00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

שיר קודש | 'האל הוא השליט של תוכנית הניהול בת ששת-אלפי השנים'

שיר קודש | 'האל הוא השליט של תוכנית הניהול בת ששת-אלפי השנים'
I
האל עושה עבודתו בעצמו
הוא מניע את עבודתו
הוא גורם לה להתבצע, ומביאה לידי סיום.
משום שהוא בשליטה מלאה על הכול.
האל עושה עבודתו בעצמו
הוא תכנן את כל מה שחייב להיעשות
הוא מנהל אותה, כל פיסה ממנה,
ומביאה לידי מימוש.
הו, בתנ"ך, האל עצמו אמר פעם:
הוא ההתחלה והוא הסוף.
הוא הזורע וגם הקוצר.
הוא ההתחלה והוא הסוף.
הוא הזורע וגם הקוצר.

II
אלוהים מנהל הכול בעצמו.
תוכניתו מולכת ששת-אלפים שנה.
אף אדם לא יכול לעבוד כמו אלוהים,
משום שהוא בשליטה מלאה על הכל.
הו, בתנ"ך, האל עצמו אמר פעם:
הוא ההתחלה והוא הסוף.
הוא הזורע וגם הקוצר.
הוא ההתחלה והוא הסוף.
הוא הזורע וגם הקוצר.

III
אלוהים ברא את העולם,
הוא יובילו אל האור.
הוא יביא עידן זה אל קצו
ויגשים את תוכניתו באופן מוחלט.
אלוהים ברא את העולם,
הוא יובילו אל האור.
הוא יביא עידן זה אל קצו
ויגשים את תוכניתו באופן מוחלט.
הו, בתנ"ך, האל עצמו אמר פעם:
הוא ההתחלה והוא הסוף.
הוא הזורע וגם הקוצר.
הוא ההתחלה והוא הסוף.
הוא הזורע וגם הקוצר. אכן!

מתוך 'הדבר מופיע בבשר'

מתוך

שיר קודש | 'האל הוא השליט של תוכנית הניהול בת ששת-אלפי השנים'

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

1. מדוע האדון ישוע קילל את הפרושים? מה בדיוק מהותם של הפרושים?

 

פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:

"מדוע גם אתם מפרים את דיבר האל למען המסורת שלכם? הרי אלוהים ציווה 'כבד את אביך ואת אמך' ו'מקלל אביו ואמו מות יומת'. אך אתם טוענים שכל מי שאומר לאביו או לאמו, 'כל דבר שלי שאתם יכולים ליהנות ממנו הרי הוא מתנה', אינו צריך לכבד את אביו ואת אמו, והוא חופשי. לפיכך, ביטלתם את דיבר האל למען המסורת שלכם. צבועים שכמוכם! ישעיהו ניבא עליכם היטב באומרו, 'העם הזה בשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני. ותהי יראתם אותי מצוות אנשים מלומדה'" (מתי ט"ו 3-9).

"אבל אוי לכם, סופרים ופרושים צבועים, מפני שאתם סוגרים את מלכות השמיים בפני בני האדם, מפני שאתם עצמכם לא תבואו בה, ואינכם מתירים לאלה הבאים להיכנס אליה. אוי לכם, סופרים ופרושים צבועים, מפני שאתם טורפים את בתי האלמנות, ומעמידים פנים שאתם מתפללים תפילה ארוכה. לכן גזר דינכם יהיה חמור יותר.

דינכם יהיה חמור יותר. אוי לכם, סופרים ופרושים צבועים, כי אתם מקיפים ים ויבשה לגייר אדם אחד, ולאחר שהוא יתגייר, תעשו אותו בן-גיהינום כפליים יותר מכם.

אוי לכם, מנהיגים עורים, האמרים הנשבע בהיכל אין זאת מאומה, והנשבע בזהב ההיכל חיב. כסילים ועורים, כי מה הוא הגדול, אם הזהב, או ההיכל המקדש את הזהב. ואמרתם, הנשבע במזבח אין מאומה, והנשבע בקרבן אשר עליו חיב. כסילים ועורים, כי מה הוא הגדול, אם הקרבן, או המזבח המקדש את הקרבן. לכן הנשבע במזבח, נשבע בו ובכל אשר עליו. והנשבע בהיכל, נשבע בו ובשוכן בו. והנשבע בשמים, נשבע בכסא אלהים ובישב עליו.

אוי לכם, סופרים ופרושים צבועים, משום שאתם משלמים מעשר של מנתה, שֶׁבֶת וכמון, ומזניחים את העניינים החמורים ביותר בתורה – את המשפט, את החסד ואת האמונה. היה עליכם לעשות את הדברים האלה ולא להזניח את הדברים האחרים. מורי דרך עיוורים שכמותכם, שעוצרים יתוש במסננת ובולעים גמל.

