00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"אומרים שירה" נמצאו 16 פוסטים

מילה בסלע

אקרא שורה, אשאב אורה, אצלול נבכי מילים, בסתר אות, גנזי פלאות, בנפתולי גווילים, בית קם, חרוז נרקם, אריח ולבנה, לובש צורה, עוטה זמרה, בשיר ומנגינה.     תלמי הכתיב, התוו נתיב, בבוסתני אביב, גועש הים, ולא קיים, ומליצה סביב, בפאר תגים, גבהו הוגים, ורוח נעשרה, עקרו הרים, קשרו כתרים, הציתו תבערה.   עמקי שפה,  גשרי סופה, צועפו בערפילים, לבי רוחש, רוגש בוחש, נידף כעלעלים, תוהה נפעם, סובב נדהם, הרהור עוקב שבילים, מעמקים, לרום שחקים, אל ענני טללים.              
לדף הרשומה

ספינת נדודים

בקצווי הכחול אופקים אבודים, קורץ המחר לאין סוף יעדים, הספינה מפליגה מפרשיה נפוחים, נודדת בדד בימים מלוחים.   בשמי סערה עננים מפזזים, את פני מרטיבים רסיסי נתזים, בצלעות הספינה הולמים משברים, ואל נערתי הרהורי מזמרים.   את שולי הצוקים הגלים מלחכים, חופים שוממים באיים נידחים, ואין מנוחה לספינה יגעה, רק חזור והפלג אחרי השקיעה.   חורקים התרנים מפרשים נאנחים, שואג הקברניט שורקים מלחים, להדוף נואשות התקפות שודדים, לראות עוד שעה בימים מרודים.   ירדה נערתי אל החוף בנמל, ואני אל הים וחיים של עמל, מתרחקת הספינה מן העיר אל השחור, ואני על סיפון ומביט לאחור.   מזמזם החיבל ברוח לילית, בחרטום עששית והבהוב וצללית, ותוהו אפוף ערפילים מלפנים, ונערתי מאחור בין בתים ישנים.   בלו מפרשים נשחקו מיתרים, עייפו מלחים מנדודי מרורים, אך אין נמל ומעגן בשבילי, כי לים הנני והוא גורלי.   כתמול שלשום הרוחות מנשבות, חוטים של שיבה סביב פני הצרובות, וכתמיד הספינה בין זרמים נשכחים, נודדת בדד בימים מלוחים.   נתתי עיני בעמקי תהומות, הפכתי עורף לחופי אדמות, כי ספן אנוכי ורב עלילה, וסוף כל ימי לעמקי מצולה...
לדף הרשומה

קיבוץ גלויות

משולי המדבר שבארץ מצרים, מאחווים מוריקים של נחל וגבים, אל ארץ הצבי רחבת הידיים, אל ארץ אבותם הם שבים.   בני שבטים אבודים מאמצים שעליים, מזרזים ילדיהם שאיתם, ממזרח הם יבואו, מעבר ארץ נהריים, וטללים מזהירים אדרתם.   שחורי הזקן בקול מסלסלים, רגלם קלה בחושם, מדרום הם יבואו, מחולות ודקלים, והשמש עטרה לראשם.   בספינות עמוסות מנמלים שוקקים, חוצים גלים בלב נפעם, ממערב הם יבואו, מאיי הים הרחוקים, והשקיעה תזהיב מסעם.   במשעולים מתפתלים את טפם נוהגים, פרוות הם עוטים לעורם, מצפון הם יגיעו, מחורף ושלגים, והרוח תלטף את שערם.   בראשי החומות רנו כל צופייך, קומי, התנערי מעפר! על חמור הוא יבוא כאחד אביונייך, ולפניו המבשר בשופר...
לדף הרשומה

ארץ ציה

עננים ריחפו מעל ארץ ציה, צייקנים, נצרו גשמיהם בדומיה, ובלב הים על הגלים המרים, שפכו מימיהם ברוב ממטרים.   יבשה הקרקע, נחרצה בסדקים, קוצים כמשו בעמקי נקיקים, נדם קול ציפור, שמם המרחב, עייף גם הקיץ, כרע, שכב.   רוחות ערבלו אבק בשדות, רחשו קלות בין שברי אבידות, עת עזבו לנדוד בין דשאים וקמה, הותירו מאחור אדמה יתומה...
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

העיר הגדולה

  הולך ברחובות העיר הגדולה, אבוד וחושב בריקנות המולה, החנויות פתוחות והנפש נעולה, בבניינים של בטון וזכוכית כחולה.   מתנשאים אל על גורדי שחקים, עורקי עושר במרומיהם מפכים, ועל המדרכה בלויים ושחוקים, אביוני קבצנים מתחננים מבכים.   מלאי אדם - רחובות רועשים, צפופים, סואנים, אך אין אנשים, בין מכונות לבבות מתרוששים, פונים כה וכה, תוהים, מבקשים.   אורות מהבהבים מכים בעיניים, להיטים עולמיים נשמעים פעמיים, להרעיש, לחדש, כעבור יומיים, לזרום, לחלוף, כגל של מים.   הולך ברחובות בין גורדי שחקים, העשן עוכר שמים בוהקים, ואין לתקן פרצות וסדקים, כי סותמים חלונות, את הרוח חונקים.   הולך ברחובות העיר הגדולה, זועקת הרוח בקול יללה, מכה בה שוטר חמוש באלה, כי מפר שלווה הוא קול העוולה...    
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
1234
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל מאסטר יוסי אלא אם צויין אחרת