00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חנות "יד שניה" שגם מעסיקה נשים מוגבלות נפשית - מעורר השראה!

כמה טוב להיות טוב, לעשות דברים טובים, ולהרחיב עוד ועוד את מעגלי הטוב....

וכמה טוב שסמדר בן יוסף היקרה, הסכימה לספר את סיפור חנות הבגדים שלה של "יד שניה",

שמאפשרת לנו לחשוב איך להוציא לפועל כל מיני רעיונות מקסימים שיש לנו:

 

שלום שמי סמדר אני בת 55 אמא ל 7 ילדים וסבתא.. ואני מפעילה חנות יד שניה בקרית ארבע מזה 15 שנה. וקוראים לה `` בגדים שאוהבים`` רציתי לספר לכם עליה:

הרעיון התחיל כשרצינו קבוצת נשים להוציא חפצים מיותרים מהבית, ולא היה לנו לאן להביא אותם.

`הרמתי את הכפפה` ושכרתי תא באזור התעשיה,והחברות הביאו את החפצים –כלים ספרים ,בגדים, כובעים,תיקים, מחברות.....והתחלנו למכור. ומאז התפתחנו מאד. החנות משרתת את תושבי המקום

והישובים הסמוכים,יש לנו מחסן מיוחד בחזית כדי לקבל את הבגדים ומדי שבוע מגיעות מתנדבות למיין.

לצערינו כ75% מהבגדים נזרקים בגלל איכות ירודה.האמת היא שזה בגלל שמאוד חשובה לי האיכות

המוטו של החנות הוא `כבוד` לכבד את עצמינו.לכבד את הזולת .ולכן אנחנו מאוד מקפידות על איכות הבגדים, על הסדר בחנות, ועל צורת ההגשה ,על האווירה במקום(מוסיקת רקע נעימה) ועל היחס לאנשים. המחירים נעים בין 1 ל 5 ש``ח . כשבכל ראש חודש אנחנו עושים `מבצע` ומוכרים כל בגד ב1 ש``ח

במשך השנים למדנו הרבה מהניסיון ושיכללנו את המקום, בשנה האחרונה הקמנו אגף לבגדים חדשים שאנחנו מקבלים עם התויות, קוראים לו הבוטיק ושם המחירים קצת יותר גבוהים.תמיד קשה לנו לפני פסח,ומצליחים להתאושש קצת לקראת יום העצמאות.

 השנה גם התחלנו להעסיק נשים בעלות מוגבלויות נפשיות בתחזוקה כלומר תלית בגדים סידור..וכ``ו.

מתוך העבודה עם הנשים הללו עלה בליבי ובראשי רעיון לפתוח סטודיו ליצירה מהחומרים שאנו מקבלים לחנות- בקיצור `מיחזור`. הצלחנו להשיג מכונת תפירה ואוורלוק תעשייתים פינינו מקום בקצה החנות

כדי לשבת שם.  ומכיוון שהמקום מאוד קטן (בע``ה נתרחב בקרוב) אז בינתיים אנחנו גוזרות חוטי טריקו

מחולצות שהיו אמורות להזרק. ומורידות כפתורים מכל מיני בגדים ושומרות אותם כדי להשתמש בהמשך. ויש תוכניןת להכין עוד כל מיני דברים מהבדים הנ``ל וכשנגיע לשלב הזה נוכל להראות תמונות ולספר. בינתיים קיבלנו הזמנה לארוז כ300 משלוחי מנות לפורים עבור חילי צה``ל שגם זה יהיה חלק מהסטודיו והעסקת הנשים.

רוצה לחזור לחנות עצמה ולשתף במחשבה שמתבשלת בי..

אחד הדברים שמעיקים עלי בחנות הוא שיש נשים שאף פעם אני לא רואה אותן אצלנו, החלטתי לשאול `למה?`. והתשובה הגיע בצורת שאלה ``האם את מקבלת בגדים מחוץ לקריה?`` (כלומר לא נעים להן ללכת עם בגדים שהשכנה ממול הביאה) עד היום קצת זלזלתי במחשבה הזאת והיום הבנתי שאני צריכה לגדול ולהבין אותן.וכדי שגם הם ירגישו נוח להגיע אני צריכה בגדים טובים ואיכותיים שיגיעו מחוץ לקריה. ואני מנסה את כוחו של הבלוג הזה ושואלת האם יש אפשרות שכזו? ואני לא מתכוונת לשקית מרחובות ואחת מרעננה אלא למקום איסוף אזורי. אשמח לקבל תשובות למייל שלי:smadarbenyosef@gmail/com  

או לפייסבוק smadar ben yosef   תודה לכולכם.