אוי לכם, הסופרים והפרושים החנפים, כי מטהרים אתם את הכוס ואת הקערה מחוץ, ותוכן מלא גזל וגרגרנות. פרוש עור, טהר בראשונה את תוך הכוס, למען תטהר גם מחוץ.

אוי לכם, סופרים ופרושים צבועים, משום שאתם דומים לקברים מסוידים, שאומנם יפים כלפי חוץ, אך מלאים בפנים בעצמות מתים וכל טומאה. אפילו שכלפי חוץ, אתם נראים צדיקים לעיניהם של בני האדם, בתוככם אתם מלאים בצביעות ועוול.

אוי לכם, הסופרים והפרושים החנפים, כי בונים אתם קברי הנביאים, ותיפו את ציוני קברות הצדיקים. ואמרתם, אם היינו בימי אבותינו, לא היתה ידנו עמהם לשפך דם הנביאים. והנה אתם מעידים בעצמכם, שבנים אתם לרוצחי הנביאים. ובכן, מלאו אתם סאת אבותיכם. נחשים ילדי צפעונים, איך תמלטו מדין גיהנם. לכן הנני שלח לכם נביאים וחכמים וסופרים, ומהם תהרגו ותצלבו, ומהם תכו בשוטים בכנסיותיכם, ותרדפום מעיר לעיר. למען יבא עליכם כל דם נקי הנשפך בארץ, מדם הבל הצדיק, עד דם זכריה בן-ברכיה, אשר רצחתם אותו בין ההיכל ולמזבח. אמן אמר אני לכם, בא יבא כל אלה על הדור הזה" (מתי כ"ג 13-36).

"וראשי הכהנים והזקנים הסיתו את המון העם, לשאל להם את בר-אבא, ולאבד את ישוע. ויען ההגמון ויאמר אליהם, את מי משניהם תרצו שאתיר לכם, ויאמרו, את בר-אבא. ויאמר אליהם פילטוס, ומה אעשה לישוע, הנקרא בשם משיח, ויענו כלם, יצלב. ויאמר ההגמון, ומה עשה רעה, ויצעקו עוד ויאמרו, יצלב. ויהי כראות פילטוס, כי לא יועיל מאומה, וכי רבתה עוד המהומה, ויקח מים, וירחץ את ידיו לעיני העם, ויאמר, נקי אנכי מדם הצדיק הזה, אתם ראו. ויענו כל העם, ויאמרו, דמו עלינו ועל בנינו. אז התיר להם את בר-אבא, ואת ישוע הכה בשוטים, וימסר אותו להצלב" (מתי כ"ז 20-26).

דברי אלוהים רלוונטיים:

10. שפיטת הפרושים את ישוע

(מרקוס ג' 21-22) וכאשר קרוביו שמעו זאת, הם יצאו לתפוס אותו, כי הם אמרו, "הוא יצא מדעתו." והסופרים שירדו מירושלים אמרו, "יש בו בעל זבוב, ובעזרת שר השדים הוא מגרש את השדים."

11. תוכחת ישוע לפרושים

(מתי י"ב 31-32) לכן אני אומר לכם, כל חטא וחילול קודש ייסלח לאדם, אבל חילול רוח הקודש לא ייסלח. כל מי שידבר דברים כנגד בר האנוש, ייסלח לו, וכל מי שידבר כנגד רוח הקודש לא ייסלח לו, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא.

(מתי כ"ג 13-15) אבל אוי לכם, סופרים ופרושים צבועים, מפני שאתם סוגרים את מלכות השמיים בפני בני האדם, מפני שאתם עצמכם לא תבואו בה, ואינכם מתירים לאלה הבאים להיכנס אליה. אוי לכם, סופרים ופרושים צבועים, מפני שאתם טורפים את בתי האלמנות, ומעמידים פנים שאתם מתפללים תפילה ארוכה. לכן גזר דינכם יהיה חמור יותר. אוי לכם, סופרים ופרושים צבועים, כי אתם מקיפים ים ויבשה לגייר אדם אחד, ולאחר שהוא יתגייר, תעשו אותו בן-גיהינום כפליים יותר מכם.

ישנם שני קטעים נפרדים לעיל – בואו נביט קודם בראשון: שפיטת הפרושים את ישוע.

