00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X
קוד חופשי

חצות

סיגל בוטון סיג בוטון

‏17‏ שעות · 

חצות
הזמן בו המפתח
פותח
את שערו של
הלב

חצות
זמן שבו הכל
מתגשם
מהחלום לאור
היום

חצות
בו תגששנה ידיים
יתחברו השפתיים
לחישה

חצות
סערת חושים להיצמד
לתת ללחוש להפשיט
כל
חלקה עצורה באהבה

להיתפשט בתוך הסערה

ולהיות לאחד

חצות

3 תגובות

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

אור הנרות

תפילה ניזשרת

אל

הבית הקט

 

אמא

סעודת שבת

לקבל בברכה

 

את פני המלכה

 

ובעוד ילדים קטנים

מסביב לשולחן

אבא מקדש

את היין המתוק

ואמא עינייה זוהרות

 

כזוהר מלאכי השלום

ואבא מכסה בטלית את

ילדיו

 

ומברכם להצלחה

לאהבה

 

 

לדף הרשומה

אל הגשר הישן

אל הגשר הישן

נאספו ובאו

הדי

העבר צללים

שנקטפו

אי שם בזמן

 

אהבה

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

מתוך הרוח

מתוך הרוח

בין ענפי העץ

מתוך הרוח

כבלה 

נשמה טועה

 

ורק

השמש בין

הערביים

 

חורטטת צללים

בערבה

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

אדמה

עד מתי תרווי את מתי תספגי ויבואו עלומייך אלייך בטרם עת והזמן נעצר ושם הדמעה עוד חייה ואת הנך כשדה מקודש של נשמות טועות מדינה
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

אדמה

עד מתי תרווי את מתי תספגי ויבואו עלומייך אלייך בטרם עת והזמן נעצר ושם הדמעה עוד חייה ואת הנך כשדה מקודש של נשמות טועות מדינה
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

השחור והלבן

מיסתתרים צבעי הזוהר בין קמט לשביל חצץ נשארתי עם פסיעותי כפסיפס ישן
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

נישברת

מתוך הדממה שלך מתוך השקט שבך נישברים בי זכוכיות מתוך הדממה שלך המבינה את הבכי שלי מתוך הזעקה האילמת דמעתי כעופרת
לדף הרשומה

גמר חתימה טובה

ר‏ ב-‏13:30‏ · 

ג מילות חסדים
מ תן בסתר
ר אה טוב בזולתך

ח תום יומך בהודייה לאל
ת ן הקשבה תן אהבה
י ומך יהיה מיצוות ומעשים טובים
מ לך מלכי המלאכים
ה מלך ה ימלוך לעולם ועד

ט והר צניעות ענווה
ו אהבת לרעך גם אם הוא לא כמוך
ב ן אדם לאדם סליחה ומחילה
ה מלך ה מלך ה ימלוך לעולם ועד

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

עוטפת אותך אליי

סיגל בוטון סיג בוטון

אתמול ב-‏1:06‏ · 

עוטפת אותך בזרועותיי
לוחשת את שמך אליי
הבט בתוך עיניי אהובי
תיראה זוהר הוא הלילה

ואני כאן לפניך
פושטת את נפשי 
וגומעת כל איושת לב
הרוצה בחיקי לדמוע

ואני כאן מלטפת
ואני כאן מביטה
אל תוך ליבך
ונישבעת

ליבי בליבך שזור
לעד

לדף הרשומה

אותה דמעת הלב

סיגל בוטון סיג בוטון

‏16‏ שעות

אותה דמעת הלב
אותה נשימה אחת
אותה אנחה

בדרך הנאורה אל
סוד הכמיהה

אותה דמעת הלב
אותה זיקה 
לליטופך

הנני כאן פשוטה
בת חווה
הנני כאן מוכנה

רק תן לי
סימן

הנני כאן פוסעת
בדומייה

אל ליבך אשר
חובק

אותי

וביחד שנינו
לעולם
ניתאחד בכוחה של
דמעת הלב

ונחרוט אהבה לעולם

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

תחריכי נשמה

מבר‏ ב-‏16:34‏ · 

מעבירה דפים
שנים שנחצבו
המילים קופצות
מתנגשות
בדמעות שבלב

מגעם
צורב מאוד
והזעקה האילמת

מתוך ספר
זיכרונות

ניפרצת

תכריחי נשמה

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

סיפורי סבא אפרים ועידו סוכות

12/10/2017 01:31 סיגל בוטון
סיפורי סבא ועידו ארבעת המינים סיפור לסוכות

עידוישב לסד בסוכה, זאת הייתה שעת צהרים הוא הסתכל מסביבו , סוכה קטנה, לא היו בה הרבה קישוטים , סוכה פשוטה הייתה.

על ידה היתה סוכה מפוארת של השכנים, הייתה יותר גדולה ומלאה קישוטים בכל מיני צבעים, שרשראות ומנורות , והיו עוד מלא קישוטים בארגז על יד הסוכה,
גם היא הייתה ריקה, לפתע עידו חשב אולי אל לקחת כמה קישוטים הם לא יבחינו וכך אקשט גם את הסוכה שלנו קצת.

לפתע שמע את עצמו אומר , עידו זה לאמתאים לך למה אתה צרי לקחת קישוטים, הסוכה שלך גם מקושטת, הוא אמר גם לעצמו היא לא מקושטת מספיק וחוץ מזה יש להם הרבה הם לא צריכים ולא ירגישו.

בעודו מתלבט ניכנס לתו הסוכה השנייה שהייתה ריקה, מלא קישוטים נוצצרים קראו לו, וגם על השולחן שזה עתה הבחין היו מלא עוגיות ודברים טובים וממתקים, לפתע שמע את קולה של אמו קוראת לו, עידו עידו, היכן אתה בוא לעזור לי
להעביר את סל הכביסה למרפסת, כואב לי הגב להעביר לבד.

עידו שהתלהב מהקישוטים ורצה לקחתולשים את זה בסוכה שלו,התעצל לעזור לאמו, אגיד לה שכואבת לי הרגל אמר היא תבין,.

אמא אמר כואבת לי הרגל אני בסוכה נח קצת.

אוב אמרה אמו בסדר אני אסתדר, תודה אמא אמר עידו.

הוא התחיל הנה אקח את המנורה מניר , הכסופה הזאת ועוד כמה ברכות במילא הכל בתוך הארגז אף אחד לא ישים לב,

פתאום בין כל הקישוטים היתה חולצה בצבע כחול, שעידו התלהב ממנה, היא ניראתה לו נקייה, מישהו שכח אותה כאן אמר,

כניראה שאף אחד לא מחפש אתה אקח אותה, ואשים בסל כביסה, אמא לא תבחין כי יש לי הרבה חולצות ורק אני אידה , כן ליוסי {זה הבן של השכנים}
יש הרבה חולצות אז בשביל מה הוא צריךך את זאת דווקא.

עידו לקח את השלל ובא להיכנס לסוכה שלו, סוף סוף תהייה לי סוכה כמו לכולם , עם מלא קישוטים ודבריםטובים, היא תהייה הכי יפה,

הוא בא להיכנסאבל לא הצליח, מה קרה שאל את עצמו למה אני לא מצליח לזוז.

לפתע שמע קת קולה של סיגל, עידו אינ יכל להיכנס למה? שאל הסוכה שלי. הסוכה כן אבל הדברים שאתה מחזיק אינם שלך.

אף אחד לא ישים לב אם כמה דברים קטנים י עלמו במילא אף אחד אינו בסוכה יושב, ויש שם הרבה, ניסה להצדיק את עצמו.

אינ יכל להיכנס הדברים לא שלך, סיגל אמר עידו עזרתי לך ללכד את ארבעת המינים, וגם עזרתי לך לארגן את הסוכה היפה שבגן הקסום,ושיבחת אותי,

נכון אמרה סיגל אבל זה לא אומרת שאתה צריך עכשיו לקחת ברמאות דברים שאינם שייכים לך,

אל תהייה צדיק אם אינ יכל להיות כזה מה שעשית ראויי להערכה כשעזרת לי, אבל מה שהינך רוצה להביא לסוכתך אינו מעשה ראויי לשבח.

לא מבין סיגל

תחשוב עידו אמרה ברוך, בוא אסביר לך את ארבעת המינם בצורה שתאפשר לך לדעת יותר על טיבם ועל מה שעשית

כודם כל האתרוג , דומה בצורתו ללב מסמל את בקשת הסליחה החיצונית של כל אותם רגשות לא רצויים שבאו מהלב, כלומר עידו על זה שאהבת את הקישוטים וחמדת אותם אבל אמר הסוכה שלי לא עישרה ולא יפה, וכולם מיסתכלים על הסוכה השניה, סיגל חייכה ואמרה הסוכה שלך אינה צריכה להיותע שירה מבחוץ וראוותנית, הסוכה שלך עישרה מבפנים, החום הכייף שביחד עם כל המישפחה, אינ צריך עושר וקישוטים של אחרים בשביל להרגיש את טוהר הסוכה שלך.

ערבה 
דומה צורתה לשפתיים באה לבקש סליחה על כל אותם המילים הוביטויים הלא רצויים שהוצאינו מהשפתיים כלומר מהפה

מה זאת אומרת סיגל אמר עידו, סיגל היסתכלה עליו, עידו , שיקרת לאמא שלך כשהיא הייתה צריכה את עזרתהך רצית את הקישוטים והעדפת להמציא לה שכואב לך הרגל, עבדת לה על המצפון וזה לא נאה עידו,

על כך אתה צרי ל בקש ממנה סליחה על ששיקרת לה, אנייודע אמר עידו אבל אני מיתבייש להגיד לה ששיקרתי.

בשביל ללמוד ולדעת את הטעות שבך אתה צרי להתעצם מול הבושה שבך ולדעת אם לבקש סליחה ולהודות על כי שגית עידו, רק כך תנקה את מ צפונ.

עידו התחיל לבכות

הייתי ילד רע אבקש סליחה, אתה רק ילד הזכירה סיגל וילדים עושים טעיות גם מבוגרים אבל הגדולה היא לבוא כמו גדולים להודות בהם לבקש סליחה ולפתוח דף חדש.

הדס המשיכה סיגל

דומה בצורתה לעניים
בא לבקש מחילה על אותם דברים בלתי רצויים שעליהם היסכלנו רק בעניים כמו בקישוטים הנוצצרים כמו באותה חולצה כחולה

העיניים יכולות ליראות אבל הנפש יודעת ,אינ מרמה אלה את עצמך, וכל מה שאתה משיג בקלות אינו בונה לך את השקט הנפשי , כי לעולם אינ שקט עם מצפונך.

את צודקת סיגל אמר

ואחרון הוא לוללב אמרה , יש רק לב אחד עמוד שידרה אחד לכל אורך החיים וזאת התורה הכינות האמת

א לוהים ה וא ב ורא העולם זאת התורה שאלוהים נתן בנו האמונה והוא אחד בשבילו כולנו שווים, אינו צרי סוכות שעשית ממחשבה טועה ומגזלה של אחרים, הוא רואה את ליבך וזה מה שחשוב

עידו החזיר את הדברים,

וביקש סליחה ובערב כולם ישבו לסוכה וסבא אפריים אמר אני גאה מאוד ב וסיגל אמרה עידו הבאתי חבר חדש לקסם
מה אמר עידו כן החלטנו כולנו על פי האומץ שהיה לך להודות בטעות לתת לך מתנה שתזכיר לך את היום שבו בגרת בו הבנת את הדב רים הבאתי חבר ושמו שוונץ כלבלב חמוד וקטן כלבים הם נאמנים,

זאת מתנה נפלאה אמר תודה לך

סבא אפשר עכשיו לשחק תפוס את החיו האוויר כל כ יפה היום

בוודאי אמר הסבא
אהבתי שתף בפייסבוק שתף בטוויטר שתף בגוגל שלח במייל
אהבו את הפוסט

1‏זהבה זהבה‏

לייקהציגי רגשות נוספים

הגיבישתפי

תגובות

סיגל בוטון סיג בוטון

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

לבושה בלבן

סיגל בוטון סיג בוטון

‏20 בספטמבר‏ ב-‏21:31‏ · 

לבושה בלבן
האור מיתעצם על השולחן
תפילתה מהדהדת
ופסיעתה חרישית

כיין טוב לוחשת
ברכה בעמלה
שתי חלות שבת
ואור השבת

השקט של המלכה
הפוסעת
להרגיע פיסת 
ימיי חולין בהדרת
כבודה

השבת

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

עוטפת אותך בזרועותי

סיגל בוטון סיג בוטון

אתמול ב-‏1:06‏ · 

עוטפת אותך בזרועותיי
לוחשת את שמך אליי
הבט בתוך עיניי אהובי
תיראה זוהר הוא הלילה

ואני כאן לפניך
פושטת את נפשי 
וגומעת כל איושת לב
הרוצה בחיקי לדמוע

ואני כאן מלטפת
ואני כאן מביטה
אל תוך ליבך
ונישבעת

ליבי בליבך שזור
לעד

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

אטבול בנהר באור הלבנה


שערי גולש על גופי
ציפורי הליל כלחישתך
מגע המים כליטוף
ידך על מיתרי
גופי

ואתה תמיר וגבוהה
בא מבין הערפילים
מתקרב אט אט
כשאור הלבנה בפניך
מאיר בך סוד נעורים

וביחד אנו ללא צליל
רק שירם של הצרצרים
מנגנים לנו על מצא האהבה
את שיר התשוקה

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

שבת שלום

סיגל בוטון סיג בוטון

אתמול ב-‏10:57‏ · 

כעץ שתול על פלגי מים
בני אתה היום ילדתיך
תרעם בשבט ברזל

ושמע תפילתי בני איש מה כבודי
לי חנני ושמע תפילתי
ובטחו אל אדוני
חוסי בך לעולם

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

ובתוך המית החג

סיגל בוטון סיג בוטון

23 שעות · 

ובתוך המית החג
ובתוך לחישת התפילה
דואה מעל הרי ירושלים
ציפור שיר אהבה

ובעודי מדליקה נר של
שבת ומועד יום טוב
ניפרסת ובאה מלכת השבת
כהינומה על ירושלים הקדושה

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

האמיני


בכוחו של האל
שעוד
יבוא היום
ויהיה לך טוב

האמיני
את הצחוק האמיתי
שבך

לך יש כוח
לדלותו

מבין
המיצרים הסוגרים
עכשיו
בלבך

האמיני
ותרגישי
איך מלאך שומר
יהיה איתך
לעד

האמיני בכוחה
של האהבה

אף כי ניכוות
בעבר

לך יש אהבה
שמחכה
רק לך

האמיני בעוצמתך
שיש
מי שאוהב
אותך
באמת

1‏‎Celal Dem?rkan‎‏

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

מלאכים בלבן


מול היכל קדושתך
באים
להיזדכות
מכל השנה
כל הלילה והיום
מזמורים ותחינות

וילדים רכים ונקיים
מחטאיי

ירוצו וישחקו
ואתה תישפוט
דינך
לטוב ולרע

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

הריח של הגשם

ם
ילדות
קסומה
של הבית החם
ריח העוגיות עם
הקנמון
שלך
אמא

וריח פיצפוץ תנור הנפט
לישכב במיטה
כשעל ידי
רדיו קסטות לשעבר
ולשמוע ללא סוף
את ריצא׳רד קליידרמן

כל זה מיסתכם
אצלי עכשיו
בדימעה אחת
גדולה
של כמיהה למשהו
שלא יחזור
לעולם
ריח הגשם

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

ללא מילים


קח אותי איתך
אל המסע הקסום
אל הרווח ביני לבינך

קח אותי איתך
אל החום שבליבך
רעד תשוקה כשאתה
נוגע לא נוגע
בכתפי החשופה

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

תום הלב

להפנים את הדברים שאמרת לדעת שזה יגמר בשקיעה ללכת לאור השמש העולה ולהוות כצל לנשמתך תום הלב
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

אתה שותק

אתה שותק
מתרחק
ואני
רק חושבת ולמחשבה
שלי

אן בה כוח

כי
אחרת
היית רואה אותי
אחרת
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

את

נפשי אחלק

לאהבה

נתינה צניעות וענווה

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

אש

אש

מתלהטת 

בשחר השתיקה

ענן גדול של

אור 

פגישה

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

בכית ללא קול

בכית
ללא קול
בכית
ורק אני
מיתר נוגה
של

עצב רוטט

בכית
מאחורי העיניים
מבטך

רק אליי
דרש

אהבה

ואני. עטפתי אותך
בהכי אהבה
נתתי לך מילים

טיפות של אושר
לחיים

ילדי שלי

ואני איתך. אומרת
לך

כי אתה הכי
יקר לי
בחיים

ואתה הכי מלאך
לי
בחיים

אמא

אין תגובות

2 סימוני פלוס אחת

2

אין שיתופים

שותף באופן ציבורי•הצג את הפעילות

הוסף תגובה

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

עץ הזמן

עונות השנה
יכו בו
לרוב

צל ושמש
דוממים
לשתיקת הזמן

עץ
צומח ונעלם
בין
חיי אדם
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

זיכרון אחרון

06/08/2018
סיגל בוטון סיג בוטון

לפני מספר שניות · 

עת הירח נושם
את 
פסיעות האוהבים

בוא 
אליי וניתחמק
מצלילי המוות
המאימים

בוא אליי תנוח
בחיבוקי
נידוד כגלים עד לחוף

בוא אליי
לפני שתישמע הדפיקה
לפני שהאזעקה תפרוץ
את

גדרות הלב

בוא אליי ליזכור
את הריקוד האחרו

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

אן צבעים לשחר

סיגל בוטון סיג בוטון

לפני מספר שניות · 

אן צבעים לשחר
הכוזב כשהזמן
רץ

אל תוגת יגונך
שם מתפלש וחורש
הזמן שנעצר

ואת 
אביבך לקראת בוא
הסתיו

של חייך

ואינך כאן ליראות 
עוד
את הזריחה האחרונה
היפה

של החורף

כי אהוב נפשך

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

אם לכאב שלך אמא

לפני מספר שניות · 

אם לכאב
שלך אמא
יש נווה מידבר
באור השחר
הניפרד מהחלום

אם הציפור 
כבר נעלמה
אמא

לתוך ערפילי 
קרני האור

אז תדעי
המלאך שלך שם
הוא מרווה והוא משקה

את הנפש 
שזועקת 
לו

מתוך ליבך השבור

והציפור
שרה את השיר
של עלומיו

ואת תנצרי כל רגע
ואת בוכה את האור

וליבך יכתוב את
המילים
לצרור

אמא

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

חלומות

כי
אבוא אל הארץ
והשמים
משדות משעולי
הנפש

שבחרו להם 
זריחה

באופקו של געגוע
ועץ חשוף

רגשותיי

ואבוא אליך אלוהיי
ותיראה נפשי

כי אבוא
ממעיין האהרה

לזכך את הכאב
מתוך חיי
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

כי אבוא

כי
אבוא אל הארץ
והשמים
משדות משעולי
הנפש

שבחרו להם 
זריחה

באופקו של געגוע
ועץ חשוף

רגשותיי

ואבוא אליך אלוהיי
ותיראה נפשי

כי אבוא
ממעיין האהרה

לזכך את הכאב
מתוך חיי
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

גורל {סיפורה של אידה}

מנהל · ‏11 ביולי‏ ב-‏19:40‏ · tagהוספת נושאים

סיפורה של אידה - גורל

דב יקירי תיראה, מי בדלת אמרה חנה בעודה מטפלת ברחל, כן יקירתי כבר.