רוצים להיות שותפים למפעל? מוזמנים לשלוח פריטים לסמדר בן יוסף:

ת.ד. 1414 קרית ארבע 90100.


 

לדף הרשומה

"כובש הלבבות – ספר לב טוב" – ספר מוסר מרכזי ביידיש / נגה רובין

כובש הלבבות

 

כובש הלבבות – ספר לב טוב לר` יצחק בן אליקום מפוזנא, פראג ש"פ (1620) – ספר מוסר מרכזי ביידיש / נגה רובין (הוצאת הילל בן חיים, תל אביב 2013)


ספר זה עוסק בז`אנר של ספרות המוסר ביידיש מבעד לפריזמה של הספר המרכזי והפופולארי ביותר שהשתייך לז`אנר: ספר לב טוב לר` יצחק בן אליקום מפוזנא.

ספר לב טוב נדפס לראשונה בפראג בשנת ש"פ (1620) וזכה מאז, במשך כארבע מאות שנים, בלמעלה מחמישים מהדורות, כולן ביידיש. המהדורה האחרונה של הספר נדפסה בברוקלין בשנת 1999.

ספרות המוסר הייתה ז`אנר כתיבה פופולארי ונפוץ מאוד בלשונות היהודיות כולן החל מהמאה העשירית ועד ראשית העת החדשה. ביידיש זכתה ספרות המוסר לפופולאריות עצומה ובמאות השש עשרה עד השמונה עשרה הייתה ללא ספק ז`אנר הכתיבה המרכזי בלשון זו. ספרי מוסר ביידיש נכתבו הן  בפרוזה הן בשירה ולעיתים אף נמצא ספרי פתגמים שניתן להגדירם כספרי מוסר. הם נסמכו על מקורות יהודיים בלשון הקודש, אך רובם ככולם עיבדו את המקורות באופן ניכר ומשום כך הם אינם מהווים `תרגום צמוד למקור` אלא ספרים מקוריים בעלי אופי וסגנון משל עצמם. חלק ניכר מספרי המוסר ביידיש לא נסמך על מקור אחד אלא היווה קומפילציה של מקורות יהודיים שונים.

ספרי המוסר ביידיש ענו על צרכים שונים של החברה היהודית האשכנזית: בעזרת קריאת הספרים הללו הקהל הפשוט, שלא הבין את לשון הקודש, יכול היה להכיר את הדינים העיקריים ואת העקרונות הדתיים והמוסריים הכלליים העומדים בבסיס הדת היהודית. כמו כן יכול היה האדם הפשוט להכיר בעזרת ספרות המוסר ביידיש תיאוסופיות ותפיסות עולם שונות. הכללים, העקרונות והתיאוספיות הובאו בספרי המוסר ביידיש בלשון שווה לכל נפש, לא רק מבחינת השפה אלא גם מבחינת מורכבות הרעיונות. ספרי המוסר היוו אף אנתולוגיות סיפוריות חשובות ששימשו את הקהל הרחב, גברים, נשים וטף. כמות הסיפורים בספרי המוסר ביידיש בכלל ובספר לב טוב בפרט הם רבים ביותר.

אמנם חלק ממחברי ספרי המוסר ביידיש הצהיר על צמידות למקור עברי אחד, אך בבדיקה מעמיקה ניכר כי השוני בין המקור לתרגום רב ביותר. הדבר בולט בעיקר ברובד הסיפורי בספרי המוסר. מסיבה זו ספרי המוסר נקראו על ידי הקהל היהודי כולו, שמצא בו עניין וחידושים, ולא רק על ידי מי שלא היה מסוגל לקרוא בלשון הקודש.

המחקר עליו מתבסס הספר מאפשר לנו להכיר את החברה היהודית אשכנזית במאה השבע עשרה, מזווית לא שגרתית. אנו למדים בעזרתו על תהליכים היסטוריים, חברתיים, על מערכת היחסים בין יהודים לגויים, על התרבות החומרית והרוחנית על אורח החיים של החברה היהודית אשכנזית, צרכיהָ פחדיהָ ועוד.