בכתבי הקודש, הערכת הפרושים את ישוע עצמו ואת הדברים שעשה הייתה: "הם אמרו, 'הוא יצא מדעתו'... 'יש בו בעל זבוב, ובעזרת שר השדים הוא מגרש את השדים'" (מתי ג' 21-22). שפיטתם של הסופרים והפרושים את האדון ישוע לא הייתה חזרה מכנית על דברים או דמיון חסר בסיס – זו הייתה מסקנתם לגבי האדון ישוע ממה שהם ראו ושמעו על מעשיו. על אף שהסקתם נעשתה לכאורה בשם הצדק ונראתה לאנשים כמבוססת היטב, היוהרה שבה הם שפטו את האדון ישוע הייתה קשה להכלה אפילו על ידם. האנרגיה המטורפת של שנאתם כלפי האדון ישוע חשפה את שאיפותיהם הפרועות ואת פניהם השטניים, כמו גם את טבעם המרושע של התנגדות לאלוהים. הדברים הללו שהם אמרו בשפיטתם את האדון ישוע הונעו משאיפותיהם הפרועות, מקנאה ומהטבע המכוער והמרושע של עוינותם כלפי אלוהים והאמת. הם לא חקרו את מקור פעולותיו של האדון ישוע ולא את מהות דבריו או מעשיו. במקום זאת, באופן עיוור, חסר סבלנות ומטורף ובזדון מכוון, הם תקפו את מעשיו והטילו בהם דופי. הם עשו זאת עד כדי הטלת דופי ללא אבחנה ברוחו, כלומר ברוח הקודש, רוחו של אלוהים. זו הייתה כוונתם כשהם אמרו, "הוא יצא מדעתו", ו"בעל זבוב ונשיא השדים". כלומר הם אמרו שרוח האל היא בעל זבוב ונשיא השדים. הם הגדירו את העבודה שעשה הבשר שעטתה רוח האל כטירוף. לא רק שהם אמרו דברי כפירה נגד רוח האל וכינו אותה בעל זבוב ונשיא השדים, אלא שגם גינו את עבודתו של אלוהים. הם גינו את האדון ישוע המשיח ואמרו דברי כפירה נגדו. מהות התנגדותם וכפירתם נגד אלוהים הייתה זהה לחלוטין למהות השטן ולהתנגדותו וכפירתו נגד אלוהים. לא רק שהם ייצגו בני אדם מושחתים, הם גם היו התגלמות השטן. הם היו ערוץ לשטן בקרב האנושות, והם היו שותפיו ושליחיו של השטן. מהות כפירתם והשמצתם את האדון ישוע המשיח הייתה מאבקם עם אלוהים על מעמד, התחרותם עם אלוהים ובחינתם הבלתי פוסקת את אלוהים. מהות התנגדותם לאלוהים וגישתם העוינת כלפיו, כמו גם דבריהם ומחשבותיהם, היו חילול קודש מובהק והם הכעיסו את רוח האל. לפיכך, אלוהים קבע שיפוט סביר של מה שהם אמרו ועשו, וקבע שמעשיהם היו חטא כפירה נגד רוח הקודש. החטא הזה היה בלתי נסלח בעולם הזה ובעולם הבא, בדיוק כפי שכתוב בפסוקים הבאים מכתבי הקודש: "חילול רוח הקודש לא ייסלח", "וכל מי שידבר כנגד רוח הקודש לא ייסלח לו, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא."...

...הבחנתם במשהו בשני הפסוקים הללו? יש אנשים שאומרים שהם רואים את כעסו של אלוהים. יש אנשים האומרים שהם רואים את הצד של טבעו של אלוהים שלא סובל את עלבונות האנושות ושאם אנשים עושים דבר כפירה נגד אלוהים, הם לא יזכו למחילתו. חרף העובדה שאנשים רואים ותופסים את כעסו של אלוהים ואת חוסר סובלנותו לעלבונות האנושות בשני הפסוקים הללו, הם עדיין לא מבינים באמת את גישתו. שני הפסוקים האלה מכילים השתמעות של גישתו האמיתית של אלוהים כלפי בני האדם שמחללים את הקודש ומכעיסים אותו. הפסוק הזה בכתבי הקודש מכיל את המשמעות האמיתית של גישתו: "כל מי שידבר כנגד רוח הקודש לא ייסלח לו, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא." כשאנשים אומרים דברי כפירה נגד אלוהים וכשהם מכעיסים אותו, הוא מוציא פסק דין, שהוא תוצאתו הסופית. הדבר מתואר בכתבי הקודש כך: "לכן אני אומר לכם, כל חטא וחילול קודש ייסלח לאדם, אבל חילול רוח הקודש לא ייסלח" (מתי י"ב 31), ו"אבל אוי לכם, סופרים ופרושים צבועים!" (מתי י"ג 13).

