00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"מתכונים" נמצאו 17 פוסטים

נתחוני חזה עוף בניחוח תפוזים ושומשום

המתכון הזה התקבל בתודה מא` לאחר שתורגם מאנגלית. לאוהבי האוכל האסייתי  - אם כי במקרה הזה ניחוח וטעם התפוזים הוא מאד דומיננטי. למי שלא אוהב מומלץ להמיר את התפוזים בלימון       נתחי חזה עוף בניחוח תפוז ושושמשום    תמונה זו מצד שמאל היא תמונת המתכון המקורי  למשרה :     חומרים למשרה :   חזה עוף חתוך לנתחים (כמו לעוף מוקפץ) ½ כוס קמח רגיל 1 כפית אבקת אפייה 1 ביצה (לערבל בקערה קטנה) ½ כוס מים 3 כפות קורנפלור מעט מלח 1 כף שמן לרוטב : ¼ כוס קטשופ ¼ כוס דבש 2 כפיות סוכר 2 כפות חומץ לבן ½ כוס מים 2 כפות קורנפלור 1 כפית שמן שומשום מיץ מחצי תפוז כפית גרידת תפוז שומשום אופן הכנה  : לערבב את כל חומרי המשרה. זה אמור להיות מספיק סמיך לצפות את הנתחים, אבל דליל מספיק כדי "לשחות" סביב הנתחים. להכניס את נתחי העוף לקערת המשרה ולערבב כך שכל הנתחים יכוסו. לטגן את הנתחים להזהבה (נוצר מעין ציפוי סביב הנתחים) ולהניח על נייר מגבת סופג. בינתיים לערבב בקערה נפרדת את כל חומרי הרוטב. לשפוך התכולה לווק ולבשל עד שמסמיך מעט ומבעבע. להוסיף לווק את נתחי העוף המצופים והמטוגנים. להגיש עם אורז לבן.  
לדף הרשומה

ארוחת בוקר

חזרנו לבית הספר. בשעה טובה ומוצלחת, התחיל לו שבוע הלימודים, מוקדם מהרגיל השנה, והלוואי שכך יהיה גם בהמשך. ארוחת הבוקר בבית הספר היא דבר חשוב מאד. השאלה היא מה קורה כשצריך להיערך לארוחת בוקר כפול שניים בעיקר כשמערכת הלימודים  מתפרסת על שמונה שעות ביום ולפעמים אף יותר. ממש יום עבודה מלא. בשנה שעברה היה לנו תמיד ויכוח על ארוחת הבוקר. זה לא וזה לא וזה לא, עד שהייתי נשברת ונותת כסף לקנות בקיוסק הבית ספרי. גם אם הקצבתי יומיים בשבוע לכך, לפעמים גלשנו ונתנו יותר. רק שיהיה שקט בבית.  השנה, התחלנו ברגל ימין. צריך להיערך מבחינת אוכל ליום מלא, אז יש פחות ויכוחים. כי כאן כבר אי אפשר להתפנק. ביום הראשון כשהילד החזיר חצי סנדוויץ הביתה, פתחתי לראות מה סוד הקסם בסלט הטונה של הקיוסק!. שום כלום, זה טונה, מעט מלפפון חמוץ קצוץ דק דק, ומיונז. אבל זה יותר טעים משל אמא.  אז אמא החליטה להתחכם והכינה את אותו סלט. וכך הילד לקחת סנדויץ אחד כזה למחרת, ואחד נוסף עם חביתה. שניהם חוסלו.  היום החלטתי קצת לשנות ולשפר והוספתי גם שניצלונים של תירס טבעול. שוב הילד לא רוצה, שוב שמתי בתיק עם האמרה הקבועה:  "לא תרצה, תחזיר, או מכסימום ילד אחר ישמח לקבל". מאחר ונשארו לנו עוד חמש דקות עד ליציאה מהבית, שאלתי את הילד אם ירצה גם "ספרינג רול" איזו שמחה היתה בבית. עד היום, רוב הירקות שהיינו קונים היו נזרקים לפח. מאז שהספרינג רול נכנס לביתנו, לפני כחודש, בעקבות נסיעה של הבת לוויאטנם, צריכת הירקות עלתה כאן פלאים. הכנת הספרינג רול - ליחיד לא גוזלת זמן. את ריבוע בצק האורז שמתי במחבת גדולה, יצקתי עליה מעט מים רותחים, הרמתי והנחתי על קרש חיתוך, והירקות שנקצצו הונחו על דף האורז וקופלו לרול. כשהראיתי לילד את התוצאה העיניים נצצו. הבנתי שהוא רוצה את ארוחת הבוקר עכשיו. אז השמחה עכשיו אצלי היתה בלב, אין כמו לצאת ללימודים אחרי ארוחת בוקר וכשאוכלים דברים בריאים אז הרווח הוא כפול במיוחד אם אוכלים פירות וירקות על הבוקר. כמובן שעוד רול אחד הוכן מייד ונארז בתיק האוכל. זו הזדמנות לצלם, להסביר ולהראות את הדבר הזה שנקרא "ספרינג רול" מור בתי אומרת שבוויאטנם כשהם גילו שהרול הזה טעים במיוחד כשלווה לו רוטב דגים, וגם זה פתרון לשומרי כשרות, הם הזמינו כזה כל יום. וכל יום
לדף הרשומה

