00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"התמודדות" נמצאו 9 פוסטים

אילו יכולתי לחיות את חיי מחדש - אירמה בומבק

את המסר הקצר שלפניכם, כתבה אירמה בומבק , כשגילתה שהיא חולה במחלת הסרטן. במסר היא נוגעת ברגעים הלכאורה "קטנים" ו"זניחים" של החיים; רגעים של ביחד עם הילדים או עם סבא, הזמנת חברים הביתה ואכילת פופקורן סתם בשביל הכיף - כל מה שאנחנו לא מקדישים לו מחשבה יתרה, עד שהחיים מעמתים אותנו עם סופיותנו שלנו. בעומדנו למול המוות, אנו לומדים להעריך את הדברים ה"קטנים" שהופכים את החיים לעשירים, ממלאים ומרגשים, שעון החול שאוזל עשוי לעזור לנו  לערוך חשבון נפש ו לראות מה באמת חשוב לנו בחיים, ומה ניתן להותיר מאחור. האמת היא שלא חייבים להגיע לסף המוות כדי להעריך את מה שיש לנו, צריך רק להחליף את המשקפיים שדרכם אנו רואים; יחד עם הקשיים להצליח לראות גם שאנחנו ברי מזל על מה שכבר יש לנו, להצליח לראות שסך הכול - יש לנו הרבה על מה להודות. "עליכם לשאול את עצמכם כיצד אתם רוצים לחיות את חייכם. אנו חיים ואנו מתים, זוהי האמת שאנו יכולים להתייצב למולה רק לבדנו. איש אינו יכול לעזור לנו, אפילו לא הבודהא. אם כך שקלו בתשומת לב, מה מונע ממכם לחיות בדרך בה אתם רוצים לחיות את חייכם?" (הדלאי לאמה ה-14) תיהנו! ינון אילו יכולתי לחיות את חיי מחדש -  הייתי מדברת פחות ומקשיבה יותר. הייתי מזמינה חברים לארוחת ערב, גם אם השטיח היה מוכתם והצבעים של הספה דהו. הייתי אוכלת פופקורן בסלון, והרבה פחות דואגת מהלכלוך כשמישהו היה רוצה להדליק אש באח. הייתי מוצאת את הזמן לשבת ולהקשיב לסבא שלי, בעודו מספר על שנות נעוריו. לא הייתי מתעקשת לעולם שהחלונות באוטו יהיו סגורים ביום קיץ לוהט, רק בגלל שהרוח לא תהרוס לי את הפן. הייתי מדליקה את הנר הורוד המגולף בצורת ורד, לפני שהוא איבד את צבעו ויופיו באיחסון. הייתי יושבת על הדשא עם ילדי, מבלי לדאוג מכתמים ורטיבות. לא הייתי בוכה וצוחקת כל כך הרבה במהלך צפייה בטלויזיה, אלא במהלך צפייה בחיים. הייתי לוקחת על עצמי חלק מהמטלות שבעלי לקח על עצמו. הייתי הולכת למיטה כשהייתי חולה ולא מעמידה פנים שהעולם יתמוטט אם אעדר ליום אחד. לא הייתי קונה משהו רק משום שהוא שימושי, לא מתלכלך או שיש לו אחריות לכל   החיים. במקום לייחל לסיומם של תשעת חודשי ההריון, הייתי נוצרת בליבי כל רגע ומבינה, שהפלא הזה שגדל בתוכי, הוא ההזדמנות שלי לעזור לאלוהים
לדף הרשומה