מתוך 'עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ג'' ב'המש–ך של הדבר מופיע בבשר'

הפרושים היהודים ניצלו את תורת משה כדי לגנות את ישוע. הם לא שאפו לתאום לישוע באותה תקופה, אלא צייתו בשקדנות לתורה ככתבה וכלשונה עד כדי כך שהם תלו בסופו של דבר את ישוע החף מפשע על הצלב, לאחר שהאשימו אותו באי ציות לחוקי התנ"ך ובכך שהוא אינו המשיח. מה הייתה מהותם? האין זאת שהם לא שאפו להגיע לאמת? הם דקדקו בכל מילה ומילה שבכתבי הקודש, בשעה שלא שמו לב כלל לרצוני ולצעדים ולשיטות של עבודתי. הם לא היו בני אדם שחיפשו את האמת, אלא בני אדם שצייתו בנוקשות למילים שבכתבי הקודש; הם לא היו בני אדם שהאמינו באלוהים, אלא בני אדם שהאמינו בכתבי הקודש. ביסודם, הם היו כלבי השמירה של כתבי הקודש. במטרה להבטיח את האינטרסים של כתבי הקודש, לשמור על כבודם של כתבי הקודש ולהגן על המוניטין של כתבי הקודש, הם הרחיקו לכת עד כדי כך שתלו את ישוע הרחום על הצלב. הם עשו זאת אך ורק למען ההגנה על כתבי הקודש, ולמען השמירה על מעמדה של כל מילה ומילה שבכתבי הקודש בלבבותיהם של בני האדם. זאת הסיבה שהם העדיפו לזנוח את עתידם ואת קורבן החטאת כדי לדון את ישוע, שלא ציית לדוקטרינה של כתבי הקודש, למוות. האם הם לא היו משרתיה של כל מילה ומילה בכתבי הקודש?

מתוך 'עליכם לחפש דרך להגיע להרמוניה עם המשיח' ב'הדבר מופיע בבשר'

וזכרו מה קרה אחרי שהיהודים צלבו את ישוע לפני 2,000 שנה. היהודים הוגלו מארץ ישראל ונמלטו לארצות העולם. רבים מהם נהרגו, והעם היהודי כולו סבל מהרס חסר תקדים. הם צלבו את אלוהים – ביצעו פשע מחריד – והתגרו בטבעו של אלוהים. הם אולצו לשלם על מעשיהם; הם אולצו לשאת בתוצאות מעשיהם. הם גינו את אלוהים ודחו את אלוהים, ולכן לא נותר להם אלא גורל אחד: לשאת בעונשו של אלוהים. זו התוצאה המרה והאסון המר ששליטיהם המיטו על מדינתם ועל עמם.

מתוך 'אלוהים שולט בגורל האנושות כולה' ב'הדבר מופיע בבשר'

האם אתם רוצים לדעת מה היה יסוד התנגדותם של הפרושים לישוע? האם אתם רוצים לדעת מה הייתה מהותם של הפרושים? היו להם דמיונות רבים לגבי המשיח. יתר על כן, הם האמינו רק שהמשיח יבוא, אך לא חיפשו אחר אמת החיים. כך, אפילו כיום, הם עדיין ממתינים למשיח, שכן אין להם כל ידע לגבי דרכי החיים, והם אינם יודעים מהי דרך האמת. כיצד אתם סבורים שיוכלו אנשים כה עקשניים ובורים לזכות בברכת האל? כיצד יוכלו לראות את המשיח? הם התנגדו לישוע משום שהם לא ידעו את מגמת עבודה של רוח הקודש, משום שהם לא ידעו את דרך האמת שהשמיע ישוע ויתר על כן, משום שהם לא הבינו את המשיח. מכיוון שהם מעולם לא ראו את המשיח, ומעולם לא היו בחברתו של המשיח, הם טעו בכך שהיללו את שמו של משיח במחוות ריקות מתוכן ובו בזמן התנגדו למהותו של המשיח בכל יכולתם. הפרושים האלה היו במהותם קשי עורף ויהירים והם לא נשמעו לאמת. עקרון אמונתם באלוהים הוא: לא משנה עד כמה עמוקה ההטפה שלך, לא משנה עד כמה עליונה הסמכות שלך, אינך המשיח אלא אם כן מכנים אותך המשיח. האין ההשקפות האלה נלעגות ומגוחכות?

מתוך 'כשתראו את גופו הרוחני של ישוע, אלוהים יברא מחדש את השמיים והארץ' ב'הדבר מופיע בבשר'

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

2. מה ההשלכות של כך שאדם מאמין באלוהים על סמך ידע תיאולוגי מספרי הקודש?

