00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X
קוד חופשי
סטטיסטיקה
מספר כניסות לבלוג מה - 03/2018
261

הון חברתי

הון חברתי (Social capital)  הוא מושג במדעי החברה המתאר את סך המשאבים הבלתי חומריים העומדים לרשות החברים ברשת חברתית מסוימת מכוח שיתוף הפעולה, האמון וערוצי המידע ביניהם. הון חברתי כולל את הקשרים שבין חברי הקהילה, הבאים לידי ביטוי בכמות הקשרים, איכות הקשרים, ומידת השימוש בהם. ההון החברתי מתייחס למידה שבה פרטים בקהילה פועלים יחד על מנת לקדם מטרות משותפות, בהתבסס על רשתות חברתיות, ערכים משותפים, ורמה של אמון, בין חברי הקהילה, ובינם לבין המערכת השלטונית.

קיימים שני סוגי הון חברתי:

1. הון חברתי מלכד (Bonding Social Capital) - קשרים בתוך קהילה - קשרים חברתיים בין אנשים בעלי רקע דומים (בני משפחה, חברים, השתייכות לאותו מעמד חברתי, בעלי השקפות פוליטיות דומות).

2. הון חברתי מגשר (Bridging Social Capital) - קשרים עם חברים בקהילות אחרות - קשרים בין אנשים הבאים מרקע שונה (דת, גזע או מוצא שונים, מעמד שונה או השקפות פוליטיות שונות).

לפי פרופסור רוברט פטנאם, ישנם כמה גורמים המשפיעים על ההון החברתי, והחשובים ביותר שניתן לציין בעידן המודרני הם היציאה של נשים לעבודה, פרבור (מעבר של האוכלוסייה לשולי העיר - פרברים) והשפעות חברתיות, למשל הטלוויזיה.

לפי פטנאם, יש מספר דרכים בהן קהילות עירוניות יכולות לשקם ולבנות הון חברתי. לדוגמה קבוצות קריאה, חוגי כדורגל לילדים, חגיגות שכונתיות, פיקניקים שכונתיים וכו'. בעקבות מפגשים אלה נוצרים עוד מפגשים ועוד קבוצות ופעילויות בתוך הקהילה. אחד הדברים שיכולים לצמוח מכך מכונה על ידי פטנאם 'שגשוג כללי': "רמות הביטחון של חברי הקהילה או הארגון עולות כל כך שאנשים פשוט עושים טובות זה לזה כי הם יודעים שהם יקבלו את תמורתן מחבר קהילה אחר. הנורמה הכללית היא של עזרה הדדית, וכך כולם מרוויחים".

 

לדעתי, עקרון זה הינו חשוב ביותר ויכול לתרום רבות לקהילות אשר שמות לעצמן מטרה שהקשר בין האנשים באוכלוסייה שלהן יהיה קשר חזק ויציב. להון חברתי ישנן יתרונות רבים, כמו קשר חזק בין האנשים, פרגון, עזרה הדדית וכדומה. עם זאת, ישנם גם כמה חסרונות שאין לזלזל בהם, כמו לחץ על הפרט, קביעת נורמות, והגבלות על החופש של הפרט. 

אם הייתי בעל עסק גדול אשר יש בו עובדים רבים, הייתי רוצה להטמיע בארגון שלי הון חברתי, מכמה סיבות:

1. כל היתרונות של ההון החברתי: עזרה הדדית, פרגון וכדומה.

2. לדעתי, חלק מהחסרונות שציינתי למעלה יכולים להיות יתרונות בארגון, למשל קביעת נורמות. בתור בעל העסק, ארצה שכולם יתנהגו לפי קוד מסוים, ולא שכל אחד יתנהג איך שבה לו. 

 

 

 

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

הארגון הלומד

פיטר סנג'י, מומחה נודע בתחום הניהול, טוען כי בעידן הנוכחי הצלחתו של ארגון לשרוד לאורך זמן מותנית בהיותו "ארגון לומד". ארגון כזה, לדבריו, הוא "מקום שבו אנשים מגלים ללא הרף כיצד הם יכולים ליצור את המציאות שלהם, וכיצד יש בידם לשנותה". ארגון זה הינו ארגון אשר לא קופא על שמריו, אלא מתחדש, מתייעל ולומד כל הזמן תוך כדי תנועה.

