00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

the last episode

שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום שלום זה הבלוג השמיני והאחרון.

למידה ארגונית

למידה ארגונית היא מכלול תהליכים ואירועים המתרחשים בארגונים ובהם מתחולל אצל אנשים בארגון שינוי בידע, במיומנויות, בדפוסי הפעולה ובדפוסי המחשבה הקשורים לתחומי הפעולה של הארגון.

במשך שנים רבות התפתח עולם הידע של הלמידה הארגונית וכלי העבודה הקשורים בו (כגון התחקיר) בעיקר בצבאות ובארגונים ביטחוניים אחרים. ייתכן והעובדה כי לפעולת ארגונים אלו הייתה משמעות בחיי אדם ובנכסים יקרי ערך לחברות ומשטרים הובילה לכך. גם צמיחתם של משטרים דמוקרטיים והפיקוח האזרחי ההולך וגובר על פעולתם של ארגונים ביטחוניים דרשו מהם לפתח את היכולת לתת דין וחשבון, לספק הסברים ולעמוד בסטנדרטים מחמירים יותר של פעולה (מבחינות אתיות ומבחינות מעשיות - רשלנות, תאונות וכו').

בעשרים השנים האחרונות הולכת וגוברת תשומת הלב המושקעת גם בארגונים עסקיים בטיובם של תהליכי הלמידה בארגון, כדי שישרתו באופן הטוב ביותר את ביצועיו ותוצאותיו. לשינוי זה כמה גורמים:

  • התפשטות השיטה הכלכלית הקפיטליסטית הגבירה באופן משמעותי את התחרות בשווקים בין גורמים שונים. כל ארגון עסקי מצא עצמו נאלץ להתמודד מול מתחרים רבים וכדי להצליח עליו היה ליצור לעצמו יתרונות בממדים רבים (מחיר, רמת מוצר, רמת שירות, חדשנות ועוד). כדי ליצור יתרונות אלו ארגונים צריכים ללמוד מהר את המציאות שבה הם פועלים, לאבחן היטב את המשמעויות עבור הארגון, לגבש רעיון לפעולה וליישמו.
  • ההתקדמות המואצת בטכנולוגיה הביאה לכך שמידע הפך להיות זמין יותר. התוצאות העסקיות התבררו מהר מאוד, תכתובות שוחזרו ורוכזו בקלות והתנהגויות שונות (של השוק, של הארגון) תועדו בצורה מלאה יותר. מנהלים יכולים לדעת "מה קרה?" ברמת אמינות גבוהה יותר, באופן מקיף ובמהירות.

 

הנחת המוצא לתחום הלמידה הארגונית היא שהלמידה מתרחשת בכל מקרה. אם דרך תהליכי סוציאליזציה בארגון, אם כתגובה להצלחות או כשלונות בתוצאה הארגונית או בכניסה של אנשים חדשים ורעיונות חדשים לארגון. אולם אחת המטרות בגישות ובכלי הלמידה הארגונית היא להצליח לארגן את התהליכים הללו באופן שישרת בצורה הטובה ביותר את הארגון.

את הכלים הראשונים שאבו ארגונים עסקיים מהמוסדות שיישמו תהליכי למידה ארגונית - צבאות ומוסדות רפואיים וניסו ליישמם. אולם ההבדל בצורת הפעולה בין הארגונים השונים חייב פיתוחם של כלים חדשים. ואכן ב-15 עד 20 השנים האחרונות נבנו מספר רב של מודלים, גישות, תאוריות וכלים לביצוע תהליכי למידה בארגונים עסקיים. מהגישות הבולטות ניתן למנות את יישומו של מודל התחקיר במצבים עסקיים, את גישת הלמידה המערכתית של פיטר סנג'י, את גישת "יצירת הידע" של נונאקה (ששם דגש על "יצירת ידע" ויצירתיות בתוך הארגון בעזרת צוותי חשיבה ארגוניים), מודל ה-SWOT לחשיבה אסטרטגית (SWOT = Strenghts, Weaknesses, Opportunities, Threats: מודל לאבחון מצבו של הארגון מול סביבתו והערכת היערכותו הפנימית) ועוד. כלים וגישות אלו מנסים לשפר את יכולות האנשים בארגון להבין את סביבת הארגון והתהליכים המתרחשים בה, לאבחן בעיות, כשלים וטעויות כרוניות המתרחשות בפעולת הארגון, לשמר ידע הקיים בתוך הארגון לזמן רב וליצור ידע חדש שישרת את פעולת הארגון.