"תודה אמא"

  חברת "פרוקטור את גמבל" החליטה לגמול לאמהות הספורטאים באולימפיאדה, ולבנות עבורן מתחם ששם תוכלנה לשהות, לנוח, ולהיות ליד הילדים שאותן הן מגדלות להצלחה. המוטו של החברה אומר שאחרי כל מצליח או מצליחה עומדת ... אמא. וברוח הדברים האלו, והאולימפיאדה שמאחרינו, חברת פרוקטור חברה גם לתפוז שלנו והחליטה לצ'פר גם אותנו האמהות הבלוגריות במארז מפנק. האמת שמאד התרגשתי לקבל חבילת שי, עם מכתב "תודה לך אמא", ואפילו מדלייה. בו ברגע החלטתי שאת המארז הזה ואת המדליה אני מעניקה לשני בני. אני יודעת שהם גאים בי ושמחים שאני אמא שלהם. אצלי בכלל לא חשבתי על לגדל ילדים לאליפות אולימפית, אבל עצם ההתמודדות וגידול ילד מיוחד זו ריצת מרתון למרחקים שאין ואי אפשר אפילו לכמת אותם. לילד הגדול מגיע גם מדליה ממני בתור אח לילד מיוחד.  אז החבילה נשמרה לילד הבכור שמגיע לחופשה מאילת. גם הוא אלוף בפני עצמו. ילד שלקח אחריות על החיים שלו, בצבא, ולאחר הצבא. וכיום עומד ברשות עצמו. החבילה המפנקת חיכתה לו. שמחתי להעניק לו אותה והוא בתמורה העניק לי חזרה את המדליה. יש דבר משמח יותר מזה?    לא ידעתי שחברת "פרוקטור את גמבל" היא נותנת החסות הרשמית לאולימפיאדה. גם לא ידעתי ש"בית המשפחות" שהוקם עבורן על מנת לתת להן נוחות של בית, טיפולי יופי, וחדרים משחקים וחדרי הרגעות להורים ושירותי כביסה, ומועדונים לצפות בתחרויות וארוחות, וגישה לאינטרנט ועוד.  עצם ההצדעה שלהם באמירה כזו לכל האמהות בעולם הוא דבר משמח בפני עצמו. ההוקרה שלהם היא ל"אמהות שמגדלות ספורטאים מצטיינים ואמהות שמגדלות ילדים נפלאים". אני ש מחה להיכלל בין אמהות אלו. ומודה לחברת פרוקטור את גמבל שאומרת לי "תודה אמא"! שמחתי להעניק את האפשרות שנתנה תפוז להענקת שי שרשרת שתי בלוגריות מקסימות: שוגי וגלי האחת והיחידה. מקווה לקרוא רשמיכן בהקדם.  ושמחתי להעניק לבני את חבילת השי : מוצרי צריכה: מרכך כביסה לריח נעים בכביסה, שמפו ושמפו "הד אנד שולדרס" מברשת שיניים ומשחת שיניים, ואפילו סבון נוזלי לכלים, כבר עשיתי שיטוט ברשת למצוא תמונות על הפרוייקט הזה ומצאתי מאמר שאומר שהחברה עושה אפלייה בין אבות לאמהות עם המסר שהמוצרים נועדו לאמהות כמוצרים שנועדו לחזק את האפלייה למין הנשי.  אני לא רואה זאת כך. בוחרת לראות את הצד היפה
לדף הרשומה

"חגיגה בסיר" - אורז עם ירקות

09/09/2012
    אצלנו אורז נאכל לבן. תמיד. בעצם, לבן או צהוב. ומעליו כל התוספות  והרטבים למיניהם שבושלו בסיר אחר. השבוע, כשמלאי האורז אזל מסיר התבית [חמין עירקי], הילד ביקש אורז-תבית'.  הבטחתי להכין. אבל כשניגשתי בערב למלאכה, לא בא לי על ריחות של טבית במטבח. יותר בא לי משהו משביע ומזין וגם שיהיה חגיגה לעיניים. וכך נולד לו סיר של אורז וירקות. אמנם זו לא המצאה שלי ובט ח יש מיליון גירסאות בכל מקום, אבל מאחר וזו פעם ראשונה שאני מכינה [אולי הכנתי פעם מזמן אבל לא זוכרת שהיה לזה ביקוש],  אז אני פותחת לכבוד האורז רשומה חדשה. כך הכנתי: בצל אחד שלם ודי גדול נקצץ דק דק לקוביות וטוגן ארוכות. לסיר הצטרפו קוביות גזר די מדוייקות מגזר אחד בלבד כשהתאחדו המרכיבים הוספתי קערית של אפונה קפואה ומייד אחרי זה, קופסת שימורים אחת של תירס  גמדי ללא תוספות סוכר וכו'.  [285 גר' לאחר סינון של שופרסל] לאחר טיגון ערבוב נוספו שלושה כוסות אורז שהושרו, וסוננ ו מנוזלים. גם האורז טוגן עם שאר המרכיבים, וכשהכל היה די יבש ואחיד בסיר, הוספתי מים רותחים: פלפל ... מלח... מעט אבקת מרק, ו4 קוביות שמיר קצוץ וקפוא של דורות. ומעט כורכום כמובן!!! המים החמים לא נמדדו, הוספתי לפי העין. מי שרוצה כמות מדוייקת, מוזמן להוסיף 6 כוסות מים רותחים. עשרים דקות בישול על להבה הכי קטנה והיה לנ ו אורז תפוח, מזין ובריא. כל מי שהתנגד לתוספות באורז בתחילה, אכל בהנאה וביקש עוד :-) יוצא טעים טעים.  בתאבון 
לדף הרשומה