מה ההשלכות של כך שאדם מאמין באלוהים על סמך ידע תיאולוגי מספרי הקודש

פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:

"באומרו, 'נגש העם הזה בפיו ובשפתיו, כבדוני ולבו רחק ממני ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלמדה" (מתי ט"ו 9-8).

"כי האות תמית, והרוח יחיה" (אל הקוריניתיים ג 6).

דברי אלוהים רלוונטיים:

ככל שבני האדם אומרים מילים ודוקטרינות, כך הם סורחים יותר מאלוהים, כך הם יותר לא מסוגלים להכיר את מהותו של האדם, כך הם יותר ממרים את פיו של אלוהים, וכך הם מתרחקים מדרישותיו של אלוהים.

מתוך 'פירושים לאמירה השש עשרה' ב'הדבר מופיע בבשר'

מדוע רוב בני האדם מקדישים יותר מדי מאמצים לקריאת דברי האל, אך יש לכם רק ידע והם לא מסוגלים לומר שום דבר בנוגע לנתיב האמיתי קדימה? האם אתם חושבים שידע שווה ערך לידיעת האמת? האין זו השקפה מבולבלת? אתם מסוגלים לבטא ידע כחול אשר על שפת הים, אך דבר מכך לא מכיל שום נתיב אמיתי. בכך אתם מוליכים בני אדם שולל, הלא כן? אתם אומרים דברים אך לא עושים מעשים, הלא כן? התנהגות כזו פוגעת בבני האדם! ככל שהתיאוריה יותר מרוממת, כך היא יותר בלתי מציאותית, וכך היא פחות מסוגלת לגרום לבני האדם לראות את המציאות; ככל שהתיאוריה יותר מרוממת, כך היא יותר גורמת לכם להתריס נגד אלוהים ולהתנגד אליו. אל תתייחסו אל התיאוריות הנשגבות ביותר כאל אוצרות יקרי ערך – הן קטלניות וחסרות תועלת! אולי רוב בני האדם מסוגלים לדבר על רוב התיאוריות הנשגבות ביותר, אך התיאוריות האלה לא מכילות דבר מהמציאות, מכיוון שבני האדם האלה לא חוו אותן באופן אישי, ולכן אין בהן שום נתיב של נוהג. בני אדם כאלה לא מסוגלים להעלות את האדם על דרך המלך, והם רק יורידו את בני האדם מדרך הישר. זה פוגע בבני האדם, הלא כן? לכל הפחות, עליכם להיות מסוגלים לפתור את הבעיות הנוכחיות ולאפשר לבני האדם להשיג היווכחות. רק זה נחשב כמסירות, ורק כך תהיו כשירים לעבוד למען אלוהים. אל תאמרו תמיד מילים יומרניות וגחמניות, ואל תכפו דברים על בני האדם ותגרמו להם להישמע לכם ולנהגים הרבים הלא ראויים שלכם. לא תהיה לכך כל השפעה, וזה יוכל רק להגביר את הבלבול של בני האדם. הובלת בני האדם כך תיצור הסדרה רבה, מה שיגרום לבני האדם לתעב אתכם. זה החיסרון של האדם, והוא באמת בלתי נסבל.

מתוך 'התמקדו יותר במציאות' ב'הדבר מופיע בבשר'

