00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"המלצות" נמצאו 4 פוסטים

ספרות זולה, פורטל ספרות חדש

והיום, בפינת הראיונות האהובה, הדס המרוב חושף בפנינו את המיזם הספרותי החדש שלו, "ספרות זולה"  . מוזמנים לקרא, להעיר, להאיר, לשתף וכמובן להכנס לאתר, להרשם ולהתחיל לפעול.   הבמה של הדס : ונתחיל בכמה מילים על עצמך- על עצמי? מממ..גדלתי ריאלי לחלוטין וכל ההתפתחות ההומנית שלי הייתה מאוחרת. אוטודידקט ומרדן. מנסה כמעט תמיד ללכת בשונה מהזרם ולחולל שינויים לטובה. ש' : מהו אתר "ספרות זולה"? ת' : ספרות זולה הוא אתר שמרכז את כל המידע על כל הספרים. החל מהשוואת מחירים, ביקורות, המלצות, פרקים וכלה בביוגרפיות של סופרים.  מעבר לכך ספרות זולה היא התחלה של רשת חברתית לספרות בה מתנהלת שיחה         במעגלים החברתיים. (המלצות, אכזבות הסתקרנויות, דיונים)   ש' : מי קהל היעד? ת' : קודם כל אנחנו הקוראים. כל מי שרוצה לשתף בדעתו על ספרים וסופרים וכל מי שרוצה לקרוא מה דעתם של החברים שלו. השותפים העסקיים הפוטנציאלים שלנו הם כל מי שרוצה לעזור לנו להציל את הספרות בארץ. מו"לים עצמאים (גם אם זה סופר שהוציא ספר), הוצאות, חנויות ספרים, בלוגרים, אתרי תוכן על ספרים, כל מי שרוצה לתרום כפי יכולתו להצלת המצב.   ש' : מה מייחד אותו ביחס לאתרים אחרים. ת' : ספרות זולה מציגה המון מידע שמצוי מחוץ לספרות זולה, כלומר באתרים אחרים. בכך היא מחברת את כולם במקום אחד והופכת להיות פורטל אמיתי. אתרים אחרים מראים רק את המידע שהוזן אליהם. למשל: חנות אחת לא תראה מחירים של חנות אחרת. אתר מסוים לא יראה את הביקורות שנכתבו בבלוגים אחרים או בעיתונים. וכך הלאה. ספרות זולה על כן היא מטריה שיושבת מעל ומחברת את כולם.   ש' : מהו האופק העסקי אותו אתה צופה לגורמים השונים הנוטלים חלק פעיל באתר- אתה, קוראים, כותבים. כלומר- למה כדאי להצטרף למיזם? ת' : יותר ויותר גולשים מגיעים לאתר. אני מקווה ומעריך שבעוד לא הרבה זמן הסיסמא 'אם אתה לא שם אתה לא קיים' תהיה נכונה עבורנו. מי שיופיע בספרות זולה יהיה נגיש לגולשים אחרים ומי שלא, יתקשה מאד. אישית עבורי זה מקום נפלא לממש את היצירתיות שלי ולהביא לקוראים והכותבים בארץ חידושים. התחלנו יחסית בקטן אבל מתכוונים להביא חידושים ממש מרחיקי לכת.
לדף הרשומה

