00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"חורבן" נמצאו 4 פוסטים

עיר עולם

עלובה, אז תחת תומר, ישבה, עת תש החומר, מבכה שיבה ובלות, וחורבן של עיר עולם, בדמעה, בקצה העין, עוד תוהה, כשכורת יין, היא חולמת, לא מנוחמת, על עמה הנעלם. נשגבו, עבים בשחק, הבהבו, כוכבי עת דחק, ולמטה מול הכותל, נר נוטף על העפר. עטופי, טלית של משי, אפופי, זקנה ותשי, מתפללים, מייחלים, לשמוע קול שופר.   מדפדפים, דפים בלוח, כך עפים, ימים ברוח, וילדים לבושי הדר משחקים בימי מועד, יום יבוא, אל עיר נחרבת, בשובו, כאש שלהבת, אז יבנה, עם מעונה, לבניין עולם ועד...
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

הכותל המערבי

נדבך על נדבך עתיק וסדוק, מתנשא מעלי הקיר הישן, דורות נושאים תפילה בלהט אדוק, הכותל מאזין, שותק, ביישן.   לב רגש רוטט, דמעות של אש, האבן כמו פועמת בתשובה, שפוך כמים לבך, ערוג, בקש, אי מי מצפה, יש אוזן קשובה.   צפונות כמיהת שנות אלפיים, חבויות בגבעולי האזוב הזקן, נפש נכספה, כלו עיניים, אל מקום בו הקל שכינתו שיכן.   פה ממתינה נשמת האומה, לכאן ערגתי בימי עוניי, אז נשאתי שבועת חורמה, אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני!
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

להבנות מן החורבן

עלים שכמשו נישאו ברוח, אך תחתם הנץ פרי קטן, וזרע רקוב של עץ אשוח, נבט וצמח תמיר ואיתן.   המתוך העוולה יקום מעט צדק, הבתהום נשייה יזכר שם עולם, האם קיר מעורער עתיר חור וסדק, יהווה יסוד לארמון מושלם.   עין דומעת ואין קץ לצער, כאב חותך כחודו של תער, התקום מחורבן כגבר ולא נער, התפרה רקבון להצמיח יער.   נבל כי ימות לא ישוב לסורו, אך גם פעוט שגווע מי ישיב מקברו, נר שכלה לא עוד יתן אורו, היצא מתוק מעז, היהפוך עורו? 
לדף הרשומה

ט באב

מבין חורבותיה עינה עוקבת, אחר בניה שאותם היא אוהבת, מובלים כצאן אל ארץ אויבת, ללא אוכל ומים בשמש צורבת.   מי זו אל מול החלון היא יושבה, צופה אל הרוח באפס תקווה, אולי תבשר ניחומים ושיבה, תוקם מחדש העיר הנאווה.   תרועת שופר שואג קורא בקול, המון אדם סואן צפוף כאשכול, בנייך אנו! קוראים אליה הכל, אלייך חזרנו מדם ומשכול.   ויחוננו עפרה וישקו אבניה, שב אליה דודה מחה דמעתה מעיניה, נבנו חורבותיה שוקמו ארמוניה, וישוב האור לשכון בעיניה.   שמחת עולם גמלוה חלף אבל שנותיה...
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל מאסטר יוסי אלא אם צויין אחרת