ציטוטים, אמרות חכמה ומשפטים של ג`לאל א-דין רומי

ג`לאל א-דין רומי (1273-1207), הינו הידוע (ויש שיאמרו גם הגדול) שבחכמי הסופים המוסלמים. הוא נולד בפרס, באיזור שכיום הינו חלק מאפגניסטן; אביו, מורה סופי ידוע, שלח אותו להתחנך מגיל צעיר בתורת האסלאם והסופיות, הזרם המיסטי-אזוטרי של האסלאם. בשנת 1244 פגש רומי בדרוויש מסתורי - שמס א-טבריזי, שהפך למדריכו הרוחני הישיר. עם היעלמו של שמס לאחר מספר שנים של למידה משותפת, אבל כבד ירד על רומי, ובשירים רבים שכתב לאחר מכן מופיע שמס (שמש בערבית) כאנלוגיה ל"אהוב" - אלוהים, מושא כמיהתו של הסופי לאיחוד. לאחר היעלמותו של שמס, חדל רומי מהעברת שיעורים פומביים והתרכז בכתיבת חיבוריו הפילוסופיים, שמהם הבאתי כאן כמה פנינים בפניכם, בתרגום לעברית. הציטוטים נלקחו מיצירתו האדירה "מסנאווי" (לפרטים לחצו כאן ), שירה רחבת היקף הכתובה פרסית, בה פרש רומי את משנתו הרוחנית לאורך כ-25,000 פסוקי שיר, אותה חיבר בשנותיו האחרונות לחייו. חשיבותו של החיבור עצומה למסורת הסופית, והוא מכונה בפי רבים "הקוראן הפרסי". נושאי החיבור רבים ומגוונים; בחרתי להביא כאן משפטים ואמרות הנוגעים לשאלות: מהו אדם? מה מהותו? מדוע אנו סובלים?   לאחר הציטוטים מופיע סרטון ובו סיפורו של רומי. תיהנו! ינון הרוח האנושית - מהו האדם?  הרוח האנושית מלאת זוהר, ומבקשת את שהינו טוב. האגו הינו חשוך ומושפע מן החושים. אם כך, איך מביס האגו את הרוח? האגו גובר משום שביתו הוא הגוף, בעוד שהרוח הינה זרה לעולם הגשמי. הכלב מגן על הטריטוריה שלו כאריה פראי. (Masnavi III 2557-8)  תכונותיך הפיזיות, כמו גופך, הינם בהשאלה בלבד. אל תשית את לבך אליהם, הואיל והם חולפים ומשך קיומם הוא כשעה. רוחך לעומת זאת הינה נצחית: גופך מצוי על אדמה זו, כמנורה, אך אורו נובע מאותו מקור עליון אלמותי. (Masnavi IV 1840-2)  כשמגיע הזמן עבור העוּבּר לקבל את רוח החיים, השמש מסייע לו. העובר קם לתחייה, משום שהשמש מעניק לו רוח. מן הכוכבים האחרים, עובר זה קיבל רק הטבעה, עד שהשמש זורח עליו. כיצד הפך העובר קשור לשמש הזורח בעודו ברחם? לשמש דרכים רבות, הנסתרות מחושינו: הדרך בה זהב מועשר, הדרך בה אבן פשוטה הופכת לנופך ולאודם, הדרך בה פרי מבשיל והדרך בה אומץ מוענק לאדם אכול פחד. (Masnavi I 3775-82)
לדף הרשומה

Things Will Get Better - המסר של ליזי ולאסקז

הפעם הבאתי מסר מיוחד מאת אישה צעירה ואמיצה מאוד, ליזי ולאסקז (Lizzie Velasquez). ליזי היא בחורה בת 21, החולה בתסמונת נדירה שחולים בה רק 3 אנשים בעולם כולו;  הרופאים לא יודעים מה גורם לה והיא  כה נדירה שאפילו אין לה שם. התסמונת גורמת לכך שליזי אינה יכולה לעלות במשקל והיא מעולם לא שקלה יותר מ-27 קילו;  כשנולדה הייתה כה זעירה, שהוריה היו צריכים לקנות לה בגדים של בובה בחנות צעצועים. נסיבות חייה הלא פשוטות של ליזי, היו יכולות לגרום לכל אדם לשקוע ביאוש, מרמור וכעס, אך היא בוחרת לראות את החיובי בחייה, ומתמודדת עם מצבה הפיזי באומץ, שמחת חיים, עוצמה פנימית והמון הומור. משום שהרפואה אינה יודעת לאבחן את מחלתה ועתידה אינו ברור - ליזי חיה כל יום במלאות כאילו היה יומה האחרון, מגשימה את חלומותיה ומחזקת את הסובבים אותה.   במסר שלפניכם ליזי מדברת על תופעה רווחת ונפוצה; לא היה פשוט עבורי למצוא תרגום מדוייק למונח "Bullying" - התעללות? בריונות? הטרדה? התרגום המדוייק אינו חשוב, הואיל והחוויה מוכרת לכולנו וכל אחד עבר אותה בשלב זה או אחר של חייו, או חווה אותה כעת. עבורי ליזי היא דוגמא ושיעור לגבי היכולת שקיימת בכולנו, להיות מאושרים - למרות הנסיבות, למרות הקשיים שבחיים, למרות הסבל. במילותיה של הלן קלר:  "מרבית האנשים אומדים את אושרם במונחים של תענוג גופני ורכוש חומרי. אם הם מצליחים לזכות במטרה נראית לעין שהציבו באופק, כמה מאושרים הם עשויים להיות! אם חסרים הם את אותה המתנה או אותה הנסיבה, הם אומללים. אם ניתן כך למדוד את האושר, לי שאיני יכולה לשמוע או לראות, יש את כל הסיבות לשבת בפינה בידיים שלובות ולבכות. אם אני מאושרת למרות הליקויים שלי, אם האושר שלי כה עמוק עד שהינו אמונה, כה מחושב עד שהפך לפילוסופיית חיים - אם בקיצור, אני אופטימית, העדות שלי לעקרון האופטימיות ראויה להשמע."   לאחר המסר המתורגם תוכלו לצפות בסרטון המקורי, לראות סרטונים נוספים ולהכנס לאתר של ליזי. תהנו! ינון   רציתי ליצור את סרטון הווידאו הזה היום, כדי לדבר על נושא שיצא לגמרי משליטה: התעללות ע"י בריונים. אני יודעת שזה לא דבר חדש שרק עכשיו נודע לנו עליו; הסבים שלנו, ההורים שלנו, החברים
לדף הרשומה