ראיון עם נורית וייסמן הלוא היא "נוריתה" מאתר הספרים

הדרך הטובה ביותר שאני מכירה להפצת אווירת החג היא בפרסום ראיון בבלוג. אדם המוכן לפרוש בפני הקוראים את הגיגיו ובחירותיו, בכנות ואומץ, לא במטרה יח"צנית ולשם קידום מוצר כלשהו אלא כדי למצוא גשר, דרך נוספת לתקשר עם קהל פוטנציאלי, הוא בעיניי נכס אמיתי. בכל ראיון כזה אני רואה מתנה של המרואיין אליי וממני- אליכם. מקווה שאתם נהנים ממנה לפחות כמו שאני נהנית לתת אותה... והפעם מתארחת אצלי לתה ועוגה( אני בגמילה מקפה וגלוטן, אל תשאלו) נורית וייסמן הלוא היא נוריתה מאתר הספרים- "מבט אל ספרים וספרות בגובה העיניים", האתר לכל קורא באשר הוא   http://www.nuritha.co.il/        שלום רב נורית וברוכה הבאה לבלוג "בין הפסקאות- ספרים ועוד".  אני מציעה שנתחיל עם מספר פרטים אישיים על האשה שמאחורי האתר: נולדתי בטשלבינק, הרי אורל. זה המקום שבו, לפני מספר חודשים, נפל  מטאור (אז אני כבר סלב). גרה בערד כ 36 שנה. יש לי תואר ראשון במתמטיקה ומחשבים, תואר שני בניהול כלכלי, תואר ראשון במשפטים. אני מנתחת מערכות מידע ועורכת דין. כרגע אני עובדת בתור עורכת דין. לפני כחצי שנה קיבלתי את פרס "קסת הזהב" מאיגוד הסופרים הישראלים, עבור תרומתי לספרות עברית. ש` : מתי ידעת שאת "תולעת ספרים"?האם גדלת בבית קורא? ת` : הייתי תולעת ספרים, בערך מרגע שלמדתי לקרוא. אמי אוהבת לקרוא, אך המצב הכלכלי בבית לא איפשר לה את זה. ש` : מה מהווים הספרים בשבילך? מה השגעון הזה של הקריאה, כמה כבר אפשר לקרא? ת` : ספרים בשבילי – הם ממש חברים. כמה אפשר לקרוא? הרבה. אף פעם לא מספיק. ש` : מתי עלה בך הרעיון להקים אתר לסקירת ספרים? ספרי קצת על הגילגולים של הרעיון. ת` : בהתחלה היה בלוג ספרים בתפוז. שיכנעו אותי לכתוב סקירות ולפרסם. אחרי שקצת גדלתי (נדמה לי כשנה וחצי) , עברתי לגלובל-רפורט. התארחתי אצלם. הייתי שם כ 4 שנים. האתר "גדל לבד". בשלב  מסוים האתר (וכל גלובל רפורט) קרס. אז החלטתי לצאת לעצמאות. ש` : למה הצורך למצוא עוד משוגעים לדבר? האם כל חובבי הקריאה בעלי מכנה משותף נוסף מעבר לאהבת הספר? ת` : אני חושבת שתמיד יש רצון להתאגד עם אנשים ש"דומים לך" אם אלו אנשים שקוראים, או רוכבים על אופניים או משחקים שחמט. לדעת שיש עוד משוגעים כמוני, ושאני לא לבד, ובין כל המשוגעים אני בעצם נורמלית. אחד
לדף הרשומה

עיר מקלט/ליעד שהם

28/02/2013
כנרת, זמורה-ביתן, דביר 348 עמודים 2013 דמויות כמו מיכל פלג האידאליסטית ופקד ענת נחמיאס, דמויות עגולות, עמוקות, סוחפות, מעוררות מחשבה, לא פוגשים כל יום. ליעד שהם הצליח ליצור דמויות שממש קופצות מהדף, אנרגטיות, בעלות מישנה סדורה, עצמאיות בשטח, משלמות את מלוא המחיר על היותן מה שאוהבים לקרא אצלנו- "דעתניות".אבל לא רק הן- הספר מביא תמונת מצב כה אותנטית שתתקשו לעכל את מידת הבדיון, את החירות הספרותית שלקח לעצמו הסופר כדי להרכיב סיפור, סיפור על מציאות איומה, כזאת שרבים היו מעדיפים לטאטא מתחת לשטיח או אל תעלת הניקוז הקרובה, כי אם זה רחוק מחלון הסלון הפרטי של כל אחד מאתנו, יש סיכוי טוב שזה לא קיים. אבל כבר תיראו, אחרי שתסיימו את קריאת הספר לא תוכלו לחשוב על בעיית הפליטים, על צרת השוהים הלא חוקים, על כאבם של מבקשי המקלט, באופן דומה. סודנים, אריתראים, אתיופיים, רחוקים כל-כך מהבית. נושאים על גבם סיפורי זוועה, ניצול, אלימות, סכנת מוות. עוני, השפלה. אנשים נטולי אזרחות, נטולי זכויות, מוחלשים, פיסית ונפשית. ובתוכם גם פשע ורוע, ומי יקדיש רגע להבדיל, להבחין, ליצור תשתית, מדיניות, לעזור למי שניתן ולטפל במי שצריך, מי בחמלה ומי על-פי חוק. שלא לדבר על ארגוני פשיעה שמזהים בכשרון גדול כל חולשה אנושית ומנצלים אותה לרווחתם.  אל תוך השיגרה המסוייטת הזאת של העובדים בעמותת הסיוע ובמקלט לנשים, אליו מגיעות נשים שעברו אונס שיטתי ואף נמכרו לזנות, נופל הרצח של של מיכל פלג, מתנדבת מסורה, כמו אבן במי בריכה עומדים ואיש לא יכול להשאר אדיש אל נוכח הגלים הסוערים שהוא מעורר.בעיקר שהיא לא היתה אדם פשוט, מיכל, מסוג האנשים שאפילו המשפחה שמרה ממנה מרחק. אדם תובעני, לא מתפשר, לא מכופף פינות.אבל המים העכורים כבר זורמים בחוצות, ואי-אפשר עוד להתעלם. הספר שומר על מתח ועניין עד סופו, במיקצב של פרקים קצרים מאד שמונעים את הסיכוי להניח אותו מהיד לפני סיום. מומלץ!   *וסבתא שלי היתה אומרת- יהודים חייבים לרחם ולעזור, תמיד.אחרת אף-אחד לא ירחם.
לדף הרשומה

