00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

שיעור 7

בשיעור האחרון דיברנו על חכמת ההמונים.

חכמת ההמונים מדבר על כך שאם תשתמש בידע הקיים אצל הרבה אנשים שונים תקבל מידע יחסית מדויק גם אם לאנשים עצמם אין את הידע המדויק בפני עצמם וחלק מהם אפילו ממש טועים. אם תשתמש בחכמה המשותפת שלהם תוכל לקבל מידע שיכול להיות מאוד מדויק. לדוגמא, תראה צנצנת מלאה בכדורים לאלף אנשים ותבקש מהם לנחש כה כדורים יש שם, כל עודאף אחד מהם לא ישמע את התשובה של האחר ממוצע התשובות שלהם אמור להיות יחסית מדויק. לעומת זאת, אם הם ישמעו את התשובות אחד של השני התשובות של האחרים יהפכו להיות נקודת ייחוס לתשובתם וכל התשובות ינועו סביב ערך דומה מה שכמובן לא ייתן את הערך המדויק בסופו של דבר.

בשביל שחכת ההמונים תעבוד צריך שיתקיימו 2 תנאים, הראשון הוא שיהיה לאנשים מידע מסוים על התוצאה. אם לא תראה לאנשים את קופסת הסוכריות הם בוודאות לא יוכלו לנחש משהו שרלוונטי לתשובה. לכן, בכל מקום בו תרצה להשתמש בחכמת ההמונים אתה חייב להשתמש באנשים בעלי ידע כלשהו בנושא.

התנאי השני הוא אי התלות ביניהם, העצמאות שלהם. על מנת להשתמש בחכמת ההמונים אתה חייב שכל אחד מהם יענה את מה שהוא חושב ללא השפעה ממה ששאר האנשים חושבים. הטיה כזו, אפילו קטנה יכולה לגרום לסטייה משמעותית מאוד מהתוצאה.

חכמת ההמונים הוא כלי שיכול להיות מאוד יעיל ושימושי. הוא לא יכול להחליף כמובן בדיקות מדויקות ותוצאות מוכחות אבל הוא יכול להיות כלי חשוב ויעיל בדרך אל התוצאה.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

שיעור 6

בשיעור האחרון התעסקנו בקישוריות של מידע. התחרנו דרך המחשבים שלנו להגעה לערכים בוקפדיה רק דרך הקישורים שלהם. משחק זה אפשר לנו ללמוד על ערכים אלו בצורה מהנה ומלמדת. הערכים הראשונים שניסינו לקשר הם:

  1. יוחאי בנקלר - יוחאי בנקלר (באנגלית: Yochai Benkler) הוא פרופסור למשפטים המלמד באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית. הוא נחשב, יחד עם לורנס לסיג, לאחד מהחלוצים ומהמשפיעים בתחום של זכויות אדם בעידן הדיגיטלי, קניין רוחני וזכויות יוצרים.
  2. בסיס חצרים –

בסיס חיל-האוויר חֲצֵרִים (בח"א 6) הוא בסיס טיסה של חיל האוויר הישראלי. הבסיס נמצא בסמוך לקיבוץ חצרים מערבית לבאר שבע.

 

בבסיס מוצבות שלוש טייסות מטוסי קרב, נכון לשנת 2016:

 

טייסת 107 ("טייסת אבירי הזנב הכתום"), המפעילה מטוסי F-16I ("סופה");

טייסת 69 ("טייסת הפטישים"), המפעילה מטוסי F-15I ("רעם");

טייסת 102 ("טייסת הנמר המעופף"), המפעילה M-346 מאסטר ("לביא"). הטייסת משמשת כטייסת הדרכה לחניכי קורס הטיס ולטייסי הקרב הצעירים, ומטוסיה מתוחזקים על ידי גורמים אזרחיים. מטוסי A-4 סקייהוק שהפעילה עד 2015 יצאו משירות בעקבות קליטת מטוסי הלביא החדשים.

בבסיס שוכן גם בית הספר לטיסה (ביס"ט 12) של חיל האוויר בו מתקיים קורס הטיס. הקורס הוא השני באורכו כיום בצה"ל (אחרי תוכנית תלפיות ותוכנית חבצלות), אורכו כשלוש שנים ובמהלכו לומדים פרחי הטיס לתואר ראשון ומוסמכים לתפקידי צוות אוויר: טייס (במטוס קרב, מסוק קרב, מסוק סער או מטוס תובלה), נווט (במטוס קרב או מטוס תובלה) ומכונן (במטוס תובלה).

 

בהתחלה הרבה מהחברה ניסו להגיע במהירות מיוחאי לבסיס ולקח להם הרבה לחיצות על קישורים כאשר מספר הלחיצות המינימלי היה 3. מי שהצליח לעשות את זה ב3 לחיצות עבד בצורה מסודרת קרא את כל הערך וניסה לחשוב קדימה. כך באמצעות 3 לחיצות בלבד היה ניתן לחבר בין 2 ערכי הנראים לא קשורים לחלוטין.