אויי תודה רבה שמעה חנה לפתע את דב, דב מה קורה שאלה של מי המיכתב.

הנה היגיע רשימת המקומות והקיבוצים אליהם שובצנו, והדרכה מתי לארגן ואיך.

מה? מה אמרת? שאלה חנה בהתרגשות, ואם מי אנחנו משובצים.

דב לא ענה, אבל אמר עוד לא ראיתי את פירטי המיכתב, קודם תיגמרי לטפל ברחלי, וניקרא ביחד.

חנה היתה מסוקרנת אבל גם רצתה לידחות את הרגע והיא ידעה שיש ברגע זה הרבה כאב , שנדחק הרבה שאלות והרבה חברים כבר לא אתם עוד וזה העציב אותה מאוד. כמו כן ידעה שעכשיו חותם האבדה שלה של זאב ושל סשה ושל עוד אחרים , כבר זהו לא יהיה .

דב כאילו ניחש את מחשבותייה, נשק לה וחיבק בעדינות ולחש , כל התחלה היא קשה וכל בחירה היא קשה אך סוף סוף משהו מיתקדם לצד הטוב ביותר.

נכון אמרה חנה.

הנה רחלי מתוקה, תיראי איך אמא הליבשה אותך היום בשמלה לבנה.

היה מתאים לה חתן, צחקה בעדינות והיא אהבה שדב צחק גם כן היו להם הרבה קטעים נחמדים כאלה.
נישמעה דפיקה בדלת, רמית ניכנסה בעיניים סמוקות היא אמרה היום זה היום הכי טוב שלי, ומצאתי לנכון אותכם לשתף ראשונים.

חנה ואבי קצת היה להם קשה , להתנער מהמחשבות והלבטים על משהו אחר לגמרי.

מה מה העיניין אמר דב, עמיאל חזר והציע נישואין , אמר שאינו יכל בלעדיי הוא חשב שזה לא הולך בינינו ודווקא הפרידה בת שלושה שבועות החדירה לו כמה טעה.

וואו מתי אמרה חנה?. היום בחמש בבוקר,

חחח אמר דב חמש בבוקר? לא יכל לחכות הבחור? כאילו את בורחת, חנה נתנה בו מבט קודר.

אבל רמית צחקה, כן גם אני היתפלאתי על השעה המוקדמת נו ישנתי, ולא הבנתי וכשפתחתי הוא עוד בבהכי פשטות הוא ניראה חיוור אבל הייתה לו טבעת וורד ביד, וישר אמר לי רמית איני יכל לבעדייף ולחשוב על דקה אחת בלי שתהייה לצידי, היה לי שטות שעזבתי אותך, כן ולא הערכתי אותך.

אם את יכלה לסלוח לי הנני מבקש את ידך.

אפילו דב בהא באויר, חנה חיבקה את רמית ואמרה יו יו רמית כמה אני מאושרת בשבילך יקרה שלי, ידעתי שלא תישארי לבד, ואת חששת ללא סיבה, אמרתי לך כי הפירדה זה רק מקרב. ואן לו אף אחת ו... איזה מרגש זה.

כן ואני מזמינה, וחייכה טוב אנו מזמינים רק אתכם אצלי בחמש למעין מסיבת הכירות טובה עם עמנואל ולישתות לחיים עם כוס יין מתוק, עמאיל קנה במיוחד.

מצה בקבוק יין, הוא רוצה לחגוג, והסברתי לו עליכם.

יו רמית בהחלט שנבוא, היא הוסיפה ואמרה ,

ביגלל שאידה במצב רגיש וגם אבי אז החלטתי לידחות לספר להם ואספר בעיתויי הנכון.

צודקת אמר דב, בואי תישבי זה הזמן לתה חם.

בעודה יושבת סיפרו לה על המיכתב והחליטו לפתוח ביחד היה כתוב שם.שלום לכם

בהתאם לחלוקה שלכם לקיבוצים ורישום העברה.

אנו רק מכריזים על השמות שהם יהיו ביחד באותו מקום בו יבחר להם ליבנות את ביתם החדש בארץ ישראל.

דב חנה רמית עמיאל 
קיבוץ דגניה מנהלת ריכוז - איתמר לוי

קורל יסמין תרזה 
קיבוץ שפיים מנהלת ריכוז- אמירה מורג

ורד אידה אלי אבי שרה 
קיבוץ מסילות יגור מנהל יוסי כהן

הייתה עוד רשימה ארוכה אבל כל מי שנמצא היה כלול שם

הם המשיכו לקראו

עליכם להביא כמה בגדים, ודברים אישיים

יום הפינויי הוא בעוד כשלושה שבועות מהיום ב 1.8

בהצלחה ובשעה טובה.

לרגע היה שקט הדברים נעכלו.

אויי אמרה חנה זאת אומרת שניצטרך להיפרד מאידה יקירי, וחנה התחילה ליבכות,

איך אפרד ממנה לאחר מסע כל כך ארוך?.

טוב שאת איתנו אמר דב לרמית על מנת לרכך את ההתפרצות הריגשית שהיתה לחנה.

כן נכון אמרה רמית, גם לי זה עצוב להיפרד לא רק מאידה אלה מכולם.

אבל יש מיכתבים אמר דב, וסוף סוף יהיה לנו פה בית בארץ ישראל וחנה שלי עומדת להביא עוד אח או אחות קטנה לרחלי..

כן אמרה רמית ופתאום קפצה מה? מה אמרת מתי איך כלומר לא זוכרת ששמעתי.

לא נידמה לי שאמרנו אמר דב היה את כל המות של סשה והטרגדיה ולא מצאנו זמן להגיד את זה ווא זה בשורה ניפלאה אמרה רמית מזל טוב לשניכם בשעה טובה .

תודה רמית אמרו ביחד

לפתא דב קם, להיכן אתה קם אהובי שאלה חנה
תיכף אחזור שניה אני הולך להביא משהו

חנה ורמית נישארו לבד, נכון רמית היא לא הייתה קשורה אליה כמו כולם כמו אידה למשל שאותה הכירה שנים רבות.

הנה אמר דב לפתע, חיכיתי ושמרתי את זה לרגע המתאים ואן רגע כמו עכשיו.

התנהגותו הייתה מוזרה קצת, פניו היו סמוקות

יקירי אתה בטוח שאתה מרגיש טוב?.

כן כן אמר חנה אשאל בקצרה.

חנה האם תינשאי לי כדת משה וישראל כאן ועכשיו.

רמית שתקה חנה פתחה וסגרה את הפה לסרוגין.

דב כרע ברך על ידה, והושיט לה טבעת עדינה , עדינה מזהב

האם תינשאי לי שאל ביתר רכות ולאט.

היא לא יכלה להשיב כי דמעות חנקו את עינייה, והיא הנה נה רק בכן רמית בכתה היא לא יכלה לדבר.

חנה שאלה דב האם אתה בטח ? האם אני הבחירה הנכונה שלך?.

אן בחירה יותר נכונה ממך, ואיתך , ואינך בחירה את נשמה , את הנשמה שלי שהובלת אותי אל האור, בזכותך אני חי ונושם את האור שלי, שהיתחשב בי זאת את חנה רכותך ריכתה את ליבי הייתי ממורמר הייתי אכזרי
הייתי מבולבל, חשבתי על צרכיי ולא על דרכי ליבך. שעטפו אותי בסבלנות אן סופית. ואני רוצה אותך כן את את היא הבחירה שלי.

אויי דב הצליחה להגיד כשגל של דמעות פרצו מעינייה רמית אמרה מגיע לכם אחד את השנייה ותודה שזכיתם אותי לרגע ניפלא , אתם כל כך מתאימים אחד לשני.

אני יעזוב אותכם רגע כי אתם צריכים את הלבד שלכם ניתראה יותר מאוחר

תודה אמר דב תודה רמית ובשעה טובה גם אצלכם.

רמית יצאה מהחדר דב סגר את הדלת וניגש אלייה, עכשיו אמר הכנתי לך פתק קטן.

כתבתי לך כאן שיר על אהבתי אלייך אהובה כי לא ידעתי אם תסכימי לא האמנתי.

ש... חנה אמרה ונגעה בפניו כמה אתה י כל לדבר, כשהשתיקות מעצימות יותר.

קחי רק זאת אהובתי ותיקראי את השיר אני אהיה עם רחל כדי שתיקראי אותו לאט לאט ולבד.

כדי שכל צליל אהבתי תחושי אותם.

הוא ניגש לחדר חנה לא יכלה לדבר היא היתרגשה מאוד. וכך היה כתוב

חנה- אשת חיל שלי, כל מילות האהבה מתגמדות אל מול עיניי, כאשר אני רואה את אהבתך ומרגיש את זיכתי אלייך, אני זכיתי בך יקרה וניפלא שלי.

אשת חיל שלי, כתוב כך בטח בה לב בעלה 
ואני בוטח בך יקרה הוכחת לי מעל ומעבר כי ליבי הוא הדבר היקר שלי אצלך, ואת נותנת לו חמצן ואת נותנת לו אוויר, ובזכותך אני קיים.

נודע בשערים בעלה, חנה פתחת את שערייך בפניי אבל לא ל יפני שהוכחת לי שהדבר הכי טוב להיכנס לשם הוא הצורך להצמיד נשמה לנשמה.

קום בעלה והללוה 
תמיד אשת חיל שלי נפלא אהובה , אם ילדתי תמיד את עוזרת לי לחשוב, את מאירה לי את המבויי הכי סתום בחיי, את פרצת לי דרך להאמין שוב בעצמי.

מיום שהיתודעה אהבתי אלייךועד יום מותי רק דבריי שבח והלל למתנת האל בשבילי אתן לך.

יקירתי עשית אותי המאושר באדם ולא חשוב כמה זמן חיכיתי לאהבתך, לא חשוב כמה זמן עד שניכנסתי לשערייך והתוודתי לפנייך

זה לא משנה, אני אוהב אותך כמו שאת , מתחייב לקחת אותך לאשה כדת משה ישראל, לאהוב לכבד להוקיר להיות איתך צעד בצעד גם בטוב וגם ברע, לא אזלזל בך לא אתן לך לחשוש לא ליבכות, אפרנס אותך נגדל את רחל ועוד ילדים חמודים שיוולדו כאן בארץ ישראל וניזדקן ביחד.

כן גם המוות חותם את האהבה לנצח.

רוצה לידאוג לך רוצה לצחוק איתך, רוצה לעשות אותך הכי מאושרת בעולם חנה אהובתי.

ואני עוד שואל בתמימות פעם אחרונה, האם אם כל שאני האם תסכימי להיות אישתי?

חנה לקראת סוף המיכתב התחילה ליבכות עינייה דמעו היא הייתה בהלם.

היא קמה והלכה לחדר שבו היה דב עם רחל.

דב לפתע אמר, חשבתי שכבר אני צריך לאסוף את הדברים שלי,

הוא בידיקו השכיב את רחל היא נירדמה

היא ניגשה לדב לקחה אותו קצת מהמיטה של רחל לחשבו לו

מבטה היה מזוגג מרוב הדמעות, אבל האושר שניבט בפנייה אושר שהיה חבויי בעומקי תודעתה אחרי זאב

איך...איך... התחילה לגמגם כי לא מצאה מילים.

דב יקירי איך חשבת שלא אסכים אתה האור שלי אתה הנשמה שלי, אני חיה למענך דב אתה הדוגמא לסבלנות ומופת כל אדם אחר היה כבר זורק אותימיזמן.

התחילה לדבר כששצף של דמעות חונקות את גרונה דב לא השיב כי היה מוכן להיתרפקות

היא המשיכה גבר אחר היה מזלזל בי ברמות, והיה מיתיאש מזמן, גם אחר לא היה מבחין באהבה שלי

אותך אהבתי דב ואהבתי לאורך כל הדרך אהבתי אלייך היא טהורה היא באה במאת באמת מהאהבה שלי, לא כבלת אותי אף פעם תמיד נתת לי את הדרך פתוחה, אף על פי שרגעי יאוש ואני יודעת כי אתה גבר , יש לך צרכים אך יודעת פשוט יודעת ועל זה אני מודה כי לא הרבה מכירים שזה קיים ידעת שאהיה שלך, וגם אניידעתי פשוט הייתי בסורגי נפשי

פחד כל כך פחדתי
אבל התגברתי בזכותך.

וכן וכן אני שלך יקר שלי, מעתה ועד עולם , וכן ניזדקן ביחד וחסר לך שתמות לפניי אתה שומע?.

כי... כי... ופה בכתה ואמרה תוך כדי כי אן לי חיים בלעדייך, אתה אהובי אני אוהבת אותך.

וברגע שתלך אלך גם אני אחרייך.

באותו רגע נדם העולם, רק דב והיא היו שם. גם דב בכה משמחה והם היו שם ושם גם היו כל הלילה, נירדמו בזרועות אחד השני

שינה של אושר.

עד שרחל בכתה, חנה היתעוררה , אויי רחל רחל כמה זמן את בוכה יקרה אמרה וניגשה אלייה.

בואי אמרה בואי אל אמא, את יודע שאמא ואבא יתחתנו עכשיו
היא מצאה את עצמה מדברת לעצמה אבל זה אחד מהבקרים

שניכנסת אליו תובנה, ששום דבר רע לא יכל ליקראו עכשיו היא רחצה אותה, ונתנה לה לאכול, דב עדיין ישן חנה חייכה לעצמה.

השמש ניכנסה והאירה את החדר כן רחל רחל שלי איזה יפיפיה את, אמא היום אנחנו כאן אחרי הכל שעה של שקט לפני שאבא יתעורר וכל העולם יקום.

ילדה שלי עוד מעט נביא אותך לבית הילדים תלכי לפגוש את החברים שלך אמא פה יקרה וגם אבא.

-----

אידה חיכתה לורד, ורד ניכנסה בוקר טוב אידה, בוקר טוב ורד ענתה אידה אבל ורד הבחינה כי היא לא כתמול שלושום, היא סגורה כזה אידה הכל בסדר שאלה ורד? יו איזה ציור יפה עשית מלא צבעים.

אני ניפרדת מהחברים שלי, אמרה אידה, תוך דברייה של ורד.

מה זאת אומרת שאלה ורד, קיבלנו סידור היכן נגור ואנחנו משובצים לקיבוץ מסילו יגור.

מי משובץ אמרה ורד,

אני אלי אבי ושרה ופתאום אידה עשתה מן עיוות של כאב, זאת אומרת ורד שגם איתך אני לא אתראה וגם עם דב וחנה מה אני יעשה.

רק את ורד נתת לי סיבה ליות הוצאת אותי מאובדנו של שסה.

כן והחזרת אותי לשביל עם כל הקשיים בחיים שלי והתמקדת איתי על הדבר הכי חשוב בחיים שלי שזה זאב ועכשיו? עכשיו? זה יהיה הפרידה מכולם..

אידה יקרה ניגשה ורד אלייה , תירגעי השיבוצים לא גמורים וחוץמזה אפשר יהיה להמשיך במיכתבים ומיד פעם לבוא לבקר.