היעלמויות/ ג`ודי פיקו

2005 הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, דביר מאנגלית: הילית בר 444 עמודים 2012   ספרים הם לפעמים סיפור, לפעמים חומר למחשבה, לפעמים דרך נפלאה להעביר זמן פנוי ולפעמים הם מעלים נושאים שונים על סדר היום הציבורי, המשפחתי, הזוגי, האישי. לפעמים ספר יכול לעורר פולמוס שלם, דיון סוער שגולש בעקבותיו אל קבוצות קוראים שונות ומשם קצרה הדרך אל דעת קהל ואפשרות לשינוי. ולפעמים הוא רק נותן דחיפה קטנה, מעורר מודעות, מעורר עניין, מוודא שיש מי שמקשיב, יש מי שזוכר. בספריה של ג`ודי פיקו יש התייחסות לנושאים כאלה, שנויים במחלוקת או מהסוג שלא ממש מדברים עליהם וזה, מעבר להתייחסות לסגנון כתיבתה, יאמר לזכותה. האם החלומות של דיליה הופקינס הם אכן חלומות או יש בהם מעבר? האם עץ הלימון אכן נותן פריו בחצר בית כלשהו או שהוא מסמל את געגועיה אל אמה שניפטרה בילדותה? והרי אין סיכוי שעץ לימון יצליח להכות שורש בניו המפשייר, מקום מושבה מאז ומתמיד, כפי שמזכיר לה אביה בכל פעם שהיא משתפת אותו בתחושותיה, תחושה שמשהו חסר, איזה חלק בפאזל חייה. תחושה שמלווה אותה מאז ומתמיד אך עכשיו, שהיא אם לילדה קטנה ועומדת להנשא לבחיר לבה היא מעוררת בה חוסר שקט מטריד. אולי זה הלחץ שלפני הנישואין, למרות שאריק הבטיח לה שהוא נקי ולא שותה יותר. אולי איזה היסוס לא מודע אל מול האפשרות שתאבד את ידידותו של פיץ. הרי מאז ומתמיד היו שלישיה בלתי ניפרדת, משהו שאפילו ההתבגרות והחיים עצמם לא הצליחו לפרק. אבל אז מגיעים השוטרים וכל עולמה של דיליה הופקינס מתהפך עליה. האמת נחשפת בתנועה חדה אחת, מערערת את כל מה שידעה על אביה, על עצמה, על עולמה הבטוח. ופתאם החלום הוא זיכרון והמציאות היא תעתוע. לא ארחיב כאן על התגליות המתגלות בפניה כדי לשמר מעט מטעם הגילוי של הקורא עצמו. החיים הם שינוי, הסתגלות, יכולת להתגמש, לתת ולקבל הזדמנות שנייה. אוסיף רק שהספר מעלה שאלות רבות שנבחנות בבית המשפט. מר הופקינס מוצא את עצמו כלוא ותיאורי הכלא ריאליסטיים להפליא, מעוררי צמרמורת ותהיה לגבי יעילות הענישה, מאירים בזרקור אוכלוסייה שלמה שהמציאות שלה מושרשת בתאי מעצר ובידוד, אוכלוסיה שאינה נרתעת מדבר ובית הסוהר מהווה מבחינתה מקום פעילות פלילי בדיוק כמו החוץ. אולי הגיע הזמן לשינוי גם בתחום זה. הספר קריא וזורם, מעניין מאד, מלהטט בין אינטרקציות מקבילות- הוריות,
לדף הרשומה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ספרותי1 אלא אם צויין אחרת