33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"יין" נמצאו 95 פוסטים

דלאל - טאפאס בר בעכו

03/12/2014
  אינני אדם פוליטי ואני לא נוטה לדון בנושאים פוליטיים במיוחד לא באינטרנט. יש לכך מספר סיבות: אין לי יומרה לדעת מה נכון ומה לא נכון וכבר מצאתי את עצמי משנה את דעותיי לכאן ולכאן ; נושאים פוליטיים טומנים בחובם אמוציות ואלמנטים כמו תסכול, עוינות, התלהמות וכדומה. דיון רגוע יכול להפוך בין רגע לסוער ואלים ; קשה מאד לשמוע, להשמיע ובמיוחד לשכנע במדיום שבו המסך הוא עוד חומת הפרדה. נסענו לעכו ביום של הרצח המתועב בבית הכנסת בירושלים. לכל בר דעת ברורות ההשלכות של אירועים נפסדים מהסוג הזה. בדרך לשם חשבתי לעצמי שלכוונה שלנו להסתובב בעיר העתיקה בעכו יש משמעות שונה ממעשה כזה ביום רגיל. בדרך זו אנו מביעים, בין היתר, שאיפה לנורמאליות ואי רצון להיכנע למעשי קיצוניים. התחושה הזו ליוותה אותי ביתר שאת למול המבטים הכבויים של האנשים ובמיוחד הסוחרים בשוק ולמתח באוויר שניתן היה לחתוך אותו בסכין. הביקור במסעדת "דלאל" נקבע למעשה כשבוע מראש. ערב מיוחד שנערך בתל אביב ב- wine bar שבוע קודם ובו הוצגו חלק מהמאכלים של אוסאמה עודד אותנו לנסות ולבדוק את האיש בסביבתו הטבעית. למעשה, בנסיעה הקודמת לעכו כבר זממנו לבקר ב-"דלאל" אך באותו הזמן היא הייתה סגורה. הזמנו מקום מבעוד מועד ותיאמנו הבאת יין לאחר שווידאנו שאין למקום בעיה עם אלכוהול. הגענו אל הבזאר הטורקי בשעת ערב מוקדמת. עכו העתיקה כמו גם הבזאר היו די שוממים אפילו עצובים. ייתכן שזה היה ביטוי למצב וייתכן שכך נראית העיר מחוץ לתקופות השיא. כך או כך נקודה אחת בבזאר הייתה פעילה ולשם צעדנו.     "דלאל" כמו יתר העסקים בבזאר ממוקמת במעין כוך. למעשה מדובר במספר כוכים, אחד מהם משמש כמטבח, אחד מהם כחלל אירוח (הבנתי שהחלל עוצב מחדש יום או יומיים לפני שהגענו) והחלל האחרון בר. קבלתי את הרושם שהבר משמש מקום המושך אליו חבר'ה צעירים. חלק מהם צפו במשחק כדורגל וחלקם שתו ומילאו את החלל בקולות שיחה ערה תוך שהם צובעים את הבזאר השומם בגוון עליז. בנוסף לקולותיהם מוסיקה ערבית התנגנה ברקע בטון נמוך.     אוסאמה דילג בין הסועדים המעטים שהיו. בדיעבד הבנתי שחשוב לו מאד לארח והוא היה שמח להקדיש לכך את כל מרצו. כשהגענו, בירכנו זה את זה לשלום. לא עבר זמן רב והוא הגיש לשולחן צ'ייסרים על
לדף הרשומה