ישנן מספר תופעות וסוגיות החוזרות ביישומם של כלי הלמידה הארגונית:

  • המתח שבין "חקירה" ו"למידה" - מתי מטרת התהליך היא להשיג שיפור ומתי מטרתו למצוא אשמים ולהשיג "זיכוך" לאחר כישלון או טעות.
  • קיום תהליכי למידה "עצמאיים" על ידי ארגונים או יחידות בתוך הארגון, מול קיומו של גוף "בקרה" או "הערכה" האחראי על ביצוע הלמידה ברמה המערכתית. בגופים ציבוריים הפועלים לאור מגבלות והגדרות משפטיות רבות יותר הנטייה לרוב היא ליצור גוף בקרה חיצוני או עצמאי שכזה, ואילו בארגונים עסקיים בהם מהירות הלמידה חשובה יותר יש ניסיון להטמיע את תהליכי הלמידה בשגרת היומיום של הארגון.
  • לעיתים קרובות יש לאנשים קושי להשתתף בתהליכי למידה בארגון מתוך החשש למעמדם, או מתוך הקושי לקבל את אפשרות השינוי שהתהליך יחולל.
  • תהליכי הלמידה נתפסים לעיתים כבזבוז זמן, כיוון שהפרודוקטיביות הישירה שלהם נמוכה (לא מייצרים דבר בפרק זמן המוקדש ללמידה) ומנהלים עסוקים בשאלת האיזון - כמה משאבים עליהם להקדיש ללמידה מתוך סך משאביהם (בעיקר זמן וכח אדם).

קשה לקבוע באיזו מידה תחום הלמידה הארגונית, התאוריות והפרקטיקות הכלולות בו הם אופנה חולפת או מהות בסיסית בטבעם של ארגונים ובני אדם, אך בהחלט ניתן לומר כי השימוש בהם (נכון לשנת 2005) הולך וגובר.

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

the seventh episode

הי

ברוכים הבאים

לבלוג השביעי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי עי

crowdsourcing

מיקור המונים הוא הפניה של ביצוע משימה או משימות, אשר לרוב היו מתבצעות בידי עובדי חברה או ארגון, לביצוע על ידי קהל גדול ("המונים"). כך, למשל, במקום להעסיק מעצב גרפי לצורך ביצוע משימת עיצוב גרפי, יכולה חברה להציע את המשימה לקהל הרחב ולהעניק תשלום למבצע המשימה באופן הטוב ביותר, או לחלק את המשימה ואת התשלום בין מספר מעצבים שונים. ההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת גישה במקביל למספר גדול של אנשים באמצעות רשת האינטרנט, וכך ניתן להגיע באופן מעשי הן למומחים כמעט בכל נושא והן לחובבים, אשר מוכנים לבצע משימות בתשלום נמוך או אף בחינם. בפרט, מאפשרת רשת האינטרנט להגיע לעובדים-לרגע בארצות לא מפותחות ובכך לבצע את המשימות בעלות נמוכה.

ועידת TED (ראשי תיבות באנגלית של: Technology, Entertainment, Design; טכנולוגיה, בידור, עיצוב) היא ועידה אקדמית שנתית העוסקת במגוון רחב של נושאים, בהם מדע, אמנות, עיצוב, פוליטיקה, חינוך, תרבות, עסקים, טכנולוגיה ועוד. המוטו של הוועידה הוא "Ideas Worth Spreading"', כלומר רעיונות שכדאי להפיץ.

אוצֵר TED כיום הוא כריס אנדרסון.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

the sixth episode

ברוכים הבאים והשבים והנמצאים

מתחיל הבלוג השישי בסדרה, אתחיל בחכמת ההמונים

חוכמת ההמונים היא הדעה הקולקטיבית של קבוצת יחידים. איסוף תשובות של קבוצה גדולה לשאלות הכרוכות באומדן, ידע כללי וחשיבה מרחבית מראה, לעיתים, כי בממוצע מתקבלת תשובה מדויקת יותר מאשר כל תשובה שניתנה על ידי אותם יחידים בקבוצה. הסבר אינטואיטיבי לתופעה זו הוא ה"רעש" הייחודי ליחיד בקבוצה – לכל אדם דעות אישיות ושיקול דעת פרטני, וכאשר לוקחים את ממוצע התשובות של קבוצת יחידים, מצטמצמת השפעת "רעש" זה.

עקרון חוכמת ההמונים גורס שחוכמתו של ההמון גדולה, בתנאים מסוימים, מחוכמתו של המומחה היחיד. על פי רעיון זה, שקלול התשובות שתפיק קבוצה גדולה של אנשים, שאינם מתואמים ביניהם, יהיה לעיתים מדויק יותר מהתשובה הטובה והמלומדת שיפיק מומחה עצמאי. עקרון זה הודגם באוכלוסיות שונות ובניסויים מתחומי חיים שונים.

