00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

דפנה שם טוב על הדחפים המניעים את חיינו

הדחפים המניעים את חיינו - דפנה שם טוב מסבירה

מעבר לחוויה, על המורכבות של הדחפים שלנו והאופן בו הם מניעים אותנו

לכל אדם יש דחפים. המקור של הדחפים הוא בלא מודע שלנו. הדחפים יכולים להיות שונים מאדם לאדם, אך יש דחפים שמשותפים לכל בני האנוש. דחפים אלו הם:

-דחפי מין

- דחפי הישרדות (רעב, רצון בקורת גג)

- דחפים הקשורים לרצון לא להיות לבד ולהיות חלק מקבוצה או להיות בקשר עם אדם אחר

הדחפים המניעים את חיינו הם דחפי המין וההישרדות. עוד מניע אותנו הרצון לא להיות לבד או הרצון להיות חלק מקשר זוגי. ניתן לקשור את הדחף להיות חלק מ... לדחפי ההישרדות שכן אף אדם לא יכול לשרוד לבד לחלוטין ללא חברה. דפנה שם טוב בהסברים

בשונה מהרגשות שלנו הדחפים הם קדומים יותר והם קשורים לטבע שלנו כאנשים. דחפים אלו לא ניתנים לשינוי או למחיקה ועלינו ללמוד למתן או לנתב אותם לאפיקים של בנייה ובריאות. הדחפים קשורים קשר ישיר לאופן בו יש לנו בוחן מציאות תקין. כאשר הדחפים שלנו מאיימים על הלא מודע שלנו (למשל כאשר יש לנו דחפים שמקורם בסתמי והאני העליון שלנו לא מאשר אותם) בוחן המציאות של האני שלנו יהיה לא תקין וינסה לגשר בין הדחף העמוק ובין הביקורת או השיפוט העצמי שיש לנו שלא מאשר אותו.

על ידי הבאה של התוכן הלא מודע של הדחפים לכדי מודעות עצמית בתהליך של טיפול באמצעות שיחות ניתן להשיג רגיעה בלחץ שאנחנו חשים וליהנות מבוחן מציאות טוב יותר – כי כאשר החרדה פוחתת אנחנו עושים פחות שימוש במנגנוני ההגנה שלנו ויכולים לקחת חלק פעיל ובריא יותר בחברה. הבאת התוכן הלא מודע של הדחפים למודעות תתרום גם ליצירה של תקשורת מוצלחת שלנו עם האנשים בסביבה שלנו.

על דחיית סיפוקים, זוגיות ותקשורת בריאה ובוגרת דפנה שם טוב מסבירה

בכל מה שקשור לנושא של דחפים חשוב לדבר על הנושא של דחיית סיפוקים. לאנשים רבים יש קושי בדחיית הסיפוקים שלהם וכאשר הם מרגישים דחף בלתי נשלט לעשות דבר מה הם פשוט עושים אותו. דחיית סיפוקים ושליטה בדחף היא מרכיב חשוב מאוד בכל מה שקשור לנושא של תקשורת בוגרת ולנושא של הקשבה אמפטית. כאשר יש לנו יכולת לדחות סיפוקים אז יש לנו יותר משאבים רגשיים להקדיש לקשב אמפטי לאנשים אחרים ולצורת תקשורת בוגרת. תקשורת בוגרת היא תקשורת שלא מופרעת על ידי חרדה או השלכה של חרדה על אנשים איתם אנחנו מצויים בשיח.

מטפלת זוגית או מטפלת פרטנית מקצועית חייבת שיהיה לה יכולת גבוה לקשב אמפטי ותקשורת בוגרת. בתהליך הטיפול לומדים במספר רבדים שונים איך ליצור בעצמנו גם תקשורת בגורת ויכולת קשב אמפטית. לרוב כאשר אנחנו חווים את צורת התקשורת הבוגרת ואת הקשב האמפטי של הפסיכולוגית שלנו אנחנו יכולים להפנים את מודל ההתנהגות הזה ולפעול באופן דומה בקשרים אחרים שיש לנו בחיים מחוץ לחדר הטיפול.

הבאת הדחפים למודעות ודחיית סיפוקים יכולים לסייע לנו לא רק ביצירת קשב אמפטי ותקשורת בוגרת אלא גם בהתמודדות טובה יותר עם טיפול בכעסים שאנחנו חווים שהם פעמים רבות תוצאה של תסכול של דחף שלא קיבל מימוש או מענה (באופן מודע או לא מודע).

לאתר של דפנה שם טוב ולמידע נוסף.

