00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"אמא" נמצאו 10 פוסטים

גם אנחנו שכחנו את הילד בחופשה

ל פני שבועיים היה לנו ילד בן שנתיים ושבעה חודשים. חזרנו אתמול מהחופשה ונראה שהילד גדל בכמה שנים בשבועיים האחרונים. הילד שכח שהוא ילד! יש הורים ששוכחים את הילד בשדה התעופה, אנחנו לא שמנו לב בכלל והוא נעלם והפך לאיש קטן... תמונה ממדורודם "אמא! זה כבד! תחזיק בשתי ידיים!" הוא אומר לי כשאני מעיזה לשתות כוס מים מלאה ביד אחת "אמא, זה לא משטרה, זה אמבולנס" או "תראה שוטר, אמא", "תראה פרח, אמא" "אמא, יורד גשם" "אין גשם כבר אמא" "אמא זה חם" "זה לא חם כבר, אמא"  כל משפט מתחיל או נגמר במילה אמא. היום .
לדף הרשומה

יום האם

כ מה אירוני שאת יום האם ביליתי דווקא עם חמותי... ושזה לא היום הראשון אלא כבר שבוע שהיא אצלנו כי היא התנדבה להשאר כדי לפקח על הבנאים שמשפצים לנו את הקומה למעלה (ולא פלא שהם לא הספיקו כלום כי היא כל היום מדברת ושואלת שאלות וכבר יודעת כמה תוכים וכמה כלבים יש לכל אחד מהם...) היה סוף שבוע יפה אז נסענו לקמפינג. דנזל שכשך במים בסירה המתנפחת שקנינו לו ביום שבת ואני ישבתי לרקום מסגרות לתמונות קטנות ליצירה בסימן יום האם. היה נחמד אבל מעייף. חמותי לא סוגרת את הפה לרגע. כל משפט שני שלה מתחיל ב "אני מפחדת .
לדף הרשומה

הבן שלי קרא לי אמא!

ה יום בפעם הראשונה קרא לי בני היקר "אמא". לא מָאמָא ולא אָמָא. אִ- מָא. איזו מילה יפה! איך היא מצטלצלת, מתנגנת, מתגלגלת וממלאת את כל החדר ואת הלב ואת הגרון בדמעות (של אושר). אני לא יודעת להסביר למה. לא הפריע לי בכלל שהוא קרא לי מאמא עד כה ולא תיקנתי אותו ולא ניסיתי ללמד אותו להגיד אמא דווקא. אבל הוא קרא לי היום אמא! בכלל הוא מפתיע אותי לאחרונה. הוא מכיר את הצבעים של הבלונים וכדורי צמר שהוא אוהב לפזר ואחר כך אנחנו אוספים אותם לצנצנת זכוכית ושוב הוא מפזר אותם בחדר. במהלך הפיזור והאיסוף אנחנו .
לדף הרשומה

שעה ביציאה

ו אז ביום בהיר אחד החליט הנסיך ההולנדי, שמסתובב בבית עם תחתונים מתחת למכנסיו במקום חיתול, שהוא עסוק מדי ואין לו זמן להתפנות בשירותים. ב שפת EC : הנסיך ההולנדי פצח ביום שני שעבר בשביתת פשפושים. לפעמים לא היה מודיע בכלל ועושה בתחתונים ולפעמים היה מסמן אך כשהייתי לוקחת אותו לשירותים היה נזכר שהוא בדיוק חייב לצפות במכונת הכביסה המסתובבת ואי אפשר לראות אותה ממעל האסלה. היה מתנגד ולא מוכן לשבת. כמובן שהייתי מוותרת מיד, כועסת על עצמי שלא פרשתי אותו נכון ושהוא בכלל כנראה לא צריך אך לא היתה עוברת חצי דקה והתחתונים רטובים. כשכמעט כל זוגות התחתונים הגיעו לסל הכביסה החלטתי לוותר ולחתל. מצאתי את הכיסוי שלא השתמשנו בו המון זמן וחיתלתי אותו בטטרה. החלטתי לא לקחת אותו לשירותים אלא אם הוא מפסיק את המשחקים שלו ומבקש ממני לקחת אותו. גם לא החלפתי לו מיד כשראיתי שהוא עשה אם הוא עסוק כי גם אז יוצא שאני מפריעה לו באמצע. הרגשתי תבוסה. הנסיך לא רוצה לתקשר איתי. אני מפריעה לו ואין לו זמן ללכת לשירותים (בשביל פיפי, קקי זה משהו אחר, הוא לא עושה בתחתונים). אז באמת ביום הראשון החלפתי חיתולים רטובים רק כשהוא פנה אלי וסימן שהחיתול מציק לו. והפלא ופלא אחרי יומיים בחיתולים הוא חזר לסמן לפני שהחיתול רטוב. הוא היה פורש לרגע מעיסוקיו ובא אלי ומבקש שארים אותו לידיים. הוא לא ילד של ידיים ולכן זה כמעט ודאי שהוא מתכוון שאקח אותו לשירותים. אני גם שואלת אותו תוך כדי הפשטה "אתה רוצה לשירותים?" ו"יש לך פיפי?" ואם הוא מתנגד סימן שזה לא זה - לפעמים זה גרפס עקשן. לפעמים צריך להכנע בקרב כדי לא להפסיד את המערכה. ביום חמישי הוא שלשל בגן. היו צריכים להחליף לו את הכל הבגדים - כולל הגרביים! באוטובוס בחזרה הביתה הוא שוב היה צריך. הוא לחץ , הפך כולו אדום והיו לו דמעות בעיניים. אך המבט! המבט המסכן, מבט של לא-רוצה-אבל-לא-יכול, מבט מבקש עזרה. ישבתי מולו חסרת אונים: עוד רבע שעה נסיעה מפרידה ביננו לבית הבית. ליטפתי את ראשו ולחשתי לו שזה בסדר, שאם הוא לא יכול להתאפק שיעשה ושנגיע הביתה אני אנקה אותו ואחליף לו בגדים. הוא נאבק בדחף בכל זאת (עושה לא-לא עם הראש) אבל לא הצליח להתאפק. ביום שישי - אותו סיפור רק שהפעם היינו יותר קרובים. בעוד חמש דקות נרד מהאוטובוס. לחשתי לו: "דנזל, עוד כמה דקות נגיע הביתה. אני מבטיחה שמיד אפילו עם .
לדף הרשומה

