00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

ראיון עם דוד בלמס - "בריאות כל החיים"

שלום לכם. שמי דוד בלמס מומחה לבריאות בגישה רוחנית. יסדתי את "בריאות לכל החיים".

יסדתי את "בריאות לכל החיים" על מנת לתת לכם כלים ופתרונות בריאותיים ועל ידי כך אוכל ללמד אתכם את הידע הרב שצברתי במעל ל-27 שנים ויש לומר שעדיין מצטבר ידע. קשה לי לראות את אנשים מולכים כמו צאן לטבח מבלי לדעת את האמת של חייהם, מהיכן אני מבין את האמת של חייכם. לכל אחד מכם יש 3 פרטים שהם יחודיים לכם. שם. שם משפחה ותאריך לידה, מתוך פרטים אלו ועל ידי שילוב של גימטריה אני מגיע לאמת שלכם מתוך המושג שהגורל נקבע אבל הרשות ידועה ומשם אנחנו יחד מצליחים להגיע להמון נקודות שחשובות לכם לדעת על חייכם ובחייכם. ברמת הציפיות שלנו היא. אם צדקתי לפחות ב-51% בידע שקיבלתם ממני או יותר. כאן למעשה הגענו לנקודת ההמשך בטיפול, כלומר אם עברתי ותרצו להיכנס לתהליך שמראה לכם המון על עצמכם ולמה בכלל יש לנו בעיות בחיינו ותרצו לקבל כלים על מנת להשתחרר מהם, כאן הנקודה להחליט. אגלה לכם סוד קטן, אני קולע מהרבה יותר מזה באחוזים. אבל אם לא תרגישו בעצמכם על מה מדובר, לא תבינו על מה אני מדבר. מטרתי עם "בריאות לכל החיים" היא לתת לכם כלים לשינוי החיים לטובתכם. תהיו בטוחים שהתוצאות מדברות בעד עצמם, אני מרכז את כל העבודה שלי אתכם בשני פגישות, וכל מה שמעבר זה במתנה על מנת שתגיעו למנוחה ולנחלה, דבר אחד חשוב שתדעו, אני מטפל כמעט בכל בעיה, בריאותית או נפשית, אם אני יודע מראש שאני לא יכול לעזור מכל סיבה, אני לא נכנס לתהליך ולא גובה תשלום. יש לציין שיש גם מתנות ממני תוך כדי התהליך, כל אחד יידע את זה לגופו בתוך התהליך. אוכל כן לומר שחלק מהמטופלים שלי קיבלו כמה חודשים לחיות מהרופא ואחרי תהליך פשוט עוד חיים היום שכבר עברו לא מעט שנים וגם יותר מ- 10 שנים. חלק מהלקוחות לא נפקדו להיריון ואחרי תהליך והבנה נפקדו והיום ילדיהם מעל גיל 16 יש כאלה יש כאלה שהגיעו מחו"ל כדי לפגוש אותי. יש כאלה שגם בקשו סליחה ממני שלא הקשיבו בזמן הנכון לפני שהסתבכו בריאותית, אני משרה חווית שיחה נעימה, ידע מדויק, אמינות, כל אדם שבא במגע של עבודה מולי, נכנס אוטומטית למחשבות שלי ודרך המחשבות שלי מתחיל תהליך של תפילה מרחוק עבורו/ה הטלפון שלי זמין רוב שעות היממה, חוץ מזמני תפילה. כמו כן ניתן לשאול שאלות במידת האפשר ואני יענה באהבה. שיהיה לכל אחד מכם שלום ואהבה לכם ולכל יוצאי חלציכם, לבריאות לכל החיים תמיד - בלמס דוד מומחה לבריאות בגישה רוחנית ומיסד "בריאות לכל החיים", תודה.

דוד בלמס - טלפון ישיר - 052-9531774

מייל - blhdb141@gmail.com

קישור לאתר "בריאות לכל החיים":

http://www.blh141.com/

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

ראיון עם מירי פיינרו, מחברת הספר החדש: "סיפור גלילי"

תוצאת תמונה עבור מירי פיינרו

 

מה הביא אותך לכתוב רומן היסטורי על שני בניו של רב ספרדי מצפת שהמירו את דתם לנצרות?

הכל התחיל ממצוקה

מצוקה?