בכל יום הם מחפשים את עקבותיי בכתבי הקודש, ומוצאים באקראי פסוקים "מתאימים" שאותם הם קוראים ללא סוף, ושאותם הם מדקלמים ככתבי הקודש. הם אינם יודעים כיצד להיות תואמים לי, אינם יודעים מה המשמעות של להיות עוינים כלפיי, ופשוט, קוראים את כתבי הקודש בצורה עיוורת. הם כופים על האל שבכתבי הקודש להיות אל מעורפל, אל שאותו הם לא ראו מעולם ואף אינם מסוגלים לראות, ומוציאים אותו כדי להתבונן בו בזמנם הפנוי. הם מאמינים בקיומי רק במסגרת כתבי הקודש. בעיניהם אני זהה לכתבי הקודש; ללא כתבי הקודש איני קיים, ובלעדיי אין כתבי קודש. הם אינם שמים לב לקיומי או לפעולותיי, אלא מקדישים תשומת לב קיצונית ומיוחדת לכל מילה ומילה שבכתבי הקודש, ורבים מהם אף מאמינים שאיני צריך לעשות את שברצוני לעשות, אלא אם כתבי הקודש ניבאו זאת. הם מייחסים לכתבי הקודש חשיבות רבה מדי. ניתן לומר שהם רואים חשיבות רבה מדי במילים וביטויים, עד כדי כך שהם עושים שימוש בפסוקים מכתבי הקודש כדי למדוד כל מילה שאני אומר ולגנות אותי. הם אינם שואפים למצוא דרך לתאום לי, אף לא לאמת, אלא רק מנסים להיוותר נאמנים למילים שבכתבי הקודש. הם מאמינים שכל דבר שאינו תואם לכתבי הקודש, ללא יוצא מן הכלל, אינו עבודתי. האם אנשים אלו אינם צאצאיהם הצייתנים של הפרושים? הפרושים היהודים ניצלו את תורת משה כדי לגנות את ישוע. הם לא שאפו לתאום לישוע באותה תקופה, אלא צייתו בשקדנות לתורה ככתבה וכלשונה עד כדי כך שהם תלו בסופו של דבר את ישוע החף מפשע על הצלב, לאחר שהאשימו אותו באי ציות לחוקי התנ"ך ובכך שהוא אינו המשיח. מה הייתה מהותם? האין זאת שהם לא שאפו להגיע לאמת? הם דקדקו בכל מילה ומילה שבכתבי הקודש, בשעה שלא שמו לב כלל לרצוני ולצעדים ולשיטות של עבודתי. הם לא היו בני אדם שחיפשו את האמת, אלא בני אדם שצייתו בנוקשות למילים שבכתבי הקודש; הם לא היו בני אדם שהאמינו באלוהים, אלא בני אדם שהאמינו בכתבי הקודש. ביסודם, הם היו כלבי השמירה של כתבי הקודש. במטרה להבטיח את האינטרסים של כתבי הקודש, לשמור על כבודם של כתבי הקודש ולהגן על המוניטין של כתבי הקודש, הם הרחיקו לכת עד כדי כך שתלו את ישוע הרחום על הצלב. הם עשו זאת אך ורק למען ההגנה על כתבי הקודש, ולמען השמירה על מעמדה של כל מילה ומילה שבכתבי הקודש בלבבותיהם של בני האדם. זאת הסיבה שהם העדיפו לזנוח את עתידם ואת קורבן החטאת כדי לדון את ישוע, שלא ציית לדוקטרינה של כתבי הקודש, למוות. האם הם לא היו משרתיה של כל מילה ומילה בכתבי הקודש?

ומה באשר לבני האדם היום? המשיח בא כדי לשחרר את האמת, אך הם מעדיפים לגרשו מקרב בני האדם כדי לקבל רשות כניסה לגן העדן ולזכות בחסד. הם מעדיפים להכחיש לחלוטין את בוא האמת כדי להבטיח את האינטרסים של כתבי הקודש, ומעדיפים לשוב ולתלות את המשיח, השב כבשר ודם, על הצלב כדי להבטיח את קיומם הנצחי של כתבי הקודש. ...האדם מחפש להיות נאמן למילים, לכתבי הקודש, אך אין ולו אדם אחד שבא ומופיע בפניי כדי לחפש אחר האמת ולנהוג לפיה. האדם נושא את עיניו אלי לשמיים, ומתייחס בצורה יוצאת דופן לקיומי בשמיים, אך לאיש לא אכפת ממני כבשר ודם, כי אני החי בקרב בני האדם הינו חסר כל חשיבות. אלו שרק רוצים להיות נאמנים למילים שבכתבי הקודש, ושמחפשים לתאום לאל המעורפל שלהם, הם מראה עלוב בעיניי. הסיבה לכך היא שהם סוגדים למילים מתות ולאל המסוגל להעניק להם אוצרות מופלגים. הם סוגדים לאל הנותן עצמו לחסדיו של האדם ושאינו קיים. אם כך, מה יכולים אנשים אלו לקבל ממני? האדם פשוט נחות מדי למילים. אלו המתנגדים לי, התובעים ממני דרישות ללא גבול, אלו שאין בהם אהבה לאמת, המתמרדים נגדי – כיצד הם יוכלו לתאום לי?

מתוך 'עליכם לחפש דרך להגיע להרמוניה עם המשיח' ב'הדבר מופיע בבשר'

אלו הדואגים רק למילים שבכתבי הקודש ואשר אדישים לאמת או לחיפוש אחר עקבותיי – הם המתנגדים לי, וזאת מפני שהם מגבילים אותי לפי כתבי הקודש ומחייבים אותי אליהם, ולפיכך כופרים בי באופן קיצוני. כיצד יכולים אנשים כאלה לבוא בפניי? הם אינם שמים לב למעשיי, לרצוני או לאמת, אלא מדקדקים בדבקות במילים, מילים שהורגות. כיצד יכולים אנשים כאלה לתאום לי?

