00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"מיני אלבום" נמצאו 37 פוסטים

מיני אלבום ליל הסדר - לאתגר מפיות

לפני המון שנים כשהתחלתי להשתתף בפורומים של נשים יוצרות , הדבקת מפיות היתה  מחלה מדבקת. על כלים מזכוכית , על קופסאות מעץ, עם משחות עיצוב ופטינות זהב  - הכל הודבק ונמשח בציפוי מזוגג שכלל לעיתים קרובות את אפקט הפיצוצים ( סטפ 1 + סטפ 2 ... זוכרות?) בכל מקום שהלכתי אליו אספתי איתי מפיות . בחנויות יצירה קניתי מפיות מיוחדות , כשהתארחתי הייתי מבקשת מהמארחת המשקיענית לקחת מפית נייר נקיה אחת למזכרת וכך הצטבר לו אוסף המפיות שלי שאחרי תקופה קצרה נזנח ועבר למעמקי ארון היצירה וחיכה לתחיית המתים. - - - - - - בחודש אוקטובר  האחרון ביליתי בסדרת סדנאות יצירה בעיר גנט שבבלגיה ( הנה  רשומה שכתבתי משם) .   אחת הסדנאות המהנות ביותר היתה סדנת מיני אלבום של היוצרת הנערצת דונה דאוני . מדובר על מיני אלבום שכל כולו חגיגה של מיחזור ושימוש בפריטים ישנים  טרום הזבלה . בצירוף קישוטים חדשים בסגנון מיושן מתקבל מיני אלבום בעל מראה שאבי שיק מרופט ונוסטלגי שאין כמותו לאצירת תמונות שפותחו בשחור לבן ומנציחות את ליל הסדר שלנו דאשתקד. חצי אלבום הכנתי בסדנה והחצי השני חיכה בסבלנות למוזה שתגיע והו... איך שהיא היגיעה. על האתגר החדש ב"יוצאות מהקווים" אחראית הפעם  חברתי קרין . מכיוון שמדובר באתגר חומרים החליטה קרין לדרוש מאיתנו לאוורר את אוספי המפיות הישנים שלנו, לנער מהן את האבק ולנסות להתאהב בהן מחדש. אין כמו מיני אלבום של ממוחזר  כדי לחבק לחיקו את המפיות הישנות הללו. הוצאתי את קופסת המפיות מהארון  והתחלתי לשחק  התוצאה לפניכם (+ הסברים ככל יכולתי , יתכן שיהיו עוד הסברים עם צילומים של תהליכי עבודה בפוסטים נוספים )   כריכה קדמית   הכריכה, כמו כל דפי האלבום ,עשויה מקרטון גלי פשוט  שממנו עשויות קופסאות הקרטון הפשוטות שכולנו מכירים. את הקרטונים צבענו בג`סו  ועליהם הדבקנו שאריות בד לבן, יוטה , דפי ספר ישנים וקישוטים. את הכיתוב הכנתי ע"י מריחת ג`סו מבעד לשבלונה  ויישון באמצעות דיו ( טכניקה שתחזור על עצמה כמעט בכל דפי האלבום הזה עם שבלונות שונות) הנה תקריב    כפולה ראשונה  הכפולה הוקדשה לאחיינית המתוקה שלי ,גאיה, שהתרגשה כל כך מהאירוע, התכוננה והתקשטה ומרב שהתעייפה נרדמה
לדף הרשומה