ד"ר נגה רובין מרצה בחטיבה לספרות במכללה האקדמית ע"ש קיי בבאר שבע. כמו כן היא עוסקת במחקר בתחום יידיש עתיקה.

הוצאת הקיבוץ המואחד:

http://www.kibutz-poalim.co.il/conqueror_of_hearts

תמונה: ‏

תמונות מערב ההשקה

 

ד"ר נגה רובין

 

ד"ר משה גולצ`ין

 

פרופ` חוה טורניאנסקי

 

פרופ` זאב גריס

רות לוין

 

לדף הרשומה

הצגה חדשה בנושא השפעות השואה על חיינו כיום עולה בקרוב

ראיון עם ארז מירנץ, על הקמפיין החדש לגיוס כספים להצגה, על תיאטרון במאה21

ותובנות חדשות על השילומים והישראלים בברלין.

‏‎Erez Majerantz‎‏


עו"ד ישראלי צעיר נוסע לגרמניה שאחרי נפילת החומה במטרה להתחקות אחרי פרשת "התפסנים" היהודים שהלשינו לגסטאפו תמורת הצלה וזכויות.

הוא מוצא את העבר האפל שלו ושל כולנו בדמות אישה גרמניה ואימה המסתוריות שנעות בין רצינוליות גרמנית לבין מיסטיקה דתית שנאסרה בתקופה הקומניסטית אך נמשכה במרתפים.הסיוטים של המציאות הגרמנית של אפילת העבר האלים, הדיקטטורי מאוצר הניגלומבים ועד הנאציזם והשטאזי משתלבים קשר אחיד וחולני עם ההיסטוריה היהודית המשתלבת עם הסכסוך הישראלי הערבי עד למצב אבסורדי בו תודעת הגיבור כמעט נמחקת לגמרי...

 

זהו תקציר ההצגה "ריאקציה שעובדה מהנובלה מאת ארז מירנץ. ההצגה תעלה בקרוב בבימוי אלעד שרעבי ובביצוע של השחקן גד נבו.

הנובלה תצא במהלך 2014ביחד עם עוד 2נובלות ו3סיפורים קצרים העוסקים כולם בצד האפלולי יותר של החיים בספר חדש.

 

ענת: מה חשוב שמעלים נושא כזה טעון על הבמה?

ארז: העיקר זה להיות אמין ולזכור שאנחנו באמת לא יכולים לשפוט את מה שעברו האנשים בשואה. לזכור שהכל דרך העיניים שלנו ולנסות לגלות אחריות כלשהי לדור שנרצח. די נמאס שכל אחד (וזה לא משנה אם זה ימין או שמאל, ערבי או אמריקאי), משתמש בשואה לצרכיו.

ענת: ומה הקשר האישי שלך לנושא?

ארז: סבא שלי עלה למזלנו מפולין ב1935, כל משפחתו נשארה שם ונרצחה ביום אחד במחנה חלמנו, במשך שנים חשבתי על השואה וראיתי בה משהו שאנחנו צריכים לחיות את חיינו לאורו, חוויה טוטאלית שמלמדת הרבה דברים על טבע האדם וכן, לא רק על הרע שבו. הייתי מאוד חרד מהנושא, ולקחתי כפשוטו את הביטוי "בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". ובמין סינכרוניות יונגיאנית הגיע תוך כדי כתיבה, טלפון מגרמניה, מסתבר שמישהו במשפחת מירנץ התנצר במאה ה19ועבר לגרמניה, הנכד שלו נלחם בוורמאכט בפולין ובפריז והנכדות שלו גילו את זה ויצרו איתנו קשר, מסתבר שהם עשו עבודות שורשים קפדנית, כמו שרק גרמנים יכולים לעשות, דיברנו הרבה בטלפון ובקרוב ניפגש.

ענת: מה אתה אומר על כל הישראלים שגרים עכשיו בברלין?

ארז: אני עצמי הייתי 5פעמים בגרמניה ואני מודה ששקלתי גם לעבור לשם. בהתחלה זה נראה מאוד מבטיח ומפתה.