 

התחרות הבאה היתה בין 2 ערכים קשים יותר מכיוון שהערך שאליו ניסינו להגיע היה צדדי והיה ניתן להגיע אליו רק דרך ערך אחד. לכן עד שלא בדקנו מהו הערך הזה לא הצלחנו להגיע אליו

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

שיעור 5 6/11

מידע תורת המשחקים הטיות קוגנטיביות ומה שביניהם

את השיעור היום התחלנו בחידון מעניין. ענינו על בערך 15 שאלות ולאחר מכן השווינו את התשובות שלנו. השאלות (רובן) לא היו בעלות תשובה נכונה אלא נועדו לבדוק רציונאליות. לדוגמא, יצא שרוב החברה ענו שיעדיפו לקבל 3000 שקל ביד מאשר חמישים אחוז לקבל 6000 שקל אבל רובם היו מעדיפים לקבל עשירית האחוז לקבל 6000 שקל מאשר שתי עשיריות האחוז לקבל 3000 שקל. למרות שמבחינה רציונאלית אין שום הבדל ביניהם!

יצא לי להיתקל בשאלות מסוג זה כשקראתי על תורת המשחקים. תורת המשחק ( על פי וויקיפדיה) היא ענף של המתמטיקה והכלכלה והפסיכולוגיה המנתח מצבי עימות או שיתוף פעולה בין מקבלי החלטות בעלי רצונות שונים. למשל, כמו המצבים המתעוררים במשחקי לוח שונים, בהם כל אחד מהשחקנים רוצה לנצח, ובפעילות כלכלית, בה כל אחד מהעוסקים שואף להגיע לרווח מקסימלי. מצבים כאלו מכונים משחקים, והמשתתפים בהם – שחקנים.

חקירה של משחק מורכב מתאפשרת על ידי הפשטתו לאחד מכמה מודלים כלליים, הניתנים לניתוח מתמטי. המטרה היא "לפתור" את המשחק, כלומר, לזהות בו את דרכי הפעולה הצפויות של השחקנים או להצביע על דרכי פעולה מומלצות לשחקנים בודדים או לקבוצות של שחקנים. לניבוי נכון של התנהגות השחקנים עשויה להיות משמעות במציאות, אך נושא זה נתון לביקורת ומחלוקת רבה. לדעתם של תומכי הניבוי, ניתן להסיק מהמודלים כי בחירה נבונה של כללי הצבעה, צריכה להביא בחשבון את האפשרות של הצבעה טקטית (אסטרטגית), לדוגמה: תכנון של תשתית הכבישים צריך להביא בחשבון את בחירות המסלול של הנהגים בשעות העומס.

המסקנות העולות משיעור זה מסתדרות לי עם מי שכתבתי כאן בבלוג בעבר. מידע בפני עצמו הוא לא הכל. צריך לדעת איך להשתמש בו. הענף של תורת המשחקים מדבר בדיוק על זה. איך האדם יכול להשתמש במידע שבידו בצורה אחת ואילו יחשוב בצורה רציונאלית יתנהג בצורה אחרת לחלוטין. אחת הבעיות הנובעות מזה היא שהרבה פעמים הרווח מהחשיבה הרציונאלית יוכל לבוא לידי ביטוי רק במצב בו כולם יתנהגו בצורה רציונאלית. מה שבמקרים רבים מן הצפוי אינו קורה.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

שיעור 4 4/11

ניהול ידע בעולם טכנולוגי והכלכלה החדשה

ההתפתחות הטכנולגית של העולם מתרחשת בקצב מסחרר. התפתחות זו בעלת השפעה רבה על כל תחומי החיים ומעודדת ומדאיגה בו זמנית. התפתחות זו מבוטאת בכמה תחומים שונים ובשיעור אנחנו נוגעים בכמה מן ההשפעות של התפתחות זו.

גלובליזציה – תהליך הגלובליזציה זה תהליך שמבטא את הפיכתו של העולם לכפר גלובלי אחד באמצעות טכנולוגיה. דבר זה מתבטא בכל הבטי החיים. בין אם זה בקלות להגיע לכל מקום בעולם ובין אם זה בקלות שביצירת קשר עם אנשים הנמצאים בצדו השני של הגלובוס. דבר זה מאפשר לשנות את ההתנהלות הכלכלית שאנחנו מכירים. אם לפני מאה שנה בשביל לעבוד עם אנשים מסוימים ולספק שירות למקום מסוים הייתי צריך להיות באותו המקום ועם כל האנשים, כיום באמצעות הטכנולוגיה אני יכול לעבוד עם אנשים ממקומות שונים בעולם והשירות יסופק למקום אחר או שאפילו השירות יהיה גלובלי.