יינות ברברה וברולו טובים ולא יקרים - יש חיה כזו

  ככל שחולפות השנים היכולת של חובבי היין לשים את ידם על בקבוקי יין בעלי שם הולכת ומצטמצמת. שווקים חדשים המשופעים בבעלי ממון ונגישות למידע הם בין הגורמים לתחרות ההולכת ומתגברת. לא מפתיע, אם כן, שרבים מבין חובבי היין מנסים לאתר יינות בעלי יחס טוב של עלות - תועלת.     ידיד חובב יין מצפון הארץ הביא שישה בקבוקים מיקב קטן ולא מוכר בפיימונטה. הוא התוודע אל היקב באמצעות חבר אמריקאי המאוהב ביקב האיטלקי הזה. מדובר ביקב שבעליו מדברים רק איטלקית ונדיר למצוא ביקורות על יינותיו מה שלדעתי משפיע על מחירי היין המתונים.  בטעימת היינות שלוותה בארוחת ערב מושקעת עלתה השאלה האם שווה להיכנס להרפתקת הייבוא והשיווק של היינות הללו בארץ ? האם יש להם בכלל סיכוי בקרב קהל של מותגים ?   Cascina deI Monastero ב- 1926 רכש יצרן היין  Alessio Grasso את בית החווה Cascina Luciani והכרמים סביבו הנמצאים ליד הכפר Annunziata בפיימונטה שבאיטליה. בית החווה שנבנה בסביבות 1500 היה שייך למנזר הבנדיקטיני וטופל במשך כ- 300 שנה על ידי נזירים. Alessio  פיתח את היקב וצייד אותו בטכנולוגיה שתאמה את זמנו אך השתדל לשמור על אופיו המקורי ורוחו של היקב. כיום היקב מנוהל על ידי נכדו Giuseppe שיחד עם אשתו Velda מקיימים הן את היקב והן בית הארחה. היקב מייצר 11 יינות שונים החל מדולצ'טו ד'אלבה ויין שולחני אדום וכלה ביינות ברולו מכרם יחידני.   מקור התמונה : אתר היקב     Grasso Giuseppe מ קור התמונה : אתר היקב   Barbera d’Alba "Lepriè" 2010 הענבים מגיעים מכרם ותיק וקטן במונפורטה ד'אלבה. תנובה של כ- 600 ק"ג לדונם וטכניקות ייננות מסורתיות: השרייה עם הקליפות למשך שבועיים-שלושה, התיישנות של כ- 24 חודשים בחביות שחלקן רגילות וחלקן סלבוניות גדולות. רשמי טעימה: האף פחות מזמין מהפה המתחנף. מלא, עשיר, מרוכז וטעים. לא ארוך בסיומת. בהתחלה חסרה חמיצות שהתגברה בהמשך. היין מוכן לשתייה.   Barbera "Parroco" 2010 התסיסה נמשכת בין שבוע לעשרה ימים. בניגוד לברברות מסורתיות היין מיושן בחביות barrique בין 18 ל- 24 חודשים מה שגורם לו להיות רך יותר ופחות אגרסיבי. רשמי
לדף הרשומה

החזרה ל"רפאל"

26/08/2014
עד לא מזמן הייתה מסעדת "רפאל" בכותרות מהסיבות הלא נכונות. בינתיים "קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ". השף רפי כהן חזר לעמדתו והמסעדה חזרה לפעול. לאחרונה ביקר בה חבר ודווח על התרשמותו החיובית. הסקרנות שהתעוררה עודדה אותי לנצל את הזדמנות הראשונה שנקרתה בדרכי ולפקוד את המסעדה בעצמי. התכנסו ארבעה חובבי יין בערבו הראשון של השבוע. כבר בכניסה ניתן היה להרגיש באווירה מאופקת ופורמאלית עד מאד. במסעדה נכחו סועדים מעטים. מוסיקת הצ`יל אאוט שהתנגנה ברקע התאימה לאווירה. אפשר להניח שמעבר למה שהתפרסם על "רפאל" אשר בוודאי השפיע ומשפיע מבית על מידת הביקוש למסעדה, גם העדרם של התיירים בעונה זו תורם את תרומתו למיעוט הנוכחים. חבל. לפנינו הונחו התפריטים. החלטנו להזמין את המנות במקבצים של שתים-שלוש מנות בכל פעם בכדי שנוכל ללוות אותם ביינות שהבאנו (דמי חליצה 50 ₪). נראה שגם המטבח סייע בידנו. המנות יצאו באיטיות רבה, רבה מידי. סבב ראשון: כבעבר עם תחילת הארוחה הגיעה אל השולחן סלסלה לחמים ללא חיוב. היו בה פרוסות לחם שיפון ופרוסות לחם פירות לצד פנכה עם חמאה צהובה.  הפוקאצ`ה המפורסמת של "רפאל" הגיעה אף היא בהמשך רכה וחמה. המלצר מזג שמן לקערית קטנה מבקבוק שמן הזית שהיה על השולחן והוסיף מעט חומץ בלסמי.       סלט קלמרי עם שעועית לבנה (68 ₪) מנה לא גדולה שכללה ראשים וטבעות של קלמרי יחד עם שעועית לבנה ומעט עגבניות צבעוניות ובצל סגול. הסלט טבל ברוטב מעולה שכלל בנוסף לקרם שעועית גם שמ"ז, מיץ לימון וטימין. הרוטב "קשר" את כל המרכיבים בצורה נהדרת. מנה פשוטה וטעימה מאד.     סלט ניסוואז (68 ₪) הגרסה המקומית לסלט הצרפתי כללה בנוסף לעלים ירוקים, ביצה קשה מעט רוטטת ותפוחי אדמה מבושלים כהלכה גם קונפי טורו טונה ובוטרדו. הירקות החיים הקרינו טריות ו"השחקן" הבולט היה דווקא הבוטרדו. למרות שהסלט היה נדיב עם מרכיבים ייחודים טעמיו לא היו בולטים.     גבינה צפתית אורגנית עם סלט (65 ₪) כמה פשוט וכמה טעים. במרכזה של הצלחת נח גוש הגבינה פרוס לנתחים ומסביבו סלט
לדף הרשומה

יקב רקנאטי במגמת התחדשות

  הועבר ל -  http://bobvoyage.net/recanati-winery/     BobVoyage !  
לדף הרשומה

מסע בעקבות היין בארץ ישראל

  הועבר ל- היין בארץ ישראל     Bob Voyage ! *
לדף הרשומה
12345
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל bob68 אלא אם צויין אחרת