00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תחקיר

בהרצאות האחרונות דיברנו על ה"ארגון הלומד" אשר אחד ממאפייניו הוא נושא התחקיר.

אני מאוד מזדהה אם הצורך (האישי והארגוני) בביצוע תחקיר ומאמין בו כמרכיב מהותי להצלחה וכחלק בלתי נפרד מכל תהליך.

כמה דברים על תחקיר כמו שאני רואה אותו:

קודם כל צריך, כחלק מהתכנון, לחשוב על המדדים שלנו להצלחה ובהתאם להגדיר את הקריטריונים לתחקיר. זה גם מחדד מה נדרש לעשות כדי להגיע לאותה הצלחה, וגם נוודא שאנחנו מבצעים מעקב על הדברים הנכונים במעלה הדרך.

התחקיר עצמו מתחלק לשלושה חלקים -

1. השלב הראשון הוא לציין "מה היה" - לאן הגענו בתוצאה הסופית ביחס למדדים שהגדרנו, וגם אילו עוד תוצאות השגנו שלא חשבנו עליהן בתחילת הדרך.

2. לאחר מכן צריך לנתח "למה" אלו התוצאות אליהן הגענו - בשלב הזה נבחן את הדרך שעשינו, נשפוט את החלטות שקיבלנו, נבדוק איך מימשנו אותן בפועל, ונחשוב האם היו דרכים חלופיות שהיו יכולות להביא לתוצאות טובות יותר. נכון גם לבדוק האם המדדים שהגדרנו היו נכונים ואכן משקפים את מידת ההצלחה שהיינו רוצים להגיע אליה.

3. בשלב האחרון נגדיר "איך נשתפר" בפעם הבאה - כדי להפוך את התחקיר לפרקטיקה, צריך להגדיר פעולות אותן יש לנקוט או להימנע מהן ומנגנונים אשר נדרש לייצר. מצד אחד, ככל שנגדיר זאת בצורה יותר מפורשת, התחקיר יהיה שימושי יותר למקרים ספציפיים, אך מצד שני ככל שנצליח להכליל את הפרקטיקה ליותר עולמות תוכן כך הוא יהיה שימושי עבורנו במקרים רבים יותר.

עד לכאן הטכניקה היבשה.. אבל זה לא מספיק, תחקיר אמיתי ונוקב מתחיל בנכונות להודות בטעויות ובפתיחות לשמוע ביקורת מאחרים.

ואחרי שביצענו תחקיר, אם לא נממש את הלקחים אליהם הגענו, לא עשינו שום דבר בעל ערך. כדי לעשות זאת בצורה עקבית ומועילה, צריך גם שיהיו מנגנונים להפצת הידע, ולשליפת הידע אך בעיקר לא לנסות בכל פעם להמציא את הגלגל מחדש. ואם צריך להמציא אותו מחדש אז כדאי לקרוא את התחקיר של המצאת הגלגל בפעם הראשונה :) 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

קהילות מעשה - CoP

חשיבות שיתוף הידע היא ברורה, וקיים מחיר גבוה עבור זמני חיפוש ארוכים של מידע או אי מציאתו כלל.

בהמשך ישיר לנושא ההשפעה החברתית על מערכות המידע (וההשפעה ההפוכה..), בהרצאה האחרונה דיברנו על קהילות מעשה. אשר מהוות פתרון חברתי-טכנולוגי לבעיה זו.

מטרת הקהילה יכולה להשתנות בין קהילות שונות אך כולן מבוססות על צמצום פערי ההיכרות של "מי יודע מה" בארגון לטובת שיתוף ידע רלוונטי בין האנשים הרלוונטים. ידע זה אשר ניתן לקבל/להעביר/ליצור בקהילה מוביל לשיפור אישי, להתקדמות כקבוצה, ליוזמות ופיתוח שלא היה יכול להתקיים בלעדיהן ועוד.

לאינטראקציה בין האנשים יש תפקיד מכריע עד כמה הקהילה תהיה אפקטיבית והשותפות בקהילה בנויה על התנדבות.

ומכיוון שאי אפשר להכריח אנשים להתנדב, מצד הארגון נדרש בעיקר לעודד את התופעה - לאפשר את המקום והזמן לכך, להתייחס ולשתף פעולה עם ההצעות והרעיונות שעולים מתוך קהילות אלו.

להתראות

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

השפעות חברתיות על מערכות מידע

בהרצאה הקודמת הצגתי מאמר בנושא השפעות חברתיות על שימוש במערכות לניהול ידע - 

SOCIAL INFLUENCE AND KNOWLEDGE MANAGEMENT SYSTEMS USE

את המחקר ערכו 3 חוקרים מתחום מערכות המידע - Wang, Meister and Gray, והוא התפרסם ב- MIS Quaterly ב-2013.