ממש כך! לפני ארבע עשרה שנים הגעתי אל אכסניית הנוער "בית מיוחס" ליד הכנרת, על מנת לצייר את נופי הכנרת. אחרי שני לילות נאלצתי לעזוב בגלל רעש נורא שהקימו נערים ששהו במקום. בצר לי פניתי אל האכסניה הקרובה ביותר, מסתבר שזו היתה אכסניה לצליינים ששיכת לכנסיה הסקוטית. כיוןם עומד שם מלון סקוטי יוקרתי. שם הכרתי זוג רופאים, שהזמינו אותי לבקר בביתם באוסטריה. רק אחרי חמש שנים הסתייע בידי לבקר אותם. באחד הערבים, בשהותי שם, הוטלה עלי "פצצה", "למה שלא תקבלי את האמונה בישו?" שאל אותי המארח - זו היתה הפעם השניה שצליינים ניסו לשכנע אותי לקבל את אמונתם. נוכחתי עד כמה הידע של הנוצרים, שהכרתי, רדוד בנושאי יהדות. ההצעה קוממה אותי מאד מאחר שראיתי בה גישה פטרונית כלפיי.

ולך היה אז ידע מעמיק בנצרות?

ממש לא, באותה אכסניה סקוטית בטסריה התוועדתי אל ערבי נוצרי, ששהה שם עם בני קהילתו הגלילית "האחים". הוא הסביר לי שיצחק נעקד על ידי אברהם, הוא ישו. נדהמתי איך אפשר לעוות כך את כוונת המקרא? זו היתה "יריית הפתיחה" עבורי. התעוררה בי סקרנות עזה ללמוד יותר על יהדות ונצרות. ניסיתי לרדת יותר לעמקם של הדברים.

מאיפה שאבת את הרעיון של שני בני הרב הספרדי מצפת שהמירו את דתם?

יום אחד פתחתי את הרדיו, זו היתה סופה של תוכנית שבה התארחה אישה מהגליל שסיפרה שהיא צאצאית של שני בני רב מצפת שהתנצרו בתחילת המאה העשרים, הגיעו אליה לביקור מאנגליה כדי לחקור את שורשי משפחתה...... חשבתי שזה יהיה שלד ראוי עליו אבנה את הסיפור. לא ידעתי מה מוצאה של המשפחה.

ניסית לתחקר את האישה הגלילית?

התלבטתי מאד, לבסוף החלטתי שלא אעשה זאת. כך השארתי פתח להרבה יצירה ודמיון. בחרתי לכתוב על משפחה דוברת לאדינו, והקהילה שהקיפה אותה ועל אורחות חייהן ומנהגיהן. רק לאחר חמש שנים של כתיבה, נודע לי שהרב המקורי היה אשכנזי, ממשפחת לויסון בצפת. 

ראוי לציין שהספר שלי מוקדש לכל שומרי הגחלת היהודית לדורותיהם.

בקשה מיוחדת

מאחר והפקת הספר עלתה לי עשרות אלפי שקלים, ומאתיים ספרים ראשונים מופקעים לטובת הוצאת הספרים, אודה לכם אם תרכשו את הספר דרכי, על מנת שאוכל לכסות ולו חלק מההוצאות:

טלפון 03-9233015  (אפשר לצלצל עד השעה 23:00) מירי פיינרו

קישור להוצאת גוונים:

 

https://www.gvanim-books.com/product-page/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99-%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A8%D7%95

החלום שלי הוא למצוא תורם שיהיה מוכן לממן את תרגום הספר לפחות לאנגלית,

אולי יום אחד יפיקו ממנו גם סרט......

 

Interview with Miri Fainaru, author of the new book: "Galilee Story"

What motiveated you to write about two sons of a rabbai who converted into Christianity?

Distress

?Distress

Exactly so. I was staying at a youth hostel in order to paint Tiberias. After two nights of not being able to fall asleep becaus of noise made by young sters, I decided to leave. The closest guesthouse was that which belonged to the Scottish Church (Nowdays, there is a Luxurious hotel).

I happenened to meet there a couple of Austrian doctors who invited me to their home in Austria. 

After five years when Ivisited them, the husband asked me: "Why wouldn't you accept the belief of Jesus Christ?" It was the second tine that a Cristian believer expeeted me to follow his belief. I realized that both peple lacked the basic knowledge of Judaism.

I peceved this attitude as paternal.