למרות שהמלחמה והסכנות בדרך, מתי לא היו אבל זאת לא אומרת שלא נוכל להיות בקשר אחד עם השנייה העיקר שאנחנו פה בארץ ארץ ישראל.

תוכלי להביא לי את זאב שאלה אידה? בוודאי אמרה ורד.
היא הלכה להביא את זאת, אבל על יד המיטה שלו הייתה קורל ויסמין, מה קרה לו שאלה?

אסור לנו לדבר על כך מביחנת מידע רפואי מסווג אך נעדכן אותך.

מה תעדכנו אותי? שאלה ורד אידה רוצה את הילד שלה עכשיו.

מה אגיד לה? היא גם ככה חיה טראומה אחת.

רגע , אתיעץ עם הרופא ואבוא אלייך בתשובות ופתאום נשמע קול, גם אליי

זה היה אלי, במקרה עברתי כאןושמעתי.

בסדר בסדר אמרה יסמין בקוצר רוח, היא ניגשה לחדרו של הרופא

דוקטור הם יושבים שם, האמא רוצה ליראות את הילד והם רוצים לדעת מה מצבאו, תביאי אותם לכאן אבל אל תספרי להם כלום.

אני צריך לחקור אותם לפני שאספר להם משהו כי המקרה שלה הואמיוחד היא אלמנה וכרגע לפני שהיא נפרדתמהחברים שלה היא חייבת השגחה ותמיכה צמודים. רק אני רוצה להיות בטוח שהם יטפלו בה.

בסדר דוקטור, יסמין ניגשה לאלי וורד היא הסבירה להם והם ניגשו ביחד לחדרו של הרופא.

כן אמר אלי, אני רוצה לידאוג לה ולילד, וגם ורד היא המרפאה הנפשית שלה

אבל היא תצטרך לעזוב אותה כי לא שיבצתם אותה איתה, ולי אן את היכולת ממש הנפשית לדבר איתה.

הבנתי אמר הרופא.

מי אתם בשבילה, אני אלי אמר, ואני אירגנתי אותם כשהם באו ממחנה עטלית לכאן, 
ואני ורד אמרה ורד, אני מנסה לשקם אותה דרך ציור, ואיתי היא מישתחררת.

אני אחתים איתכם מיכוון שאין לה עוד מישהו כמוכם. על מסמך ובו אתם מחוייבים רק לדבר בינכם וגם כמובןעם אידה, והצוורת הרופאוי , לא לאף אחד אחר זה התנאי, ובקשר אליכם נסדר לכם שתהיו איתם באותו הקיבוץ.

תודה דוקטור אמרו, והם חתמו על הצהרת סודיות.

עכשיו אמר הרופא.

לילד אנו חוששים שיש לו מום בלב , אחת המחיצות בין החדרים יש בה חור קטן שאת זה לא גילינו עד עכשיו כי היה קטן, עכשיו הילד כמעט בן שנה והצלחנו ליראות שהחור הזה גדל בסנטימר,

וואוו אמר ורד, וזה מסוכן.

ברור אמר הרופא, אלי תפס בפנייו ושכחתי להוסיף אמר הרופא

אידה ממכם לא תידע כלום, אתם תמשיכו לטפל בה ולתמוך בה רגיל כמו שעשיתם עד עכשיו, אינכם אומרים לה על מצבו של הילד אלה אם כן מדברים הצוות הרפואי עלידכם על ידה

זיכרו חתמתם זה מהווה מסמך משפטי.

כי ברגע שהיא תידע שיש לכם אפשרות להגיד לה אז היא תתחיל להיכנס ללחץ ולטראומה נוספת.

עכשיו

אבחנו בילד שנשימתו אינה סדירה, זה כבר כמה לילות הוא בדרך כלל ילד שקט, אבל קורל הבחינה שהוא מתעורר כל חצי שעה, בתזוזות נוראיות בלילה,

וכתוצאה מכך הוא עצבני,

מתקשה לישון מתקשה להיסתובב במיטה ועל כן אנו רוצים לעשות לומספר בדיקות במהרה ואולי אף להביאו לניתוח

רגע היא לא תולכ לקבל את הילד עכשיו שאלה ורד ,היא כל כך רוצה קשה לה עכשיו.

היא תוכל תוכלו לקחת אותו לשם וכשנבוא לקחת אותו לבדיקות, אמרו לה שזה בדיקות שיגרתיות ועל כן גם הילד בצום.

אסור לה לתת לו אוכל ושתייה אויי מסכן אמרה ורד.

אתם אמר הרופא בנזיפה לא יודעים כלום, רק אמרו לה שהוא ליפני בדיקות כלליות.

ורד לקחה את זאב, קטן מסכן אמרה לא נולדת ופקחת עיניים וכבר סובל,

וואו וואו אמר אלי מה יהיה אם אידה, היא לא תוכל ליסבול זאת, והיא תגלה מיד כי היא חכמה.

נעבור שלב שלב אלי זכור הבטחת !! לא לספר, אנחנו נדבר ביחד.

כן אני יודע זה קשה לי ובכלל דב זה קשה לישמור סוד, נכון אמרה ורד אבל סודות אפשר גם להפוך לציורים

מה? מה את מדברת עכשיו עלציורים? השתגעת?

אינך מבין התריסה ורד, לכל אחד יש כאב לכל אחד יש כמייה, ולא תמיד אנויכולים לדבר על זה, אבל איך אנחנומגלים לפעמים שילד במצוקה או שבוגר במצוקה, על ידי היצירה הציור הפיסול , לא תבין את זה כי אתה סגור ברגשותייך.

אלי רצה להגיד משהו אך החליט לישתוק כי בידיוק היגיע לחדרה של אידה,

או אמרה אידה סוף סוף מה קרה ורד? למה כל כך הרבה זמן?

ורד נתנה לה את זאב ביד ואמרה פשוט היה ביקור רופאים.

זאב זאב שלי אמרה אויי למה הוא חיוור, מנומנם, זאב לא ישנת טוב מלאך?

אלי וורד היסתכלו אחד על השני ולא אמרו כלום.

מה הם אומרם על זאב שאלה אידה , את שתיהם באותו רגע ניכנס הרופא אלי לחש תודה לאל.

דוקטור הכל בסדר אצל זאב? כן אמר פשוט כל התינוקות חייבם בדיקה שגרתית אמר אז אסור לך להאכיל אותו כרגע הוא בחום.

צום!!! זעקה אידה צום??

דוקטור מה אתם מסתירים ממני?

דום דבר יקירה אמר, זה הליך רגיל אל תיכנסי ללחץ.

אידה שתקה אבללא הייתה רגועה, אלי אמר אנו כאן קירה. אם חלילה היה משהו חמור היו מודיעים לך כבר, ועכשיו עם מי שובצת? אלי עשה את עצמו כלא יודע.

אני ניפרדת מכל החברים שלי אמרה אידה והתחילה ליבכות

אלי ניגש אלייה ואמר אל תידאגי , זה לא מהיום להיום גם דברים יכולים להישתנות, וחוץמזה יש מכתבים ואפשר לבוא לבקר ובטח תכירו עוד אנשים טובים.

אבל אף אחד מהאנשים שאכיר לא עברו איתי את המסע ביחד.

הוא רצה להגיד לה , יש לך דבר יותר חשוב לידאוג עכשיו אבל לא העז להגיד , ורד כמו שקראה את המחשבה שלו היסתכלה עליו במבט ושתקה.

-------

אני לא יכל ליסבול את השקט המתוח הזה אמר לורד אחרי שיצאו מאידה.

אתה תהייה חייב להיתרגל עד שהרופאים יחליטו אחרת, כי כל התנהגות פזיזה שלך וגילויי, יכולים לפרק אותה נפשית.

את צודקת אבל אני לא אוכל גם לדבר עם דב על דברים אחרים.

אנימאמינה אמרה ורד שהדברים יתבהרו ויובהרו לכולם פחות או יותר רק תן להם את הזמן ברגע שהבדיקות יגיעו אז לא יהיה מה להסתיר וזה עניין של יומיים

אז בנתיים תנסה להיות עם אידה כמה שיותר

כן תודה ורד אמר אלי.

---

מה קרה קיריתי אמר דב, בראותו את חנה חוזרת ובוכה .ובידה רחל,

מה קרה יקירתי?

אל תישאל יש משהו לא טוב בזאב. זאב? שאל דב וקפא על מקומו, מה קרה למען השם עכשיו?.

אני לא יודעת אמרה, והצמידה את רחל יותר אלייה, דב נכון שרחל אוכלת טוב ויש לה מצב רוח, פנייה לא חיוורים כל כך,?

יקירה את בלחץ הסבירי לי מה קרה.

היום כשבאתי לתת את רחל לתרזה היא הייתה עסוקה הם הכניסו את זאב למיטת חמצן.

אויי ואבויי. מה אם אידה שאל? מישהו אמר משהו יקירה משהו?

לא איני יודעת רק אנייודעת שאנייעשה הכל עלמנת שרחל תהייה בסדר.

יקירה שבי כאן אני אלך ליבדוק, מה קורה אלך לחפשמישהו לדבר איתו על זה.

דב יצא במהירות הוא לא ידע להיכן ילד, אבל החלט ללכת לרמית, רמית הייתה בידיוק בכיוון למשרד,

רמית האם שמעת משהו על זאב? לא לא שמעתי אמרה מה אתו?

אני לא יודע היום חנה באה מבית הילדים כשרחל עלייה, היא כולה רועדת והתחילה למלמל, ואני לא הבנתי כלום ממה שדיברה.

האם כדאי לישאול את אידה שאל את רמית.

לא אני לא חושבת ואם נדמה וסתם נלחיץ אותה עוד יותר עדיף, שנבוא מחר לבקר אותה היום כבר מאוחר.

דב רצה לישאול משהו אך עצר בעדו, טוב בסדר אמר תודה.

למחרת בבוקר נפגשו אלי ודב וחנה מחוץ לחדרה של אידה, אנחנו ניכנס אלייה, ביקור שיגרתי וזיכרו הרופאים יגיעו אבל תהיו מופתעים.

הם היגיעו לאידה.

היי יקירה שלי אמרה חנה , וחיבקה את אידה, עשיתי עוגה אמרה עוגת תפוזים, ועוד עוגיות שאת אוהבת.

תודה אמרה אידה בריפיון, שלום אמרה ורד שהיתה שם אבל פעם ראשונה שראתה את חנה ודב,

מי את שאלה חנה, ורד הסבירה לה והראתה לה גם את הציורים של אידה.

ווא זה נהדר אמרה חנה איזה יכלת התבטאות מצוייה בציור, כן אמרה ורד, בכל דבר אפשר להגיע רגש כלשהו.

אידה גם הולכת על צבע ירוק היא מרה כל מה שקשור לירוק דשא, עלים,, מרחב הכל היא אוהבת ירוק.

ירוק זה צבע של שלווה מנוחה, וכך היא מרגישה הכי רגועה הסביר ורד.

כן אמר דב

לפתע ניכנס הרופא ועוד אחות, אידה אמר אידה בנו לדבר על זאב.

זאב? התנערה אידה מה מה קרה לזאב? הוא בסדר?

כולם דממו בחדר, לא אמרו כלום רק חנה נתנה יד לאידה, והסבה את מבטה.

אידה פנתה לרופא בצער, הביאו לי מיד את זאב.

הבן שלך גילה סממנים של מצוקות לב, עשינו לו כמה בדיקותוגילינו חור קטן בין החדר הימיני לשמאלי עק כך אין זרימת דם תקינה , והלב פועל לאט, אנייתקן את זה בפעולה פולשנית.

מה? מה אמרה אידה, אני רוצה ליראות את הבן שלי, ורק ניגשה אלייה, יקירה הירגעי אל תידאגי,

ואלי ניגש אלייה אידה אמר אנחנו נלך ביחד לזאב לפני הניתוח נהיה שם וניתעדכן.

אידה בכתה, איני יכלה יותר אמרה הכל קורס לי הכל לט טוב לי סשה, אבי ועכשיו זאב, אם לזאב יקרה משהו איני רוצה לחיות, באמת ששום דבר כבר לא חשוב לי.

חייבים להכין את הילד לניתוח אמר הרופא, אלי אתה תביא את אידה ותידאג להיות אתה כל התהליך, בוודאי אמר אלי שקפץ על ההיזדמנות להיות איתה כמה שיותר.

דב אמר לחנה בואי נלך לשם, ובהיזדמנות נבקר את רחלי כולם הלכו לשם.

אידה הייתה שקטה אלי חיבק אותה ולאט לאט הלכו ביחד, הם ניכנסו לחדר ושם הייתה מיטת תינוק ובתוכה זאב הוא היה מחובר לאינפוזיה קטנה.

אידה ניגשה אליו, אויי זאב זאב שלי היא בכתה , אלי היה מאחורייה הכל יהיה בסדר אידה פשוט חברו אותול אינפוזיית נוזלים כי הוא בצום
מי ינתח אותו שאלה אידה.

לפתע באו ארבע אנשים אנחנו המנתחים שננתח את הבן שלך, אן לך מה לידאוג אמרו זה תהליך פשוט

ד'ק כהן, ד'ק לביא, אחיות חדר ניתוח בתיה ושלומית.
וגם המרדים ד'ר יצחק.

מידי שעה תעודכנו בשלום הילד.

זה הזמן להיפרד ממנו לעת עתה,

לא לא אמרה אידה ואחזה בידו הקטנה של זאב אני פוחדת.

יקרה שלי אמרה חנה, אל תחששי הם רופאים מנוסים הכל יהיה בסדר, כולם נשקו את זאב.

אידה ליטפה את הראש לו ואמרה, זאב אמא כאן מחכה לך אמא לא תעזוב אותך י לד שלי, היא נישקה אותו.

אלי חיבק אותה היא בכתה אל זרועותיו, תשמור עליו אמרה, תשמרו על הגוזל שלי.

דב הביא לה כוס תה וליטף את שערה, הנה אידה אנחנו כאן איתך ביחד נחכה לזאב.

------

תני לי את גיליון הניתוח אמר ד'ר כהן,

האחות בתיה נתנה לו גיליון רישום.

סוג הניתוח תפרית מחיצה דו צדדית בלב תינוק.
הכוללת שאיבה ומכונת לב ריאה. תפירת המחיצה וסגירת המקום שימוש sinorgmed 4/0 תפירה

הם הע בירו את זאב למיטת הניתוחים הם קשרו את גופו הקטן, בתיה שימי הא רקה על רגל שמאל,
שלומית חיברה את האק'ג לפעילות הלב.

עכשיו ארחוץ את מקום הניתוח הוא לקח תמיסת פלידיון מה לחץ הדם עכשיו?
110/70 הוא נירדם אמר המרדים

עכשיו מתחילים

תני לי איזמל מספר 10, דוקטור כהן עשה חיתוך אנכי בבית החזה של זאב, ספוגיות אחות בתיה ושלומית , הם ספגו את הדם מלחציים מספר 5
הם עשו את זה בעדינות.
צריך מסור מספר 7 הם התחילו לנסר לו את עצם החזה הקטנה עד שהיתגלה ליבו של זאב

מרדים מה מצב הסינוסים אצלו, הערכים טובים הוא נמצא בתת הכרה מבוקר ורגיל,שלומית אמר ד'ר לביא, לכי לעדכן שהתחלנו בניתוח, לא להגיד שום דבר מעבר. בסדר דוקטור.

האחרות שלומית יצאה ומיהרה לעבר אידה, אידה רק ראתה אותה כן אמרה מה עם זאב מה אם הבן שלי?

הוא יהיה בסדר התחלנו את הניתוח, אגיע עוד חצי שעה.

רגע אמר דב הוא בסדר? ישן כמו תינוק אמרה שלומית וחייכה אן לכם מה לידאוג אנחנו נעדכן אתכם.

יהיה בסדר אידה אמרה חנה וחיבקה את אידה הוא יעבור את זה בשלום.

אני צריך צנתר מספר 6 לבדוק זרימת דם, בתיה נתנה לדוקטור כהן, הנה אני רואה נקב 2cc הדם מהמחיצה הימנית למשאלית מושהה בפעימה שלישית.

דוקטור כהן להפעיל את מכונת לב ריאה, תחברי אותו הם חיברו והפסיקו את ליבו של זאב לשנייה, ולשנייה זה נדמה כי פסק כי גם לא הופעיו גלים על האק'ג הנה הם מופיעים.

עכשיו היכן השתל , בתיה הביאה לו שתל קטן דוקטור לביא הנה החוטים התפרקים כן כן אמר אנימתחיל פרפר. תפרית פרפר.

דוקטור זעקה לתפתע בתיה דוקטור הלב מתמלא דם ולחץ הדם יורד. הלחץ הסיסטולי יורד,

על הצג היה כתוב מצב טראריקדיה, קוד כחול קוד כחול.

חייבים היפוך חשמלי דוקטור לביא לקח ידית קנות כאלה ושם בתוך ליבו של זאב זה היה רגע מפחיד אחת... שתיים... שלוש... אין תגובה, כולם החווירו, עוד פעם תעלה ל 250 אמפר אחת שתיים שלוש שוב פעם אין תגובה אויי חייבים להצליח קטנציק אתה חייב להחזיק מעמד אמר דוקטור לביא שלומית מיד הזריקי לו אנפריפין 10 מלגרם תוך כדי ההיפוך היא הזריקה והוא הפעיל אחת שתיים שלוש לאחר חצי דקה של מתח ובהלה לפתע זעקה שלומית. הנה הקצב חזר.