נמשיך בעוד פוסטים בבלוג שלנו מפי דפנה שם טוב - טיפים, הסברים, הגיגים, תובנות והסברים בתחום

לדף הרשומה

על ספרציה אינדיבידואציה / דפנה שם טוב

מידע והבסרים על ספרציה אינדיבידואציה / דפנה שם טוב

תהליך הספרציה-אינדיבידואציה הינו תיאוריה חשובה בפסיכולוגיה ההתפתחותית – הוא מתאר שלבי התפתחות נכונה בקשר בין התינוק לאם, עד היפרדותו ממנה, התעצבות אישיותו ויצירת זהות ואגו עצמאיים לו.

מי שפיתחה ותיארה את התהליך היא פסיכיאטרית ופסיכונליטיקאית הונגרית בשם מרגרט מאהלר (1985-1897). מאהלר עבדה רבות עם ילדים ותינוקות בעלי הפרעות פסיכוטיות ואוטיזם, ומהתצפיות עליהם אל מול השוואה עם ילדים אחרים החלה לגבש את התיאוריה אודות התהליך של ספרציה-אינדיבידואציה, של התפתחות תקינה בשנים הראשונות לחייו של הילד ושל חשיבות היחסים בינו לבין האם והשפעתם על התפתחותו והתעצבותו.

מאהלר הגדירה 6 שלבים: שניים המקדימים את תהליך הספרציה-אינדיבידואציה, וארבעה בתהליך עצמו. לדבריה, כשתהליך זה כשל בשלב כלשהו, נוצרות פתולוגיות בעייתיות ובעיות רגשיות. 

דפנה שם טוב ספרציה

שלבי ההתפתחות על פי מאהלר

את התהליך של ספרציה-אינדיבידואציה, כאמור, מקדימים שני השלבים הללו:

אוטיזם נורמלי: החודש הראשון לחייו של התינוק. הוא אינו מודע להבדל בין האני לאחר, לא מודע לקיומה של אמו. הוא שקוע אך ורק בצרכים הפיזיולוגיים הבסיסים: אוכל, שינה וכו'.

סימביוזה נורמלית: שלב זה מתחיל בשבוע החמישי לחיי התינוק ועד בערך גיל חמישה או שישה חודשים. בשלב זה ישנה סימביוזה בין התינוק לאם – הוא הופך ער לקיומה אך אינו מבחין בינו לבינה. שניהם עבורו כמערכת אחת, סימביוטית. האם עצמה מתאימה את עצמה לתינוק, ויודעת לקרוא את התנהגותו באמפטיה עזה.

כאן מתחיל תהליך הספרציה-אינדיבידואציה, כלומר ההיפרדות ופיתוח הזהות האינדיבידואלית של הילד, ולו ארבעה שלבים:

הבחנה:

מסוף הסימביוזה הנורמלית (גיל 5-6 חודשים לערך) עד סביבות גיל עשרה חודשים. התינוק מתחיל להתפתח באופן המאפשר לו לנוע ולהזיז את עצמו בזחילה הרחק מהאם, לראות טוב יותר, והוא מתחיל לחקור את סביבתו הקרובה ואת אמו. הוא מבחין בהבדל בינו לבין אמו, אך עדיין קרוב מאוד אליה, פיזית ונפשית.

אימון:

שלב זה מתקיים לערך בגילאים 15-10 חודשים. ההתרחקות מהאם ממשיכה, גם באופן פיזי – כיוון שהילד מתחיל להזדקף ולצעוד, וכך לנוע ולהתרחק יותר. הילד מתאמן על התנועות וממשיך בחקר הסביבה, אך זקוק עדיין למגעה הפיזי של אמו לעתים קרובות.

התקרבות מחודשת (Rapprochement):

שלב ההתקרבות מחדש נמשך בין הגילאים 24-15 חודשים. מצד אחד הילד מתרחק יותר מהאם בזכות יכולותיו הפיזיות וסקרנותו באשר לסביבה ולאנשים אחרים עמם הוא יוצר אינטרקציות חברתיות, אך מנגד הוא מחפש את האם כשהוא מגלה כי היא נפרדת ועצמאית ממנו ולא תמיד פנויה עבורו בכל עת שירצה, ושיש לה רצונות אינדיבידואליים משל עצמה. יחסו לאם הינו דו-צדדי, כאשר מצד אחד הוא חווה פרידה רגשית עם הפחד והזעם הנלווים מהאם ה"רעה" שאינה בסימביוזה מוחלטת עם רצונותיו, ומצד שני הוא מפתח רצון באוטונומיה ובעצמאות משלו.

עצמאות:

השלב האחרון בתהליך ספרציה-אינדיבידואציה, מגיל שנתיים ועד לערך גיל שלוש. הילד מגבש את העצמיות שלו – הוא מבין שהאם היא דמות חיובית גם כשאינה בטווח ראייה, מתגבשת אצלו קביעות רגשית, והוא מפתח את העצמי ואת התפקוד האוטונומי שלו במנותק מאמו.

