00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אל תרצי אותי

אל תרצי אותי. למרות שאני יכול להעניק לך אהבה כמו שאף גבר אחר לא יכול. 

אל תרצי אותי. למרות שאני יכול לשמח אותך בדרכים שמעולם לא חשבת עליהם.

אל תרצי אותי. למרות שאני חמוד ומצחיק, וכיף להיות איתי.

אל תרצי אותי. למרות שאיתי תוכלי לחוות חוויות רומנטיות מעולם אחר.

אל תרצי אותי. למרות שאני גלוי ופתוח כמו ספר, ואף פעם לא מסתיר דברים.

אל תרצי אותי. למרות עוד אלף או מליון סיבות, של דברים שמעולם לא התרחשו, והאמת... חבל שהם לא יתרחשו.

לכן, אני כן רוצה שתרצי אותי. אני מבטיח שאני אעשה כל מה שאני יכול בשביל לתת לך מיליון סיבות להיות איתי, ואף לא סיבה אחת לעזוב אותי.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

מהישיבה לטינדר

הסכין הייתה במרחק נגיעה, אבל לא הושטתי את ידי לקחת אותה. הלב שלי בער, והראש התפוצץ ממחשבות, או מדוייק יותר, ממחשבה אחת יחידה: אני לבד. אף אחת לא רוצה אותי. השתוקקתי לקחת את הסכין, ולחרוץ בבשרי, ולו רק בשביל שהכאב הנפשי הבלתי נסבל יתחלף בכאב פיזי, אבל לא נקדים את המאוחר.

נולדתי לפני 29 שנים למשפחה חרדית. עד גיל 24 למדתי בישיבה, אבל לא אהבתי ללמוד, וכיוון שאני לא נוטה לעשות דברים שאני לא אוהב - לא למדתי, כך שמצאתי את עצמי בלי ישיבה. אחרי כמה התלבטויות החלטתי ללכת לכיוון של לימודים, ונרשמתי למכינה אקדמית במכללה. לא בניתי יותר מדי על כך שאצליח בלימודים, ואמרתי לעצמי שמקסימום אני אלך לעבוד במקום. למעשה, לא הייתי שקדן במיוחד, לא הגעתי הרבה לשיעורים, ובמתמטיקה בכלל הייתי מחוץ לעניינים, ולא הכנתי אף פעם שיעורי בית. עם זאת, סיימתי את מבחני הבגרות בסוף השנה עם ציונים טובים, בגלל כשרון מסויים שכנראה יש לי, להצליח במבחנים. (ובזכות המורה פרטי למתמטיקה).

מיד כשהסתיימה שנת הלימודים התחלתי קורס פסיכומטרי, וקיבלתי ציון זוועתי. אחר כך ניגשתי עוד פעם למבחן פסיכומטרי, ושיפרתי משמעותית את הציון. בשנה שאחר כך, עבדתי בשירות לקוחות בחברה גדולה, ובמקביל השלמתי את שאר הבגרויות. בסוף השנה, הייתה לי תעודת בגרות עם ממוצע 93, לפי המחשבון של האוניברסיטה.

התקבלתי לאוניברסיטה לחוג שרציתי, והתחלתי את הלימודים. מבחינה לימודית הסתדרתי לא רע. הנוסחא של כמעט - לא - ללמוד - ולהצליח - במבחן עדיין עבדה בשבילי, אך מבחינה חברתית לא השתלבתי. כמעט ולא השגתי חברים, ודאי שלא חברות.

בעולם החרדי מקובל לחשוב על העולם החילוני כעל עולם מלא זימה ופריצות. כביכול אם גבר ירצה לשכב עם מישהי, לא יהיה לו קשה במיוחד להשיג את זה (וגם ההיפך כמובן). מגיל 17, אז החלה ההתפתחות המינית הגופנית שלי, חלמתי על מגע עם אישה, אבל ידעתי שזה אסור, ורק כשאתחתן אזכה ליהנות מהפרי האסור. כשהגעתי לגיל שידוכים, הייתי בלי ישיבה, והיה די ברור שלא אמצא שידוך במצב הזה. בזמן שלמדתי במכללה פניתי לשדכניות, וגם יצאתי לכמה דייטים. לדייטים הגעתי מאוד לחוץ. אני לא אשכח את הדייט הראשון שלי. הייתי בפארק הלאומי בר"ג, והתרגשתי כל כך, שלא ידעתי איך אעבור את המפגש הראשוני הזה עם בחורה. בקיצור, ממעט הדייטים שהיו לי בתקופה שהייתי דתי, לא יצא כלום. 

חשוב לציין, שהיו לי הרבה דמיונות רומנטיים. על מין הרי אסור לחשוב, אז דמיינתי את עצמי מטייל עם אהובתי בפארק, ומנהל איתה שיחה אינטימית.

בתקופה שבין התחלת הלימודים במכללה, לתחילת הלימודים באוניברסיטה, עברתי שינוי, ובאופן הדרגתי עזבתי את החברה החרדית ואת הדת. לא ניכנס כרגע לסיבות ולגורמים שהובילו אותי לכך, אך כיום אני לא דתי בשום צורה. למרות שאת הדת עזבתי, הריחוק מנשים, ותפישתן כאובייקט מאיים, נשארו עדיין. התרגלתי במשך שנים לראות בנשים דבר שהוא מעבר לתחום, שיכול להחטיא, ואולי אפילו קצת מאוס (כתגובת נגד להימנעות, כי קל יותר להימנע מדבר מאוס). 

כל זה לא שינה לפנטזיות המיניות שלי,שהיו בעיקר המחשבה על השפתיים שלי נוגעות בשפתיה של אישה, אנחנו מתנשקים בלהט, ולאט לאט אני חודר לתוכה...

הלכתי למועדונים, וחשבתי שאיכשהו אמצא שם מישהי, אך זה לא קרה. למרבה האכזבה, גם באוניברסיטה, עם כל הבנות שלומדות בה, לא מצאתי מישהי שהתפתח איתה קשר רומנטי או מיני.

נרשמתי לאתרי הכרויות, אך לא זכיתי למענה לרוב ההודעות שלי. בסיכומו של דבר, יצאו לי אפס דייטים מכל הפלטפורמות הדיגיטליות. 

כרגע אני מרגיש מיואש בנוגע לעתיד שלי, כי אני לא יודע איך מתנהלת הסיטואציה שבה בחור מתחיל עם בחורה בעולם האמיתי, ובעולם הלא - אמיתי (אם ניתן להגדיר אותו כך) נחלתי כישלון חרוץ.

בסך הכל יש לי מה להציע, אני בחור מעניין, אינטליגנט, מצחיק ושנון, נאה, ויש לי בלב המון אהבה שאני רוצה להעניק למישהי.

the end? - ממש לא!

עוד תשמעו ממני בהמשך. מבטיח שיהיה מעניין.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל דוד 3211 אלא אם צויין אחרת