Did you have then any deep knowledge of Christianity?

Not really. While I was staying at the Scottish guesthouse I happend to know a christian Arab who came with the Brothers Community. He explained to me that Issac who was bound to the altar by Abraham was Jesus. I was shocked. How come that the Christians have distored the original meaning of the Bible? I decided to  attend courses in Christianity and Judaism.

Where did you take the idea of two sons of s Sephardi Rabbai who converted into Christianity Form?

One day I turned on the radio right at the end of a program. I just manged to grasp that the Christian great granddaughter of two Rabbai's sonsfrom Zefat came to Israel to trace their Jewish roots. I decided thatthis will be the main plot of the novel. Nevertheless, I decided not to question that Galilee woman about her family. I wanted to feature the family as I wished and to write about a Ladino speaking family. Five years later, I accidently found out that the real family stemmed from Ashkenazi origin - Levison.

How would you like to end up this inyerview?

I wish I could find a sponsor who is rooted on Jewish values and hertage and is willing to invest money on translating this novel at least into English, thus he will be a partner of my great vision. Maybe, also a film will be produced.

It's important to note that my historic novel is dedicated to all the Jewish people who have been loyal to their origin and tradition throughout the generations.

The website of the publishing house is:   

https://www.gvanim-books.com/product-page/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99-%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A8%D7%95

Miri fainaro, adress: 6q13 Borohov st. Petach Tikva, Israel

Phone 972-3-9233915 (till 23:00)

(I don't have a computer, since I am unable to operate il physically)

    

 

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

אחינו חיילינו השבויים והנעדרים -לא מפקירים לוחמים

מדבריה של טלי:

קריאת השכמה לעם ישראל!!!!!

האדישות רבה, התרדמה עמוקה למרות כל הניסיונות כל הזמן ,להעיר את הציבור, בקושי רב

אני כותבת מכתב, לעם ישראל, לאלו, שנשמה יתרה יש להם, נפש אלוקית שמפעמת בקרבם.

כל מהותו של העם היהודי, הנפש האלוקית שמפעמת בו, בשונה מאחרים.

עם ישראל במצב בריא, כגוף אחד, כשמשהו בו סובל, כל הגוף סובל, הכאב עובר בכל הגוף, מכה בקצה האצבע ברגל מגיעה עד הראש, ולא מתפקדים כרגיל, עד שמסלקים את הכאב, עושים הכל להרגיש טוב.

ואיך אפשר להרגיש טוב ולחיות את השגרה בלי לעשות דבר, כשמשהו בנו כואב כאב בלתי נסבל ממש. האם יש ייסורים גדולים משבי? האם יש ייסורים גדולים מזה, להורים לאחים, לחשוב שאח שלהם בידי רשעי אדם, ודאי לא יושב עם חברים ונהנה מהחיים, מיוסר, כלוא, בודד,... ותחשבו כיד הדמיון שלכם ?

חשבתי - ויש כאב גדול מזה שהבחורים האלו עוברים, ומשפחותיהם גם.... כשהאחים האלו יצאו לקרב, להגן עלינו, במסירות נפש שאין כמוה, ואין שום הכרת טוב, העם אדיש, כשצריך להתחנן לצאת משגרת היום, ולעמוד כחזית למען האחים שלנו ומשפחותיהם, וכל זה לא קורה, זה כמו להכניס סכין בלב המדמם כבר,... כל אחד עסוק בעניינו, ולא רק בהישרדות עסוקים גם בהרבה מהבלי העולם,... היכן ואהבת לרעך כמוך שיש בנו? איך כל זה עובר לידנו כאילו דבר לא קרה?

יצאנו עכשיו מימי תשרי, ימים של תשובה, של כתיבה וחתימה, לכל השנה כולה.

שמעתי לפני ימים מספר משהו שממש אהבתי ? על "תשובה"... אם אדם יושב עם רגל מגובסת, ומבקש מחברו שיכין לו כוס קפה... והנ"ל לא בא לו, ... ואם אדם מבקש מחברו, שיסע איתו כ100 ק"מ לפ=F8וק משא בחצות הלילה, והחבר יאמר לו הגב כואב, לא יכול.... מתי תהיה הסליחה קיימת? בדוגמה השניה, כשאדם קשה לו לעשות משהו, החבר יבין שאכן זה באמת קשה.. אבל כשאדם נזקק לעזרה פשוטה ולא עושה... כבר אין סליחה, וכמוה אצל הקב"ה למעלה...