כולם נשמו לרווחה

הם המשיכו לתפור וסגרו את המקום חבשו . עכשיו הוא צריך להיות בטיפול נמרץ רק אדם אחד י כל להיות אצלו.

____

דב היה כבר חסר אונים, מה קורה שם, סנן מבין שיניו, יקירי אמרה חנה זה נורא כל הלחכות הזה, ורד עשתה לכולם כוס תה. הנה קחו אידה קחי, מה אם זאב אני רוצה לראות אותו, הם הרבה זמן שם.

לפתע היגיע דוקטור כהן, נו אמרה אידה איך הוא?

הייתה דממה והוא אמר היה לו ארוע לבבי אבל התגברנו, אויי אמרה אידה מה זה ארוע לבבי,
היה לו דום לב.
דום לב!!!!!!!
דב תפס את הראש ואידה התעלפה בזרועותיו של אלי והתחילה ליבכות לא לא , אבל אידה אמר הרופא הצלחנו להחיות אותו, אויי תודה לאל אמר אלי,

אבל עכשיו הוא יהיה במחלקת טיפול נמרץ עד שמצבו ישתפר אידה התחילה ליבכות וחנה חיקה אותה עכשיואידה יקרה הכל בסדר, הכל בסדר כל יום הוא יבריא יותר טוב.

תודה תודה אלוהים שלא לקחת לי את זאב אמרה אידה בדמעות

כן זה היה יום מתיש.

לייקהציגי רגשות נוספים

הגיבישתפי

8‏אלחנן אינדיק‏, ‏‎Elana Levy‎‏ ו-‏‏6‏ נוספים‏

תגובות

בתיה גולד

בתיה גולד פרק כל כך עצוב שהגעתי שקראתי אותו לא מספיק מהשאידה. עברה אל תכתבי עצוב כלכך

1

נהלי

אהבההציגי רגשות נוספים

 · השיבי · 3 שב'

בתיה גולד

בתיה גולד

התמונה של ‏בתיה גולד‏.

1

נהלי

אהבההציגי רגשות נוספים

 · השיבי · 3 שב'

סיגל בוטון סיג בוטון השיבה · תשובה אחת

סיגל בוטון סיג בוטון

כתוב/כתבי תגובה...

 

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

סיפורה של אידה הפרק האחרון תהופוכות הגורל

מנהל · ‏1 באוגוסט‏ ב-‏18:21‏ · tagהוספת נושאים

סיפורה של אידה
פרק אחרון

תהפוכות הגורל

אידה ישבה קפואה. חנה חיבקה אותה, חנה שאלה אידה, חנה למה זה קורה לי? למה כל הדברים האלה קוראים לי? דווקא כשהיינו צריכים לפרוח ולשמוח, למה הגורל היכה בי, אמרה ובכתה.

אידה יקרה אמרה חנה, אן לי תשובות אבל דברים קורים לא מישתנים, בבת אחת, הם מישתנים לאט, כל הזמן מקבלים סימנים.

אני זוכרת אמרה אידה, ששסה אמר לי גם כל עוד אני פה אשנה את העולם בשבילך, ועכשיו? שאלה בעיניים דומעות. מי ישנה? את העולם? אפילו אלוהים והיא פרצה בצחוק היסטרי.

את קולטת שכל מה שהיה לי נעלם!! הכל אמרה לחנה הכל.

חנה היסתכלה באידה ואמרה. יקרה שלי זה רק נידמה כך, את זוכרת אותי? ואת זאב, איך הרגשתי?

הרגשתי שאן בי כוחות. הרגשתי שאיני רוצה לחיות, הרגשתי שהחיים סתם הם זמן שאוכל לקצר אותו אם אמות.

לא נתתי היזדמנות לחיות, לא רציתי לדבר עם אף אחד אבל אז, אתם הייתם שם בשבילי חיזקתם אותי. אני לא האמנתי שאתאהב שביכלל אהייה זקוקה לאהבה ואתם,

ודב בהתחלה שניסה דחיתי אותו. 
לא רציתי לישמוח הענשתי את עצמי, על מה שלא אשמתי ביכלל.

גם דחיתי את דב. לא יכלתי להרגיש את טוב ליבו, לא יכלתי להרגיש את אהבתו , כי ליבי היה נעול על זאב.

אידה בהתה בה. ופיהה רעד. לא יכלתי המשיכה חנה. את יודעת מי היה זאב בשבילי.

ועל מה שעברתי . ואני לא אשכח אותו לעולם.

הוא בנפשי, כי אהבה אי אפשר לישכוח. אהבה זה מהלב.

כל כך היה חסר לי, ופה חנה עצרה דמעה, ורד שהייתה שם נתנה לה כוס מים, ואמרה לחנה. הירגעי יקרה.

אני גם אמרה אידה. אני גם עברתי ואני מתגעגעת לבעלי. ובכל זאת מצאתי דרך הציור, קווים לאהבה. כי אין קיום ללא אהבה,

אי אפשר להניע את החיים ללא הדלק ללא האור האהבה ללא התיקווה.

יקרה שלי אני יודעת שקשה מאוד, ואת נימצאת בתוך השחור אך, תמיד תידעי שיש לך מלאך שומר, ותמיד ניתנת לך את הזכות לשמר, והנה יש לך ילד, שזקוק לך. ותמיד יהיה זקוק. והןא יהיה בסדר יקירה, אל תידאגי.

לפתע ניכנס אלי, ובידיו שמיכות. אידה הבאתי לך עוד שמיכות שלא יהיה לך קר, תודה אלי,

הייתה שתיקה לפתע הרופא בא. אידה אקח אותך עכשיו, ליראות את זאב, ורק עוד מישהו יכל להיכנס איתה.
הייתה דממה

אידה אמרה . אני רוצה שחנה תבוא, בסדר יקירה אבוא אבל הנה יש לכם פה חלוקים וכיסויי לפה. אידה וחנה היתלבשו.

חנה עזרה לאידה. והם הלכו לאורך כל המסדרון. אידה יהיה בסדר יקרה. תיראי שזאב יצא מהמצב הזה, סך הכל הניתוח עבר בשלום.

כן אמרה אבל הןא בטיפול נמרץ. ברור את לא זוכרת את דב? שהיה גם אחרי צינטור כמה זמן.

כן אמרה אידה. ואת רואה? ועברנו את הכל.

ואפילו ילדה נפלאה הבנו לעולם. אז אל תידאגי. הגורל גם לך יהיה.

הם היגיעו לדלת שהיה כתוב עלייה טיפול נמרץ ילודים.

עכשיו תהין בשקט אמר הרופא. ושמעו להןראות הם ניכנסו לתוך חדר גדול, היו שם ארבע או חמש מיטות אינקובטור.

הנה בואו, הם ראו את זאב, שניהם ללא שום הקדמה התחילו לבכות בשקט, זאב שכב שם חסר אונים. מחובר לצינורות חמצן וגם לאק"ג.

בתיה, אמר לפתע הרופא, בתיה תני להם כפפות והסבירי להם על האינקובטןר המיוחד.

כן דוקטור אמרה.

הנה שימו את הכפפות מיכוון שהילד נמצא בתוך סביבה המתאימה לצרכיו, הוא מחומם , ומקבל את האוכל דרך צינוריות שמחוברות .

עכשיו היסתכלו יש כאן שני עיגולים.שני פתחים, בתוך הפתחים יש כפפות אתם משחילות את הידים לשם ונוגעים בו בעדינות.

כן אמרה אידה, הם התקרבן זה העה רגע מרגש אידה שמה את הידים והחזיקה את כף ידו הקטנה של זאב, זאב שלי אמרה אמא כאן יקירי אמא כאן אל תחשוש.

והיא ליטפה את ידו והיסתכלה על חנה, כמה שהוא מתןק. הוא יהיה בסדר נכון?

כן אמרה חנה. הןא אוכל טןב? שאלה את האחות. כן לאט לאט אנו נותנים לו בתוך צינורית,

אבל הוא מתאושש יפה.

אגדל אותו, אבל חבל שתהי רחוק ממני, אמרה אידה בכאב.

אל תידאגי נמצא פתרון אני בטוחה כי תמצאי שם
גם חברים חדשים וזאב ימלא אותך בהרבה פעילות..שכך לא יהיה לך זמן לחשוב עליי. חנה חייכה.

אל תאמרי זאת, כל החברים שיהיו לי לא כמוכם. חברים למסע שעשינו מה לא עברנו ביחד.

תיראי אמרה חנה אנחנו כאן בארץ ישראל. וסוף סוף נהיה בבתים שלנו.

נכון בהתחלה היה קשה גם לי ולדב יהיה קשה. אבל נוכל להיפגש מידי פעם. יש מיכתבים. יהיה בסדר אמרה.

זמן הביקןר תם אמרה בתיה. אויי לא, אפשר להישאר עוד קצת, התחננה אידה, לא יקירה אמרה, יש זמן שהילד צריך את השקט שלו.

אבל אנחנו לא מפריעות רק יושבות.

נכון אתפ לא אמרה בתיה אבל יש הורים אחרים שרוצים גם לבקר את הילדים שלהם, ואי אפשר להכניס יותר משתיים. מחר תבואו שוב.

יהיה בסדר יקירה אמרה לאידה אחר שראתה שאידה החמיצה פנים. נשגיח עליו. ואם ניצטרך ניקרא לך.

בסדר אמרה אידה וביחד היא וחנה יצאו.

כשיצאו אלי בא לקראתם, נו? שאל איך זאב, הןא בסדר אמרה אידה, הנה קחו הבאתי לכם תה חם.

אני לא רוצה לישתות אמרה אידה, והתחילה ליבכות,

כל כך עצוב לי אמרה.

כל כך רע לי, מרחיקים ממני את זאב, וסשה איננו, וגם עוד מעט , ביכלל אתרחק מהחברים שהיו לי, מר גורלי וכאוב.

אידה אמר אלי, אל תתני לליבך לישקוע, נכון יש כאבים אבל יש גם עתיד.

עתיד? אמרה אידה עתיד? איזה עתיד אלי
איזה עתחד, אשה עם ילד זרוקים באיזה ריבוץ ללא חברים.

קודם כל נידמה לי, שאנחנו גם שובצנו לאותו מקום שאת שובצת. וחוץ מזה, אף אחד לא זורק אותך, סוף סוף יהיה לך בית ניגמרו הנדודים. המלחמה הנוראית נגמרה, וכן סשה לא זכה הוא רק הביא אותי לכאן.

אלי לא ידע מה לענות, חנה חיבקה אותה, אני אוהבת אותך אידה, אני ודב אתם חלק מאתנו, ולעולם נהייה ביחד, אולי בהתחלה יהיה קשה. אבל בטח ניסתדר ונוכל שוב להיות בקשר, ניקח את הכתובת למשלוח מיכתבים, נעדכן אחד את השני, אבי ושרה איתך , ורד וגם אלי.

אידה רק הינהנה בראשה וכיסתה את פנייה בידה, חנה חיבקה אותה, ונתנה לה ליבכות לתוכה.

ש... אמרה חנה.אני יודעת תני לזה לצאת יקרה, את זקוקה לזה תני לזה לצאת ממך, כולנו מתגעגעים לשסה, ולכולנו יש חלק בחיים, שלא יכל להעלם וזה הזיכרונות אבל לכלנו יש דור המשך למרות הכל.

לפתע ראו את דב ממהר. יקירי שאלה חנה. הכל בסדר עם רחל? . כן אמר אני פשוט צריך ליראות את קורל. קורל? שאלה חנה למה אהובי.

פשוט איתרתי את החבר שלה לשעבר, זה שסיפרתי לך עליו.

איתרת אותו? איפה הןא כאן? שאלה חנה.

כן אמר הוא פשוט. כאן עובד משק באיזה מקום. התחיל השבוע, היגיע עם הקבוצה שלו, מעניין איך לא פגש את קורל,

אז דיברתי איתו והוא פשוט מחפש את קורל, הוא רוצה לשקם את היחסים איתה, הוא הבין שפגע בה, הוא הבין שאינו יכל בלעדייה.

וואוו אהובי זה כל כך מרגש, מעניין עם קורל תקבל אותו בחזרה, אני יודעת כי קורל אשה של כבוד, אבל היא אטמה את ליבה, לאהבות אחרות. כלומר יש לו עוד סיכויי עם יידע ממש ואוו כמה יש לבחןר הזה לעבוד על קורל כדי שתחזור איליו.

וכל זה מגיע לו.

הןא רוצה לפגוש אותה כמה שיותר מהר ולכן אני צריך ליראות אותה, להכין אותה לזה,

איך קוראים לו? שאלה אידה לפתי, קוראים לו מאיר מאיר לביא.

לך יקירי לך תימצא את קורל, תישאל אולי את יסמין או רמית, היא בטח יודעת.

אויי מסכנה אמרה לטלי, היא תיתרגש, הלוואי ותסכים, אבל ניראה לי שבסך הכל היא אוהבת אותו מאוד.

דב יצא לחפש את קורל, אבל לפתע קראו לו דב, דב מישהו מחפש אותך, זה היה אלי

כן אמר דב, אן ךי כרגע זמן אמר לאלי , פשוט אני מחפש את קורל, והוא הסביר לאלי את מה שקרה.

דב סליחה איני רוצה להפריע, רק אני חושב שהבחןר הזה מחפש אותך, חשבתי שאתה אמר דב.

לא, לא אני, מישהו בשם מאיר עובד באריזות כאן.

זה זה אמר, דב טוב בסדר אלך ליפגוש אותו.

מאיר היה בסביבות גיל ה55 אדם עם שיער שיבה, ועל פניו היה מבט עצוב.
מה קרה שאל דב, בידיוק רציתי לחפש את קןרל.

מאיר היסס, סליחה דב אבל תפס אותי פחד.

כל כך הרבה זמן חיכיתי לרגע הזה, ליפגוש אותה להצהיר על.אהבתי, ועכשיו כשזה כאן, אני חושש.

ממה אתה חושש? אמר דב חושש שלא תסכים, חושש שתיכעס,חושש שהיא לא תירצה לדבר איתי, חושש ש...

רגע רגע אמר דב, בוא הנה נשב, הסביר לי מה גרם לך לשנות את דעתך,

אני אני לא יודע אמר מאיר, לפתע חשבתי על זה ואמרתי אם היא השלימה, אם זה אז לא כדאי להעיר שוב, את כל המצב ואולי היא כבר לא אוהבת אותי. אולי אני לא אוהב אותה

וזה רק חולשה שלי.

דיי!!!;;

פסק דב
אם לסכם את שאמרת כרגע, אתה חושב רק על עצמך , ולנקות את מצפונך,

היא מספיק עברה והתענתה ובכתה וכאבה על מנת לגמד את,
החששות שלך לעומת סיבלה הן
כעין וכאפס על פני , רק ביגלל שאתה פוחד

כולך פוחד חושש לעמןד מול האמת שהיא ידעה שבך קיימת מיזמן ורק לא העזת להודות כי רצית עוד ועוד לטעום

האין אני צודק? הפעם נישמע קולו גם למרחק ומאיר הלבין מכאב,
מגיע לך המשיך דב, אחרי שלא האמנת באהבתה, שלא ראית אותה ממטר מגיע לך.

אבל אמר מאיר להגנתו, כמה זמן י יכלתי לקוות לאהבה שנותנת תיקוות ואן לי משהוא בסיסי לעמוד עליו להישען,

דב אמר לו אהבה זה האדם שמאחורי המילה הזאת, אהבה זה רגש זה הכל ,

ואיך אני אמר מאיר מה אני יגיד.

תהייה גבר אמר דב, אם היית גבר מספיק כדי לברוח לך כך מחייה, ולא להיתחשב באהבתה, ולא הערכת את אהבתה שהיתה שם תמיד בשבילך,

אז תהייה מספיק גבר כדי לקבל עלבונות מצידה ובכי וכעס , כל מה שהיא סחבה ביגללך במשך השנים.

תבוא ותגיד לה.

מה להגיד לה אמר מאיר, מה אגיד אני לאיודע.

לך לפי הלב שלך אמר, הוא ינחה אותך היאמספיק סבלה בשביל להגיע לרגע הזה שאתה תיסבול למענה, ותאמין לי זה מגיע לך.

הצע לה נישואין אמר דב, היא התנזרה ביגללך, היא היתנזרה ביגלל מה שהרגישה כלפיך כל השנים.

ולא הייתה בך סבלנות לראות בזה אהבה ראית בזה כשלון שאתם לא מיישמים את אהבתם.

כמה פעמים היא הסבירה לך אמר דב

מהיכןאתה יודע אמר מאיר לפתע בקול קצת גבוהה, שמעת רק את הצד שלה, אתה יודע מה איתי? מה אני עברתי.

באהבה אמר דב והידגיש צד אחד צריך לתמוך בשני ללא סוף להבין אותו לא לעזוב לא לינטוש
ביגלל שהיה חשוב לך קיומך בוא נגיד אמר דב.

זה לא נכון התפרץ מאיר.
אז למה עזבת אותה לאנחות שאל דב, מאיר לא ענה.

נו? הנה אמרתי לך שאן לך תשובה.

אבל עכשיו כשכבר הגורל הפגיש עוד פעם והינך התפקחת עכשיו זה הזמן ל הילחם ולא לפחד שהיא תגיד לא.