אצל הישראלים בברלין יש שילוב של רצון לברוח מכאן וכל מה שקורה כאן, תרבותית, בטחונית ופוליטית וגם מאזוכיזם, סקרנות ואפילו קצת "ישראבלוף”. ו"פריטה" לא הוגנת על רגשות אשמה. ונראה לי שלגרמנים יימאס מזה בסופו של דבר.

ענת: כלומר שאתה מסכים עם יאיר לפיד?

ארז: לא בדיוק, אומרים שבגרמניה יש צדק חברתי. ואולי חלק מהצדק החברתי הזה מבוסס על טריליוני מארקים שנגנבו מכל היהודים שחיו תחת הרייך השלישי?

וכל "השילומים" כביכול הן כעין וכאפס לעומת זאת והיום אנחנו חיים כמו שאנחנו חיים והם כמו שהם.  דוגמא קטנה:  לא מזמן דיווחו שנמצאו במינכן יצירות אמנות בשווי מיליארד יורו שהיו שייכות ליהודים. וזה שלצעיר ישראלי יש "רמת חיים" יותר גבוהה בברלין, זה סוג של לרקוד לנו על הקבר. יותר מעשי מכל מיני שילומים כספיים היה שהיו שולחים עוד בשנות ה50חיילים גרמנים שילחמו במלחמות ישראל, דם לא קונים בכסף, אלא בדם. בכל מקרה, עדיין, יש הרבה גרמנים טובי לב והרבה צעירים עם רצון טוב וסקרנות כלפי ישראל, חלק גדול מהם מגיע לפה ומרגיש בבית ועם זאת, אני לא רוצה לקבל יחס מיוחד בגלל השואה וזה גם מתבטא במישור הפוליטי (גם תמיכת יתר בישראל וגם תופעות סטייל "באדר מיינהוף".) אישית, התאכזבתי מגרמניה, מהקונפרמטיביות, שעדיין קיימת ומהניכור.

ענת: מה נראה בהצגה?

ארז: ההצגה עוסקת בזהות, בחיים שלנו על רקע השואה, בגלל זה היא גם נקראת "רי-אקציה" עם השואה הייתה מפץ ענק, אנחנו נמצאים על אחת האדוות שלה. כל מה שמתנקז מהמצב הישראלי והקשר ההיסטורי הוא פסיכוטי לחלוטין וגם חסר סיכוי לאנשים רגישים שערים לכל הניואנסים שנמצאים באווירה.

 

לינק למידע על ההפקה, וידאו ואיפה שניתן לקנות הטבות ולעזור להצגה להתרומם.

 

http://www.quantumcrowd.com/erez/

 

אפשר לתרום גם לא באשראי, פרטים במייל dp@null.co.il

לדף הרשומה

נסיה שפרן - "הסלע האדום: המסעות האסורים לפטרה"

 

גדלתי במסגרת תנועת הנוער הקומוניסטית בנק"י בשנות החמישים והשישים. רחוק רחוק מן הזרם המרכזי של הישראליות. תיארתי את שנות גידולי בספר "שלום לך קומוניזם" שהתפרסם לפני שנים רבות בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

 

ספרי החדש "הסלע האדום: המסעות האסורים לפטרה", שיצא זה עתה בהוצאת יד יצחק בן צבי, הוא מבחינתי בגדר "חוויה מתקנת". באמצעות העבודה על הספר "חוויתי", ולו אך בעיני רוחי בלבד, את החיים שהייתי אמורה לחיות אלמלא נעשה אבי קומוניסט זמן קצר לאחר עלייתו ארצה.

 

אבי נולד בעיירה במזרח פולין בראשית המאה העשרים והיה אחד ממייסדי תנועת הנוער הציונית בעירו סוקולקה. הוא ישב שנים רבות בהכשרה וזכה שנים ספורות לפני פרוץ המלחמה בסרטיפיקט הנכסף שהביא אותו לארץ ישראל. הוא הצטרף מיד לקיבוץ-הכשרה על יד נס ציונה. שם פגש את אימי, שהגיעה מליטא במסגרת תנועת נוער חלוצית. במהלך שהותו שם הפך אבי להיות קומוניסט. הוא הוצא מסידור העבודה ולמעשה סולק. ב-1939 אנשי ההכשרה עלו על הקרקע והקימו את קיבוץ דפנה בגליל. הורי לא הגיעו לשם. אימי ביכתה את האובדן הזה במשך כל חייה.