הגדות נוספות המתאימות לארגון זה:

1. קבוצה של אנשים אשר משפרים את יכולתם ללא הרף על מנת ליצור את מה שהם רוצים לִיצוֹר.

2. ארגון המגלה "איך לנצל את המחויבות של אנשים ואת היכולת ללמוד בכל רמות הארגון". (פיטר סנג)

3. ארגון המחוייב לבדיקה מתמשכת של הפיכת הניסיון לידע.

מאפייניו של הארגון הלומד:

1. העובדים משפרים בהתמדה את יכולתם ליצור את התוצאות שהם רוצים באמת.

2. טיפוח חדשנות ודפוסי מחשבה חדשים.

3. העובדים לומדים כל הזמן כפרטים ויחד עם זאת לומדים ללא הרף כיצד ללמוד ביחד כקבוצה.

סנג'י מונה חמישה תחומים של למידה בארגון, אשר, לדבריו, כל אחד מהם חיוני ותרומתו להצלחת האחר מכרעת, ולכן קיומם המשותף הוא שמאפשר למידה משמעותית של הארגון. חמשת התחומים הם:

1. מיומנות אישית. לדברי סנג'י זהו "התחום של הבהרת החזון האישי שלנו והעמקתו ללא הרף, של מיקוד האנרגיות שלנו, של פיתוח סבלנות ושל ראיית המציאות באובייקטיביות". סנג'י נותן משקל רב לקשרים בין הלמידה האישית לבין הלמידה של הארגון ומדגיש כי "מחויבותו של הארגון ללמידה ויכולתו ללמוד אינם יכולים להיות גדולים יותר ממחויבותם ומיכולתם של אנשיו."

2. מודלים מנטליים. אלו הם לדברי סנג'י "הנחות, הכללות, או אפילו תמונות או דימויים מוטמעים היטב, המשפיעים על הצורה שבה אנו מבינים את העולם וכיצד אנו פועלים". סנג'י מדגיש את חשיבותה של למידה ממוסדת לשינוי המודלים המנטליים המשותפים של הארגון ומציין שזו צריכה להתמקד בחשיפתם של המודלים הסמויים ובהעמדתם לביקורת קפדנית.

3. יצירת חזון משותף. סנג'י מדגיש את ההבדל בין חזון משותף לחברי הארגון לבין חזון אישי של המנהל, לו מצייתים העובדים. הוא טוען כי "במקום שבו קיים חזון אמיתי (בניגוד ל"הכרזת הייעוד" הנפוצה כל כך), אנשים מצטיינים ולומדים, לא משום שאומרים להם, אלא מפני שהם רוצים בכך.". 

4. למידה של הקבוצה. תחום הלמידה של הקבוצה תלוי לדברי סנג'י ביכולתם של חברי הקבוצה להניח הצידה את ההנחות שלהם ולפתוח בחשיבה משותפת אמיתית בתהליך של דיאלוג. חשיבה זו מפתחת, לטענתו, את היכולת להתבונן בתמונה הכללית החבויה מאחורי נקודות הראות האישיות של חברי הארגון.

5. חשיבה מערכתית. לדברי סנג'י "חשיבה מערכתית היא מסגרת מושגית, מצבור של ידע וכלים שפותח במשך חמישים השנים האחרונות במטרה להבהיר את הדפוסים השלמים ולסייע לנו לדעת כיצד לשנות אותם בתכליתיות". זאת בניגוד לחשיבה לינארית ולראיית חלקי המערכת כבדידים, תוך התעלמות מיחסי הגומלין ביניהם. סנגי' טוען כי בהיעדר חשיבה מערכתית קיימת נטייה לטפל בחלקים נפרדים של המערכת ולפיכך לא ייפלא כי הבעיות החמורות אינן באות על פתרונן. הוא רואה בחשיבה מערכתית את התחום החשוב ביותר בלמידת הארגון.