אף אחד לא מבקש מאיתנו ה"פרטים הבודדים", לעלות על טרמפ ולנסוע לדמשק לשחרר את נעדרי סולטן יעקוב, כן מצופה מאיתנו ? לעצור ולזעוק זעקתם, ולגייס סביבנו את כולם לעשות גם!! להביט למעלה להתפלל, לומר תהילים... עד שישובו כולם.

כשעם ישראל מאוחד, ומביט למעלה, וזועק אליו, בכוונה גדולה, זה כח, שאין לאף אומה אחרת, זה כמו נר שהאור הלבן המאיר לעולמות, ניזון מהאור האדום, השחור התכול של הפתיל, שבחיבור בין החומר לאלוקות.

האור הלבן מאיר ? כשיש תפילות!! כשיש מעשים טובים והכרת הטוב, כשיש אחדות ואהבת ישראל, כשישראל ערבים זה לזה.

מאות נעדרים יש לצה"ל מכל מלחמות ישראל.. יצאו לקרב, מוטלים באיזו גבעה , אולי חיים בשבי? ואנחנו , למה משאירים את המשפחות לבדן?

אלי כהן ז"ל, נשלח בידיעה בסבירות גבוהה שייתפס בסוריה, נתלה בדמשק, עשרות שנים עברו ? איך זה שכך כך הרבה שנים עברו, ולא הובא לקבר ישראל, האם אין ביכולתה של מדינה, ללחוץ לדבר הזה? (כשמנהיגים רצו מאד, הצליחו)... ואנחנו היכן?

על הנעדרים שאביא לכאן יש עדות שנראו חיים תסתכלו להם בעיניים :

צבי פלדמן, יהודה כץ, זכריה באומל נראו חיים בדמשק על פי עדויות, משפחת באומל קיבלה ספר עם סימנים שרק זכריה ידע לסמן... למעלה מ35 שנים ? אנחנו שותקים???? איך מפקירים לוחמים בשביים כל כך הרבה שנים?

4 שנים אחרי נפילתם בשבי, מטוסו של רון מתרסק, ויש עדות של ממש שלו בשביו, וכבר למעלה מ30 שנים עברו.

גיא חבר

? סתם כך בלעה אותו האדמה? לקב"ה פתרונים, האם עצרנו את החיים מלבקש פתרונים? או שהשארנו אותו ואת משפחתו לבדם.

אורון שאול , הדר גולדין

אתם יודעים, עם ישראל, גם ליעקוב אבינו הגיעו אחים (בעלי אינטרסים ), עם כתונת פסים מגואלת בדם ואמרו לו טרוף טורף יוסף, בעודו נמק בבור.

האם המצהירים שבתוכנו, שהם חללים, ראו גופה? (למעט אלי כהן ז"ל) האם ברצונו של הקב"ה הם לא יכולים להיות חיים עדיין? גם אם ההיגיון שלנו לא מבין!!

האם אנחנו לא רואים בעיננו שאין לאי אלו כמה אנשים שום בעיה להפקיר חיילים...

עם ישראל, מחויב לעשות את מה שקל ואפשרי לעשות, להתאחד בכל כוחו, לעורר את סביבתו, לתפילות המוניות, מתוך מחשבה שהם חיים, נעדרים ונמצאים, במקום הקשה ביותר להיות בו, ודאי הלומי קרב, בנוסף לכל.

כל אחד ואחת מאיתנו נדרשים להרבות בתהילים, להרבות בתפילות, ובדמעות עד שהגוף שנקרא ישראל, יחלים ויהיה שלם בשובם כולם. תחילת ההחלמה היא ההכרה שאם לא כואב לנו מספיק הדבר הנורא הזה, משהו בנו חולה, וצריך לרפא את האדישות הקיימת בתוכנו.

אף אחד לא מבקש עסקאות מפוקפקות, הפניה שלנו היא לקב"ה... שם נמצא רחמים, שם נמצא צדק, שם הכל אפשרי על הצד הכי טוב. וזה עיקר כוחו ויכולתו של ישראל אחדותו ותפילתו

מוזמנים להצטרף לפעילות השוטפת בפייסבוק:

https://www.facebook.com/groups/1431552560440982/?fref=ts

התמונה של ‏‎Tali Last‎‏.