ופשוטים הדברים ויפים...עכשיו יש גם מיני אלבום

השבוע חל יום הרשומה בתפוז. בלוג הבית ביקש לפרסם  מחדש את הרשומה הכי אהובה עלינו . לא התחשק לי לפרסם את אותה רשומה פעמיים אבל החלטתי לתפוס את ההזדמנות כדי  לבצע מחווה לאחת הרשומות האהובות ביותר עלי  ועליכם.   רשומה שמתענגת על הדברים הפשוטים והיפים של החיים:  ים, חול, אחר הצהרים פנוי ומטקות . עוד בתגובות שלכם בקיץ שעבר  הפצרתם בי להכין מיני אלבום מהתמונות שצילמתי .מה שלא ידעתם היה שאת הבסיס למיני אלבום הכנתי כבר לפני שנתיים וחצי בסדנא של בירכיט קופסן ההולנדית במסגרת כנס הסדנאות בבלגיה. תיכננתי כבר אז לצלם עבורו תמונות של ים כדי שיאימו לצבעים העליזים והקיציים שלו . הצילום והשהיה בים היו כה מענגים עבורי באותו יום שבמקום לפתח א התמונות העדפתי להוציא את הרגשות ברשומה כתובה . בינתיים חלפו  עברו הסתו והחורף . האביב שוב הפציע והטיולים שלנו על חוף הים חזרו שוב להיות חלק מהשגרה הקבועה שלנו  מספר פעמים בשבוע . החשק להדביק את התמונות באלבום  שב  והטקסט ..... הטקסט כבר היה כתוב בבלוג .ו כל מה שנשאר,היה להדפיס אותו מהרשומה אל תגיות  בצבע קראפט  ולהכניס  אותן לתוך הכיסים באלבום. עכשיו התיעוד הוא כבר לא רק וירטואלי.   אפשר  עכשיו  גם לדפדף , להריח ,לשלוף תגיות וללטף את המילים. אני ממליצה להיכנס לפוסט המקורי  לפני שממשיכים עם התמונות הפוסט המקורי נמצא כאן  לאלבום יש כריכה שעשויה משקף מדוגם  האותיות הן אויות לועזיות שעיברתתי   האלבום מכיל דפי כיסים מ/שולבים בדפים חתוכים בצורת תגיות לסירוגין. בתוך הכיסים הפקדתי תגיות עליהן הודפסו המילים מהפוסט המקורי  האלבום כולו נכרך בביינד איט אול    אני מקווה שלא רק לי ברור שהסימן הבא אמור לסמל שתי חוליות מחוברו בינהן יטב היטב ולא סימן של שירותים. אני מקווה  שזוג הציפורים  הכחולות עוזר להבין טוב יותר  את הלך הרוח של  האסוציאציות שלי התגיות המציצות כאמור מכילות את הסיפור כולו ולכן הקישוטים כוללים רק כותרות קצרצרות או כיתוב משעשע ( לפחות על פי חוש ההומור שלי)  בין הדפים  משולבים  שאריות דפים , שקפים או תגיות קטנות לשם תוספת
לדף הרשומה

