00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"ישראל" נמצאו 11 פוסטים

יוצאת עם השדיים מהבית

31/08/2011
ס טטוסים מצייצים בפייסבוק מכירים? ציטטו איזה אחד שאלתיאל שכתב את הפנינה: אם נשים לא רוצות שיטרידו אותן ברחוב הן צריכות להפסיק לצאת מהבית עם שדיים הוא קיבל תשוובות מתחכמות כמו: "ברגע שאתה תשאיר את הז*ן שלך אנחנו אחריך" ו- " אם גברים לא רוצים להטריד נשים עם שדים, שיצאו לרחוב בלי עיניים..." כמובן שהיו כמה גאונים שהסיקו ש"בנות, בנות אין לכן חוש הומור" ועוד כמה " אל תהיו כבדות " אני לא כבדה ומי שיקרא עוד כמה פוסטים אחורה בבלוג לא יחשוד שאני חסרת חוש הומור אבל אני חייבת לספר לכם כמה דברים, חלק מהם כי אחרת זה יהיה פוסט ארוך מדי ואף אחד לא יטרח לקרוא. בחטיבת הביניים לא היו לי שדיים. בכיתה ז' תלמיד מהכיתה שלי הרים אותי על הידיים שלו וצעקתי שיוריד אותי והוא התעלם ממני. זו היתה הפעם הראשונה שלי בחיים שיצאה מהפה שלי קללה. צעקתי לו "תוריד אותי, בן זונה" אפילו אני הייתי בהלם מעצמי וכל התלמידים שעמדו מסביב וצחקו גם כי אף אחד לא שמע ממני מעולם מילים כאלו. הוא הוריד אותי מיד. כשהייתי חיילת כבר היו לי שדיים והייתי מגיעה איתם כל בוקר לבסיס בתוך החזיה בתוך המדים וכשהייתי נכנסת למשרד באופן קבוע היה חייל ש"בדק" באיזו צבע החזיה שלי הבוקר (תקראו לי פרובוקטורית אבל היו לי חזיות שחורות, כחולות ולבנות כנראה חסך בגלל שהתחלתי ללבוש חזיה רק מכיתה יא' ) בסוף שבוע אחד בעודי חיילת  יצאתי מהבית עם השדיים שלי בחולצת T-שירט וג'ינס וגם חזרתי איתם הביתה ונכנסתי למעלית כי גרנו בקומה שלישית והשכן הנשוי עם הכיפה, האבא של שתי הבנות המתוקות מהקומה הרביעית תפס את היד שלי כשרציתי לצאת בקומה שלנו ואמר לי "תהיי ילדה טובה" וניסה לנשק אותי. יום אחד אפילו עליתי עם השדיים שלי לאוטובוס! והתיישב לידי זקן בגיל של סבא שלי ותוך כדי נסיעה הרגשתי (ולא דמיינתי כי כשהסתכלתי גם ראיתי שאני לא טועה) את היד שלו מושחלת בין הכסא לישבן שלי. כשקמתי הזקן התמים שאל "את צריכה לרדת פה?" ועניתי לו "לא, אני רק צריכה להחליף מקום" אני גם הלכתי עם השדיים שלי לחוף הים ומישהו שלא ראיתי מעולם לפני שאל אותי אם יש לי היום יום הולדת ובגלל זה הבאתי את הבלונים.. ואיזו בדיחה נשארת מצחיקה אחרי הפעם השלישית ששומעים אותה? הבנתם את זה ברוך-ים? זה לא שאין לנו חוש הומור אלא ש" הומור" הזה לא מצחיק כי הוא לא "סטטוסים
לדף הרשומה

טוב לשוב הביתה

א חרי שבועיים חופשת "מולדת" חזרנו הביתה. חזרתי לעבודה. בלי חשק ב-כ-ל-ל. אני חושבת על הנסיך ההולנדי ודמעות מצטברות לי בגרון. אחרי שבועיים שהוא עשרים וארבע שעות ביממה עם אבא שלו ואיתי, ביום ובלילה השארתי אותו אתמול במעו ילדי-העולם. הוא בכה קצת, לא יותר מהרגיל. אמרתי לאייבי שאתקשר בצהריים. החזקתי מעמד כמעט שעתיים והתקשרתי. הוא נשכב על הרצפה אז הן הניחו אותו במיטה. הוא ישן וחוץ מזה הכל בסדר. אחרי השיחה הלכתי לשירותים ובכיתי. אני מתגעגעת אליו כל כך. גם אמהות סובלות לפעמים מחרדת .
לדף הרשומה

רד אלינו אוירון

כ בר שבוע אני אורזת, אורזת, קונה דברים אחרונים ואורזת. מחליפה מזוודה כי המזוודה קטנה מדי, מחזירה את כל הבגדים שוב למזוודה הראשונה כי השניה לא נסגרת טוב, מחפשת תיק גב, לא מוצאת, מעבירה את המתנות לתיק של המכונת תפירה (רעיון גאוני ) עורמת בגדים, תחתונים וגרביים, תיק תרופות ומברשות שיניים חדשות עוד באריזה. מצלמה, נעליים, סנדלים... בגד ים קטן ואדום לטוסיק הקטן מהרשומה הקודמת   לפני שבוע או שבועיים גילה הנסיך ההולנדי את המטוס. לפעמים לא רואים אותו כי הוא גבוה מדי או מוסתר מאחורי גגות הבתים או .
לדף הרשומה