ניתן לייצור קשר באתר של דפנה שם טוב

נמשיך בעוד פוסטים בנןשאים מגוונים

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

דפנה שם טוב על התפתחות המושג מנגנוני הגנה והרלוונטיות שלו לחיים בעידן הדיגיטלי

דפנה שם טוב על מנגנוני הגנהמנגנוני הגנה והחיים בעידן הדיגיטל | דפנה שם טוב

את המושג מנגנוני הגנה טבע זיגמונד פרויד. מנגנוני הגנה הם מנגנונים נפשיים שנועדו לאפשר לנו להתמודד עם עקרון המציאות ועם הלא מודע שלנו. כך למשל מנגנונים כמו הכחשה מסייעים לנו להכחיש או להתעלם מחלקים במציאות שלא נעימים לנו ויכולים לגרום לנו למשבר נפשי – על ידי הכחשה שלהם ברמה המודעת הלא מודע שלנו והתשוקות והפחדים הכי כמוסים שלו נשארים מוגנים אל מחוץ למודעות ויכול להיות קל יותר לתפקד. החלק בנפש אשר מנגנוני ההגנה שייכים אליו הוא האני ומנגנונים אלו נועדו לאפשר לאני לחיות בעיקרון המציאות תוך כדי ארגון של הסתמי והסופר אגו. שוחחנו עם דפנה שם טוב בנושא ונרחיב עוד להלן.

את המושג מנגנוני הגנה פיתחה בתו של זיגמונד פרויד – אנה פרויד בספרה "האני ומנגנוני ההגנה". כיום בעידן הדיגיטלי בו אנחנו חיים אנחנו חשופים יותר למידע וההתבגרות שלנו מתחילה בשלבים צעירים מאוד – לעיתים בחוסר התאמה לנפש שלנו שעדיין לא בשלה להיחשף לתוכן בעל אופי מיני. מנגנוני ההגנה מסייעים בראש ובראשנה לאני לשרוד ולתפקד באופן שיפשר בין הסתמי ובין הסופר אגו. הבעיה היא שישנם מנגנוני הגנה או הגנות שהם אינם יעילים והם מפריעים לנו לתפקד כמו למשל מנגנוני הגנה של הכחשה או הזדהות השלכתית – מנגנונים שנפוצים מאוד ושכיחים בהפרעות נפשיות שונות. פסיכותרפיה הניתנת על ידי מטפלת פרטנית או במסגרת של טיפול זוגי יכולה לאפשר לנו להיות מודעים למנגנוני ההגנה שאנחנו משתמשים בהם ולשנות אותם כך שיהיו יעילים.

המשכנו ושאלנו את דפנה שם טוב על מנגנוני הגנה – האם מנגנוני הגנה זה נורמלי? ומתי יש לטפל בהם?

מנגנוני הגנה הם חלק נורמלי מבריאות נפשית וכל אדם עושה בהם שימוש. הבעיה עם מנגנוני הגנה היא שכאשר הם תופסים חלק גדול מדי מהאישיות הם מפריעים לגמישות הנפשית והם יכולים להפריע לנו בתפקוד היומיומי. תפקידה של הפסיכותרפיה או הטיפול הפסיכולוגי שמעבירה מטפלת פרטנית או זוגית ליחידים או לזוגות הוא לחשוף את מנגנוני ההגנה כך שיהיה ניתן לשנות אותם להתנהגות נפשית גמישה ובריאה יותר. חשוב להדגיש שלא מספיק לומר לאדם מהם המנגנונים בהם הוא משתמש להגנה – התהליך של חשיפת המנגנון הינו אישי והוא צריך לנבוע מתהליכי הבשלה של הלא מודע למודע של כל אדם באופן אישי. תהליכים אלו נעשים באמצעות טיפול פסיכולוגי על ידי שיחות ועל ידי יצירת שיח וקשר טיפוליים.

מנגנוני הגנה והתמודדות עם חרדות ומצוקה רגשית

מנגנוני הגנה מהווים חלק חשוב מהתורה של הפסיכותרפיה וכל מטפלת פרטנית או זוגית מכירה אותם לעומק. ההתמודדות עם חרדות ומצוקה רגשית תבוא לידי ביטוי פעמים רבות באמצעות מנגנוני הגנה כמו למשל ההכחשה אצל המטופל הפסיכוטי או הפחתת ערך אצל המטופל הדיכאוני. כל אדם עושה שימוש אישי ונרחב במגוון מנגנוני הגנה שמתאימים לו וללא מודע שלו באופן אישי. באמצעות קשר טיפולי ושיחות ניתן להבין את מנגנוני ההגנה שלנו וללמוד איך אנחנו יכולים לשנות אותם כך שלא יגבילו אותנו.

הישארו עימנו לפוסטים הבאים שיגיעו בבלוג של דפנה שם טוב ויסברו על מגוון נושאים בתחם

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל דפנה שם טוב אלא אם צויין אחרת