יום הולדת שמח, אליס!

ביום שישי האחרון, 26.11.2010, חגגה אליס הרץ-זומר (Alice Herz-Sommer) את יום הולדתה ה- 107. סיפורה של אליס, פסנתרנית ניצולת שואה ששרדה בזכות המוסיקה שלה, נגע בלבבות עשרות אלפי אנשים ברחבי העולם. אליס נולדה בפראג ב- 26.11.1903, יחד עם אחותה התאומה מאריאנה. בגיל 16 החלה ללמוד באקדמיה למוסיקה בפראג והצטיינה כל כך עד שהפכה לאחת הפסנתרניות המובילות והמוכרות בשנות ה- 30. היא נישאה למוסיקאי לאופולד זומר בשנת 1931, וכעבור מספר שנים נולד בנם רפאל. הנאצים שכבשו את צ'כוסלובקיה, אסרו על היהודים לנגן ולהופיע ואליס איבדה את פרנסתה כמורה לפסנתר. בשנת 1942 נשלחו אליס, בעלה ובנה לגטו טרזיינשטט, שהכיל יהודים משכילים, אמנים, סופרים ומוסיקאים רבים. לאופולד הועבר לאושוויץ ומשם לדכאו, שם נרצח; מרבית מכריה וחבריה נספו אף הם. הגרמנים ביקשו ליצור "גטו לדוגמא" ובו להציג חזות של החיים הטובים ליהודים תחת הרייך השלישי: "היינו חייבים לנגן, משום ששלוש פעמים בשנה הצלב האדום הגיע. הגרמנים רצו להראות לנציגיו, שמצבם של היהודים בטרזינשטט טוב. כשידעתי שיש לי קונצרט, הייתי שמחה. המוסיקה היא קסם. הופענו באולם של המועצה לפני קהל של 150 בני אדם - זקנים, מיואשים, חולים ורעבים. הם חיו בשביל המוסיקה. בשבילם המוסיקה היתה האוכל. אם לא היו באים - מזמן היו מתים. גם אנחנו." התזונה היתה מועטה ודלילה: "איבדנו במשקל. שנתיים אכלנו רק קפה שחור ומרק. זה לא קל לאמא לראות את הילד שלה בוכה, ולדעת שאין לה קצת לחם לתת לו. אנשים שואלים: 'איך יכולתם ליצור מוסיקה?' היינו חלשים מאוד, אך המוסיקה היתה מיוחדת, כמו קסם הייתי אומרת. ניגנתי יותר מ- 150 קונצרטים שם." אליס ובנה רפאל ניצלו ועלו לישראל להתאחד עם שאר משפחתה; לאחר 40 שנה בישראל עברו להתגורר בלונדון. אליס מקרינה אופטימיות בלתי מעורערת ושמחת חיים פשוטה, שמונעת מתוך אהבת היופי והמוסיקה. בגיל 107, היא עדיין מנגנת מידי יום, חדה, צלולה, שנונה ומלאת הומור.               "רק כשאת כל כך מבוגרת את מודעת ליופי של החיים. אנשים צעירים לוקחים הכל כמובן מאליו, בעוד שאנחנו, המבוגרים, מבינים את הטבע. מה שלמדתי, בגילי המתקדם, הוא להיות אסירת תודה. יש לנו חיים יפים. יש חשמל, מכוניות, טלגרף, טלפון, אינטרנט.
לדף הרשומה