 

הייתי אמורה להיות בת למקימי קיבוץ דפנה, אחד מקיבוצי הקיבוץ המאוחד. במקום זאת הייתי בתו של קומוניסט נרדף. בגיל צעיר הצטרפתי גם אני לתנועת הנוער הקומוניסטית. החברות בתנועה העניקה לי המון דברים נהדרים, ובראשם הצמא ללימודים והאמונה העזה באידיאה גדולה. ועם זאת, חיי לא היו קלים. פירוט מלא על החיים בתנועת הנוער הקומוניסטית תוכלו לקרוא ב"שלום לך קומוניזם".

 

האנשים עליהם אני כותבת בספרי החדש היו מבוגרים ממני, חלקם בשנות דור. ועם זאת החוויות שהם עברו היו עדיין חוויות תשתית של כל בני גילי שצמחו במסגרות של א"י העובדת: הפעולות, מחנות העבודה, הקומזיצים, ויותר מכול – המסעות לגליל, לנגב ולמדבר יהודה. תנועות הנוער של הקיבוץ המאוחד (המחנות העולים וגם הנוער העובד בראשיתה) היו הנועזות ביותר והגיעו גם למקומות מסוכנים שתנועות הנוער האחרות עדיין היססו לטייל בהם.

 

זהו הנושא המרכזי של הספר: תרבות המסעות שהתפתחה בארץ מאז ראשיתה של ההתיישבות היהודית. בתוך כך אני כותבת בהרחבה על המסעות האסורים לפטרה משנות החמישים. במסעות אלה באו לידי ביטוי קיצוני במיוחד היסודות שאיפיינו את תרבות הטיולים שנוצרה בארץ. אני מתארת בספר שני דורות: דור הפלמ"ח, הידוע גם כ"דור בארץ", ודור סיני, הידוע גם כ"דור המדינה". אני עוסקת בכל מסע בנפרד: רקע התקופה, סיפורי החיים של ההולכים לפטרה, והתגובות הציבוריות לאחר כל מסע. 12 צעירים וצעירות מצאו את מותם במהלך המסעות האלה.

 

מאחר שהספר עוסק בהתפתחות הטיילות הישראלית אני מייחדת כמה פרקים גם לטיילות שאחרי 1967: טיולי סיני, ותופעת התרמילאים היוצאים למסעות בעולם הרחב.

 

אני חשה שבאמצעות הספר הזה, שהעבודה עליו ארכה שנים רבות, סגרתי מעגל: חוויתי את החוויות שהחמצתי בימי נעורי: "קן" התנועה, הריקודים והשירים, ומעל הכול – המסעות התנועתיים.

 

נסיה שפרן

nessias@verizon.net

כתבה על הספר בעיתון "הארץ":

http://www.haaretz.co.il/literature/1.1198185

לרכישת הספר מהוצאת יד בן צבי:

http://www.ybz.org.il/?CategoryID=632&ArticleID=5620

לדף הרשומה

דורית קידר - "כּוֹמִיש בַּת מַחְלַפְתָּה - ביוגרפיה שקרית של אישה אמיתית"

 

‏‎Dorit Kedar‎‏

דורית קידר כתבה ביוגרפיה שקרית לאישה שאת שמה האמיתי – כומיש בת מחלפתא - היא גילתה בתוך נוסחה מאגית שנכתבה על הדופן הפנימית של קערה - קערת השבעה, שהיא למעשה קמיע שנכתב על ידי נשים במאה החמישית.

 

יום בהיר אחד בתחילת המאה ה-5 נולדה כומיש בת מחלפתא במוחה של דורית קידר. לא רק שהעזה להגיח מבטן אימה כנקבה, אלא ש-6 אצבעות קשטו לה את הכפות. מכיוון שכבר נוצרה היא, כומיש זו -  לא נותרה בידה של דורית שום ברירה, אלא לארוז מזוודה, לנסוע הרחק אל מרחבים לבנים של שלג לתקופה של  7 חודשים, ולכתוב ביוגרפיה שקרית לאותה כומיש שהגיחה ועלתה היישר מתוכן של נוסחאות מאגיות שהשתבללו בתוך קערות השבעה.