התמונה של ‏‎Tali Last‎‏.

התמונה של ‏כינרת גיספאן יונני‏.

 

 

לדף הרשומה

יפעת הירש - נשמה של צעצוע

יפעת הירש היא יוצרת של צעצועים יהודיים שנקראים "נשמה של צעצוע", ואני צריכה על כך להודות שאני מכירה את יפעת בזכות פייסבוק, ומאד מעריכה את הנישה החדשה והמקסימה שלה, ובמיוחד את דרך השיווק המקורית שלה בפייסבוק!!!

מתנה נהדרת לילדים לימי הקיץ ולימי החורף.......

 

יפעת ספרי לנו איך הכל התחיל?

מאז לידת בתי הבכורה, הרגשתי חיסרון בשוק הצעצועים בארץ, הכל חוזר על עצמו באופן כזה או אחר. חיפשתי צעצועים המבטאים את החיבור והזיקה למורשת ולזהות היהודית שלנו, חיפוש זה התעצם כשהמשפחה גדלה, ולאט לאט הבנתי ש'אם אין אני לי - מי לי' ותפרתי בעצמי, המוצרים התקבלו באהבה בסביבה הקרובה, והחלטתי לאפשר לעוד אנשים ליהנות מהמוצרים.

 

 

 
 

יפעת הירש

http://lp.neshamatoy.co.il/shabati

https://www.facebook.com/neshamatoy/?fref=ts

054-8005439

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

ראיון אישי עם דפנה אונגר מלווה אישית בעת משבר רפואי

דפנה אונגר

שם מלא: דפנה אונגר

גיל: 49

מגורים: רבבה, ישוב קהילתי דתי באזור אריאל בשומרון

מצב משפחתי: נשואה + 6 ילדים + 7 נכדים :)

הגדרת העיסוק שלך: מלווה משפחות במשבר על רקע רפואי, או מחלה של אחד מבני המשפחה.

 

הסיפור שלך- איך הגעת דווקא לתחום הזה:

עד לפני 7 שנים הייתי בכלל במקום אחר: עמוק בתחום החינוך, מנהלת תיכון כמה שנים, תואר שני בחינוך ובדרך לדוקטורט.

אבל אז עברתי משבר, כשבתי הבכורה שהיתה אז בת 22 חלתה בסרטן.

קשה להסביר במילים את השנה המטורפת שעברנו: בדיקות, המתנה מורטת עצבים לתשובות, טיפול אינטנסיבי, תופעות לוואי.

וההשלכות של כל זה על שאר ענייני החיים: על הילדים האחרים שזקוקים לשלהם, העבודה התובענית שלי, מערכות היחסים עם החברים והמשפחה המורחבת, הזוגיות.

לראות את הבת שלי סובלת כל כך בלי יכולת להבריא אותה, ובלי לדעת אם היא בכלל תצא מזה – היה קשה מאד.

בשנה שאחרי המחלה לקחתי חופשה מהעבודה.

המורכבות של התקופה טלטלה אותי וגרמה לי לשינוי בתפיסה. פתאום ידעתי שאני לא רוצה לחזור לניהול, ולעבודה בהיקף שכזה.

אבל לא ידעתי מה אני כן רוצה. עד שיום אחד כשישבנו בחדר המתנה בבית חולים ודיברתי עם עוד הורים לילדים חולים, אישה אחת אמרה לי שכאשר ביתה תבריא – היא לא תחזיר אותה לאותו בית ספר שהיתה בו, כי המורים והחברים לא שמרו איתה כמעט על קשר בתקופת המחלה.

זה הזכיר לי דילמות שהעסיקו אותי – למי לספר על המחלה, האם לבקש עזרה וממי, זה גם הזכיר לי חברה טובה שניתקה קשר איתי כל השנה של המחלה .

ראיתי שלא רק לי, גם לאחרים יש התמודדויות שניתן לחסוך. הבנתי שניתן ללמוד מניסיונם של אחרים, והחלטתי לעשות עם זה משהו.

החלטתי להקדיש את זמני לליווי של משפחות במשברי בריאות.

למדתי אימון יהודי ב"מכללת כוונה", הנחיית סדנאות, והתמחות במערכות יחסים, והתחלתי ללוות משפחות.