סר טימותי (טים) ג'ון ברנרס-לי הוא מדען מחשב אנגלי, שנודע כממציא "הרשת הכלל עולמית" (World Wide Web). זוכה פרס טיורינג לשנת 2016 "על המצאת הרשת הכלל עולמית, הדפדפן הראשון, והפרוטוקולים והאלגוריתמים הבסיסיים המאפשרים לרשת לגדול".

בשנת 1980, כאשר עבד כיועץ הנדסת תוכנה עבור CERN (מעבדת מחקר החלקיקים האירופית בסמוך לז'נבה שווייץ), פיתח ברנרס-לי פרויקט בסיסי בשם "Enquire" שיאפשר אחסון מידע וקישור אסוציאטיבי. זה היה הבסיס הרעיוני לרשת הכלל עולמית (WWW) שפיתח מאוחר יותר, כאשר שב לעבוד ב-CERN בשנת 1984.

בשנת 1989 הציע ברנרס-לי מערכת היפרטקסט גלובלית שבה יוכלו אנשים לחלוק מידע ולקשר מסמכים כך שתיווצר רשת קורים (Web) בינלאומית של מידע מקושר באמצעות קישורי-על. לשם כך הוא פיתח בסביבת NeXTStep שפה מיוחדת, HTML, שכללה תחביר אחיד לקישורים בין מסמכי הרשת (URL/URI), תוכנת שרת ותוכנת לקוח (דפדפן), שהשתמשו בפרוטוקול HTTP.

העבודה על הפרויקט החלה באוקטובר 1990, בדצמבר כבר שימשה המערכת באופן פנימי ב-CERN וב-6 באוגוסט 1991 נפתח שירות ה-WWW הפנימי של CERN לכלל רשת האינטרנט. אתר ה-WWW הראשון באינטרנט היה info.cern.ch. מאז, התפתחה רשת ה-WWW באופן נרחב והיא מהווה כיום את השימוש הנפוץ ביותר באינטרנט לאחר הדואר האלקטרוני.

ברנרס-לי ו-CERN לא רשמו פטנטים על המצאות אלו, ולכן ניתן להשתמש בהם באופן חופשי, בלי לשלם תמלוגים.

כיום עומד טים ברנרס-לי בראש ארגון World Wide Web Consortium הקובע את תקני ה-WWW. הארגון, שנוסד על ידי ברנרס-לי בשנת 1994, פועל כגוף עצמאי בחסות MIT (המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס). הארגון משמש כיום כאחראי על התקינה לשפת HTML ומפרסם תקנים עדכניים שלה. כמו כן, הארגון מפרסם תקנים אחרים העוסקים בשפות מידע אחרות כגון XML, VoiceXML, CSS ורבים נוספים.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

the fifth episode

הולה הולה הולה הוהל הוהלה הוהלה הוהוהלהלה וההלה הולה

בפוסט החמישי

התחלנו במשחק מגניב של naraview של הגעה מערך ספציפי בויקיפדיה לערך אחר במינימום צעדים וזמן, אנחנו עשינו מיוחאי בנקלר לבסיס חצרים הצלחתי ב3 צעדים ודקה 16.

שש דרגות ההפרדה הם של מילגרם. שש דרגות של הפרדה הוא מושג בתפישה הפופולרית של מדעי החברה המתאר את הרעיון (נטול הבסיס העובדתי), לפיו כל שני אנשים בעולם מקושרים ביניהם על ידי חמישה אנשים אחרים לכל היותר. זהו מקרה פרטי של תופעת העולם הקטן - התופעה המשוערת שבעולם המודרני ישנה שרשרת קצרה של מתווכים המקשרת בין כל שני אנשים בעולם.

שש דרגות ההפרדה התגלו מחדש בשנת 1967 באופן בלתי-תלוי על ידי סטנלי מילגרם, פרופסור מאוניברסיטת הרווארד המפורסם בזכות ניסוי בפסיכולוגיה חברתית שערך, שבדק את גבולות הציות לסמכות.

מילגרם ביקש לבדוק בכמה אנשים יש צורך על מנת ליצור קשר בין כל שני אנשים בארצות הברית. כדי לבדוק זאת ביצע מילגרם את הניסוי הבא: ראשית בחר מילגרם שני אנשי יעד - אחד מהעיר שרון במסצ'וסטס, והשני מבוסטון. בשלב הבא הוא שלח 160 חבילות לתושבים אקראיים בויצ'יטה, קנזס ובאומהה, נברסקה וביקש מהם להשתתף במחקר. החבילות כללו תקציר של המחקר, מידע על אנשי היעד, גלויות, וסדרת הוראות.