הספירה לאחור החלה

א חרי שחזרנו לעיריה לאסוף את הדרכון שהזמנו לפני שבועיים לנסיך ההולנדי עברנו במשרד הנסיעות ו... קנינו את הכרטיסים! כן, כמו הולנדים טיפוסיים הזמנו את הכרטיסים חודשיים מראש כדי שאבא של הנסיך ההולנדי יהיה רגוע זה לא עזר שהסברתי לו שישראלים מחכים לרגע האחרון אז אין סיבה להלחץ (הוא חושב שלא ישארו מקומות במטוס, ביוני) הזכרתי לו איך קניתי את כרטיס הטיסה ארבעה ימים לפני שעזבתי את ישראל והגעתי להתחיל בחיים משותפים איתו (ואיזה מרתון פרידות בארבעה ימים זה היה...) אז בתשע ביוני בתשע בערב נשב במטוס שיביא .
לדף הרשומה

חשבנו כמעט, עוד מעט אורזים מזוודה

ל פני שנתיים, ביום ראשון הראשון של חודש נובמבר עמדנו בשלוש בבוקר בתור לביקורת דרכונים בנמל התעופה בן גוריון. שלוש שעות אחר כך נותר לנו בדיוק זמן ללגום בעמידה שני שלוקים וחצי מכוסות הקפה החד פעמיים שקניתי בעגלה הכי קרובה לשרוול שלנו ב-12 שקלים ליחידה לפני שצעדנו למטוס. החלפנו מקומות עם נוסעים אחרים כדי לשבת יחד (סיפור ארוך. רמז - הנמל החדש נפתח בערך יומיים קודם) וחיכינו להמראה הביתה. 4 וחצי שעות אחר כך נתגלתה לנו הולנד מבעד לעננים וחזרנו אל הסתיו הגשום. שנתיים עברו מאז וכל שנה בנובמבר נזכר בגעגועים איך ישבנו במכנסיים קצרים במדרחוב בראשון ואיך בכלל לא הוצאנו את המעילים מהמזוודה. והנה אנחנו מתכננים ביקור נוסף. הפעם אנחנו משפחה צוהלת ושמחה - אבא אמא ונסיך. הביקור נקבע לשבועיים הראשונים של מרץ כדי שפּוּרים יפול בדיוק כשאנחנו בישראל. כבר ראיתי בעיני רוחי את הנסיך המחופש לחתול או דובי בחגיגות במדרחוב בראשון. כל תוכנית היא בסיס לשינויים. הביקור שרחוק מאיתנו ארבעה חודשים נדחה בעוד שלושה - ליוני! דווקא כשמזג האויר בהולנד מתחמם - אז זה הזמן לטוס לחופשה במזרח התיכון?! מי משוגע לטוס לישראל בקיץ?! מי? מי שאח שלה, שהבטיח כבר שנה שעד פסח תהיה חתונה והחליט קצת אחרי הרגע האחרון   להתחתן ביוני כי הכלה רוצה בְּגַן. טוב, זכותה. אז קבענו במרץ רק כי הבנתי ששני העצלנים לא יקבעו תאריך עד שג`ון יצטרך להגיש בעבודה את מערך החופשות שלו לשנה הקרובה. הרגשתי שזה לא המקום שלי כאחות של החתן להלחיץ אותו לקבוע תאריך. אמא שלי עשתה את זה יפה מאוד לבד - בסוף אני יצאתי אשמה (כמובן) וביום חמישי שלחה לי אי-מייל בהול "יש תאריך!" חבל לי שנפסיד את פורים ואני מאוד חוששת מפני מזג האויר ביוני. בטוח יהיה לנו חם אבל אני רק מקווה שלנסיך ההולנדי לא יהיה חם מדי. ושנוכל גם לטייל ולא רק להתעלף מול המזגן. במרץ זו תקופה נהדרת לבקר בנחלים ומפלים בצפון. אני מקווה שישארו קצת מים עד יוני. בכל אופן, לא נראה שהיתה לי ברירה אלא להגיד לג`ון לנסות להחליף את התאריכים. כדי להשלות את עצמי שהיתה לי ברירה בניתי את רשימת ה"בעד" הבאה: שני יתושים במכה אחת:  גם חתונה וגם נראה את כל המשפוּחה בערב אחד ולא נאלץ להתרוצץ בין ערים, בתים וקרובים. אם היו לי חברים בישראל זה היה משאיר לי זמן לראות אותם אבל מכיוון ש זה לא המצב (מסתבר, .
לדף הרשומה
123
ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ayala26 אלא אם צויין אחרת