חתול תעלול- האבסורד! תקציר הרשומה גשם. קר ורטוב. ישבנו בבית, הבטנו לרחוב. לא. ישבנו? רק אני, שני צאצאי פירקו לרסיסים כל דמיון שהיה להם בתודעה. כל משחק שעלה למוחם הקט מהר מאוד בא לידי ביטוי בדרכים יצירתיות. האחת תולשת שיערות לבובת ברבי שהיו לה חיים יותר טובים על המדף, השני פותח מוסך לחייזרים שנוחתים מגלקסיות רחוקות והם- הצמידים היפים שלי. אין לי הרבה צמידים ומה שיש הם עכשיו חייזרים מעופפים לתוך מוסך שהוא, בעצם, קופסת-תכשיטים ... קרא עוד 13/01/2012 | מספר תגובות הוסף תגובה | שתף
מרשם תקציר הרשומה "עשרים כדורים לעשרים יום..אוקי...את יכולה לקנות ארבעים כדורים במחיר מוזל, רוצה?" "ארבעים כדורים? אבל הדוקטור רשם לי עשרים..." "נכון, אבל כרגע יש מחיר מוזל בקניית שתי חפיסות, ארבעים כדורים." "אבל...ארבעים זה..זה המון...אני, אני בטח יכולה למות משני כדורים ליום.." "לא, לא גברת..אה..אהרון, לא. אני מתכוון שבמקום להגיע לכאן שוב עוד עשרים יום, לחכות בתור כדי להוציא מרשם מהדוקטור, תוכלי להגיע לפה עוד אר... קרא עוד 08/12/2011 | מספר תגובות הוסף תגובה | שתף
זמן עתיד תקציר הרשומה יצא לי לשמוע את המונח 'סינגולריות' כמה פעמים, ככה, מלצוטט לאנשים שהם לא אני ולא סביבתי. יצא לי להרגיש באוויר באז אודות מדרגה אבולוציונית שהמין האנושי אוטוטו- -בעתיד יחווה ויהפוך להיות מאנושי לננו אנושי, או לאנושילוגי. נגיד. לא רוצה להמציא כאן משהו חדש כי אז יצעקו עלי שאני יהירה. אני לא. אולי כן, בכל אופן אני חיה ונושמת את חיי אינטואיטיבית וכשאני קוראת על מה שאני שומעת זה מקבל ממשות. זה מ... קרא עוד 21/11/2011 | מספר תגובות הוסף תגובה | שתף
גלעד שליט בבית- נקודת מבט אימהית. תקציר הרשומה לא יכולתי שלא לכתוב ליומני הוירטואלי מילים על יום זה. זהו יום מרגש. כאימא, פי כמה. כל מה שעבר לי בראש במהלך יום מיוחד זה- אלוהים! אביבה שליט מקבלת את בנה חזרה. אביבה שליט, האם שסבלה את כאבי הלידה של בנה, האכילה אותו בעודו קט חסר אונים, תרמה לו חינוך ואהבה אימהית בלתי ניתנת לתיאור במילים, איבדה אותו ולא ידעה מה עובר עליו ולא שמעה קולו ולא הריחה עורו, אביבה שליט מקבלת את בנה חזרה. מכאן התחברתי. במ... קרא עוד 18/10/2011 | 2 תגובות |מספר תגובות הוסף תגובה | שתף
מלחמת ההתשה תקציר הרשומה הפרטית שלי. ושל ילדי. עם בעל שנמצא בלב ג'ונגל סבוך ומפרנס אותנו. כן. אותנו. למה, לעזאזל, אף אחד לא הכין אותי לחג מתיש כמו החג הזה בשנה זו. איך לעזאזל אימא שלי לא אמרה לי "חגים, חופש, עם שני ילדים קטנים, זה...קשה." לא בקטע של הוצאות ("אימא, אני רוצה גלידה ואחר כך עוד אחת ותקני לי כבאית גדולה גדולה עם סולם ובואי ניכנס למשחקיה ואחר כך קרוסלה מנגנת וסרט והצגה ו...") נגיד, אם קטנצ'יק היה יו... קרא עוד 25/04/2011 | תגובה אחת |מספר תגובות הוסף תגובה | שתף