אחת המסקנות המעניינות במחקר היו שההשפעה של המנהלים על השימוש של העובדים במערכות היתה זניחה. לעומת זאת, גידול בשימוש של כל עובד במערכות הגיע דווקא בעקבות השפעה של הכפופים אליו. ובפרקטיקה, המשמעות היא שצריך להשקיע דווקא בדרגות הנמוכות יותר בתהליכי ההטמעה של המערכות.

אז נכון, המחקר היה על ארגון אחד ספציפי ולאו דווקא ניתן להכליל זאת בכל מקום. אבל עצם זה שקיימות השפעות חברתיות משמעותיות הפועלות בניגוד לתפיסה המסורתית של הטמעה, העברת מסרים וכו' מלמעלה כלפי מטה, מחייב אותנו להיות עירניים להשפעות החברתיות והתרבות הארגונית הקיימות בארגון שלנו ולהתחשב בהם בכל שינוי שנרצה לעשות, גם טכנולוגי.

 

ואולי הדברים גם יכולים להיות הפוכים?

יכול להיות שבאמצעות עדכונים טכנולוגיים נשנה את התרבות הארגונית ונשפיע על המבנה החברתי בארגון?

אני מאמין שהדברים משולבים אחד בשני לשני הכיוונים, ואם נדע לנצל נכון את הטכנולוגיה נוכל לעצב התנהגויות חברתיות ותרבות ארגונית. ויותר מכך, אם לא נהיה מודעים להשפעות של הטכנולוגיה, ההשפעה תהיה אבל לא בהכרח לכיוונים שנרצה בהם..

 

להתראות

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

מיקור המונים - crowdsourcing

לא יאומן כמה קל היום להגיע לאנשים מכל העולם, ובאותה מידה גם קל שהם יגיעו אליך. ולכן לא פלא שתופעת מיקור ההמונים נמצאת בכל מקום.

אבל לפני שנתחיל אני אשתמש במיקור המונים כדי להסביר מהו מיקור המונים - מתוך ערך "מיקור המונים" בויקיפדיה:

מיקור המונים (באנגליתCrowdsourcing) הוא הפניה של ביצוע משימה או משימות, אשר לרוב היו מתבצעות בידי עובדי חברה או ארגון, לביצוע על ידי קהל גדול ("המונים").

 

הצורך לשימוש במיקור המונים יכול להיות כלכלי כמובן, אבל לא רק. מיקור המונים יכול לשרת גם צרכים חברתיים, מדעיים, שירותיים, פוליטיים ועוד.

ההצלחה במיקור המונים מתבססת על שתי רגליים מרכזיות:

1. השגת התנאים לחכמת ההמונים - עליהם סיפרתי בפוסט הקודם.

2. השגת המוטיבציה הנכונה להנעת האנשים.

המוטיבציה יכולה להיות חומרית או ערכית, עם הקשר ישיר לביצוע או לא, מתוך הזדהות או מתוך נוחות.

בשביל למצוא את המוטיבציה הנכונה צריך לבחון מיהו קהל היעד, להבין אנשים ולהפעיל יצירתיות.

 

עד כאן להפעם...

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

חכמת ההמונים

האם באמת ההמונים חכמים? האם בהכרח מה שיגידו ההמונים קרוב יותר לאמת ממה שיגיד כל אדם אחר?

אז סביר להניח שכן, וקיימות לכך דוגמאות רבות, אבל לפני שמתפתים לחפש את התשובות ברחוב, כדאי להתעכב רגע על התנאים הנדרשים על מנת לאפשר זאת:

  • עצמאות - ללא השפעה של דעות מסוימות על שאר האנשים
    • כאשר אנשים (בכירים במיוחד) יכריזו על עמדם בנושא מסויים, דעות נוספות של אנשים יושפעו מכך ונאבד חלק מהאפקטיביות בתהליך.
  • מגוון דעות - הטרוגניות בקבוצה
    • כאשר הקבוצה שלנו הומוגנית, יש סיכוי שנגיע למצב של groupthinking, שבו לא נבחנים רעיונות חדשים ועלולות להתקבל החלטות פזיזות.
  • ביזור - שיקוף המידע הבסיסי על מנת לגבש דעה
    • לעיתים יכול להיות קושי להביא את המידע הנדרש לידיעת כלל האנשים. בין אם זה בגלל מגבלות פיזיות/טכנולוגיות ובין אם זה בגלל מורכבות הדברים.
    • אם לא מצליחים לגשר על הפערים הללו, אפשר לשקול לחלק את הבעיה ולהשתמש בחכמת ההמונים רק בחלקים מסויימים.
  • התקבצות - מנגנון לגיבוש ההחלטה המשותפת
    • התנאי הזה נהיה קריטי ומורכב במיוחד כאשר אנחנו בלחץ זמן לקבל החלטה.


אם אחד מהתנאים לא מתקיים, או שקיימים בו פערים שלא מטופלים נכון בתהליך, התוצאה הסופית יכולה להיות גרועה הרבה יותר מהחלטה של אדם אחד.

 

ומה אתם חושבים שצריך לכתוב בפוסט על חכמת ההמונים?

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
12
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל daganmeir אלא אם צויין אחרת