לעניות דעתי, ארגון אשר מקנה הרגלי עבודה כאלו לעובדיו ודוגל במאפיינים של הארגון הלומד הינו ארגון אשר תמיד יהיה בחזית, תמיד יצור רעיונות חדשים ומקוריים וידע לייעל את רעיונות אלו. בנוסף, עובדים אשר מקבלים אחריות ומפתחים רעיונות משלהם מרגישים יותר מחוברים למטרה וישקיעו יותר מאמצים מאשר עובדים אשר רק מבצעים את המשימות שהממונים עליהם נותנים להם. המאפיינים והעקרונות של הארגון הלומד הינם מאפיינים נהדרים, אשר יעזרו לארגון להצליח לאורך זמן, אך עם זאת, הדבר לא פשוט לביצוע ותמיד יהיו יוצאים מן הכלל. הארגון הלומד מאמין בכך שעל כל עובד ללמוד כל הזמן ולשפר את ביצועיו בעזרת ידע זה, הן כפרט והן כקבוצה. בפועל, דבר זה הינו קשה מאוד לביצוע. לא כל העובדים רוצים בדבר זה וישנם עובדים רבים אשר מעוניינים לעשות את עבודתם ולחזור למשפחתם, ולא מעוניינים לחקור וללמוד כל יום מחדש. בנוסף, גם עובדים אשר כן לומדים והוגים רעיונות חדשים, אינם תמיד יודעים איך לשלב את הרעיון בעבודתם או אינם יודעים כיצד להציגו כך שהממונים עליו ירצו להשקיע בו. 

לסיכום, אם הייתי מנהל ארגון, למרות החסרונות הנלווים לאידיאולוגיה זו, הייתי מנהל את הארגון שלי כארגון לומד ודורש מעובדי ללמוד, להשתפר בתחומם, לעבוד כצוות ולראות את כלל המערכת ולא את תחומם בלבד. 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

מיקור המונים CrowdSourcing

תחשוב שאתה מנהל עסק, וצריך להכין עיצוב לאתר האינטרנט החדש של העסק שלך. במקום לשלם למעצב גרפי שיבצע עבורך את העבודה, אתה מפנה את המשימה לציבור הרחב, ומציע פרס לזוכה. פעולה זאת תחסוך לך כסף, זמן במציאת מעצב מתאים ותיתן לך אפשרות לבחור עיצוב המתאים לך מבין מאות או אלפי אפשרויות שישלחו אלייך.

דבר זה נקרא מיקור המונים (CrowdSourcing), אשר את המונח האנגלי טבע ג'ף האו במאמר במגזין Wired ביוני 2006. המונח מיקור המונים מרחיב את המונח מיקור חוץ (Outsourcing), המתייחס לביצוע משימות ע"י עובדים שאינם עובדי חברה עסקית.

בהמשך לפוסט קודם שכתבתי על התפתחות הטכנולוגיה והמהפכות ב-500 השנים האחרונות, ההתפתחות מאפשרת גישה במקביל למספר גדול של אנשים באמצעות האינטרנט, וכך ניתן להגיע באופן מעשי הן למומחים והן לחובבים מכל קצוות העולם, אשר מוכנים לבצע משימות בתשלום נמוך ואף בחינם. 

דוגמאות נוספות למיקור המונים:

1. ויקיפדיה: ויקיפדיה גם הינה סוג של מיקור המונים. כל אדם יכול לערוך, לכתוב, לשנות ולתרום לאתר. במקום להעסיק איש מקצוע אחד או כמה אנשי מקצוע שיהיו אחראים על כתיבת הדפים, כל אדם יכול להוסיף דף חדש או לערוך דף הקיים כבר.

2. ווייז: מיקור המונים יכול לעבוד גם בזמן אמת, כמו למשל בווייז המציג מידע על התנועה והניווט המומלץ בזמן אמת.

למרות היתרונות הרבים של מיקור ההמונים, לדבר גם יש חסרונות. חסרון אחד בולט ועיקרי הינו גם אחד היתרונות הגדולים ביותר שלו, והוא שכל אדם יכול לשנות את התוכן בהתאם לראות עיניו, הן אם השינוי נכון והן אם לא. למשל אם נחזור לדוגמת הויקיפדיה ממקודם, אדם יכול לפתוח ערך ולכתוב דברים שאנשים אחרים יסתמכו עליהם אשר אינם נכונים.