תוכיח לה , תראה לה תראה לה ממש שההחלטה שלך הייתה שגוייה. מהיסוד.

כן אבל איפה היא אמר מאיר, אניחושב שאנייודע אמר לפתע דב רגע, אמר מאיר,

איך אתה יודע עלייה כל כך הרבה דברים. מה אתה קשור לקורל.

דב סיפר לו במהירות והסביר, ועכשיו אמר דב אתה רוצה ליראות אותה?

כן אמר מאיר ללא היסוס.

טוב אז ניצטרך את אישתי גם שתכין את קורל.

בוא נקבע עכשיו השעה בשעה ניפגש כאן.

טוב אמר מאיר.

בוודאי שאסכים לעשות כך, אמרה חנה אבל זה יהיה לה הלם, רציני, אבל אהובי הוא באמת רוצה , כילא כדאי אחרי שהיא שכחה אותו קצת להזכיר לה לתת לה אשליה ושוב, זה יהיה לא הוגן כלפייה

יקירתי אמר דב הכל בסדר דיברתי אם מאיר הכנתי אותו לכל האפשריות
היום ב ניפגש ביחד, טוב אהובי אמרה.

אניפשוט צריך שתהיי שם בשבילה כשהיא תתחיל ליבכות,
בסדר יקירי

היכן היא עכשיו, היא נידמה לי במחסן מסדרת כבר בגדים בתוך קופסאות לפינויי.

אויי איזה מקום נורא אמרה חנה. היא אוהבת להתבודד, מאז שהייתה איתי אמר בשקט דב, הסיטואציה שהיו בה העלתה בא זיכרונות וגם דברים שהיא השלימה איתם, השלימה אם הבדידות.

אויי מסכנה, אמרה חנה, כן אמר דב, יהיה לו קשה מאוד אבל אני אמרתי לו דברים קשים, כיכך לא זורקים אהבה, כך לא נותנים למישהוא להיתאהב בך ואחר כך זורקים אותה ללא רחם.

דב אמרה חנה דב יקר שלי, אני רוצה להגיד לך משהו אתהיודע כמה אתה יקר לי, כמה אני אוהבת אותך,

לא רק שאיני כועסת עליך ששכבת איתה, אני גאה בשבילך אמרה.

מה זאת אומר אמר דב, פשוט אם בחיים החשוכים שהיא חייה הרגישה ולו לרגע משהו לעצמה, משהוא טוב ואני יודעת איך אתה נותן לי להרגיש טוב.

אז אני שמחה שהיית איתה הייתה לך זכות לרומם אתנפשה,

אויי אויי יקרה שלי, איזה לב נאצל יש לך יקירה, איזה אצילת נפש להגיד דבר כזה, איזה אשה את
דב היסתכל לרגע בפנייה של חנה ואמר,

אהובה שלי למה חוורו פנייך, לפתע דב הבחין כי חנה חיוורת קצת, את מרגישה טוב? שאל כן... כן אמרה חנה , פשוט עייפה ההריון.

אויי אהובה שלי בואי אקח אותך בחזרה את עברת הרבה בזמן האחרון, גם רגשית את חייבת מנוחה, כלעוד רחל אצל תרזה, ואני לא עובד אז אני כבר אסתדר בקשר להכל,

חנה שמה את ידה עלפיו של דב והינהנה בראשה ללא, לא לא יקירי אמרה אני אהיה בסדר רק קצת מים כשנגיע ולשבת על כסא אהיה יותר בטוחה כשאהייה בין אנשים, ואני רוצה להיות עליד קורל, זאת טלטלה לא פשוטה שסוף סוף זה קורה.

מלאכית שלי בואי תמכי בי, הם הלכו בשקט והיגיעו לבינן שהיה רק אור אחד מאחד החדרים שבו .

הם ניכנסו.

קורל צעק דב, קורל את פה? לרגע הייתה דממה ופתאום שמעו את קורל, כן אני פה היזהרו יש הרבה בגדים.מפוזרים , אני ממינת אותם.

הם ניזהרו והיגעו אלייה, כמעט ולא ראו אותה מירוב מלא בגדים, קורל אמר דב בואי תנוחי רגע אני רוצה לדבר איתך.

מה מה קרה דב? וכשהיא ראתה אתחנה חנה הכל בסדר עם רחל?

כן אמרה חנה, יפה אמרה קורל

חנה אפשר להעזר בכם קצת למיוןוקיפול אם הגעתם עד אליי?. קורל אמר דב והיסתכל על חנה, מה מה יש אמרה לפתע?

קורל שהבחינה שדב לא כתמול שלשום, הם היו מתוחים.

מה מה קרה לך דב, חנה מה אתם מסתיריםממני אנימרגישה.

דב נשם עמוקות ואמר , מאיר כאן. מאיר לביא.

כן אמרה חנה הוא בא אלייך. מה? שאלה קורל את חנה מה אמרת? איך מתי אבל ... לפתע חייכה אחר כך התחילה ליצחוק 
חחח כן הןא חזר אליי אליי את שומעת חח 
לפתע ראתה את דב .. דב חנה אמרה חחחח חנה אמרה שמאיר חזר אליי חח אני ממש מאמינה

לפתע שמעה את הקול שהכי צימרר אותה
הנני

היא היסתובבה והצחוק שלה התחיל להפוך לדמעות

מאיר!!!!
לא זה לא יכל להיות חנה אמרה לה הירגעי יקרה נתיבי אהבתו הכינה אלייך החזירו אותו

כן!!!! כן!!!! שאלה כשכבר פנייה עטו עלבון וכעס כןן
אחרי שנטש אותי לאנחות כי לא האמין בי באהבתי אשר הייתה הכל כן!!! חנה כן!!!! אחרי שהוא המשיך בחיין ואני חיי ניגמרו בציפיה באמונה עכשיו הןא חוזר? 
והיא פרצה בבכי עכשיו שאיני יכלה ללדת הוא בא אחרי שאני רציתי להגיד לו אל תלך כי אני מאמינה שאהבתינו תתממש למה למה והיא בכתה בכי מר

אני יודע אמר מאיר, ובאתי לבקש את ידך, אני רוצה להיתחתן איתך כאן ועכשיו אמר.

ואתה חושב שאני אסכים כן? כן? מאיר האםיש לך מושג ביכלל כמה סבתי? כמה התחננתי כמה ? עלבה בי התנהגותך.

ואתה מצפה לאהבה שוב, כיישר אקבל אותך אליי?
לא לא איני רוצה התרגלתי אמרה, דב משך את מאיר לצד ואמר לו, עכשיו זה הזמן שלך, לתת את הכוח אמרתי לך שתהייהמוכן לכל מה שהיא תגיד לך.

אבל אמר מאיר היא לא מוכנה ביכלל לישמוע אותי,

תן לכעס שלה להיתפרץ ותהייה שם בשבילה אמר.

 

כשחנה ראתה שדב לוקח את מאיר לצד, היא באה לחנה, ליטפה אותה, אויי יקרה אני כל כךמבינה את כאבך, ואת סבלך.

שיילך איני רוצה אותו. והיא בכתה , לא נישאר לי כלום אמרה כלום, הוא היה כל עולמי, לא יכלתי להיות איתו, חנה התקרבה אל קורל ואמרה.

יקרה אינךצריכה להגיד אבל אם זה יקל עלייךולי במעט אתיכלה ליסמוך עליי, את יודעת, אבל בינינו רק ביני ובינך , למה לאיכלת להיות עם מאיר.

מעדיפה לא לדבר על זה אמרה קורל, ולא ביגלל שאיני סומכת אלייך פשוט יש דברים הכאובים יותר מידי, אפילו לספר עליהם.

אבל אםלא תספרי אמרהחנה זה יכאב וישרוף אותך מבפנים.

חנה אבל הישבעי אמרה לפתע קורל, שלא תדברי חוץ מדב כיהוא בעלך, אבל לא אם אף אחד, וגם איני רוצה שתקבלי עליי רושם מוטעה,

יקרה כלמה שתגידי הכל בסדר אמרה חנה, אני אישה ואבין אותך.

ובכן אמרה קורל, לפני הרבה זמן הייתי בקשר רציני עםמישהו שחשבנו אפילו להיתחתן, אבל לפתע זה שהייתי איתו התחיל לפתח פחדים וחששות, התחיל כלמה שלא הצליח התחיל להאשים אותי, וגם כשהייתי בשבילו שותקת העיקר לא לריב, וכשהייה לפתע בוכה הייתי באה מחבקת אומרת לו הכל יהיה בסדר אני פה, תיראה אינך צריך לפחד אנחנו שניים

היה בוכה וממלמל שאין לו טעם לחיים.

והיה מתחיל עם בנות אחרות, ותביני אמרה קורל ובעינייה דמעות, היינו לפני נישואין, ואני הרגשתי כי אני כלואה.

עד שפגשתי אתמאיר, מאיר נתן לי תחושת בטחון הוא פתח את ליבי לאהבה הטהורה, לא האמנתי כי אצליח בחיים לאהוב, לא האמנתי באהבה ההפך קנאתי במי שהייתה רווקה, ובלי זוגיות, לא היה לי צורך במגע פיזי גם לא היה

הוא לא יכל לינגוע בי,

ואז מאיר היה איתי, אבל כשרצה להרגיש אותי לאלא יכלתי משהו בי היה עצור, ואמרתי לו שיחכה שעוד יגיע הזמן, הענקתי לו את ההקשבה שלי, את השמחה שהייתה לי ממנו בעודי מקבלת מכות מהחבר מהבעל לעתיד.

הוא לא היה מוכן לחכות , ובסוף לילה אחד החליט שאין בכוחו להמתין לי יותר, וכך ללא שום רגש שום דבר נעלם, וזה כאב לי כאב שמאיר נעלם.

אויי זה נורא אמרה חנה ותפסה בפנייה , ואת סבלת

כן סבתלי מהחבר עד שאלוהים שמע אותי , יום אחד הוא הלך לעבודה ושם הייתה פלישת מחבלים וירו עליהם. ועליו ירו ראשון.

אני זוכרת שהתאבלתי וכאבתי, לא כי כבר לא הייתה אהבה בליבי, אלה פשוט ניזכרתי בטוב שהיה פעם, ותפסתי כי נקודות כאילו אני לא הייתי בסדר וטובה, ויסורי המצפון תמיד הרגשתי שלא הייתי בשבילו טובה.

אבל כשהשלמתי עם החירות והחופש וההיזדמנות שחכיתי לה

אז כבר מאיר לא היה, והיאפרצה בבכי, מאיר לא היה אז סגרתי את עצמי לאהבה לרגש, 
התחילו איתי אבל אני לא רציתי שקעתי כל כלי בעבודה, זה הדבר היחדי שהציל אותי

ובאותו היום הנורא ששסה עמד למות, כשראיתי את אהבתה של אידה ושל שסה ובידיוק נישברתי, אז דב היה שם בשיבלי, אויי אמרה לחנה אני כל כך מיתביישת יקירה, לא רציתי שזה יקרה ביכלל אני אשמה.

ש...ש... אמרה חנה ש.... יקירה שלי לא קרה כלום, זה היה רגע של חולשה של שתיכם, רגע שבו ניזקקת נכון תתפלאי דב הוא בעלי, אבל באהבה רואים הכל באהבה,

אם אדם מועד זה לא הופך אותו להיות רע יקרה אנימכירה את ליבך, ואם היה ולו לרגע אחד שבו דב היה איתך לצידך, נתן לך הרגשה שמזמן לא הרגשת ובזכותו התרוממת קצת ולא היית לבך, אז אני המאושרת בעולם.

וחוץ מזה הנה עכשיו ההיזדמנות ניתפחה שוב מאיר כאן, והוא בא אלייך ולמרות הכל חיפש אותך.

נכון שאינך יכלה להביאילדים, אבל את נהדרת אם ילדים, נכון שהעלבון צרב איך לא האמין שאהבתכם תתממש והלך וחיפש והתחתן.

אבל אם ניתמד באיך לא הזה, ואם ניתן לאגו שלנו לישלוט.

נפסיד את העיקר את ההיזדמנות להינות.

נכון שאת צודקת יקרה שלי זה פגיעה אבל אבל דרכו של הלב אם להרפות ממה שכואב לקבל את הטוב, ומאיר עכשיו היגיע אלייך ולא משנה באיזה צורה הוא מביע חרטה.

בבקשה תני לזה אור, ובמיוחד עכשיו, שהחיים קצרים,

וגם אולי זו היזדמנות שלא תחזור הפעם וכל כך חיכית לה, וחבל חבל

אני לא יודעת אמרה קורל , תיראי עוד מאמץ אמרה חנה ללב שלך קורל חשבה ואמרה בסדר ועינייה דומעותכמה חלמתי עליו כמהלילות בערו בי ובעודילאיודעת מה איתו ביכלל כמה היתחננתי לאלוהים שיחזיר אותו אליי ובסוף כשהוא בא, איני מאמינה שיש בי עוד ניצוך של אהבה כלפיו.

כי עדיין הפגיעה נוראה, היידע הוא נורא ברור אמרה חנה אינך ציפית גם אבל אמרה חנה, אל תפספסי כי זאת אהבה ודרכי האהבה הם מוזרות והוא בא אלייך בדרכי האהבה.היסתכלי אליי אמרה חנה לקורל, היסתכלי עלי בעינייםואמרי לי שאינך אוהבת אתמאיר שאינך רוצה בו.

קורל הביטה בעינייה ולא לאט עיניה של קורל צפו דמעות.

אינימסוגלת בלעדי מאיר אמרה, אשקר לך אם אגיד שאיני אוהבת אותו, אוהבת אותו הוא כל חיי מהות בנפשי, האחד והיחדי שנתן לי שמחה ושמש

איני רוצה ליזרוק שנים של תיקווה.

לכן אמרה חנה בניצחון את צריכה לוותר על הכעס ולהמשיך מכאן.

קורל הביטה בעיניי חנה ושאלה , אני לא אתאכזב שוב חנה ? הוא לא י זרוק אותי? חנה אמרה בטוחה כי לא.

בסדר אמרה קורל אקבל אותו בחזרה,

היא לא שמעה שדב ומאיר היו כל הזמן שם.

דב אמר לחנה לצאת מהבינין והשאיר אתמאיר לבדו שם רק לחש לו עכשיו היא שלך לך אלייה.

לפתע קורל הרגישה יד מלטפת, אבללא של חנה זו לא הייתה יד עדינה.

היא בכתה עוד יותר קורל שמעה מרחוק אתקולו של מאיר, קורל אהובה שלי תני לי להוכיח לך את אהבתי לעולם לא אלך לעולם לא אטוש אותך שוב. הייתי נבזי חשבתי על דרכיי וצרכיי ולא על רגשותייך יקרה, אם אני כאן את האחת שחיפשתי כל חיי את האחת שאותה ארצה למסד את חיי.

אותך אני רוצה כי שנתי לא יכולה להיות בלילות חלמתי אותך, נשמתי אותך, התחרטתי כל יום על כי הלכתיממך.

קורל בבקשה תני לי היזדמנות, אני אוהב אותך, לאט לאט היא היסתובבה אלייו הם לא אמרו כלום, כי כל אחד בכה את הדמעות שלו.

הם לא צריכיםמילים ל הרגיש הם לא היו צריכים הקדמות ומשחקים, הם היו צריכים אמת ואהבה

וזה מה שהיה שם, אהבה הם התאחדו לגוף אחד.

אני אוהב אותך רק אותך את חיי אמר מאיר בעודו מצטנף לתוך גופה. התיסלחי לו קורל, התהיי אישתי? היא חיבקה אותו חזק אלייה מיששה את הגוף שכה רצתה והרגישה תשוקה.

אוי אוי אהובי אהוב שלי, אתה האחד והיחיד כן אנימסכמה אמרה ליבי יאסוף אותך אליי, כי גםככה המקום בו שמור אליך

עשית אותי המאושר באדם אמר. נתת לי חיים ואני אוכיח לך כל יום כל יום שהתברכתי במתנה ניפלאה מאין כמוהה, וזאת את יקרה שלי.

הם היו כמה זמן לא ידעו.

כשלפתע שמעו קולות, אויי צחקה קורל שכחנו את עצמינו. אני אצא להביא אותם אמר מאיר והחטיף לה נשיקה, אל תיברחי לשום מקום

הוא יצא, חנה מחאה כפיים, אפשר להגיד מזל טוב?

מה את שואלת אמר דב לפי הסומק על פניו אפשר ועוד איך

הם ניגשו לקורל.

יוו קורל קורל אמרה חנה ידעתי והיאחיבקה אותה.
חזק הם בכו והתחבקו, אמרתי לך לתת סיכויי לאהבה ואן האהבה היא חזקה בשעה טובה במזל טוב.

יופי אמר דב יש לנו שלוש חתונות של של רמית שלנו ושלכם.

אלו היו אחד הרגעים המאושרים המעטים שהיו שם

יום החתונות והפינויי

אויי אני מיתרגשת אמרה ורד. הנה השמלה שלך.
אמרה לחנה, ושל שתיכן כאן, אמרה לרמית ולקורל הם הלבישו והתארגנו והתאפרו

יסמין איפרה אותם, וואי יפיפיות אמרו מי שהיה שם.

אני לא מאמינה אמרה חנה. גם אנילא אמרה רמית. ואני ביכלל אנילא מאמינה כי היום היגיע אמרה קורל.