מאסטר שף ילדים - ספר המתכונים

מאסטר שף ילדים -  ספר המתכונים הוצאת כנרת  130 עמודים 2012    גילוי נאות !!! יצאתי "פארשית" לחלוטין. כבר יותר מחודש שהספר הזה אצלי ואני מתכננת להכין ממנו מטעם אחד או שניים, מטעמים שווים, מכל מה שמוצג בספר והוצג כמובן בתכנית, אבל מסתבר שאני פחדנית לא נורמלית. מה יש לפחד מ|ניוקי|? איזה הסבר יש לכך שתפוחי האדמה ממתינים להם בנחת על מנת להפוך ל"ניוקי" ואני רק דוחה ודוחה ודוחה את המשימה, הופכת את תפוחי  האדמה לכל דבר חוץ מניוקי?? כשהתחילה עונת מאסטר שף ילדים התיישבתי מול המסך והבטחתי לעצמי לרשום כל חידוש/טיפ/הערה והארה. המחשבה הזו התפוגגה לגמרי כי הייתי כל כולי  מרוכזת בתכנית מהתחלה ועד הסוף. לא רשמתי כלום. ולכן שמחתי שהספר מצא דרך להגיע אלי. הילדים האלה משהו!!! הם ניגשים כל כך בפשטות לכל משימה, צולחים אותה בהצלחה יתרה גם אם לא כולם זכו. מספיק לקרוא את רשימת המתכונים שמופיעה ברשימת התוכן, מתכונים שאת כולם הם הכינו בתכנית, כדי לגלות שחלקם בכלל לא הכרתי לפני כן.  כשהילדה אביה דוזלי הכינה את הפאנקייקס שלה, לא התעצלתי והלכתי בו ברגע להכין גם. אבל.... כשראיתי כל כך הרבה דברים מיוחדים בתכנית הבטחתי לעצמי גם להכינם. סוף סוף הגיע זמן ניוקי וזמן רביולי וזמן מקרונים, ועל ריזוטו אין בכלל מה לדבר. אני מעיינת בספר והרגעים הקסומים שבתכנית חיים לנגד עיני. כל מנה, כל תמונה מחזירים את הרגעים המיוחדים של הילדים המקסימים האלה שניגשים למשימה בלי שום מטענים של פחדים ומכינים אוכל בטבעיות כל כך רבה. אז... אני עדיין מפנטזת להכין מנה או שניים כמו הילדים ובכל זאת לארוחת הערב היום הסתפקנו [שוב] בפאנקייקס הנהדרים של אביה. אני חייבת לציין שהכנתי אותם פעם קודמת בזמן שהתכנית שודרה. היום כשהכנתי אותם שוב, גיליתי שהמתכון יותר פשוט מפשוט. גם אין שומן בבלילה.  זמן ההכנה הוא מהיר ביותר. פחות מחמש עשרה דקות והיו לנו פאנקייקים תפוחים, טעימים והכי חשוב מזינים. כך מכינים בקערה מערבבים כוס וחצי קמח, עם שקית אבקת אפיה, שקית אבקת סוכר וניל ורבע כוס סוכר בקערה נוספת מערבבים 2 ביצים, גביע יוגורט, ורבע כוס חלב את החומרים היבשים מערבבים לתוך החומרים הרטובים. הבלילה צריכה לצאת לא דלילה מדי ולא סמיכה מדי. הכמויות שנכתבו
לדף הרשומה
1234
מאילו מדינות מבקרים
free counters
בחירת העורך
אלבום תמונות בתפוז
פתגם היום/ציטוט היום
  • "אוכל, הוא בעצם סמל לאהבה. כשמכינים אותו..
ביקורת מסעדות
עיצוב מטבחים
"הקוראים המשפיעים"
  • בדידותו של קורא המחשבות
  • "המאמינים"
מוצרים-סקירות/המלצות
קוביית קוד חופשי
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אילה56 אלא אם צויין אחרת