בניתי מודל להתמודדות עם משברים, מודל שמבוסס על המשבר האישי שלי, על ניסיוני בליווי של עשרות אנשים, ועל מחקרים שנעשו בתחום.

ב"ה בתי הבריאה, היא נשואה וגרה בפרדס חנה. והדבר הכי כיפי בעולם הן התאומות המדהימות שלה.

 

מה את בעצם עושה, את מי מלווה, מה קורה שם, מאיזה שלב זה מתחיל

אני נפגשת עם אנשים בשלבים שונים של ההתמודדות. הפגישה הראשונה עם משפחה שפנתה אלי כוללת בדיקה מקיפה של תחומי החיים שלהם, איפה הם עומדים בענייני עבודה, ילדים, זוגיות, תחום רגשי, כלכלי  וכו. מה קורה בתחומים אלו נכון להיום, ומה הצרכים בכל אחד מהתחומים.  בפגישות הבאות אנחנו בודקים כיצד ניתן למלא את הצרכים בתחומים השונים, על ידי כך שאני עובדת איתם על המשאבים העומדים לרשות המשפחה המתחלקים לשני סוגים:

משאבים פנימיים - חוסן אישי ומשפחתי. למידה על דרכי ההתמודדות המוכרות להם, חיזוק המוכר וחשיפה שלהם לדרכי התמודדות נוספות (אני מלמדת כלים להרחבת החוסן האישי).

משאבים חיצוניים - היעזרות במשפחה מורחבת, חברים, גופים רלוונטיים.

אני מלווה באופן אישי את המשפחה הקרובה של החולה. אם מדובר בילד חולה, אני מלווה את ההורים, בנפרד וביחד באופן המתאים למשפחה. אם מדובר במבוגר חולה העבודה נעשית מול בן הזוג.

 

האם אנשים מתמסרים ומיד נפתחים או שזה תהליך

מניסיוני, אנשים זקוקים לליווי ולתמיכה, והם משתפים בקלות. עניינים אישיים יותר, כמו קושי בזוגיות, לעיתים לוקח מספר פגישות עד שהנושא עולה, ואנו מתחילים לעבוד על נושאים לפי סדר קדימויות שנבנה במשותף.

 

איך זה בדיוק עובד: כמה מפגשים בשבוע- אצלך?אצלם? בבית החולים? מה עושים במפגש כזה?

המפגשים הם אחת לשבוע. לעיתים ולפי הצורך מגבירים את קצב המפגשים.

מה שמנחה אותי זו גמישות מירבית במיקום ובלו"ז. מתוך ניסיוני האישי ועם משפחות שליוויתי, יש צורך גדול בפגישה שבועית קבועה. אנשים מחכים כל השבוע לשתף ולהתייעץ (אומרים דברים כמו 'חיכיתי כבר לספר לך ש...' 'רק את תביני את מה שאני אומר...' )

יחד עם זאת אני חייבת להיות גמישה עקב צרכים מיוחדים ולעיתים שינויים וביטולים של הרגע האחרון.

אני מקיימת פגישות בקליניקה שלי בביתי, או בתל אביב. וכן בסמוך לבתי החולים. לפי הצורך הספציפי.

 

ספרי על מקרה מיוחד שליווית

ליוויתי בן זוג צעיר לאישה שחלתה בסרטן. לזוג שני ילדים קטנים. הבעל התמודד עם יחס המשפחה המורחבת, ועם עומס רגשי ומעשי רב.

 החל מתחילת המחלה משפחתה של האישה הפסיקה את הקשר איתם. למרות שלפני כן היו בקשר ממש קרוב ותומך.

בן הזוג שהתקשה מאד בטיפול בילדים ובבית, וכמובן בדאגה לאישתו החולה ולצרכיה, היה מוטרד מאד מייחסם של בני משפחתה של אישתו, שלא רק שלא נוטלים חלק ועוזרים, אלא מקשים עליו (נעלבים אם הוא כן או לא אומר משהו, מעדכן וכו). עבדנו בפגישה על הנושא, ובן הזוג הבין שמדובר בבעיה נפוצה, ושזהו קושי אישי שלהם, ולא משהו חריג שהוא עושה.... כל אחד מתמודד באופן שונה עם מחלות ומשברים, זיהינו סגנונות התמודדות שונים בסביבתו, וכך בן הזוג נרגע וקיבל את דרך ההתמודדות שלהם. הוא הפסיק לקחת קשה את היחס שלהם, שיתף אותם במה שראה לנכון, ובהדרגה המשפחה הקרובה של האישה התקרבה אליהם והתחילה לקחת חלק בתמיכה.

