00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"עיצוב" נמצאו 26 פוסטים

ירושלים של זהב

אני מתחילה עם מה שיצרתי לאחרונה. ומשם מתחיל פוסט על טיול ירושלמי שכזה. עשינו קצת שינויים בסלון. "שינויים"...כולה הזזתי רהיט מפה לשם. נוצר צורך לארגן את כל ענייני הטכנולגיה: ממיר, wii וכדומה. הדוגמא הכללית מהספר שאני מאוד אוהבת, של Ana White. שיניתי קצת את צורת המגירות. האתגר האמיתי פה, תאמינו או לא, היה המסילות של המגירות. ירקתי דם על זה. כמות הכיוונונים שהייתי צריכה כדי להביא את המגירות למצב ישר היתה אינסופית. אני חושבת שפירקתי והרכבתי את המסילות לפחות 10 פעמים אם לא יותר. בסוף זה הצליח. הידיות קרמיקה האלו מאנתרופולוגי. קניתי אותן בביקור האחרון שלי בארה"ב. אני מאוהבת בהן! היה לי חשוב לא ליצור איזה רהיט גושי כזה שיתפוס נפח מתחת לטלביזיה. אני לא אוהבת "מקדשי טלביזיה" ולכן הטלביזיה שלנו על קיר קטן ובפינה. וסתם עוד מבט על הסלון. בתמונה מימין יש מנורת רגל שאני הכנתי מצינורות ברזל של אינסטלציה. האהיל עצמו מאי ביי.  והכי יפה היא הנורה עצמה. בודאי נתקלתם בנורות ליבון של פעם...נורת אדיסון. אז כזו היא. והיא נותנת המון אוירה. ועכשיו לעיקרו של הפוסט. השבת שעברה היתה חורפית במיוחד אבל לא התחשק לנו להשאר בבית. מצד שני, לאן כבר אפשר לטייל ביום שכזה? ואז החלטנו לנסוע לירושלים. אנחנו לא מכירים את העיר טוב והאמת שגם בעלי, כמוני, הרגיש שאנחנו לא יודעים מספיק על עיר הבירה המדהימה שלנו. תמיד אנחנו נוסעים לירושלים (לא שזה קורה בתדירות גבוהה) עם המון חשש כי אנחנו מסתבכים בדרך ולא יודעים לאן ללכת ובכלל יש לי מן חוסר בטחון לא ברור בעיר הזו. בעבר הייתי נוסעת לירושלים לפחות פעם בשבוע לצורכי עבודה. הייתי מגיעה למרפאה בעיר ולא משנה שכבר שנה כל שבוע אני שם, 90% מהפעמים הייתי טועה בדרך. ומגיעה למקומות פחות סימפטיים.... היתה לי נסיעה אחת שנגמרה במחסום בעטרות (תודה לאל) אבל הדרך עד לשם היתה רצופה בהסטריה קלה, כי כל מה שהיה מסביבי זה חומה ענקית ומלא כפרים ערביים, זו היתה תקופת 2001-2002 לא שקט במיוחד. בקיצר אלו החוויות עבודה שלי מירושלים. עיריית ירושלים מציעה סיורים חינם (!) למסלולים שונים בעיר, מועברים על ידי מורי דרך מוסמכים. כל יום שבת ב- 10:00 יוצאים מכיכר ספרא לא משנה אם יש גשם, שלג או שמש הסיורים יוצאים. הגענו לכיכר ולא היתה נפש חיה, הייתי בטוחה שאנחנו לבד, בנתיים גילינו בפינה את המיצב
לדף הרשומה

פינת טיפוח

אין טעם להכחיש יותר. הילדה שלי שעד לא מזמן חשבתי שלגמרי נכנסת למשבצת ה- tomboy, ממש לא. בכל רמח אבריה, חד משמעית מדובר בנסיכה, גנדרנית, מתקשטת ו"חגיגית". העיסוק שלה באופנה גובר לאחרונה. היא כבר מתאימה בגדים, בדים וצבעים ואין מזה מנוס. שלא לדבר על וטו מוחלט לכל מכנס קצר כארוך. "אפשר ללבוש חגיגית?" זה המשפט השגור בפיה בימים אלו. שלא תבינו לא נכון, זה לא שלילי וזה לא שזה לא מוצא חן בעיניי, פשוט אין לי מושג מאיפה זה הגיע כך פתאום. כמו שאמרתי, עד לא מזמן הייתי בטוחה שהיא הכי טום-בוי.  כן, למרות המראה העדין שלה. והאמת, אני גם לא דוגמא למופת. בואו נגיד ככה, טיפוח והתנגדרות זה לא ממש my middle name. אבל בשטח, עובדתית זה מה יש. הנה היא פה פוזות למצלמה לפני מסיבת הסיום של הגן (היתה מסיבה סופר מדהימה יש לומר). מבחני "מסתובבת/מתנפנפת" אם לא זיהיתם [טוב האחרונה, פחות מדגישה את ה"גברת" שבה.] נו, חזרה לענייננו. אז היה ביקוש ואני הרמתי את הכפפה. כן, לא חשבתי שנגיע לזה, אבל הגברת זקוקה (עם דגש לזקוקה) לפינת איפור וטיפוח. ומכיון שאני רק מחפשת סיבה להפעיל את הכלים החדשיים שלי, קפצתי על ההזדמנות . האתגר הפעם היה יצירת הלב הקטן שבצדדים. עשיתי אותו עם גיגסו וזו היתה הזדמנות מצויינת להתאמן על השליטה בו. הלב יצא עקמומי להפליא וכפרי להפליא, בדיוק כמו שדמיינתי אותו. הוספתי גם מדף, שיהיה לגברת מקום אחסון. מעל נתלתה מראה שקניתי לה לפני כמה חודשים וצבעתי אותה מחדש. הצבע לא הבחירה הראשונה שלי, לאור הנטייה החזקה שלו לסגול, אבל אלה דווקא אוהבת סגול והיא ממש רצתה "כזה בדיוק", אז יאללה זרמתי איתה. הפעם החלטתי להשתמש בצבע לבן עם נטייה קלה מאוד לסגלגל (לא משהו שתוכלו לזהות בצילום) בעיקר כי החדר שלה כבר נהיה כל כך צבעוני ורציתי יותר שקט בזירה. אחותי הורישה לי שרפרף קטן של איקאה לפני שהיא טסה לחו"ל. נתתי לה אותו והכנתי לה כרית מושב קטנה. בדים של Sarah Jane האחת והיחידה! אני מאוד אוהבת את הכריות האלו, עם הסיומת ואין לי מושג איך קוראים להן (אם יש בכלל שם). זו לא פעם ראשונה שאני מכינה כאלו. זוכרים את זו ? ואת זו ? ותמונה אחרונה של החדר, בפורמט לא פולרויידי...הבנתם כמה צבעוני? וכמובן שאני לא יכולה לפסוח על יונתן שלי, גם לו מגיע, נכון? אז באיזה בוקר ראשון
לדף הרשומה