לפתע היגיע שליח עם קופסאות ענק. זה בשבילכם , תודה אמרה אידה

וואו זה הזרים היא הוציאה אותם, וואי איזה מקסים בצבע סגול ורוד עם חוטי משי ירוקים.
ניראה אתכםאמרה אידה? שהייתה לבושה בשמלה שחורה צמודה

ווא היא חיבקה אותם, זה היום המאושר שלכם הרבה מזל טוב, היא לא יכלה לדבר הרבה, ופתאום פרצה בבכי, סליחה אמרה , יסמין חיבקה אותם וגם הם הם ידעו, היא גם היתה צריכה להתחתן עם סשה עכשיו.

אנחנו יודעותיקירה אמרו שסה יהיה בלב של כולנו תמיד.

בואו לפתע קרא אלי בקול רם.

אני אהיה בסדר אמרה, סליחה שבכיתי עכשיו,

לא לא מיהרה להגיד קורל, יקרה שלנו בזכות סשה אנחנו כאן, מי יודע אם לא היה לוכד אותו , עוד כמה מאתנו היו הולכים

ומותר לך ליכאוב.

בואו קראו מרחוק

אידה ניגבה את הדמעות, עכשיו הזמן שלכם לחייך למצלמות זה היום שלכם , נתנה להם מבט של עידוד.

הם יצאו לרגע לא זיהו את המחנה, משני הצדדים היו אנשיםוזרי פרחים,כל אחד בתורו בא לקחת את הכלה שלו, ראשון בה דב, דב היה לבוש בחליפה כחולה ועניבה לבנה, יפיפיה שלי סינןמבין שיניו, זכיתי בך ואני זכיתיבך אמרה, רק זה הצליח להגיד.

כולם מחאו כפיים , אחריו בא עמיאל הוא היה לבוש חליפה אפורה עם עניבה לבנה.
מקסימה שלי, אני אוהב אותך יקרה, אמר זכיתי בך, ואני בך אמרה רמית.

מאיר היה האחרון שנגש לקורל
אני לא מאמין כי זכיתי במתנה הכי יפה בעולם מדהימה שלי, נהדרת שלי אמר מאיר זכיתי זכיתי קורל , ליבי פועם ברבעיות קורל הצליחה להגיד אהוב שלי יקר שלי,

הם עלו לבמה

אם אשכחך ירושלים תישכח ימיני
תדבק לשוני לחיכי
אם לא אזכרכי
את ירושלים
על ראש שמחתי
שלושתם אמרו
עכשיו לישבור את הכוס אמר הרב

דב שבר ראשון
אחר כך מאיר
אחר כך עמיאל

מזל טוב קראו כולם והתחילו לירקוד, הורה זה היהמחזה מרהיב, את ניראת ניפלא אמר אלי לאידה, מתאים לך איפור וקצת חיוך,

אנימאושרת בשבילהם אמרה אידה, ולפתה נהייתה עצובה,

מה לך יקרה? מה לך?

זה היה צריך להיות היום המיוחד שלי ושל שסה שכל כך חיכינו לזה,

מה אני שווה בלעדי סשה אמרה, אלי תפס בה בעדינות משך אותה לצד ואמר.

אידה יש לי דבר שמיזמןרציתי להגיד לך, אך לא היהלי אומץ.

אני אוהב אותך לא אוותר עלייך יודע כי את עוברת תקופה קשהאינך מאושרת, אני רק רוצה לראותך מאושרת ואני רק רוצה כל הזמן לעשות אותך מאושרת.

להיכן שתלכי אלך אני, אני אדאג לךיקרה התאהבתי באישיות שלך , לא פלא ששסה אהב אותך , ויותר מכל דבר אחר.

ואת צעירה ויפה זאב זקוק לאבא,

לחבר, אידה אני אהיה איתך כל ימיי אן לימה להפסיד ולמי ליברוח, אני רוצה אותך

היסתכלי עליי אן לי מאום אבל יש לי אהבה אלייך בהתחלה זה יראה מוזר אבל מוכן ליספוג את הכל.

אידה אני עקר, סרסו אותי אמר בכאבי, לא אכפת לי הדרך, לא אכפת לי אם כרגע אינך תירצי ביכלל לישמוע על להיותאיתי

אבל אני אהיה איתך בסבלנות ויודע כי זה יגיע יקרה, ובנתיים אני איתך החבר הכי הכי טוב שלך לעולם.

ורד שהייתה שם מן הנמנע ושמעה היתה כמו אידה פעורת פה.

דב שניגש להביא את אידה ראה את המבטיםוכבר הבין
אלי? מה

דב החלטתי ללכת עד הסוף אמרתי לה,
יפה אמר דב

אידה הוא התקרב אלייה, אידה לא זזה , הוא פחד שהיא תידחה אותו, אידה תני לי להוכיח את אהבתי רק הגידי לי שזה בסדר שאת מוכנה לתת עוד היזדמנות לאהבה, סשה גם היה רוצה שלא תכבי אתחייך, הוא לא תיכנןלמות אבללצערינו זה קרה.

אלי, אמרה לבסוף אלי אמרת המון דברים, בבת אחת, אני רוצה לחשוב ולדעת להחליט, איני רוצה משהו בשגגה,

כמוהן אמר אלי

יופי כל הכבוד לחש דב, אני מכיר את אידה אם היא אומרת לחשוב אז הכל בדרך הנכונה.

יום הפינויי

בוקר טוב אהובי, צריך לקום שמונה בבוקר, כבר הלבשתי את רחל בשעה צריכים להיפגש בחדר האוכל. כן אמר דב , וואו בוקר מוזר.

כן אמרה חנה וקשה, מאוד מרגש כן זה בוקר של התחלות חדשות ופרידות

שום דבר כבר לא יהיה כמו שהיה, צודקת יקירה רק טוב יותר יהיה, מה היה לנו?
היה לנו מסע של פחד אימה רדיפות, עכשיו סוף סוף יש לנו מדינה משלנו שבה נגדל את הילדים, ואנחנו פה

כן אבל בלי החברים, ובלי אלו שאינם איתנו, אבל תמיד נוכל לבקר את אלו שנישארו, יש אוטובוסים לשם ויש גם מיכתבים.

ויש את הדור הצעיר הילדיםשלנוושלהם, שיגדלו ביחד ויבקרו שם יותר אחד את השני, כן אמרה.

ואת זוכרת שאבי אמר שהואיכתוב ספר על כל שהייה?
כן אמרה.

ובכן בואי הם היסתכלו פ עם אחרונה על החדר ויצאו לכיוון חדר האוכל

הםניכנסו לחדר האוכל

ניגשה להם רכזת- מה השמות בבקשה, הם אמרו לה
חנה אמרה יש אדם בשם איתמר לוי והוא הרכז לשנו

אתם שייכים לקיבוץ דגניה, הם הלכו לכיוון האיש, האיש רשם אותם.
אתם יכולים לשבת היכן שאתם רוצים.

הם ראו שהיגיעו גם קורל ויסמיןותרזה , קורל היגיע עםמאיר, קיבוץ שפיים מנהלת אמירה מורג
ורד אידה אלי אבי שרה
קיבוץ מסילות יגור מנהל יוסי כהן

אידה אמרה, אני רוצה להגיד לכם משהו לפני שכולנו ניפרדים.

לא אוכללעמוד בדבריפרידה אידה יקירה אמרה חנה. זה לאבידיוק זה פשוט יש לי הודעה משחת אמרה וחייכה,מזה זמן רב

כולם היסתכלו עלייה, אל תחזיקי אותי במתח אמרה חנה אני אמורה ללדת, טוב בשביל זה אני צריכה את אלי אמרה,

הנה הוא עכשיו היגיע, ברגע זה אלי אמר היי לכולכם.יום קצת לחוץ אמר.

כן אמר דב בהדגשה כל כך לחוץ ואידה רוצה להגיד לנו משהוא, האם אתה יודע על מה מדובר? אלי לע ענה

ובכן אמרה אידה, רציתי להגיד שהחלטתי להמשיך בחיים בהיזדמנות. החלטתי עם כל הכאב ששסה איננו, והוא בדמי החלטתי להמשיך.

וחיכיתי לאלי, כי אמר לי שהוא אוהב אותי והוא הסביר לי את הכוונות שלו, אתמול חשבתי כל הלילה והחלטתי לשים את שסה בליב, אבל סשה בעצמו היה רוצה שיהיה לי רק טוב, החלטתי להענות לך אלי ולהיות לך ל בת זוג.

ווא וואו זה נפלא אמרה חנה, וגם אבי אמר אחותי אני כל כך כל כך גאה בך, נכון הדרך להמשיך היא הדרך שנותרה

ודב מחא דימעה ואמר, אני גאה בך אידה, ויודע שזה קשה אבל אלי בחור זהב הספקתי להכירו הואיתן לך אושר ומוכן ללכת איתך ולהיות איתך

אלי היה המום הוא ניגש לאידה מול כולם אידה יקרה שלי האם שמעתי טוב? האם החלטת להיות איתי, כבת זוג, ? אידה הנהנה בראשה כן אמרה חלושות.

את לא תיתחרטי אידה אנייעשה אותך המאושרת יודע את סבלת ואת עברת המון אני אהיה לך כתף לבכי וגם לליטוף. אעניק לך אהבה, יודע שקשה לך לא אדחוק בך יקירה אני אוהב אותך

כולם התחילו ליבכות.

הקרוז הודיע עכשיו חברים היגיע זמןל היפרד
אנחנו נחלק לכם דפי קשר שתדעו להיכןלשלוח מכתבים לחברים שלכם.

אידה חנה וכולם הוקפאו במקום הרגע האמיתי קורה, בשניה וזה עכשיו

הם התחבקו ללא מילים היה בכי
תשמרו על קשר אמרו אחד לשני.

זהו כל אחד עלה לדרכו, אל התחלה חדשה ולפני שנסעו שמעו ברקע את שיר התיקווה

כל עוד בלב פנימה
נפש יהודי הומיה
ולפתאי מזרח קדימה
עין לעין צופיה

עוד לא אבדה תקותנו
התקוה בת שנות אלפים
להיות עםחפשי בארצנו
ארץ ציון ירושלים

סוף

לייקהציגי רגשות נוספים

הגיבישתפי

4‏אלחנן אינדיק‏, ‏זהבה ביטון‏ ו-‏‏2‏ נוספים‏

תגובות

בתיה גולד

בתיה גולד הפרק הכי יפה סוף טוב

1

נהלי

אהבההציגי רגשות נוספים

 · השיבי · 3 ימים

בתיה גולד

בתיה גולד

התמונה של ‏בתיה גולד‏.

1

נהלי

אהבההציגי רגשות נוספים

 · השיבי · 3 ימים

סיגל בוטון סיג בוטון השיבה · תשובה אחת

סיגל בוטון סיג בוטון

כתוב/כתבי תגובה...

 


 
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

סיפורה של אידה הפרק האחרון תהופוכות הגורל

https://www.facebook.com/s1g2l31/videos/1916736015014696/UzpfSTEwNjk5MDA2OTk3NTQ1NTM6MTkxMzcyNTI5MjAzODc1Mg/
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

בין ערפילים

26/07/2018

1 ימים

בין ערפילים
ואור הלבנה

בין אורות הליל
וקולות הרעמים בשמיים

הינך לוחש בי
אהבה

וכולי עוטפת את
נשימתך

עם ליבי אשר
יודע

הינך האחד

לדף הרשומה

בין פתיתי השחר

בין פתיתי השחר
הנוסקים ופותחים
את בוא
היום

הינך שוכב לידי
מיסתכלת
על
פניך

עטופה עוד
במאווי הקסם
של
ליל התשוקה

ואתה יושן
אך
בחלומך אני נימצאת

לוחשת
נוגעת

מבטי במבטך צולב
וקרן
שמש מתפרץ
מהלב

וכששפתי בחלום
נוגעות

בשפתייך

הנך מתעורר
ומגלה

כי אני חבוקה
בזרעותייך

וביחד שוב אנחנו
יוצאים
למסע בתשוקה

כשאור החמה
מפציע
בנו

אהבה

תגובה אחת

1

2 סימוני פלוס אחת

2

אין שיתופים

שותף באופן ציבורי•הצג את הפעילות

  • תמונת הפרופיל של Omalek Aomar

    Omalek Aomar

    Je vous aime .morroccàn

    תרגם

    תשובה

    ?

    5 שעות

    ?

הוסף תגובה...

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

כשארעד בבוא החורף

חבק אותי
כשארעד בבוא החורף
חבק אותי
כשאלטף
את המבט שלך
במבט
פניי

אהוב אותי
וניראה ביחד את
שקיעת
הזמן

תהייה איתי נשמתי
כמיים
תרגיע את אור
הלבנה

הבאה מניצוץ עינייך

אני כאן
רועדת מול זריחת
הלבנה

ואתה כאן לצידי
נימי
נפשי

תלמים של זמן

אהוב אותי
ואני אותך

מעל לכל מחכשול
וסמן

אהבתינו תהייה כמפגש
בין
גלי הים
לבין
הרקיע שאינו
ניגמר

לעולם

אהוב אותי גם
כשייכלו כוחותיי

אך אהבתי פורחת אלייך

בסיפור אהבה
לעד

תמונה

לדף הרשומה

סיפור עקדת יצחק

סיגל בוטון

ציבורי

?

?

2 ימים

כל אחד בימי חייו מוצב בדילמה הכי קשה בין העדפתו האישית להקרבה

ובכן סיפור עקדת יצחק מרמז על
הכוח הפנימי. האמונה. אהבת הבורא. והיידע שהכל נהייה בדברו.

כלומר.אנסה להסביר בשפה פשוטה.
העדפה בין טובתך האישית לבין הטובה שלך אשר מהולה באי ודאות ומה שמחזק אותה זה האמונה.

אלוהים שהןא הכוח ניסה את אברהם
כלומר קח את בנך יחידך כלומר

הרבה פעמים באה השאלה היופ יומית השגורה בפינו למה דווקא עליו אלוהים על הבן שלי או למה דווקא להורים

אשר גידלת אלוהים מזכיר ונוגע בנקודות המכאוב של אברהם אבינו

אשר אתה גידלת כלומר שם לו תפקיד מעלה אותו אתה לינכת גידלת שמרת וחינכת אותו לטוב ואחרי כל זה אני בא

ודורש להקריבו קורבן בשבילי.

הייתכן דבר זה? האם כיום או בכללי יש משהו איזה הקרבה שהייתם מוכנים ךיגרום ליקרים שךכם לבנים מתוך תחושת אלוהות

איני יודעת ולא פוסקת דברים. אך כצה שאדם יאמין וכמה שנפלאות האל בדרכיו אך כשזה בא ומתנגש כלומר שהסכנה מוחשית כלומר ניראה אותך אברהם עם כל האמונה הזיכה שלך אליי כלומר אל האל ניראה אותך מביא את היקר לך לקןרבן אליי מתוך כף שאתה יודע שלא יהיה לך ולא תיראה אותו יותר

אבל אברהם גבר באמונה שלו בנתינה שלו כלומר עשה שליחות כי הבין.שאלוהים מאחוקיו וכל מה שיפסןק חייבים לעשות.

ועל.כן מתוך האמונה וההקרבה התחיל אך כשכמעט הקריב אז אלוהים זעק אל תיגע בנער

כלומר מוסר השכל.

בחיים שלנו יש הרבה רגעי ייאוש יש הרבה אני לא יכל אני תקוע זה מה דנישאר לעשות אני מוותר

לכן סיפןר העקידה אומר לנו
אם תנסו ללכת.בהרגשת אני מבין שכך ניגזר עליי מתוך להקריב לתת לאהוב אז תיזכו לנס כי אלוהים מצויי ומשגיח תמיד

שותף באופן ציבורי•הצג את הפעילות

הוסף תגובה...

2 סימוני פלוס אחת

2

אין שיתופים

 

סיגל בוטון

ציבורי

?

?

2 ימים

שותף במקור על ידי Paloma - 7 תגובות

Good night ????????

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

להעלם

2 ימים

להעלם
לאט לאט להיתאדות
אל
בין הגלים

להעלם
כאילן לא היה אתמול
ןאן
עתיד

לחיות
ולהיות.כפרפר
חופשי
ומאושר

רק היום

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

מלטפת

2 ימים

מלטפת
כל רגע של
תפילה

צןרבת
זיכרון בשובל
אור
הלבנה

 

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

גורל {סיפורה של אידה}

סיפורה של אידה - גורל

דב יקירי תיראה, מי בדלת אמרה חנה בעודה מטפלת ברחל, כן יקירתי כבר.

אויי תודה רבה שמעה חנה לפתע את דב, דב מה קורה שאלה של מי המיכתב.

הנה היגיע רשימת המקומות והקיבוצים אליהם שובצנו, והדרכה מתי לארגן ואיך.

מה? מה אמרת? שאלה חנה בהתרגשות, ואם מי אנחנו משובצים.

דב לא ענה, אבל אמר עוד לא ראיתי את פירטי המיכתב, קודם תיגמרי לטפל ברחלי, וניקרא ביחד.

חנה היתה מסוקרנת אבל גם רצתה לידחות את הרגע והיא ידעה שיש ברגע זה הרבה כאב , שנדחק הרבה שאלות והרבה חברים כבר לא אתם עוד וזה העציב אותה מאוד. כמו כן ידעה שעכשיו חותם האבדה שלה של זאב ושל סשה ושל עוד אחרים , כבר זהו לא יהיה .