מתוך 'עליכם לחפש דרך להגיע להרמוניה עם המשיח' ב'הדבר מופיע בבשר'

דעו לכם שמילות הספרים לא נחשבות לחיים, התיעוד ההיסטורי לא יכול לזכות לתואר של אמת, והדוקטרינות של העבר לא יכולות לשמש כתיאור דברי אלוהים הנוכחיים. רק מה שאלוהים מבטא כשהוא יורד ארצה וחי בקרב בני האדם הוא האמת, החיים, רצון אלוהים, ואופן עבודתו בפועל. אם אתם מחילים את תיעודי דברי אלוהים במהלך עידני העבר על ימינו אנו, אתם ארכיאולוגים, והדרך הטובה ביותר לתאר אתכם היא כמומחים למורשת היסטורית. זאת מפני שאתם מאמינים תמיד בשרידי העבודה שאלוהים עשה בזמנים עברו, מאמינים רק בצל שהותיר אלוהים מהעידן שבו הוא עבד בקרב בני האדם בעבר ומאמינים רק בדרך שאלוהים הראה למאמיניו בימים עברו. אתם לא מאמינים בכיוון שאליו מתקדמת עבודתו של אלוהים היום, ואתם לא מאמינים בהופעתו המכובדת של אלוהים כיום, ואתם לא מאמינים בדרך האמת שאלוהים מבטא כיום. על כן אתם ללא ספק חולמים בהקיץ המנותקים לגמרי מהמציאות. אם כעת אתם עדיין דבקים במילים שלא מסוגלות להעניק חיים לאדם, אתם ענף יבש חסר תקנה[ג], מפני שאתם שמרנים מדי, עקשנים מדי, ואטומים מדי להיגיון!

...

...בני אדם שנהלים ומכתבים מכתיבים את מעשיהם ואשר כבולים להיסטוריה לעולם לא יוכלו לזכות בחיים ולעולם לא יוכלו לזכות בדרך החיים הנצחית. זאת משום שיש להם רק מים עכורים שעמדו במשך אלפי שנים, במקום מי החיים הזורמים מכס המלכות. בני האדם שלא יזכו במי החיים יישארו לנצח גוויות, צעצועים בידי השטן ובני גיהינום. אם כן כיצד הם יכולים לראות את אלוהים? אם אתם מנסים רק להיאחז בעבר, להותיר את הדברים כפי שהם על ידי עמידה במקום, ואתם לא מנסים לשנות את המצב הקיים ולהשליך מעליכם את ההיסטוריה, האם לא תהיו תמיד נגד אלוהים? שלבי עבודתו של אלוהים הם רחבי היקף ורבי עוצמה, כמו גלים נשברים ורעמים רועשים, אך אתם יושבים ומחכים להרס מבלי לפעול, נצמדים לטיפשותכם ונמנעים ממעשה. כיצד תוכלו להיחשב כך למי שהולכים בעקבותיו של השה? כיצד אתם יכולים להצדיק את האל שבו אתם נאחזים כאל שהוא תמיד חדש ולעולם לא ישן? וכיצד יכולות מילות ספריכם המצהיבים להעביר אתכם לעידן חדש? כיצד הן יכולות להוביל אתכם לחיפוש אחר שלבי עבודתו של אלוהים? וכיצד הם יכולים להעלות אתכם לשמיים? הדברים שאתם אוחזים בידיכם הם המכתבים שיכולים לספק רק נחמה זמנית, ולא את האמיתות המסוגלות להעניק חיים. כתבי הקודש שאתם קוראים בהם יכולים רק להעשיר את שפתכם – הם לא דברי חוכמה שיכולים לסייע לכם להכיר את חיי האדם, ועל אחת כמה וכמה שהם לא הדרכים שיכולות להוביל אתכם לשלמות. האם הסתירה הזו לא גורמת לכם להרהר? האם היא לא מאפשרת לכם להבין את התעלומות הטמונות בה?

מתוך 'רק המשיח של אחרית הימים יכול להראות לאדם את דרך חיי הנצח' ב'הדבר מופיע בבשר'

הערות שוליים:

ג. ענף יבש: ביטוי סיני, שפירושו "מקרה אבוד."

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

שיר קודש | 'רצונו היחידי של אלוהים הוא שהאדם יקשיב ויציית'

דרך החיים | 'רצונו היחידי של אלוהים הוא שהאדם יקשיב ויציית'
I
מאז שאלוהים ברא את העולם לפני שנים רבות,
הוא עשה עבודה רבה מאוד על פני האדמה,
הוא סבל את הנורא מכל מדחיית האנושות
וחווה השמצות פעמים רבות.
אף אחד לא קיבל בברכה את הגעת אלוהים על פני האדמה.
כולם דחו אותו מעליהם בהתעלמות.
הוא סבל אלפי שנים של מצוקה.
ההתנהגות של בני האדם שברה כבר מזמן את ליבו.
הוא כבר לא שם לב למרד בני האדם,
אלא מתכנן לשנות ולטהר אותם במקום זאת.
רצונו היחידי של אלוהים הוא שהאדם יקשיב ויציית,
שיחוש בושה לפני בשרו ולא יתנגד.
כל מה שהוא מבקש למען כולם, למען כל האנשים היום,
זה פשוט להאמין בקיומו.