מה בצנצנת?

נראה לי שכבר התרגלתם לתדירות הפוסטים? אני עוד לא התרגלתי. כל הזמן אני חושבת על מה יכולתי ליצור ולכתוב עליו פה...אבל בנתיים אני בעיקר יוצרת דוחות, מנסה לפתור בעיות, ונו...כל מה שפרוייקט עבודה יכול להציע. אז באמת היו פוסט של דברים ב"קטנה": יצירה בקטנה, החלפה "בקטנה", קניות ב"קטנה"... החלפת צנצנת בין חברות. ספספ קיבלה ממני את הצנצנת הזו עם כל מה שצריך לרקמה של דברים קטנים + 2 כפתורים מצופים שנרקמו מראש על ידי. אז חוטי רקמה יש שם, ודוגמאות קטנות לרקמה, כפתורים לשימוש וצנצנת עם מכסה קרמיקה שאהבתי במיוחד. ובפסאודו garage sale המקומי ..מדפון ושרפרפון שנקנו ב- בבאק יארד backyard.co.il במחיר של sale רציני (בד"כ המחירים שם ממש לא זולים) המדף היה מזויע במצבו הקודם (מאיה עדה לכך) ואחרי שיפוץ שלי, עכשיו הוא משמש כתוספת נפלאה למטבח "פטיט" של אלה על כל נלויו. על אותו עקרון שופץ השרפרף החמוד הזה, שגם לא היה משהו במקור. עכשיו הוא עוזר לאלולית לטפס על המיטה שלה בכוחות עצמה.  וגם לאחרונה 2 נסיעות עבודה באותו החודש   אחת לרומא ואחת ללונדון. בשתיהן היה זמן מוגבל עד מאוד. מלונדון חזרתי עם אלו ואחרון אחרון, ה"חתיך המקומי" הזה  שנמצא באמצע הרחוב ואומץ תוך שנייה על ידי. צפוי לו שיפוץ קטן ושווה בהמשך. כמו שאמרתי זה היה פוסט ב"קטנה" . יום טוב!
לדף הרשומה

אז מה חדש?

לא הרבה. למרות שלפי התמונות נראה כאילו המון חדש. בעצם זו אסופה של כל מיני דברים שאני מחכה לכתוב עליהם. החדשות הכי ישנות פה הן ה- wreath הזה לדלת. חייבת להודות שהתמונה הפעם לא מחמיאה לא לזר ולא לדלת. אבל זו קבלת פנים נחמדה לאורחים שלי (עזבו שהדלת כבר בד"כ פתוחה כשהם מגיעים).   בעודנו בכניסה לבית, אוסף בתי הציפור שלי התרחב. נתנאלה  הביאה לי ליום ההולדת את בית הציפורים של טילדה. הוא מקסים וצורתו מיוחדת והאמת שממש לא הרגשתי שצריך להוסיף לו יותר מדי כי הוא כל כך יפה בפני עצמו. אז .
לדף הרשומה

הספקי סופ"ש

לא קל להתאפק כל השבוע כדי לנסות לדחוף הכל בשבת מסכנה אחת. ובכל זאת כשאין ברירה אז אין ברירה. ומסתבר ששום דבר אינו עומד בפני הרצון של אישה אחת עסוקה אך שמדגדג לה באצבעות לעשות. נתחיל עם זה שעוד לפני שעברנו לביתינו החדש פינטזתי על מדף ספרים כזה:   לצערי החיפושים בארץ למשהו כזה מוכן הגרילו "כלום". לצערי אין לנו  pottery barn פה. מה נשאר? לנסות למצוא נגר שיהיה מוכן להכין לי שתי יחידות כאלו. כמובן שגם זה לא היה פשוט. בסוף השארתי הודעה בפורום נגרות בתפוז. את הכפפה הרימה זהבה, איזה .
לדף הרשומה
12345
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל aliner אלא אם צויין אחרת