00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"קרב" נמצאו 4 פוסטים

מזימות וקרבות בלב היער

הג'יפ קיפץ מצד לצד כשגעצל נהג אותו ביד איתנה בשביל הג'ונגל. ענפים שרטו את הדפנות והכו בחלונות בזעם למחות על הפלישה לשטח בו בדרך כלל הולכים רגלי או נוסעים על אופנועים. געצל נפנף בידו בבוז ופגע באפו של בעריש שניסה לנמנם למרות הטלטולים. "הוא  חושב שזה חלק מהטלטולים" לחש זונדל החלמאי באושר אל אוזנו של גרישה . עודו מדבר וגעציל נהג בבטחה את הג'יפ לתוך שלולית ענקית ועמוקה של רפש. "קדחת!" נהם געצל כשלחץ על הדוושה והגלגלים התחפרו, "כולם לצאת החוצה ולדחוף!" -"אתה לא מצפה  שאקפוץ .
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

שובו של הפריץ

ויהי בימים הרבים ההם וישב הפריץ מעסקיו אשר ביריד הגדול בלייפציג. לגודל תדהמתו ורוגזו התברר לו שבהעדרו קם גרישה ונסע על דעת עצמו. ולזאת לא הסכין הפריץ, אשר ילד שעשועיו יתחמק מתחת ידו הרשעה והזידונית. לפיכך ארז הפריץ את עמלק הנביא במזוודתו ועשיו אבינו השתלשל מכיס מכנסיו ונסע לשדה התעופה. ובשדה התעופה המולה רבה. פועלים ואנשי תחזוקה עמלים לתקן את הנזקים שנגרמו בעטיו של גרישה ביש גדא. והפריץ עומד ומשתומם ושבע נחת. אז ראתה אותו הדיילת וקראה את מחשבתו הזדונית בפניו המרושעות ובשפמו המסתלסל. אז .
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

שרלוק הולמס נותן בראש

לילה נסך מרוגעו על הכל, חושך שרר ברחובות שכונתינו. ורק שרלוק הולמס פסע בפוזה הקבועה שלו ברחובות השכונה. בולש אחר רמזים.   מעיל אפרורי, סוודר צהוב, עיניים ים קודר. צווארון מעילו משוך כלפי מעלה, כובע בעל תיתורה לראשו ומשקפי שמש מורכבים על חוטמו. שפוף היה בהלכו, שפוף כל כך עד שראשו היה בגובה מותניו, בידו זכוכית מגדלת והוא סורק את המדרכה. כה הלך שרלוק, הלוך וסרוק, עד כי נתקל בעמוד חשמל..   "איה" זעק שרלוק בכאב ובזעם והתיישר על עומדו. הוא הביט סביב ופיו נפער בתדהמה.. לסתו התחתונה צנחה מטה .
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

הקרבה

מחגווי הסלע נקטפת רקפת, עלים ורודים כמשים בלאט, מנגינה גוועת ברוח שוצפת, בדמדומי ערביים השמש שוקעת. לפני גופך זנקתי ביום מלחמה, את כדורי המוות ספגתי בשבילך, ובשוך הקרב עת תמה המהומה, היה לי המוות והחיים הם שלך. אחי אל נא תזכור חימה שפוכה, מנע מחשבות טינה ביום מותי, כי בנשימתי האחרונה נתתי לך, את לבי החם על מצע נשמתי...
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל מאסטר יוסי אלא אם צויין אחרת