שבת בבוקר יום יפה- מיני אלבום

זוכרים את יום הצילומים ההוא במזכרת בתיה עם הטלפון האדום? ( תלחצו יש קישור) אז אותו יום הניב תמונות מקסימות גם בלי תא הטלפון והן שכבו להן במעטפה מחכות למוזה שתיגאל אותן. למזלי יש לי חברות שמוכנות לעזור לי להחזיר את המוזה  וביום יצירה משותף שמטרתו היתה לסיים פרוייקטים מותחלים התחלתי אחד נוסף  אבל לזכותי יאמר שהפעם גם סיימתי. הבסיס הוא מיני אלבום חתוך  שקיבלתי באחת ההגרלות בסוף השבוע הסקראפי הקסום שאירגנה נתנאלה  לפני כמעט שנה ( גם זה קישור לחיץ , תלחצו, כדאי לכם). הנה הכריכה עם אותיות מעוברתות כמיטב המסורת האהובה עלי ( או לפחות עד שיגמר המלאי העצום של האותיות הלועזיות שברשותי) כפולה ראשונה מכילה רק כיתובים החברות שלי עודדו אותי להשתמש בכל מיני חומרים ששוכבים אצלי שנים כמו למשל פנקס שקפים מודפסים ( הכיתוב) וחבילות מדבקות מתגרדות ( הסלסול השחור) בכפולה הבאה שילבתי דף שקף עם הדפסה של מסגרת שיכולה למסגר כל אחת מהתמונות בכפולה לסירוגין עוד כפולה : אני ממש מרוצה מהחיתוך  של התמונות לפי צורת הדף אפשר לראות שדי התלהבתי מהשימוש בפנקס השקפים הישן שלי. הנה בחלק העליון של כפולה הבאה תגית שקופ ה  תראו מה קרה לי כאן:   רק אחרי שהתחלתי להדביק את הכיתוב גיליתי שחסרות לי אותיות. הפיתרון היה שימוש בנגטיב שנשאר בדף המדבקות. אני ממש אוהבת את התוצאה  תראו כמה שהם דומים איך אני אוהבת אותם... ועוד כפולה עם אילתור  שימוש בנגטיב של האותיות ( למה לא שמים יותר Sים בחבילות של האותיות?) ושארית בד ורודה מנוקדת  מאותו סוג שקשרתי על הטבעות הכורכות את האלבום כפולה אחת שלי ושלו  עם זוג ציפורים ואחת משפחתית בעזרתו האדיבה של כפתור הצילום האוטומטי שהניב כמה תמונות משפחתיות מוצלחות במיוחד כפולה אחרונה עם כיתובים : שלי ושל פנקס השקפים   אספתי קישוטים מכל מיני שאריות  שהסתובבו אצלי ואני ממש מרוצה שהצלחתי להתאים צבעים כל כך במדויק וכריכה אחורית   המוזה לגמרי חזרה .. שבוע טוב לכולם ענת
לדף הרשומה

פוקט - תאילנד -מיני אלבום בתוך ספר

איזה כייף להמשיך להתקדם עם הפרוייקטים  שמחכים לסיום . מיני אלבום  מתוק מתוק בתוך ספר  שהתחלתי להכין בסדנה של נטשה בסוף השבוע שארגנה נתנאלה ביוני האחרון היגיע גם הוא לקו הגמר ואני אוהבת מאד את התוצאה סתם ספר בשפה שאני לא ממש מבינה  הודבק, נקרע, נעטף , קושט והפך למזכרת נהדרת  מחופשה משפחתית מופלאה  מדצמבר האחרון באי פוקט שבתאילנד. את ההמלצות לטסים לפוקט סיכמתי כאן ואת  קורס הבישול התאילנדי  שלא הספקתי לתעד באלבום  תארתי בשלושה פוסטים 1 2 3 ועכשיו הגיע תורו של  האלבום/ספר ובזאת אני מבטיחה שנגמרה החפירה על הטיול הזה ( אגב  חברה טובה שלי מתקופת לימודי הארכאולוגיה באוניברסיטה הזכירה לי  השבוע  שבתור בעלת  תעודת חופרת מקצועית מותר לי לחפור  כמה שאני רוצה .. חחח..) הנה הכריכה עם סרט  בד מנוקד שהועבר בחריץ שחתכתי בצידה של הכריכה  כשפותחים את הספר אפשר למצוא את החלק השני של הסרט וגם הקדמה קצרה ( קצרה-יחסית לחופרת מקצועית כמובן)  והנה הכפולות ( כל האותיות הן אותיות לועזיות שעוברתו  ע"י היפוכים חיתוכים וסתם יצירתיות ) בערך שבועיים לפני הטיול עומר התחיל לספר לעדי על מפלי אוקאני - מפלים דמיוניים  בג'ונגלים של תאילנד שהוא המציא ובדה ממוחו הקודח. בכל יום הוא היה מבטיח לעדי שאוטוטו נגיע למפלי אוקאני ובכל יום עדי הודיע לו מחדש שהוא לא מאמין לו שקיימים מפלים כאלו. כשערכנו טיול טרקטורונים עצר אותנו המדריך באמצע שומקום וביקש שנרד מהטרקטורונים . הוא הוביל אותנו בין העצים ופתאום שמענו רחש של מים.  ברור שמיד שיתפנו כולנו פעולה  עם הסיפור על מפלי אוקאני  ולא טרחנו כלל לשאול את המדריך אם יש למפלים האלו שם אחר . בכפולה כאן גירדתי מדבקות פרפרים ישירות על התמונה כדי להוסיף לנופך האגדתי של הסיפורים על מפלי אוקאני את יום ההולדת האחרון שלו זכה כ. לחגוג בגן העדן של פוקט ( דרך אגב ממש לא אכפת לי שאתם כבר יודעים את שמו המלא. כאן בבלוג הוא ישאר כ.) וקצת מערות ( אחלה מקום לחפירות) הקופים שגרים ליד מערת הקופים חופשיים לגמרי. הם חיים  ביער שליד המערה ובכל פעם שמגיעים מבקרים הם באים כדי להתיידד איתם ולזכות  בארוחות
לדף הרשומה

