00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

שמיכת טלויזיה

מריבועי הגריני נראה שאף פעם לא ימאס לי.

אולי בכלל הייתי צריכה להיולד במאה הקודמת

בה נשים היו יושבות במעגל סביב האח, זו סורגת, השניה רוקמת

אח...... לו היה לי אח

 

לדף הרשומה

עוד תיק לאוסף

כן. אני חובבת תיקים סמויה....

לא רואים את זה עלי , אבל בסתר אני מחליפה תיקים

כל חודש וקצת, חומדת תיק חדש,

מעלה עיניים, בוחרת חוטים בשלל צבעים

וגם אם החלטתי להרגיע קצת ולמתן

אין סיכוי שזה יקרה!!!

שוב חגיגת צבעים מטורפת

כנראה....  צבעוני - זה אני :-)

 

לדף הרשומה

שני תיקים וגעגוע

וכבר עבר דיי זמן מאז שהיינו פה
...החיים לכאורה חוזרים למסלולם
הבית שב להרגליו הישנים, שיגרה מסויימת...
בשעות הדימדומים יוצאת לצעידה בשדרת העצים
נזכרת בדייזי כלבתי הקטנטנה...בשיטוטי איתה
איך דאגתי לשלומה, שלא תלך רחוק, שלא תעלם מטווח ראייתי
ואיך בסוף היא נעלמה מחיי...

לאט לאט חוזרת לעצמי
בביתי סורגת שני תיקים, שונים זה מזה
באחד משתמשת ואת השני נותנת 

וגם פרח סורגת ~ דייזי ~ הלא הוא פרח החיננית
מרגישה צורך לציין את חייה שמילאו את ליבי ואת לכתה מחיי.

בערב שמחת תורה לוקחת סולם, את הפרח הסרוג ואת געגועיי
בשדרה מצמידה את הפרח לענף עץ קטן ופורח

לזיכרה

 

לדף הרשומה

דייזי שלי

"אין כמוה מי יודע זאת כמוני, אין כמוה זה הולך ומתחזק
ואין כבר כח שיקח אותה ממני, רק לא לשכוח שהאושר הוא ספק.

אין כמוה מי יודע זאת כמוני, אין עוד כח שאותנו ינתק,
אין כמוה עד היום האחרון היא, לא לשכוח את עצמי אני בודק.

כשהבית ריק הבית ריק, לא משנה לי אם אני צודק" 

לפני כשבוע נפרדתי מדייזי,
הכלבה האהובה והיפה שלי
עוד מחפשת אותה בחדרי הבית...
ומוצאת אותה רק בחדרי ליבי.
לדף הרשומה

עוד סריגה אורבנית

כן עוד סריגה אורבנית, למישהו נמאס?! חחח

מכיון שקהל הקוראים שלי הוא מצומצם, אני מרשה לעצמי לשעמם אתכם שוב בסריגה

אבל בליבי שמחה גדולה, שוב עץ מחכה לסוודר,

עץ משאלות, בתוך פארק רחב ידיים

ושוב ידיי מלאות עבודה, אני מכינה פיסות סרוגות

צבעים מתערבבים, חוטים ומסרגות שוב מטיילים בסלוני

אני כרגיל מנסה להרגיע בצבעים, אבל יודעת שזו מלחמה אבודה-

חגיגה של צבעים, אלוהים  תן לי משקפי שמש, אני מסתנוורת :)

בחגיגה הזו  אני די לבד, ללא הסורגות המקסימות מ"נגבה מגדלור" שמילאו את ליבי

חסרונות רבים, אבל יתרון אחד-להשתולל ככל העולה על רוחי

ההשראה באה מהשיר הנהדר "ימים של שקט" של להקת לולה שצצה לרגע נעלמה

איזה שיר מדהים! הימים הקשים... הרעש הנורא!

 ואחריו ...שקט  ותקוה גדולה

 

 

 


אמן אמן ~~שיבוא שלום עלינו ועל כולם ~~

לדף הרשומה
קוביית קוד חופשי

   file:///C:/Users/Graphics/Documents/Flip PDF Professional/index.html

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אומניתבנשמה אלא אם צויין אחרת