הדיון בשיעור על הטכנולוגיה והשפעתה על הכלכלה הזכירה לי דיון מעניין שיצא לי לקרוא עליו כמה פעמים בעבר. ישנו פחד (שעל פי דעתי אינו מבוסס) שהטכנולוגיה תגרום לכך שבעתיד רוב מוחלט של האנשים יהיה מובטל. המצדדים בטענה זו טוענים כי הטכנולוגיה שכבר כיום עושה הרבה דברים שבעבר אנשים עשו תחליף בסופו של דבר את האדם ולאדם לא יהיה במה לעבוד יותר. לדוגמא – מכוניות אוטונומיות יחליפו נהגי מונית, קופות אוטומטיות יחליפו את הקופאיות וכן הלאה.

אני מאמין שטענה זו אינה נכונה. בטענתי זו אני פשוט מסתכל מאה שנים אחורה שם הייתה טענה דומה לאחר המהפכה התעשייתית. בעבר טענו שהמכונות המחליפות את מכונות הטקסטיל יגרמו לאבטלה נוראית. באמת כיום כמעט כל תעשיית הטקסטיל הינה מופעלת באמצעות מכונות ואחוז האנשים העוסקים בה הינו זעום ביחס לכמות האנשים שעבדו בה בעבר. עם זאת, כיום האבטלה אינה גדולה משמעותית מאשר באותה התקופה (ההפך הוא הנכון). אני חושב שהתפתחות טכנולוגית אמנם מייתרת עבודות מסוימות ומפחיתה או מאפסת לחלוטין את כמות האנשים שעוסקים בתחום, אבל היא גם יוצרת עבודות חדשות שלא היו קיימות באותה התקופה

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

שיעור 3 30/10

היום היה שיעור מעניין. דיברנו על איך אפשר לקבל מידע, ואמרנו שאחת הדרכים הבסיסיות היא לימוד. יש דרכים רבות ללמוד וללמד נושאים שונים ואצלנו בקורס בהרצאה האחרונה היה שימוש בהרבה מתודות שמושכות עניין. מתודות אלו יצרו עניין בשיעור וגרמו להשתתפות של כל חברי הכתה.

המתודה הראשונה שהייתה בשימוש בשיעור היא KAHOOT
קצת על KAHOOT מתוך ויקיפדיה - Kahoot  הוא פלטפורמה ללמידה מבוססת משחק אחד מהמותגים המתפתחים במהירות כיום בתחום של טכנולוגיות למידה. הוא הושק באוגוסט 2013 בנורווגיה וכיום משחקים בו למעלה מ-50 מיליון אנשים ב-180 מדינות. משחקי kahoots מעוצבים כך שיוכלו להיות נגישים במרחב הכיתתי ובסביבות למידה נוספות. כל משתמש יכול ליצור משחק בכל נושא ולכל שכבות הגילאים. ניתן להשתמש במשחק בכל מכשיר בעל דפדפן כמו מחשב או מחשב נייד, אך הוא אטרקטיבי במיוחד בכיתות בשימוש הטאבלט או הטלפון האישי של התלמידים. בשלהי שנת 2019 חדלה קאהוט מלהיות חינמית לחלוטין ועברה למודל Freemium .

באמצעות חידון הקאהוט הצלחנו לחזור על החומר מהשיעור הקודם בצורה מעניינת וכיפית. עברנו על שאלות מנושאים שונים מהשיעור הקודם ודיברנו על הטעויות לעומת התשובות הנכונות. כל הפעילות הייתה מלווה בהרגשת תחרות בריאה שהשאירה את כולם חדים ודרוכים.

מתודה נוספת שהייתה בשימוש בשיעור היא סרטון של סיינפלד.
בסרטון הוצגה סצנה בה הדמויות הלכו לקנות מרק ממוכר מאוד ייחודי. המוכר הכריח את הדמויות לעבוד בצורה מאוד מסוימת ואם אחד מהם סטה טיפה מרצף הפעולות הנדרש הוא לא מכר לו מרק. המוכר היה יכול לעשות את זה מכיוון שלא היו לו מתחרים המרק שלו היה הכי טעים בניו יורק ואנשים היו מוכנים לעשות מה שהוא אומר להם בשביל לקבל את המרק.

אחרי זה דיברנו בכתה על יתרונות דומים הקיימים בתחום המידע. אדם שיש לו מידע מסוים שאין לאנשים אחרים (כהקבלה למתכון למרק מסיינפלד) יוכל לדרוש מאנשים דברים בתמורה לשימוש במידע הקיים אצלו (בדרך כלל פשוט מחיר גבוה יותר)

לסיכום, לימוד באמצעות מתודות שונות מוסיף מאוד לשיעור ועוזר מאוד ללימוד

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
12
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל TheCompi אלא אם צויין אחרת