דב כאילו ניחש את מחשבותייה, נשק לה וחיבק בעדינות ולחש , כל התחלה היא קשה וכל בחירה היא קשה אך סוף סוף משהו מיתקדם לצד הטוב ביותר.

נכון אמרה חנה.

הנה רחלי מתוקה, תיראי איך אמא הליבשה אותך היום בשמלה לבנה.

היה מתאים לה חתן, צחקה בעדינות והיא אהבה שדב צחק גם כן היו להם הרבה קטעים נחמדים כאלה.
נישמעה דפיקה בדלת, רמית ניכנסה בעיניים סמוקות היא אמרה היום זה היום הכי טוב שלי, ומצאתי לנכון אותכם לשתף ראשונים.

חנה ואבי קצת היה להם קשה , להתנער מהמחשבות והלבטים על משהו אחר לגמרי.

מה מה העיניין אמר דב, עמיאל חזר והציע נישואין , אמר שאינו יכל בלעדיי הוא חשב שזה לא הולך בינינו ודווקא הפרידה בת שלושה שבועות החדירה לו כמה טעה.

וואו מתי אמרה חנה?. היום בחמש בבוקר,

חחח אמר דב חמש בבוקר? לא יכל לחכות הבחור? כאילו את בורחת, חנה נתנה בו מבט קודר.

אבל רמית צחקה, כן גם אני היתפלאתי על השעה המוקדמת נו ישנתי, ולא הבנתי וכשפתחתי הוא עוד בבהכי פשטות הוא ניראה חיוור אבל הייתה לו טבעת וורד ביד, וישר אמר לי רמית איני יכל לבעדייף ולחשוב על דקה אחת בלי שתהייה לצידי, היה לי שטות שעזבתי אותך, כן ולא הערכתי אותך.

אם את יכלה לסלוח לי הנני מבקש את ידך.

אפילו דב בהא באויר, חנה חיבקה את רמית ואמרה יו יו רמית כמה אני מאושרת בשבילך יקרה שלי, ידעתי שלא תישארי לבד, ואת חששת ללא סיבה, אמרתי לך כי הפירדה זה רק מקרב. ואן לו אף אחת ו... איזה מרגש זה.

כן ואני מזמינה, וחייכה טוב אנו מזמינים רק אתכם אצלי בחמש למעין מסיבת הכירות טובה עם עמנואל ולישתות לחיים עם כוס יין מתוק, עמאיל קנה במיוחד.

מצה בקבוק יין, הוא רוצה לחגוג, והסברתי לו עליכם.

יו רמית בהחלט שנבוא, היא הוסיפה ואמרה ,

ביגלל שאידה במצב רגיש וגם אבי אז החלטתי לידחות לספר להם ואספר בעיתויי הנכון.

צודקת אמר דב, בואי תישבי זה הזמן לתה חם.

בעודה יושבת סיפרו לה על המיכתב והחליטו לפתוח ביחד היה כתוב שם.שלום לכם

בהתאם לחלוקה שלכם לקיבוצים ורישום העברה.

אנו רק מכריזים על השמות שהם יהיו ביחד באותו מקום בו יבחר להם ליבנות את ביתם החדש בארץ ישראל.

דב חנה רמית עמיאל
קיבוץ דגניה מנהלת ריכוז - איתמר לוי

קורל יסמין תרזה
קיבוץ שפיים מנהלת ריכוז- אמירה מורג

ורד אידה אלי אבי שרה
קיבוץ מסילות יגור מנהל יוסי כהן

הייתה עוד רשימה ארוכה אבל כל מי שנמצא היה כלול שם

הם המשיכו לקראו

עליכם להביא כמה בגדים, ודברים אישיים

יום הפינויי הוא בעוד כשלושה שבועות מהיום ב 1.8

בהצלחה ובשעה טובה.

לרגע היה שקט הדברים נעכלו.

אויי אמרה חנה זאת אומרת שניצטרך להיפרד מאידה יקירי, וחנה התחילה ליבכות,

איך אפרד ממנה לאחר מסע כל כך ארוך?.

טוב שאת איתנו אמר דב לרמית על מנת לרכך את ההתפרצות הריגשית שהיתה לחנה.

כן נכון אמרה רמית, גם לי זה עצוב להיפרד לא רק מאידה אלה מכולם.

אבל יש מיכתבים אמר דב, וסוף סוף יהיה לנו פה בית בארץ ישראל וחנה שלי עומדת להביא עוד אח או אחות קטנה לרחלי..

כן אמרה רמית ופתאום קפצה מה? מה אמרת מתי איך כלומר לא זוכרת ששמעתי.

לא נידמה לי שאמרנו אמר דב היה את כל המות של סשה והטרגדיה ולא מצאנו זמן להגיד את זה ווא זה בשורה ניפלאה אמרה רמית מזל טוב לשניכם בשעה טובה .

תודה רמית אמרו ביחד

לפתא דב קם, להיכן אתה קם אהובי שאלה חנה
תיכף אחזור שניה אני הולך להביא משהו

חנה ורמית נישארו לבד, נכון רמית היא לא הייתה קשורה אליה כמו כולם כמו אידה למשל שאותה הכירה שנים רבות.

הנה אמר דב לפתע, חיכיתי ושמרתי את זה לרגע המתאים ואן רגע כמו עכשיו.

התנהגותו הייתה מוזרה קצת, פניו היו סמוקות

יקירי אתה בטוח שאתה מרגיש טוב?.

כן כן אמר חנה אשאל בקצרה.

חנה האם תינשאי לי כדת משה וישראל כאן ועכשיו.

רמית שתקה חנה פתחה וסגרה את הפה לסרוגין.

דב כרע ברך על ידה, והושיט לה טבעת עדינה , עדינה מזהב

האם תינשאי לי שאל ביתר רכות ולאט.

היא לא יכלה להשיב כי דמעות חנקו את עינייה, והיא הנה נה רק בכן רמית בכתה היא לא יכלה לדבר.

חנה שאלה דב האם אתה בטח ? האם אני הבחירה הנכונה שלך?.

אן בחירה יותר נכונה ממך, ואיתך , ואינך בחירה את נשמה , את הנשמה שלי שהובלת אותי אל האור, בזכותך אני חי ונושם את האור שלי, שהיתחשב בי זאת את חנה רכותך ריכתה את ליבי הייתי ממורמר הייתי אכזרי
הייתי מבולבל, חשבתי על צרכיי ולא על דרכי ליבך. שעטפו אותי בסבלנות אן סופית. ואני רוצה אותך כן את את היא הבחירה שלי.

אויי דב הצליחה להגיד כשגל של דמעות פרצו מעינייה רמית אמרה מגיע לכם אחד את השנייה ותודה שזכיתם אותי לרגע ניפלא , אתם כל כך מתאימים אחד לשני.

אני יעזוב אותכם רגע כי אתם צריכים את הלבד שלכם ניתראה יותר מאוחר

תודה אמר דב תודה רמית ובשעה טובה גם אצלכם.

רמית יצאה מהחדר דב סגר את הדלת וניגש אלייה, עכשיו אמר הכנתי לך פתק קטן.

כתבתי לך כאן שיר על אהבתי אלייך אהובה כי לא ידעתי אם תסכימי לא האמנתי.

ש... חנה אמרה ונגעה בפניו כמה אתה י כל לדבר, כשהשתיקות מעצימות יותר.

קחי רק זאת אהובתי ותיקראי את השיר אני אהיה עם רחל כדי שתיקראי אותו לאט לאט ולבד.

כדי שכל צליל אהבתי תחושי אותם.

הוא ניגש לחדר חנה לא יכלה לדבר היא היתרגשה מאוד. וכך היה כתוב

חנה- אשת חיל שלי, כל מילות האהבה מתגמדות אל מול עיניי, כאשר אני רואה את אהבתך ומרגיש את זיכתי אלייך, אני זכיתי בך יקרה וניפלא שלי.

אשת חיל שלי, כתוב כך בטח בה לב בעלה
ואני בוטח בך יקרה הוכחת לי מעל ומעבר כי ליבי הוא הדבר היקר שלי אצלך, ואת נותנת לו חמצן ואת נותנת לו אוויר, ובזכותך אני קיים.

נודע בשערים בעלה, חנה פתחת את שערייך בפניי אבל לא ל יפני שהוכחת לי שהדבר הכי טוב להיכנס לשם הוא הצורך להצמיד נשמה לנשמה.

קום בעלה והללוה
תמיד אשת חיל שלי נפלא אהובה , אם ילדתי תמיד את עוזרת לי לחשוב, את מאירה לי את המבויי הכי סתום בחיי, את פרצת לי דרך להאמין שוב בעצמי.

מיום שהיתודעה אהבתי אלייךועד יום מותי רק דבריי שבח והלל למתנת האל בשבילי אתן לך.

יקירתי עשית אותי המאושר באדם ולא חשוב כמה זמן חיכיתי לאהבתך, לא חשוב כמה זמן עד שניכנסתי לשערייך והתוודתי לפנייך

זה לא משנה, אני אוהב אותך כמו שאת , מתחייב לקחת אותך לאשה כדת משה ישראל, לאהוב לכבד להוקיר להיות איתך צעד בצעד גם בטוב וגם ברע, לא אזלזל בך לא אתן לך לחשוש לא ליבכות, אפרנס אותך נגדל את רחל ועוד ילדים חמודים שיוולדו כאן בארץ ישראל וניזדקן ביחד.

כן גם המוות חותם את האהבה לנצח.

רוצה לידאוג לך רוצה לצחוק איתך, רוצה לעשות אותך הכי מאושרת בעולם חנה אהובתי.

ואני עוד שואל בתמימות פעם אחרונה, האם אם כל שאני האם תסכימי להיות אישתי?

חנה לקראת סוף המיכתב התחילה ליבכות עינייה דמעו היא הייתה בהלם.

היא קמה והלכה לחדר שבו היה דב עם רחל.

דב לפתע אמר, חשבתי שכבר אני צריך לאסוף את הדברים שלי,

הוא בידיקו השכיב את רחל היא נירדמה

היא ניגשה לדב לקחה אותו קצת מהמיטה של רחל לחשבו לו

מבטה היה מזוגג מרוב הדמעות, אבל האושר שניבט בפנייה אושר שהיה חבויי בעומקי תודעתה אחרי זאב

איך...איך... התחילה לגמגם כי לא מצאה מילים.

דב יקירי איך חשבת שלא אסכים אתה האור שלי אתה הנשמה שלי, אני חיה למענך דב אתה הדוגמא לסבלנות ומופת כל אדם אחר היה כבר זורק אותימיזמן.

התחילה לדבר כששצף של דמעות חונקות את גרונה דב לא השיב כי היה מוכן להיתרפקות

היא המשיכה גבר אחר היה מזלזל בי ברמות, והיה מיתיאש מזמן, גם אחר לא היה מבחין באהבה שלי

אותך אהבתי דב ואהבתי לאורך כל הדרך אהבתי אלייך היא טהורה היא באה במאת באמת מהאהבה שלי, לא כבלת אותי אף פעם תמיד נתת לי את הדרך פתוחה, אף על פי שרגעי יאוש ואני יודעת כי אתה גבר , יש לך צרכים אך יודעת פשוט יודעת ועל זה אני מודה כי לא הרבה מכירים שזה קיים ידעת שאהיה שלך, וגם אניידעתי פשוט הייתי בסורגי נפשי

פחד כל כך פחדתי
אבל התגברתי בזכותך.

וכן וכן אני שלך יקר שלי, מעתה ועד עולם , וכן ניזדקן ביחד וחסר לך שתמות לפניי אתה שומע?.

כי... כי... ופה בכתה ואמרה תוך כדי כי אן לי חיים בלעדייך, אתה אהובי אני אוהבת אותך.

וברגע שתלך אלך גם אני אחרייך.

באותו רגע נדם העולם, רק דב והיא היו שם. גם דב בכה משמחה והם היו שם ושם גם היו כל הלילה, נירדמו בזרועות אחד השני

שינה של אושר.

עד שרחל בכתה, חנה היתעוררה , אויי רחל רחל כמה זמן את בוכה יקרה אמרה וניגשה אלייה.

בואי אמרה בואי אל אמא, את יודע שאמא ואבא יתחתנו עכשיו
היא מצאה את עצמה מדברת לעצמה אבל זה אחד מהבקרים

שניכנסת אליו תובנה, ששום דבר רע לא יכל ליקראו עכשיו היא רחצה אותה, ונתנה לה לאכול, דב עדיין ישן חנה חייכה לעצמה.

השמש ניכנסה והאירה את החדר כן רחל רחל שלי איזה יפיפיה את, אמא היום אנחנו כאן אחרי הכל שעה של שקט לפני שאבא יתעורר וכל העולם יקום.

ילדה שלי עוד מעט נביא אותך לבית הילדים תלכי לפגוש את החברים שלך אמא פה יקרה וגם אבא.

-----

אידה חיכתה לורד, ורד ניכנסה בוקר טוב אידה, בוקר טוב ורד ענתה אידה אבל ורד הבחינה כי היא לא כתמול שלושום, היא סגורה כזה אידה הכל בסדר שאלה ורד? יו איזה ציור יפה עשית מלא צבעים.

אני ניפרדת מהחברים שלי, אמרה אידה, תוך דברייה של ורד.

מה זאת אומרת שאלה ורד, קיבלנו סידור היכן נגור ואנחנו משובצים לקיבוץ מסילו יגור.

מי משובץ אמרה ורד,

אני אלי אבי ושרה ופתאום אידה עשתה מן עיוות של כאב, זאת אומרת ורד שגם איתך אני לא אתראה וגם עם דב וחנה מה אני יעשה.

רק את ורד נתת לי סיבה ליות הוצאת אותי מאובדנו של שסה.

כן והחזרת אותי לשביל עם כל הקשיים בחיים שלי והתמקדת איתי על הדבר הכי חשוב בחיים שלי שזה זאב ועכשיו? עכשיו? זה יהיה הפרידה מכולם..

אידה יקרה ניגשה ורד אלייה , תירגעי השיבוצים לא גמורים וחוץמזה אפשר יהיה להמשיך במיכתבים ומיד פעם לבוא לבקר.

למרות שהמלחמה והסכנות בדרך, מתי לא היו אבל זאת לא אומרת שלא נוכל להיות בקשר אחד עם השנייה העיקר שאנחנו פה בארץ ארץ ישראל.

תוכלי להביא לי את זאב שאלה אידה? בוודאי אמרה ורד.
היא הלכה להביא את זאת, אבל על יד המיטה שלו הייתה קורל ויסמין, מה קרה לו שאלה?

אסור לנו לדבר על כך מביחנת מידע רפואי מסווג אך נעדכן אותך.

מה תעדכנו אותי? שאלה ורד אידה רוצה את הילד שלה עכשיו.

מה אגיד לה? היא גם ככה חיה טראומה אחת.

רגע , אתיעץ עם הרופא ואבוא אלייך בתשובות ופתאום נשמע קול, גם אליי

זה היה אלי, במקרה עברתי כאןושמעתי.

בסדר בסדר אמרה יסמין בקוצר רוח, היא ניגשה לחדרו של הרופא

דוקטור הם יושבים שם, האמא רוצה ליראות את הילד והם רוצים לדעת מה מצבאו, תביאי אותם לכאן אבל אל תספרי להם כלום.

אני צריך לחקור אותם לפני שאספר להם משהו כי המקרה שלה הואמיוחד היא אלמנה וכרגע לפני שהיא נפרדתמהחברים שלה היא חייבת השגחה ותמיכה צמודים. רק אני רוצה להיות בטוח שהם יטפלו בה.

בסדר דוקטור, יסמין ניגשה לאלי וורד היא הסבירה להם והם ניגשו ביחד לחדרו של הרופא.

כן אמר אלי, אני רוצה לידאוג לה ולילד, וגם ורד היא המרפאה הנפשית שלה

אבל היא תצטרך לעזוב אותה כי לא שיבצתם אותה איתה, ולי אן את היכולת ממש הנפשית לדבר איתה.

הבנתי אמר הרופא.

מי אתם בשבילה, אני אלי אמר, ואני אירגנתי אותם כשהם באו ממחנה עטלית לכאן,
ואני ורד אמרה ורד, אני מנסה לשקם אותה דרך ציור, ואיתי היא מישתחררת.

אני אחתים איתכם מיכוון שאין לה עוד מישהו כמוכם. על מסמך ובו אתם מחוייבים רק לדבר בינכם וגם כמובןעם אידה, והצוורת הרופאוי , לא לאף אחד אחר זה התנאי, ובקשר אליכם נסדר לכם שתהיו איתם באותו הקיבוץ.

תודה דוקטור אמרו, והם חתמו על הצהרת סודיות.

עכשיו אמר הרופא.

לילד אנו חוששים שיש לו מום בלב , אחת המחיצות בין החדרים יש בה חור קטן שאת זה לא גילינו עד עכשיו כי היה קטן, עכשיו הילד כמעט בן שנה והצלחנו ליראות שהחור הזה גדל בסנטימר,

וואוו אמר ורד, וזה מסוכן.