ההוראות ביקשו מאנשים אליהם הגיעו הגלויות לשלוח גלוית מעקב להרווארד כדי לעקוב אחר החבילות, ולנסות לקרב את החבילה לאנשי היעד באופן הבא: אם האדם שקיבל את הגלויה מכיר את איש היעד באופן אישי, עליו לשלוח לו את החבילה ישירות. אחרת, עליו לשלוח את החבילה לאדם שיש לו עמו היכרות אישית, ושלדעתו הוא יוכל לקרב את החבילה לאיש היעד.

האמונה המקורית הייתה שעשויים להידרש מאות אנשים כדי להעביר את החבילות, ושיש לניסוי סיכויי הצלחה נמוכים, כי מספיק רק אדם אחד שלא ישתף פעולה כדי לשבור את השרשרת. רבה הייתה הפתעתו של מילגרם כאשר בתוך ימים אחדים כבר הגיעה חבילה אחת ליעדה, כשהיא עוברת דרך שני אנשי-קשר בלבד. בסופו של דבר הגיעו 42 מהחבילות ליעדיהן. באמצעות גלויות המעקב ידע מילגרם כמה אנשים דרושים היו כדי להעביר את החבילות. כך הוא מצא שהמספר החציוני של המתווכים שנדרשו כדי להעביר את החבילות ליעדיהן הוא 5.5, ובמעוגל - "שש דרגות של הפרדה".

בשנת 2011, על פי מחקר[1] של אנשי הרשת החברתית Facebook, נמצא כי 99 אחוז מהמשתמשים אכן מקושרים זה עם זה דרך שרשרת של לא יותר מ-5 משתמשים אחרים.

ממצא נוסף הראה כי 92 אחוז מכלל המשתמשים מקושרים זה לזה דרך לא יותר מ-4 משתמשים אחרים, מה שמביא את המרחק הממוצע בין כל זוג משתמשים ברשת החברתית לכדי 4.74 דרגות של הפרדה בלבד, זאת לעומת 5.28 דרגות של הפרדה בשנת 2008.

את המחקר ערכה פייסבוק על 721 מיליון ממשתמשיה הפעילים, ולשם כך בחנה מעל 68 מיליארד קשרים חברתיים שקיימים ביניהם. מדובר במחקר נרחב המקיף מעל 10 אחוזים מאוכלוסיית העולם.

בשנת 2016 ערכה הרשת החברתית מחקר[2] נוסף על מספר כפול של משתמשים, וממנו עלה כי המרחק הממוצע בין כל זוג משתמשים עומד על 3.57 דרגות של הפרדה.

מספר דאנבר הוא מספר תאורטי המייצג את הגבול הקוגניטיבי העליון של כמות האנשים עימם יכול לנהל האדם מערכות יחסים יציבות. אלו מערכות יחסים שבהן יחיד יודע מי כל אדם בקבוצה ומהו הקישור של כל אדם לכל אדם אחר בקבוצה. תומכי התאוריה טוענים שבמספרים גדולים ממספר זה, נדרשים חוקים מגבילים רבים יותר ואכיפת נורמות מסוימות על מנת לנהל אורח חיים קבוצתי יציב. למספר של דאנבר אין ערך מוחלט. הועלו השערות כי הערך נע בין 100 ל-230, כשהמספר 150 מהווה את הערך למספר של דאנבר בשימושו הנפוץ[1].

המספר של דאנבר מצביע על מספר האנשים שאדם מכיר ומקיים עימם מערכות יחסים פעילות ולא על מספר האנשים שהכיר וחדל מלקיים עימם קשר כזה, או אנשים שאדם מכיר באופן כללי ללא מערכת יחסים - מספר שעשוי להיות גבוה בהרבה וכנראה תלוי בזיכרון לטווח הארוך האינדיווידואלי.

המספר של דאנבר הוצע לראשונה ב-1992 על ידי האנתרופולוג הבריטי רובין דאנבר שטען כי: "גבול זה הוא פונקציה ישירה של יחס גודל קליפת המוח החדשה ('נאוקורטקס')...הגבול אשר מציבה לנו יכולת העיבוד בקליפת המוח החדשה הוא פשוט מספר האנשים עמם מערכת יחסים בין-אישית יציבה יכולה להישמר."[2]

ע"פ דאנבר 150 החברים הקרובים מתחלקים למס' תת-קבוצות: 5- החברים הכי קרובים שלך, עליהם אתה סומך ופונה אליהם כדי לקבל עזרה ועצה. 15- החברים הטובים שאכפת לנו מהם ואנו שמחים ועצובים איתם. 50 - חברים שאיתם אנחנו בקשר לעיתים רחוקות 150 – מספר האנשים שאדם מכיר ומקיים איתם מערכות יחסים יציבות 500- ידידים 1500- האנשים שנוכל לשייך את השם שלהם לפנים שלהם.