מכתבים מהבית

הילדה שלי  חזרה מהמסע לפולין והיא  בוגרת יותר : רגשית וכרונולוגית ( תאריך יום ההולדת שלה חל בזמן שהיתה במסע). אחרי שחזרה היא רשמה בקיר הפייסבוק שלה :" המסע לפולין- לשיר את ההמנון הלאומי שלנו בבית הקברות הגדול ביותר של העם היהודי, לשאת את דגל ישראל בגאווה ולהראות שלמרות הכל, אנחנו עדיין כאן- חוויה עוצמתית ובלתי נשכחת." והם יודעים לשיר את התקווה החבר'ה האלו. אצלהם ההמנון שלנו לא נשמע כמו הלחישה הרפה המוכרת והאופיינית. זו שירה גדולה שיוצאת מהלב וחודרת לנשמה  ומרטיטה כל מיתר וכל נים בלב השומע . אני יודעת את זה,  כי שמעתי אותם שרים כך לפני שנתיים ,בסיום קורס משצ'ים ,וזו היתה "התקווה" הכי מרגשת ששמעתי בכל ימות חיי .       על החולצות והמיזעים האחידים שלהם הם בחרו לכתוב את מילות השיר של שי גבסו  כשההווה כל כך קשה לא אומר דבר ארים ראשי אל המחר   לא  זכיתי להשתתף  בעצמי במסע כזה , אבל אני יודעת שהוא קשה ,מעצב, מלמד תובנות,וחדור תחושה גדולה של שליחות . שליחות לבוא... ולזכור....  ולהיות.... ולהמשיך ..... מרחוק  יכולנו אנחנו ,ההורים , לעקוב אחרי המסע  בעזרת האתר  של חברת גלובל אימאג'  - אתר ייחודי שמתעד את המסע בתמונות וסרטונים מידי יום ביומו , מאפשר לעקוב אחרי לוח הזמנים והפעיליוות ולשלוח לילדים מכתבים  שמחולקים להם מידי יום בזמן הנסיעה באוטובוס כמי שלא חוותה מסע כזה בעצמה, היה לי חשוב לקחת חלק, לעקוב  ,לראות את הדברים  ולהתייחס אליהם למרות שזה היה רק   מרחוק ורק באופן וירטואלי. רציתי לראות את המקומות,   להקשיב לדברי המדריכה כשם שהועלו בסרטון, לראות את הילדים הבוגרים האלו מתנהגים למופת , צועדים עם הדגל, מדליקים נרות נשמה, שרים בבית הכנסת... - - - - - - מכתב אחד הכנו בבית מבעוד מועד. המכתב שחולק לילדים  בערב שבת. ישבנו ,כל אחד מבני המשפחה, וכתבנו מילות חיזוק ואהבה  לאריאל. את המכתבים מהבית  הכנסתי בתוך "מיני אלבום" בצורת בית שהתחלתי להכין לפני שנה בסדנא של טניה ווטס בבלגיה . הסגנון של טניה הוא מאד אמנותי. העבודה נעשיית מאלף ועד תו   כשהחומרים המוכנים הם מינימליים והסגנון הוא מיושן  עם מעט
לדף הרשומה
12345
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל פיית מרציפן אלא אם צויין אחרת