אמרות חכמה, ציטוטים ומשפטים של הלן קלר

הלן קלר (1880 - 1968) היתה אישה יוצאת דופן; בינקותה הפכה עיוורת וחירשת, אך בעזרת מורתה המסורה אן סאליבן, והודות ליכולת התמדה וכוח רצון מרשימים למדה לתקשר עם סביבתה. סאליבן לימדה את הלן הקטנה לזהות את שמם של עצמים, לקרוא כתב ברייל ומאוחר יותר אף לדבר. משנפתחה דרכה לתקשורת עם אנשים סביבה, הלכה קלר לביה"ס ואחריו לקולג', והחלה להעלות את מחשבותיה על הכתב. כתביה מלאים התרשמויות נדירות בכנותן, על התמודדות של נשמה הכלואה ומבודדת מהעולם החיצוני, שעל אף כל הקשיים הצליחה לגשר על הפערים העצומים בתקשורת ולתרום תרומה משמעותית לעולם. עד מהרה הפכה קלר לתומכת במטרות חברתיות שונות וקידמה בהרצאותיה וספריה הרבים זכויות נשים, שחורים, בעלי מוגבלויות ועיוורים. כמישהי שידעה דבר או שניים על התגברות על מכשולים והתמודדות עם בעיות, ניתן  למצוא בכתביה של הלן קלר משפטים וציטוטים מעוררי השראה, המחזקים את האופטימיות חרף הקשיים, ומראים כיצד ההתמודדות עם אתגרי החיים אפשרית כשיש אמונה, אומץ והתמדה. תהנו! ינון "מרבית האנשים אומדים את אושרם במונחים של תענוג גופני ורכוש חומרי. אם הם מצליחים לזכות במטרה נראית לעין שהציבו באופק, כמה מאושרים הם עשויים להיות! אם חסרים הם את אותה המתנה או אותה הנסיבה, הם אומללים. אם ניתן כך למדוד את האושר, לי שאיני יכולה לשמוע או לראות, יש את כל הסיבות לשבת בפינה בידיים שלובות ולבכות. אם אני מאושרת למרות הליקויים שלי, אם האושר שלי כה עמוק עד שהינו אמונה, כה מחושב עד שהפך לפילוסופיית חיים - אם בקיצור, אני אופטימית, העדות שלי לעקרון האופטימיות ראויה להשמע." " לעולם לא היינו יכולים ללמוד איך להיות אמיצים וסבלניים, אם היתה רק שמחה בעולם. העושר המופלא של החוויה האנושית היה מאבד במידת מה מאושרו המתגמל, אם לא היו מגבלות שעליהן יש להתגבר. פסגת ההר לא היתה כה נהדרת, אלמלא היו עמקים חשוכים שיש לחצותם." "כשדלת אחת של אושר נסגרת, נפתחת אחרת; אך לרוב אנו מתבוננים בדלת הסגורה זמן כה רב, עד שאיננו רואים את זו שנפתחה עבורנו." "אופטימיות הינה האמונה שמובילה להישג. דבר אינו יכול להיעשות ללא תקווה ואמון. אף
לדף הרשומה