 

לסיכום, לדעתי הרעיון של מיקור ההמונים הינו רעיון מקורי, חכם, יעיל ומנצל את הטכנולוגיה המתחדשת בעולם. בתור בעל עסק, לא הייתי משתמש ברעיון זה כמו השימוש שנעשה בו בויקיפדיה, בגלל החסרון המצוין לעיל, אלא הייתי משתמש בו כאופציה למצוא פתרון מהיר לבעיה שנתקלתי בה, למצוא רעיון מקורי חדש, לחפש עובדים חדשים עם רעיונות מקוריים משלהם (למשל להעלות בעיה הקשורה לעסק ולראות איזה פתרונות מציאים) וכדומה. 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

עוצמתם של הקשרים החלשים

עוצמתם של הקשרים החלשים (The Strength of weak ties) הינו מאמר מעת הפילוסוף מארק גרנובטר העוסק בקשרים החלשים בחברה. ההבדל בין קשר חזק לקשר חלש הוא שקשר חזק מוגדר להיות הקשר בין אנשים הנמצאים אחד במחיצת השני באופן יומיומי (משפחה וחברים קרובים) ואילו מעגל האנשים אשר נמצאים ברשת הקשרים החלשים הינם אנשים שאנו בקשר יותר רחוק איתם, נפגשים ומשוחחים איתם לעיתים רחוקות יותר (למשל חברים מהצבא שפוגשים פעם בכמה חודשים). בעבר הייתה גישה כי קשרים חלשים הינם מיותרים, כי הם רק מוסיפים עוד עומס על האדם אך לא תורמים לו בכלום, הגישה לכך השתנתה עם השנים.

 במאמר זה, שהוא אחת העבודות המשפיעות בסוציולוגיה, מציג גרנובטר את הטענה שבתחומים כשיווק, כלכלה או פוליטיקה, קשרים חלשים מאפשרים גישה לאוכלוסיות שאינן נגישות דרך קשרים חזקים ושקשרים חלשים אלו תורמים יותר להפצת מידע בין בני אדם. כמו כן, המחקר בודק כיצד מבנה ופריסה של רשת חברתית הקיימת בין שני אנשים ומעבר להם עצמם, משפיעים על פריסה של הרשת החברתית עצמה ועל ההפצה של מידע אל מחוץ לאותה רשת חברתית. 

המאמר של גרנובטר על עוצמתם של קשרים חלשים  בו הוא טען שקשרים חלשים תורמים יותר להפצת המידע בין בני האדם וזאת בגלל שהם כוללים הרבה מידע שאנחנו לא באים במגע איתו ביום יום בשונה ממה שקורה בדרך כלל בקשרים החזקים, ובעצם המידע שיש להם מאוד דומה למידע שיש לנו.

המסקנות של המחקר הם שלפי גרנובטר, ניסיונות אישיים של פרטים קשורים באופן הדוק עם אספקטים כוללים יותר של מבנה חברתי. חיבור בין קשרים ברמת המיקרו לקשרים ברמת המאקרו אינו בגדר מותרות, אלא בעל חשיבות מרכזית להתפתחות התאוריה הסוציולוגית.

יחד עם זאת, חיבור זה יוצר פרדוקס: קשרים חלשים, אשר לרוב נתפסים כקשרים מנוכרים, נצפים כאן כחשובים ביותר עבור אפשרויות של פרטים ועבור האינטגרציה שלהם לתוך קהילותיהם. קשרים חזקים, המטפחים אחידות מקומית, יוצרים למעשה, בראיית מאקרו, מבנה חברתי קטוע ומשוברר.

ככל שרשת הקשרים גדולה יותר (מה שמאפיין קשרים חלשים), כך היא הופכת למשאב מרכזי יותר של העברת מידע, כוח וניידות.

לדעתי, כוחם של הקשרים החלשים כיום הינו גדול מאי פעם עקב התפתחות הטכנולוגיה והשימוש ההולך וגובר ברשתות החברתיות, אשר אינן היו בעת פרסום המאמר. בעקבות הרשתות החברתיות יותר קל לנו ליצור קשרים חלשים ויותר קל לנו לתחזק את הקשרים החלשים הקיימים כבר.