ממחקר מדעי שנעשה ב-2011 על ידי פרופ' רובין דאנבר, אנתרופולוג וחוקר תרבויות מאוניברסיטת אוקספורד עולה כי על-אף שללא מעט אנשים ישנם 5,000 חברי פייסבוק ויותר, המוח האנושי לא מסוגל להתמודד עם יותר מ-150. הוא השווה את היקף תנועת הרשת של גולשים אשר בפרופיל האישי שלהם אלפי חברים לזו של פרופילים בני מאות חברים. דאנבר גילה כי אין כל הבדל בין שתי הקבוצות. זאת, כאשר "תנועה" נחשבת לפרופילים שנוצר איתם קשר פייסבוק לפחות אחת לשנה. "על אף שבפייסבוק ניתן לצבור 1,500 חברים ומעלה, אנשים מנהלים את המעגל הפנימי שלהם סביב 150 בני אדם, בדיוק כמו בעולם האמיתי. משתמשים ברשתות חברתיות נהנים מהמחשבה שיש להם הרבה חברים והם פופולריים, אבל בסופו של דבר הם לא מתנהגים באופן שונה מכל בני האדם".[3].

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

The Fourth Episode

היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי ההיי היי היי היי היי היי היי היי הייהיי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי היי

זה הפוסט הרביעי כבר! ! ! ! ! !

תחרות בין מערכות

  • נעילה ועלויות מעבר מוצרים משלימים, חומרה ותוכנה, אישי/ארגוני/חברתי
  • השפעות חיצוניות לרשת ערך תלוי מס' משתמשים, משוב, אינטרנט
  • תאימות לאחור
  • מודל אימוץ טכנולוגיות
  • חדשנים – הרפתקנים, אוהבי סיכון, הכנסה והשכלה גבוה, פעילים בחברה
  • מאמצים ראשונים – קשר אדוק עם הסביבה, מועמדים להיות מנהיגי דעה
  • הרוב המקדים – חיקוי המקדים, מבצעים השוואות בין חלופות
  • הרוב המאחר – מעמד בינוני, הכנסה בינונית, ספקנים לגבי מוצרים חדשים
  • מאחרים – שמרים, מבוגרים, השכלה נמוכה, אינם מעורבים בחברה

מאפייני עלויות מידע
יקר לייצר, זול לשכפל, עלויות קבועות גבוהות עם עלות שולית נמוכה, אין מגבלות קיבולת מהותיות,
מבנה השוק מיוחד, מונופול, בידול מוצר.
מידע שהוא סחורה בשוק – ניתן לקבל חלק גדול מהמידע חינם באינטרנט כאשר תחרות בין מוכרי
המידע דוחפת את המחיר לאפס )עלות שולית(.
איך לפעול בשוק סחורות המידע?
הובלת עלות, הורדת העלות הממוצעת על ידי הגדלת מכירות )שימוש חוזר, מכירה חוזרת(, בידול
מוצר והוספת ערך )סינון, מיון – סיוע בהתמודדות מול עומס, יתר של מידע(.
אפקט ראשון בשוק
שמירה על יתרונות הראשון באמצעות הימנעות מחמדנות, תגובה מהירה והחלטית לאיום, משחק
קשוח תוך הרתעת מתחרים, הגנה על דרך ביטוי, חיקוי כאסטרטגיה וחדשנות מתמדת.
יתרונות
נתח שוק גדול, הובלה בשוק, מחירי מוצר גבוהים, שמירת לוקחות קיימים, נאמנות לקוחות, מוניטין,
הקדמת מתחרים )מידע, עקומת למידה, ניסיון(, יתרונות חיצוניים לרשת, השתלטות על מרכיבי
התשומות, מיקום, שטח מדף, תפיסת ערוצי פרסום ושיווק.
חסרונות
סיכון גבוה בפיתוח )ביקוש לא ידוע(, עלויות פיתוח גבוהות, מתחרים תופסים טרמפ, חיסול חוסר
וודאות לגבי טכנולוגיות ושווקים, פגיעות לתמורות טכנולוגיה בהמשך. הינעלות על נכסים קבועים
ספציפיים, רתיעה מחיסול מוצרים קיימים, חומר גמישות ארגונית.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
12
נשארים מעודכנים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל AH1W אלא אם צויין אחרת