ברור אמר הרופא, אלי תפס בפנייו ושכחתי להוסיף אמר הרופא

אידה ממכם לא תידע כלום, אתם תמשיכו לטפל בה ולתמוך בה רגיל כמו שעשיתם עד עכשיו, אינכם אומרים לה על מצבו של הילד אלה אם כן מדברים הצוות הרפואי עלידכם על ידה

זיכרו חתמתם זה מהווה מסמך משפטי.

כי ברגע שהיא תידע שיש לכם אפשרות להגיד לה אז היא תתחיל להיכנס ללחץ ולטראומה נוספת.

עכשיו

אבחנו בילד שנשימתו אינה סדירה, זה כבר כמה לילות הוא בדרך כלל ילד שקט, אבל קורל הבחינה שהוא מתעורר כל חצי שעה, בתזוזות נוראיות בלילה,

וכתוצאה מכך הוא עצבני,

מתקשה לישון מתקשה להיסתובב במיטה ועל כן אנו רוצים לעשות לומספר בדיקות במהרה ואולי אף להביאו לניתוח

רגע היא לא תולכ לקבל את הילד עכשיו שאלה ורד ,היא כל כך רוצה קשה לה עכשיו.

היא תוכל תוכלו לקחת אותו לשם וכשנבוא לקחת אותו לבדיקות, אמרו לה שזה בדיקות שיגרתיות ועל כן גם הילד בצום.

אסור לה לתת לו אוכל ושתייה אויי מסכן אמרה ורד.

אתם אמר הרופא בנזיפה לא יודעים כלום, רק אמרו לה שהוא ליפני בדיקות כלליות.

ורד לקחה את זאב, קטן מסכן אמרה לא נולדת ופקחת עיניים וכבר סובל,

וואו וואו אמר אלי מה יהיה אם אידה, היא לא תוכל ליסבול זאת, והיא תגלה מיד כי היא חכמה.

נעבור שלב שלב אלי זכור הבטחת !! לא לספר, אנחנו נדבר ביחד.

כן אני יודע זה קשה לי ובכלל דב זה קשה לישמור סוד, נכון אמרה ורד אבל סודות אפשר גם להפוך לציורים

מה? מה את מדברת עכשיו עלציורים? השתגעת?

אינך מבין התריסה ורד, לכל אחד יש כאב לכל אחד יש כמייה, ולא תמיד אנויכולים לדבר על זה, אבל איך אנחנומגלים לפעמים שילד במצוקה או שבוגר במצוקה, על ידי היצירה הציור הפיסול , לא תבין את זה כי אתה סגור ברגשותייך.

אלי רצה להגיד משהו אך החליט לישתוק כי בידיוק היגיע לחדרה של אידה,

או אמרה אידה סוף סוף מה קרה ורד? למה כל כך הרבה זמן?

ורד נתנה לה את זאב ביד ואמרה פשוט היה ביקור רופאים.

זאב זאב שלי אמרה אויי למה הוא חיוור, מנומנם, זאב לא ישנת טוב מלאך?

אלי וורד היסתכלו אחד על השני ולא אמרו כלום.

מה הם אומרם על זאב שאלה אידה , את שתיהם באותו רגע ניכנס הרופא אלי לחש תודה לאל.

דוקטור הכל בסדר אצל זאב? כן אמר פשוט כל התינוקות חייבם בדיקה שגרתית אמר אז אסור לך להאכיל אותו כרגע הוא בחום.

צום!!! זעקה אידה צום??

דוקטור מה אתם מסתירים ממני?

דום דבר יקירה אמר, זה הליך רגיל אל תיכנסי ללחץ.

אידה שתקה אבללא הייתה רגועה, אלי אמר אנו כאן קירה. אם חלילה היה משהו חמור היו מודיעים לך כבר, ועכשיו עם מי שובצת? אלי עשה את עצמו כלא יודע.

אני ניפרדת מכל החברים שלי אמרה אידה והתחילה ליבכות

אלי ניגש אלייה ואמר אל תידאגי , זה לא מהיום להיום גם דברים יכולים להישתנות, וחוץמזה יש מכתבים ואפשר לבוא לבקר ובטח תכירו עוד אנשים טובים.

אבל אף אחד מהאנשים שאכיר לא עברו איתי את המסע ביחד.

הוא רצה להגיד לה , יש לך דבר יותר חשוב לידאוג עכשיו אבל לא העז להגיד , ורד כמו שקראה את המחשבה שלו היסתכלה עליו במבט ושתקה.

-------

אני לא יכל ליסבול את השקט המתוח הזה אמר לורד אחרי שיצאו מאידה.

אתה תהייה חייב להיתרגל עד שהרופאים יחליטו אחרת, כי כל התנהגות פזיזה שלך וגילויי, יכולים לפרק אותה נפשית.

את צודקת אבל אני לא אוכל גם לדבר עם דב על דברים אחרים.

אנימאמינה אמרה ורד שהדברים יתבהרו ויובהרו לכולם פחות או יותר רק תן להם את הזמן ברגע שהבדיקות יגיעו אז לא יהיה מה להסתיר וזה עניין של יומיים

אז בנתיים תנסה להיות עם אידה כמה שיותר

כן תודה ורד אמר אלי.

---

מה קרה קיריתי אמר דב, בראותו את חנה חוזרת ובוכה .ובידה רחל,

מה קרה יקירתי?

אל תישאל יש משהו לא טוב בזאב. זאב? שאל דב וקפא על מקומו, מה קרה למען השם עכשיו?.

אני לא יודעת אמרה, והצמידה את רחל יותר אלייה, דב נכון שרחל אוכלת טוב ויש לה מצב רוח, פנייה לא חיוורים כל כך,?

יקירה את בלחץ הסבירי לי מה קרה.

היום כשבאתי לתת את רחל לתרזה היא הייתה עסוקה הם הכניסו את זאב למיטת חמצן.

אויי ואבויי. מה אם אידה שאל? מישהו אמר משהו יקירה משהו?

לא איני יודעת רק אנייודעת שאנייעשה הכל עלמנת שרחל תהייה בסדר.

יקירה שבי כאן אני אלך ליבדוק, מה קורה אלך לחפשמישהו לדבר איתו על זה.

דב יצא במהירות הוא לא ידע להיכן ילד, אבל החלט ללכת לרמית, רמית הייתה בידיוק בכיוון למשרד,

רמית האם שמעת משהו על זאב? לא לא שמעתי אמרה מה אתו?

אני לא יודע היום חנה באה מבית הילדים כשרחל עלייה, היא כולה רועדת והתחילה למלמל, ואני לא הבנתי כלום ממה שדיברה.

האם כדאי לישאול את אידה שאל את רמית.

לא אני לא חושבת ואם נדמה וסתם נלחיץ אותה עוד יותר עדיף, שנבוא מחר לבקר אותה היום כבר מאוחר.

דב רצה לישאול משהו אך עצר בעדו, טוב בסדר אמר תודה.

למחרת בבוקר נפגשו אלי ודב וחנה מחוץ לחדרה של אידה, אנחנו ניכנס אלייה, ביקור שיגרתי וזיכרו הרופאים יגיעו אבל תהיו מופתעים.

הם היגיעו לאידה.

היי יקירה שלי אמרה חנה , וחיבקה את אידה, עשיתי עוגה אמרה עוגת תפוזים, ועוד עוגיות שאת אוהבת.

תודה אמרה אידה בריפיון, שלום אמרה ורד שהיתה שם אבל פעם ראשונה שראתה את חנה ודב,

מי את שאלה חנה, ורד הסבירה לה והראתה לה גם את הציורים של אידה.

ווא זה נהדר אמרה חנה איזה יכלת התבטאות מצוייה בציור, כן אמרה ורד, בכל דבר אפשר להגיע רגש כלשהו.

אידה גם הולכת על צבע ירוק היא מרה כל מה שקשור לירוק דשא, עלים,, מרחב הכל היא אוהבת ירוק.

ירוק זה צבע של שלווה מנוחה, וכך היא מרגישה הכי רגועה הסביר ורד.

כן אמר דב

לפתע ניכנס הרופא ועוד אחות, אידה אמר אידה בנו לדבר על זאב.

זאב? התנערה אידה מה מה קרה לזאב? הוא בסדר?

כולם דממו בחדר, לא אמרו כלום רק חנה נתנה יד לאידה, והסבה את מבטה.

אידה פנתה לרופא בצער, הביאו לי מיד את זאב.

הבן שלך גילה סממנים של מצוקות לב, עשינו לו כמה בדיקותוגילינו חור קטן בין החדר הימיני לשמאלי עק כך אין זרימת דם תקינה , והלב פועל לאט, אנייתקן את זה בפעולה פולשנית.

מה? מה אמרה אידה, אני רוצה ליראות את הבן שלי, ורק ניגשה אלייה, יקירה הירגעי אל תידאגי,

ואלי ניגש אלייה אידה אמר אנחנו נלך ביחד לזאב לפני הניתוח נהיה שם וניתעדכן.

אידה בכתה, איני יכלה יותר אמרה הכל קורס לי הכל לט טוב לי סשה, אבי ועכשיו זאב, אם לזאב יקרה משהו איני רוצה לחיות, באמת ששום דבר כבר לא חשוב לי.

חייבים להכין את הילד לניתוח אמר הרופא, אלי אתה תביא את אידה ותידאג להיות אתה כל התהליך, בוודאי אמר אלי שקפץ על ההיזדמנות להיות איתה כמה שיותר.

דב אמר לחנה בואי נלך לשם, ובהיזדמנות נבקר את רחלי כולם הלכו לשם.

אידה הייתה שקטה אלי חיבק אותה ולאט לאט הלכו ביחד, הם ניכנסו לחדר ושם הייתה מיטת תינוק ובתוכה זאב הוא היה מחובר לאינפוזיה קטנה.

אידה ניגשה אליו, אויי זאב זאב שלי היא בכתה , אלי היה מאחורייה הכל יהיה בסדר אידה פשוט חברו אותול אינפוזיית נוזלים כי הוא בצום
מי ינתח אותו שאלה אידה.

לפתע באו ארבע אנשים אנחנו המנתחים שננתח את הבן שלך, אן לך מה לידאוג אמרו זה תהליך פשוט

ד'ק כהן, ד'ק לביא, אחיות חדר ניתוח בתיה ושלומית.
וגם המרדים ד'ר יצחק.

מידי שעה תעודכנו בשלום הילד.

זה הזמן להיפרד ממנו לעת עתה,

לא לא אמרה אידה ואחזה בידו הקטנה של זאב אני פוחדת.

יקרה שלי אמרה חנה, אל תחששי הם רופאים מנוסים הכל יהיה בסדר, כולם נשקו את זאב.

אידה ליטפה את הראש לו ואמרה, זאב אמא כאן מחכה לך אמא לא תעזוב אותך י לד שלי, היא נישקה אותו.

אלי חיבק אותה היא בכתה אל זרועותיו, תשמור עליו אמרה, תשמרו על הגוזל שלי.

דב הביא לה כוס תה וליטף את שערה, הנה אידה אנחנו כאן איתך ביחד נחכה לזאב.

------

תני לי את גיליון הניתוח אמר ד'ר כהן,

האחות בתיה נתנה לו גיליון רישום.

סוג הניתוח תפרית מחיצה דו צדדית בלב תינוק.
הכוללת שאיבה ומכונת לב ריאה. תפירת המחיצה וסגירת המקום שימוש sinorgmed 4/0 תפירה

הם הע בירו את זאב למיטת הניתוחים הם קשרו את גופו הקטן, בתיה שימי הא רקה על רגל שמאל,
שלומית חיברה את האק'ג לפעילות הלב.

עכשיו ארחוץ את מקום הניתוח הוא לקח תמיסת פלידיון מה לחץ הדם עכשיו?
110/70 הוא נירדם אמר המרדים

עכשיו מתחילים

תני לי איזמל מספר 10, דוקטור כהן עשה חיתוך אנכי בבית החזה של זאב, ספוגיות אחות בתיה ושלומית , הם ספגו את הדם מלחציים מספר 5
הם עשו את זה בעדינות.
צריך מסור מספר 7 הם התחילו לנסר לו את עצם החזה הקטנה עד שהיתגלה ליבו של זאב

מרדים מה מצב הסינוסים אצלו, הערכים טובים הוא נמצא בתת הכרה מבוקר ורגיל,שלומית אמר ד'ר לביא, לכי לעדכן שהתחלנו בניתוח, לא להגיד שום דבר מעבר. בסדר דוקטור.

האחרות שלומית יצאה ומיהרה לעבר אידה, אידה רק ראתה אותה כן אמרה מה עם זאב מה אם הבן שלי?

הוא יהיה בסדר התחלנו את הניתוח, אגיע עוד חצי שעה.

רגע אמר דב הוא בסדר? ישן כמו תינוק אמרה שלומית וחייכה אן לכם מה לידאוג אנחנו נעדכן אתכם.

יהיה בסדר אידה אמרה חנה וחיבקה את אידה הוא יעבור את זה בשלום.

אני צריך צנתר מספר 6 לבדוק זרימת דם, בתיה נתנה לדוקטור כהן, הנה אני רואה נקב 2cc הדם מהמחיצה הימנית למשאלית מושהה בפעימה שלישית.

דוקטור כהן להפעיל את מכונת לב ריאה, תחברי אותו הם חיברו והפסיקו את ליבו של זאב לשנייה, ולשנייה זה נדמה כי פסק כי גם לא הופעיו גלים על האק'ג הנה הם מופיעים.

עכשיו היכן השתל , בתיה הביאה לו שתל קטן דוקטור לביא הנה החוטים התפרקים כן כן אמר אנימתחיל פרפר. תפרית פרפר.

דוקטור זעקה לתפתע בתיה דוקטור הלב מתמלא דם ולחץ הדם יורד. הלחץ הסיסטולי יורד,

על הצג היה כתוב מצב טראריקדיה, קוד כחול קוד כחול.

חייבים היפוך חשמלי דוקטור לביא לקח ידית קנות כאלה ושם בתוך ליבו של זאב זה היה רגע מפחיד אחת... שתיים... שלוש... אין תגובה, כולם החווירו, עוד פעם תעלה ל 250 אמפר אחת שתיים שלוש שוב פעם אין תגובה אויי חייבים להצליח קטנציק אתה חייב להחזיק מעמד אמר דוקטור לביא שלומית מיד הזריקי לו אנפריפין 10 מלגרם תוך כדי ההיפוך היא הזריקה והוא הפעיל אחת שתיים שלוש לאחר חצי דקה של מתח ובהלה לפתע זעקה שלומית. הנה הקצב חזר.

כולם נשמו לרווחה

הם המשיכו לתפור וסגרו את המקום חבשו . עכשיו הוא צריך להיות בטיפול נמרץ רק אדם אחד י כל להיות אצלו.

__

דב היה כבר חסר אונים, מה קורה שם, סנן מבין שיניו, יקירי אמרה חנה זה נורא כל הלחכות הזה, ורד עשתה לכולם כוס תה. הנה קחו אידה קחי, מה אם זאב אני רוצה לראות אותו, הם הרבה זמן שם.

לפתע היגיע דוקטור כהן, נו אמרה אידה איך הוא?

הייתה דממה והוא אמר היה לו ארוע לבבי אבל התגברנו, אויי אמרה אידה מה זה ארוע לבבי,
היה לו דום לב.
דום לב!!!!!!!
דב תפס את הראש ואידה התעלפה בזרועותיו של אלי והתחילה ליבכות לא לא , אבל אידה אמר הרופא הצלחנו להחיות אותו, אויי תודה לאל אמר אלי,

אבל עכשיו הוא יהיה במחלקת טיפול נמרץ עד שמצבו ישתפר אידה התחילה ליבכות וחנה חיקה אותה עכשיואידה יקרה הכל בסדר, הכל בסדר כל יום הוא יבריא יותר טוב.

תודה תודה אלוהים שלא לקחת לי את זאב אמרה אידה בדמעות

כן זה היה יום מתיש.

אין תגובות

סימון אחד של פלוס אחת

1

אין שיתופים

שותף באופן ציבורי•הצג את הפעילות

הוסף תגובה...

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

הכאב

3 שעות

הכאב
עת הייתי תמה
בין
שדותייך

העוצמה
עת למדתי בדמי
בין
שתיקותך

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

געגועי

נישארתי כאן

לבדי

בין אתמול להיום

 

ואתה

ראית אותי

ולא התרגשת מעט

נישכחו

המילים

נישכחו

המבטים

 

 

נישכחה האמת מבין

מילותייך

 

ואני כאן עוד

מחכה

 

לגעגוע שיציף את ליבך

למה שקראנו לו

פעם

אהבה

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

אהבתי אליך

ביולי‏ ב-‏21:02‏ · אהבתי אלייך אינה מיסתכמת בשתי שורות אינה מחללת בצלילי חליל אהבתי היא נהר של חום ליבך הזקוק ליד שתטלף גם אם הכל מובן אהבתי אלייך היא ללא גבול וללא מחלוקת אהבתי אלייך תהיה במקום בו תהסס לאהוב היא תהייה בשבילך כל הזמן אהובי
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

אנחנו כאן

אנחנו כאן מול כל העולם ורק השתיקה של הלחש הבא לאהבה אנחנו כאן הינך ניצמד אל גופי ואני רואה אותך ובעיינך דימעה של אהבה ל
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
12345
קוד חופשי

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל סיגל בוטון1 אלא אם צויין אחרת