 

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

שינויים בטכנולוגיה במהלך 500 השנים האחרונות

מאמר זה הוא בהמשך להרצאת טד של קליי שירקי, הרצאה אשר שירקי העביר ביוני 2009. שירקי הזכיר בהרצאתו את ארבעת השינויים המרכזיים שהתרחשו בטכנולוגיה במהלך ה-500 שנים האחרונות. השינויים אינם התפתחות טכנולוגית כפי שיש בשנים האחרונות, אלא שינוי ששינה את הטכנולוגיה ואת העולם כולו. ארבעת השינויים ששירקי הזכיר הינם:

1. Printing Press:  מהפכת הדפוס היא מהפכה טכנולוגית שנגרמה על ידי המצאת הדפוס המודרני על ידי יוהאן גוטנברג באמצע המאה ה-15, המצאה אשר נחשבת על ידי רבים להמצאה החשובה ביותר באלף הקודם. המצאתו של גוטנברג אפשרה הדפסה של המוני ספרים תוך זמן קצר ובעלות נמוכה יחסית, והביאה לעלייה משמעותית ממושכת באחוזי האוריינות בקרב הציבור הרחב. לפני מהפכת הדפוס, הפצת ספרים בעותקים רבים דרשה העסקת אנשים רבים, ומחירי הספרים, שהועתקו בכתב יד, היו גבוהים ביותר. לפיכך, הפצת מידע באותם ימים הייתה איטית מאוד, והוגבלה רק לבני המעמד הגבוה.

2. המצאת הטלגרף והטלפון: שתי המצאות אלו יותר מאוחרות ממהפכת הדפוס והתחרשו ב-200 השנים האחרונות. קודם הומצא הטלגרף, שהינו מכשיר להעברת מסרים מילוליים למרחקים ארוכים באמצעות תשדורת של אותות אלקטרו מגנטיים. ב-1833, תיכננו קרל גאוס ווילהלם ובר את הטלגרף האלקטרומגנטי הראשון, שקישר בין מצפה הכוכבים אל מכון הפיזיקה בתוך אוניברסיטת גטינגן. בשנת 1834 בוצעו ניסיונות ראשונים בטלגרף, ובשנת 1844 בנה סמואל מורס  את הטלגרף היישומי הראשון, שאיפשר לשדר מסרים למרחקים ארוכים באמצעות כבל באיכות פשוטה. בראשיתה הייתה התקשורת הטלגרפית איטית וחייבה כמויות גדולות של כבלים אך עם השנים פותחו שיטות שונות לשכלול ויעול תקשורת זו.

3. לפני כ-150 שנה בערך התחילו להציא דרכים נוספות לתעד מידע, מלבד דפוס. הדרכים החדשות היו תיעוד המידע באופן צילומי ותיעודי, למשל להקליט את המידע, לצלם אותו בוידאו וכדומה. בנוסף המציאו באותה תקופה את צילום התמונות, הקלטות קוליות ועוד אמצעים שונים לתיעוד המידע. 

4. המצאת הטלוויזיה והרדיו. מכשירים אלו הומצאו לפני כ-100 שנה בערך והיוו קפיצת מדרגה נוספת באופן שאנו יכולים הן לתעד את המידע והן לתקשר בינינו. התקשורת נהפכה לקלה, מהירה ונגישה יותר. 

לפי שירקי, כך אנו ראינו את "נוף המידע" בשנות ה-20. לפיו, אחד ההבדלים המשמעותיים ביותר בין התקופה אז לתקופה של היום הוא שבשנות ה-20 יכלנו לתקשר עם בן אדם אחד בכל פעם, וכאשר רצינו לתקשר עם קבוצת אנשים בו זמנית, לא הייתה לנו את האופציה הזאת. היום לעומת זאת, בעזרת ההמצאות של השנים האחרונות, אנו יכולים לתקשר עם שלל אנשים בו זמנית, הן בנפרד והן כקבוצה, ואף כל אחד יכול להמצא במקום אחר בעולם בזמן השיחה.

דבר זה מהווה קפיצת מדרגה משמעותית באופן שאנו יכולים לתקשר עם הזולת ולתעד את המידע, ולכן כיום ניתן לבצע את שתי פעולות אלו בצורה נוחה, קלה, מהירה ויעילה יותר מאשר אי פעם.  

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
12
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל bguomg אלא אם צויין אחרת