אמרות חכמה, משפטים וציטוטים של נלסון מנדלה

לפניכם אמרות חכמה, משפטים מעוררי השראה וציטוטים של נלסון מנדלה. מנדלה מוכר לרבים, כאדם שהוביל את מאבקה של דרום אפריקה לאחדות וסובלנות בין אנשיה השחורים והלבנים. נלסון נכלא ונאסר למשך 27 שנים, בשל פועלו מלא החזון כנגד משטר האפרטהייד וההפרדה הגזעית, והפך לסמל לדבקות במאבק צודק למרות הבערות, הגזענות, השנאה והקשיים. לאחר שחרורו הפך מנדלה לנשיא השחור הראשון של דרום אפריקה, והקדיש את זמנו לקידום הפיוס, הכבוד והשוויון בין הקבוצות האתניות השונות במדינתו. תהנו, ינון     " היופי הגדול של החיים אינו טמון בכך שלא ניפול, אלא בכך שנקום כל פעם מחדש." "החינוך הינו הנשק החזק ביותר שברשותך, במטרה לשנות את העולם." " לו יהי צדק לכל. לו יהי שלום לכל. לו יהי עבודה, לחם, מים ומלח לכל. ידע כל אדם כי גופו, רוחו ונשמתו של כל אדם הם בני חורין להגשים את עצמם." "צעדתי בדרך ארוכה זו אל עבר החופש. ניסיתי שלא למעוד; היו לי צעדים מוטעים לאורך הדרך. אך גיליתי את הסוד, שאחרי טיפוס להר גדול, אדם ימצא שישנם עוד הרים רבים לטפס עליהם. לקחתי לעצמי זמן כאן בשביל לנוח, לגנוב מבט בנוף המרהיב שמסביבי, להביט אחורה אל עבר המרחק שעברתי. אך אני יכול לנוח רק לרגע, ואין אני מעיז להתמהמה, משום שדרכי הארוכה לא הסתיימה." " להיות חופשי אין משמעו רק להתיר את הכבלים, אלא לחיות באופן שיכבד ויחזק את חירותו של הזולת." " נוכחתי שאומץ אינו היעדר פחד, אלא הניצחון על הפחד. האדם האמיץ אינו זה שלא מפחד, כי אם זה שכובש את הפחד." " אם ישנם חלומות אודות דרום אפריקה יפה, ישנן גם כן דרכים המובילות לשם. שתיים מדרכים אלו יכולות להיקרא 'טוּב' ו'היכולת לסלוח'." " קנאים קיצוניים מכל הצדדים, ניזונים מצימאון-דם של מאות שנים שחלפו." "איש אינו נולד כשהוא שונא אדם אחר בגלל גוון עורו, מוצאו או דתו. אנשים לומדים לשנוא, ואם ניתן ללמדם זאת ניתן ללמדם לאהוב, כי האהבה קרובה יותר ללבו של האדם מאשר ניגודה." " זה תמיד נראה בלתי אפשרי, עד
לדף הרשומה

אמרות חכמה, משפטים וציטוטים של הדלאי לאמה

לפניכם אסופת משפטי חכמה, ציטוטים ואמרות של טֵנְזִין גְיָאטְסו, הדלאי לאמה ה- 14. הדלאי לאמה מהווה השראה רוחנית למליוני אנשים ברחבי העולם, לאו דווקא רק אלו המתרגלים את הבודהיזם הטיבטי, אותו הוא מייצג ומנהיג כבר מאות שנים. המסר האנושי שהוא נושא בכל הזדמנות, מסר של סובלנות בין-דתית וכלל אנושית, פורץ את גדרות הדת הרשמית שבשמה הוא פועל ורלוונטי עבור כל אדם הפוסע בשבילי הדרך הרוחנית. הדלאי לאמה מביא עימו רוח של תקווה לעתיד שבו ערכי החמלה, האהבה, המסירות לאמת והאחריות המוסרית כלפי הסביבה והאנושות, ילוו את התפתחות המין האנושי ויהפכו את העולם שלנו למקום שבאמת נפלא לחיות בו. תהנו! ינון           "הגעתי למסקנה שלא כל כך משנה אם האדם דתי או לא. חשוב הרבה יותר שיהיה אדם טוב. עבורי, הבודהיזם היה ונותר הנתיב היקר מכולם. הוא מתאים במיוחד לאישיות שלי. אבל אין להסיק מכאן שאני סבור שהבודהיזם הוא הדת הטובה בעולם, לכולם, או שאני מאמין שחובה על כולם להיות דתיים." "כל המסורות הדתיות הגדולות נושאות ביסודן את אותו המסר, שהינו אהבה, חמלה וסליחה... הדבר החשוב הוא, שמסר זה יהיה חלק מחיינו היום-יומיים. מטרתן של המסורות הדתיות הגדולות אינה לבנות מקדשים חיצוניים גדולים, אלא לבנות מקדשים של טוּב וחמלה מבפנים, בלבבותינו."    "הדת שלי פשוטה מאוד. הדת שלי היא טוב-לב."   "אם ברצונך שאחרים יהיו מאושרים, נהג בחמלה. אם ברצונך שאתה תהיה מאושר, נהג בחמלה."   "כבני אדם, אנו יצורים חברתיים. אנו באים לעולם כתוצאה ממעשיהם של אנשים אחרים. אנו שורדים מתוך תלות באחרים. בין אם הדבר מוצא חן בעינינו ובין אם לא, אין כמעט רגע בחיינו שבו איננו מפיקים תועלת כלשהי ממעשיהם של אנשים אחרים. לחלופין, אין שום דבר יוצא דופן בעובדה, שהאושר הגדול ביותר שלנו מגיע כאשר אנו מוּנעים מתוך דאגה לרווחתם של אחרים. אבל זה לא כל הסיפור. מתברר שמעשים שנעשים לטובת אחרים לא רק גורמים לנו שמחה, אלא גם מצמצמים את חוויית הסבל שלנו."   "חברים ותיקים נעלמים, חברים חדשים
לדף הרשומה