II
אלוהים כבשר ודם סבל מספיק לעג,
הוא חווה הרחקה וצליבה.
הוא סבל את הנורא ביותר של עולם האדם.
האב שבשמיים לא יכול היה לשאת במה שחזה.
הוא זרק את ראשו לאחור ועצם את עיניו,
הוא חיכה לשובו של בנו האהוב.
רצונו היחידי של אלוהים הוא שהאדם יקשיב ויציית,
שיחוש בושה לפני בשרו ולא יתנגד.
כל מה שהוא מבקש למען כולם, למען כל האנשים היום,
זה פשוט להאמין בקיומו.

III
אלוהים הפסיק לבקש יותר מהאדם מזמן.
המחיר ששילם כבר גבוה מדי,
ועדיין האדם ממשיך להתנהג כהרגלו.
מעבודתו של אלוהים הם מעלימים עין.
רצונו היחידי של אלוהים הוא שהאדם יקשיב ויציית,
שיחוש בושה לפני בשרו ולא יתנגד.
כל מה שהוא מבקש למען כולם, למען כל האנשים היום,
זה פשוט להאמין בקיומו.
זה פשוט להאמין בקיומו.

מתוך 'הדבר מופיע בבשר'
 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

דבר אלוהים | 'רגשותיו הכנים של הבורא כלפי האנושות' (דקלום על במה)

דבר אלוהים | 'רגשותיו הכנים של הבורא כלפי האנושות' (דקלום על במה) האל הכול יכול אומר, "ידיו חמות וחזקות, צעדיו קלים, קולו שקט ומלא חן, צורתו חולפת ומשתנה, מקיפה את האנושות כולה, הופעתו יפהפייה ועדינה. הוא מעולם לא עזב ולא נעלם. מעלות השחר ועד שקיעת החמה, הוא בן לווייתה המתמיד של האנושות. דאגתו המסורה וחיבתו המיוחדת לאנושות, וכן דאגתו ואהבתו האמיתית לאדם, הופגנו חלק אחר חלק, כאשר הושיע את העיר נינוה. בפרט, חילופי הדברים בין יהוה אלוהים ליונה חשפו את חמלתו של הבורא כלפי האנושות שהוא עצמו ברא. דרך מילים אלה, תוכלו לזכות בהבנה טובה יותר על רגשותיו הכנים של אלוהים כלפי האנושות..." "רק לבורא יש חמלה לאנושות הזו. רק הבורא מגלה חיבה ורכות לאנושות הזו. רק לבורא יש חיבה אמיתית, שאינה ניתנת להפרה, כלפי האנושות הזו. בדומה לכך, רק הבורא יכול להעניק רחמים לאנושות הזו ולהוקיר את כול בריאתו. לבו צוהל ודואב בקרבו על כול אחד ממעשי האדם: הוא כועס, מצטער ונעצב על הרוע והשחיתות של האדם; הוא מרוצה, שמח, סלחני וצוהל על חרטה ואמונה מצד האדם. כול אחד ואחד ממחשבותיו ורעיונותיו קיים למען האנושות וסובב סביבה. מה שיש לו ומה שהינו, באים לידי ביטוי במלואם למען האנושות. רגשותיו שזורים בכללותם בקיומה של האנושות. למען האנושות, הוא נע וממהר לכול עבר, הוא מוסר בשתיקה כול חלק מחייו, הוא מקדיש כול דקה וכול שניה מחייו... הוא לא ידע מעולם לחוס על חייו שלו, אך תמיד חס על האנושות שהוא עצמו ברא והוקיר אותה... הוא נותן לאנושות הזו את כול אשר לו... הוא מעניק את רחמיו וסובלנותו ללא תנאי וללא ציפייה לפיצוי. הוא עושה זאת רק כדי שהאנושות תוכל להמשיך לשרוד לנגד עיניו, ולקבל את החיים המוענקים על ידו. הוא עושה זאת רק כדי שהאנושות תוכל להישמע לו באחד הימים ולהכיר בכך שהוא האחד שמזין את קיומה של האנושות ומקיים את חיי הבריאה כולה."

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
12345
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הדרך למלכות השמיים אלא אם צויין אחרת