כומיש עלתה והתפתחה שם, בתוך הנוף הלבן, והפכה לאישה חזקה ועוצמתית. פמיניסטית היינו אומרים - אבל היא עצמה, כומיש, לא ידעה שהיא כזו. היא לא שרפה חזיות – הן לא היו קיימות במילניום הראשון. היא לא מרדה ולא התנגדה ולא הטילה וטו ולא זעקה שמפלים אותה. דברים אלו לא עלו אז על סדר היום.

כשהיא כתבה את עצמה, בת מחלפתא זו, נמחקו מושגי ההווה של ימינו. במילניום הראשון העולם היה מאגי. שכנך יכול היה להיות שד זדוני ובקרבת מקום, על כל צעד ושעל, שכן אויב בלתי נראה שמוצאו בשאול תחתיות. "הכל פוחדים ויראים מקֶטֶב מְרִירִי הוא השד המתגורר מאחורי בית הכיסא. קֶטֶב השד מתגלגל כמו כד ונראה כמו דרקון שגבו עשוי קשקשים קשקשים. מצד ראשו, נראה הוא כעגל. ומתוך ראש עגל זה, בוקעת לה קרן שחורה כבירה. כרסו השופעת של השד, מכוסה מעגלים מעגלים של עיניים...." (ע` 27)

וכך בקוסמוס מאיים זה, בורחת לה כומיש מנבל אנושי ואויב ערטילאי. היא מגיעה למנזר במדבר יהודה, ושם בספריה היא חושפת לחשים, סודות ורזים שהועברו בסתר מדור לדור של יידעונים, מכשפים ואשפים. אוספת ורושמת היא כומיש, את הנוסחאות והרצפטים וכך, הולך בטחונה העצמי וגובר והיא יודעת שכשפנית היא רוצה להיות – לעזור, לסייע ולתמוך באותן נשים אשר אין להן משענת אחרת.

וכך ביום ב` 1.1.417 יוצאת כומיש למסע המוביל אותה לסמטת הזונות אשר בירושלים.

וכך, רוכבת כומיש אל ביתו של שאיה השד, במעין מסע השקה למיזם החדש שלה: " והנה הוד מעלתי יושבת על כרית ארגמן הקשורה לפרדה לבנה, לבושה בשחורים מכף רגל ועד ראש. מגדל צמות הנתון בתוך רשת חוטי משי בצבעי זהב וארגמן מתרומם לו מעל ראשי ויוצר דמות דקת גזרה וארוכה במיוחד. ב` אמות לבושות חלוק לבן ומגוהץ מזריח כשמש, צועדות משני צדדיה של הפרדה. חגורת זהב קשורה אל כל יד של אמה מזה וכרוכה סביב צווארו של טווס מזה. אני מאותת לפרדה שתתקדם במהירות של צב ונותנת לסקרנות הטבועה בנפשו של האדם לעשות את שלה, ועתה, הרי לכם מהומה קלה ובצידה פרסום יקר מפז." (ע` 163)


וכך, הביוגרפיה השקרית של כומיש האמיתית חושפת אם מרשעת, סבתא שובבה בת מאה, נזירים מן המדבר, רב, ננס, נסיכה, אהוב רומאי ושלל טיפוסים ומעשי ניסים.


רזים נוספים על כומיש בת מחלפתא:


דף הפייסבוק של כומיש - https://www.facebook.com/komish.b.m

אלי אשד - NRG: "כומיש בת מחלפתא – וידויים של כשפנית צמרת"- כאן

המוסף לספרות עם רונה גרשון -  רשת א` - כאן

השקת הספר - כאן

המאמר של איילת שני ב"הארץ":

http://www.haaretz.com/mobile/.premium-1.561774?v=94B4ED51200A98A7357AAA442BA82E55

___________________________________________

והודעה מיוחדת לכל מי שמתעניין/נת בספרות פמינסטית לחקר המגדר

סמינר הקיבוצים, המכללה לחינוך לטכנולוגיה לאמנויות, פורום מחקר מגדר וחינוך
והאגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים וחקר המגדר

הזמנה לחגיגת הספרים השנתית

 

יום חמישי, 14 בנובמבר 2013 (י"א כסלו תשע"ד)
מ-16.00 – עד 19.00
מכללת סמינר הקיבוצים, רח` מרדכי נמיר 149 תל אביב

http://www.gendersite.org.il/2013/10/31/%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%AA/

לדף הרשומה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ענת אדרת אלא אם צויין אחרת