ערב הורים ראשון

ב שבוע שעבר הוזמנו בכתב לערב ההורים הראשון במעון ילדי-העולם. הודענו לסבתא ההולנדית שביום חמישי אנחנו באים לאכול אצלה בערב ושהנסיך ההולנדי ישאר אצלה כשאבא שלו ואני נלך לשמוע מה יש להם במעון ילדי-העולם לומר על פלא. כשהגענו אליה הייתי קצת מודאגת כי מזה יומיים הוא לא עשה קקי וחששתי שהוא יעשה אצל סבתא שלו שאפשר לומר שעבר הרבה זמן מאז שהיא החליפה חיתול (והיא בטח לא יכולה להרים אותו במדרגות לשירותים). עוד לפני שהתיישבנו ליד שולחן האוכל הוא ביקש לשירותים. איזו הקלה! לו - הפסולת יצאה אחרי יומיים,  ולי - אפשר ללכת לערב הורים עם מצפון שקט כשהמתנו לתורנו כיבדו אותנו בקפה ועוגיות ואז נכנסנו לשיחה עם אייבי. הרבה דברים אייבי לא חידשה לנו אבל הבטחתי לה שאתעד את ערב ההורים הראשון בחייו של הנסיך ההולנדי. ואיפה אתעד - בבלוג כמובן. הגעה למעון : הנסיך ההולנדי שמח להגיע למעון. הוא מחייך אל המטפלות בבוקר , לא בוכה כשאמא הולכת. למען האמת, הוא בכלל לא מסתכל עלי כשאני מנופפת לשלום.. דקות ספורות אחרי שהנחתי אותו על המזרן עם שאר חברי המעון הוא כבר לא שם. הוא כבר זחל במרץ לארון הצעצועים או לטרמפולינה או מתחת השולחן. הוא כבר עסוק במשהו... לפעמים אני עוד גונבת מבט חטוף מהחלון בדרך למשרד. הוא מחייך אלי לרגע וחוזר לעיסוקיו. ביי אמא, נתראה בחמש וחצי. משחק : הנסיך ההולנדי משחק מאוד יפה, לדעת אייבי. הוא חוקר את הצעצוע מכל הכיוונים וממש נהנה! הוא לא משחק עם ילדים אחרים אבל הוא "מרשה" להם לעמוד לידו. עד שהם משיגים גבול. או אז הוא דוחף הצידה בלי בושה הוא מאוד סקרן. הוא רגיש לקולות ומראות וחייב לבדוק מה הם ומאיפה הם באים. הוא מתעניין בדלתות ומגירות וגם הצליח למצוא את המגירה היחידה במעון שלא נעולה ולפזר את כל קופסאות התה שהיו בה על הרצפה  שעת סיפור : הנגר הקטן מקשיב אבל לא משתף פעולה. אייבי אומרת שעדיין לא מעניינת אותו כל כך פעילות קבוצתית. הוא עצמאי בשטח. אוכל : הנסיך ההולנדי אוהב את האוכל שלו. בזמנים שלו . לחכות חמש דקות זה לא בא בחשבון. אם הוא רעב - זה חייב להיות עכשיו ומיד. האוכל זו הסיבה היחידה שהנסיך ההולנדי צורח כמו תינוק בגללה. הוא אוכל הכל אבל יותר מהכל אוהב את הבקבוק. חיבוקים : הנסיך ההולנדי לא מחפש את תשומת לב המטפלות (יש תינוקות שרוצים לשחק רק ליד הגננת) וגם לא מבקש .
לדף הרשומה
12
ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ayala26 אלא אם צויין אחרת