומשים ועוד כמה ש..איך לאמר, הם לא ממש וי איי פי. זאת רק ההתחלה. אבל כמו שהפתיחה הייתה, אם זה יימשך ככה, המסלול ידוע. ואין להם שלושה חודשים. יש להם חמישים יום. חמישים יום להוכיח שטעינו ושהם למדו משהו. אישית אני חושב לצערי שזה לא יקרה. המשתתפים לא משהו והמאמץ גדול מאד כדי לעשות גלים באמבטיה העכורה. 

כנראה שצריך להכניס לבית הוי איי פי אנשים קצת יותר מעניינים ולא כאלה שכבר נהיו וי איי פי בגלל שהיו באותו בית.

נא להתנהג בהתאם.

לדף הרשומה

זכרונות - שלום ימין

 

 

כשעלית על המדרגות בדרך לטיסה

ליבי צנח אל האדמה מפרפר

ובאוטו ערפל דמעות אותי כיסה

נהגתי כל הדרך בוכה ומצטער

 

ואת לא חשבת שאני כזה שביר

כי את לא ידעת שבפנים אני גמור

שותק ובוכה בתוכי ובחוץ הכל בהיר

כמו גבר שלא בוכה כי לבכות זה אסור

 

עכשיו את שם ואני כאן רק עם הכאב

הזכרונות לופתים אותי חזק בלב

כבר אין דרך חזרה אלייך כמו פעם

לא מנסה יותר אולי כי אין טעם

 

שעות של שתיקה מהדהדת סביבנו

ימים אבודים שחלפו בלי לחזור

כבר אין הזדמנות לאהבה ביננו

להסתכל קדימה בלי להביט לאחור

 

עכשיו את שם ואני כאן רק עם הכאב

הזכרונות לופתים אותי חזק בלב

כבר אין דרך חזרה אלייך כמו פעם

לא מנסה יותר אולי כי אין טעם

 

כל הזכויות שמורות.

 

 

 

 

 

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
12345
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל dj shalom1 אלא אם צויין אחרת