כדי להתמודד עם העומס הרב שבן הזוג היה מצוי בו, הוא הכניס לחייו פסקי זמן למילוי מצברים. נופש זוגי קצר. יציאה עם חבר טוב לטיול מעיינות בגולן למנוחה ורגיעה. הכנסת עוגנים של עשיית ספורט מספר פעמים בשבוע.

לעיתים עולים קשיים זוגיים, קושי בקבלת החלטות כששני בני הזוג מחזיקים בדעות שונות (למשל האם לספר על המחלה לסביבה או להסתיר זאת, האם לקבל עזרה מהחברים או להסתדר לבד).

לעיתים כשאחד מבני הזוג חולה מתעוררות דילמות מהותיות, למשל האם החולה אוטונומי להחליט החלטות רפואיות בעצמו, האם להתחיל טיפול מסויים או לא (היות שמדובר בגוף הפרטי שלו) או שבן הזוג זכאי לקחת חלק בקבלת החלטות שהן הרות גורל לעתיד המשפחה כולה.

 

 

 

כאשר החולה מחלים- את ממשיכה להיות בקשר?

ממשיכה להיות בקשר טלפוני הדדי מידי פעם. יש מקרים שגם קבענו פגישות אחדות בהמשך. בסך הכל היינו ביחד בתקופה מאד קשה ומורכבת, ויש משהו פנימי שמחבר בינינו.

כאשר חלילה קורה משהו לחולה, עד מתי את בקשר עם המשפחה?

לא עוזבת את המשפחה... תלוי ברצונם להמשיך את הליווי.

 

ספרי על כל העניין של ההכלה של סיפור כזה: עד כמה נוגע בך אישית, לוקחת את זה הביתה איתך? את הצער והכאב שלהם? ספרי עם יד על הלב על החלק הקשה בעיסוק הזה ומאין את שואבת ונותנת את הכוח?

כן, אני רגישה, ודברים נוגעים בי מאד. אבל אני לא נעצרת בכאב ובצער. פיתחתי במשך השנים את היכולת לנתב את הקושי שלי לעשייה. גם סגנון ההתמודדות האישי שלי הוא העשייה – איסוף צרכים, מתן פתרונות, הפעלת גורמים שיכולים לקחת חלק בעזרה. זה נכון עבורי בכאבים הפרטיים שלי, ובצער ובכאב של המשפחות אותן אני מלווה. כל הזמן אני מחפשת איך אני יכולה להקל עליהם את ההתמודדות. זו השליחות שלי.

מאין אני שואבת כוח?

מהאמונה בה'. אני מאמינה שלא לחינם שם אותי הקב"ה בניסיון הזה, במקום של אמא לבת חולה בסרטן. אני לוקחת את המקום הזה, את ההתמודדות שהיתה לי, ועוזרת באותו מקום לאחרים, במקום שאחרים לא יכולים בכלל להבין.

 

את מי מבני המשפחה את מלווה? הורים? אחים? ילדים של? זה בא מיוזמתם?

אני מלווה הורים ובני זוג של חולה.

יש לי סדנה מיוחדת לאחים של ילד חולה, וגם סדנה למשפחה מורחבת (סבים וסבתות, בני דודים).

לעיתים המשפחה עצמה פונה, ולעיתים חברים ששמעו עלי מציעים זאת למשפחה.

 

איך אפשר להכיר אותך יותר?

יש לי אתר, ניתן לקרוא בו על הפעילות שלי, ולקרוא מאמרים שכתבתי. אפשר להתייעץ איתי, לשלוח לי שאלות דרך האתר, אשמח לענות ולעזור.

 

איך אפשר ליצור איתך קשר?

דרך האתר www.dafnaunger.co.il

דרך הפייסבוק  https://www.facebook.com/DafnaUnger.co.il/?pnref=lhc

דרך האימייל dafna.unger@gmail.com

או בדרך הישנה והטובה, להתקשר אלי לנייד 052-3405922

 

 

והעיקר הבריאות

 

 

 

לדף הרשומה
12345
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ענת אדרת אלא אם צויין אחרת