00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"שופר" נמצאו 4 פוסטים

קיבוץ גלויות

משולי המדבר שבארץ מצרים, מאחווים מוריקים של נחל וגבים, אל ארץ הצבי רחבת הידיים, אל ארץ אבותם הם שבים.   בני שבטים אבודים מאמצים שעליים, מזרזים ילדיהם שאיתם, ממזרח הם יבואו, מעבר ארץ נהריים, וטללים מזהירים אדרתם.   שחורי הזקן בקול מסלסלים, רגלם קלה בחושם, מדרום הם יבואו, מחולות ודקלים, והשמש עטרה לראשם.   בספינות עמוסות מנמלים שוקקים, חוצים גלים בלב נפעם, ממערב הם יבואו, מאיי הים הרחוקים, והשקיעה תזהיב מסעם.   במשעולים מתפתלים את טפם נוהגים, פרוות הם עוטים לעורם, מצפון הם יגיעו, מחורף ושלגים, והרוח תלטף את שערם.   בראשי החומות רנו כל צופייך, קומי, התנערי מעפר! על חמור הוא יבוא כאחד אביונייך, ולפניו המבשר בשופר...
לדף הרשומה

שמחת זקנתי

לקראת יום השנה לפטירת סבתו, פתח גרישה גמ"ח לעילוי נשמתה. עומד על כתפיו של הפריץ, דפק גרישה מסמרים בגרזינו של הפרוע וקצץ לעצמו את אצבעותיו. לאחר מספר דקות של כאב גדול ועמל מפרך, עמד על תילו לתפארה השלט הנושא את שם הגמ"ח. עיקר הפעילות של גמ"ח "שמחת זקנתי" הוא בהפעלת מתנדבים היוצאים ובאים בבתי אבות ובבתיהם של קשישים וגלמודים. לאור נסיונו העשיר של גרישה עם שרגא השמן, הנחה גרישה את מתנדביו כיצד היא הדרך הטובה ביותר לשמח את לב הישישים ולבדוק מה חסר להם בלי לפגוע ברגשותיהם. בעצה אחת עם מרא דאתרא, ארגן גרישה פעילות לקשישי השכונה לרגל חודש אלול. בראשות מרא דאתרא יצאה קבוצה גדולה לצוד איילים ביער ולעשות מקרניהם שופרות לראש השנה. מרא דאתרא הסתמך על הפסוק שאומר: כאייל תהרוג על אפיקי מים... ר` זרח התרח ששמע על המתרחש, נזעק ובא מן העיר צקלג על מנת למחות בידו של מרא דאתרא. אל מול מרא דאתרא הדשן, ניצב ר` זרח התרח הצנום והצמוק, זקנו השופע מתנופף והוא נראה כמטאטא הפוך ששערותיו מתבדרות ברוח. "אתה רוצה להרוג את הזקנים האלה?" צווח ר` זרח התרח בקולו הדק, "אתה לא יודע שבגילם זו פעילות מסוכנת לרוץ ביער ולנסות לתפוס איילים?" כך רתח וגעש ר` זרח התרח אל מולו של מרא דאתרא. מפאת חודש אלול, שינה מרא דאתרא ממנהגו ונשאר רגוע. חיוך של מאור פנים פער פתח לא ברור במקום מסויים איפשהו בין זקנו לשפמו של מרא דאתרא ובנחת הסביר לר` זרח: שלוחי מצווה אינם ניזוקים. בוא איתנו ידיד, וראה שאף אתה יכול! ר` זרח נדהם מתשובתו הרגועה של מרא דאתרא, ומשהבין כי חודש אלול הוא שהשפיע, נזכר בכלימה בכעסו שלפני רגע. אז נשבר לבו בקרבו עד שבא גרישה ותיקן את זה במסמרים ועם הגרזן של הפרוע. לאחר שתוקן ומוסמר לבו השבור של ר` זרח התרח, אזר הוא את מתניו ויצא בריצה קלה עם מרא דאתרא. אחריהם זינקו בדיצה שאר זקני השכונה כשהם מציצים בפראות לכל הכיוונים על מנת למצוא את האיילים. לאחר שעה קלה של ריצה, נעצר מרא דאתרא בקרחת יער קטנה. במרכזה הציב דמות אייל מעץ שיצר כשהיה בגילופין, ונסוג לאחור להסתתר בין העצים. מסתבר שאף האיילים האמיתיים היו בגילופין, שכן הם באו בסקרנות לבחון מקרוב את האייל המגולף של מרא דאתרא. שום דבר אחר לא יכול להסביר את הטפשות שבשלה התקבץ עדר איילים שלם מול חתיכת עץ בקרחת יער. אז נשא מרא דאתרא את ידו ושרגא הזקן תקע בשופר
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

שובו של הפריץ

ויהי בימים הרבים ההם וישב הפריץ מעסקיו אשר ביריד הגדול בלייפציג. לגודל תדהמתו ורוגזו התברר לו שבהעדרו קם גרישה ונסע על דעת עצמו. ולזאת לא הסכין הפריץ, אשר ילד שעשועיו יתחמק מתחת ידו הרשעה והזידונית. לפיכך ארז הפריץ את עמלק הנביא במזוודתו ועשיו אבינו השתלשל מכיס מכנסיו ונסע לשדה התעופה. ובשדה התעופה המולה רבה. פועלים ואנשי תחזוקה עמלים לתקן את הנזקים שנגרמו בעטיו של גרישה ביש גדא. והפריץ עומד ומשתומם ושבע נחת. אז ראתה אותו הדיילת וקראה את מחשבתו הזדונית בפניו המרושעות ובשפמו המסתלסל. אז .
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

אלול

תקיעה שברים תרועה תקיעה, שופר מייבב מאצל בתי כנסיות, מעורר, מבקש בין לבבות וכליות, מה לך נרדם? זה צו השעה!   אלול! נחרדים הלבבות לפשפש במעשים, מבקשים לעלות, להתקרב, להעפיל למרומים, להטהר, להשתפר, להיות זכים ותמים, להיות ראויים אליו שבו אנו חוסים.   קול החזן בסליחות מתדפק על לב אטום, נעימות עתיקות מרעידות נימים חבויים, מפציר השופר רחצו, היו נקיים, מטפטף בחרכי הלב החתום.   בחרדת קודש בדממה ללא חילול, למרום עולה תחינה זכה לתשובה, דמעה נושרת בלאט על לחי רטובה, נמס הלב מקול הקורא לו: .
לדף הרשומה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל מאסטר יוסי אלא אם צויין אחרת