אמרות חכמה וציטוטים של יאנוש קורצ`אק

לרגל יום השואה והגבורה מוגשים כאן מעט ציטוטים של יאנוש קורצ'אק, רופא שהקדיש את חייו לטיפול ביתומים ופיתח שיטת חינוך הומאנית ומהפכנית לזמנו, המבוססת על כבוד והבנה ללב הילד. קורצ'אק היה איש חינוך שהאמין ש"תיקון העולם יתאפשר בתיקון הילדים", אך חיפש גם דרך משותפת לכל בני האדם ללא הבדלי דת, לאום או גזע למצוא אושר וחירות. בסוף חייו, בחר להשאר נאמן לעקרונות שלו, בעודו מובל לטרבלינקה עם ילדי בית היתומים שהקים הגשים את תפילתו: " תן לי אלוה, חיים קשים, אך יפים, עשירים ונעלים." יהיה זכרם ברוך     "כמה אבני חן מפסיד אדם, מפני שאבד לו אורך-הרוח לדבר עם הבריות ללא תכלית וכוונה - אלא סתם, כדי להכירם." "עתיד טוב יותר לאנושות טמון לא במשטר חברתי זה או אחר אלא באדם טוב יותר." "האם האדמה מכירה טובה לשמש מפני שהיא מאירה?  האם העץ מכיר טובה לגרעין, מפני שממנו צמח?  האם הזמיר שר לאמו מפני שחיממה אותו בחיקה?  האם האהבה היא מעשה ראוי לציון שבעדו אתה תובע תשלום?" "אם אפשר לשנות איזה דבר, כדאי לחשוב על כך, אך אם הוא מוכרח להישאר כך, לא כדאי לכעוס לשווא...  צריך להשלים עם כך שלא הכל ולא תמיד, יכול להיות על הצד הטוב ביותר.  יום אחד שמח ויום אחד עצוב, דבר אחד מצליח והאחר לא...  שום דבר אינו יכול להיות מושלם בתכלית השלמות." "עבירה וסטייה די להם ביתרון הבנה, באורך-רוח ובטוב-עין; הפשעים צריכים אהבה. צריך שתהיה אח לפושע הבודד, המנודה, לחכות בשקט עד יעבור הרע." " בתמימותנו אנו יראים את המוות, מבלי דעת כי החיים הם תהלוכת רגעים מתים ונולדים.  שנה היא רק ניסיון של הבנת הנצח לשימוש יום-יומי.  אורך הרגע כאורך חיוך או אנחה." "הנשמה כמהה בכלוב הצר של הגוף.  הבריות חשים את המוות ודנים בו מנקודת הראות של הקץ, ואילו הוא אינו אלא המשכם של החיים, חיים אחרים.  אם אינך מאמין בהשארות הנפש, הלא תיאלץ להודות, כי גופך חיה יחיה כעשב הירוק, כענן.  הלא אתה מים ואפר." "הרע מהלך בראש חוצות ואילו את הטוב עלינו לחשוף.  הרע מתפרסם בעצמו, הרע מכריח אותנו לתגובה מיידית.  הטוב נחבא אל הכלים, אינו מעורר תשומת לב.  פרסום הטוב מונע את השתלטות
לדף הרשומה

סוף העולם

השבוע הבאתי קטע קצר שמתגלגל ברשת (אם מישהו יודע מי כתב אותו אשמח לדעת כדי לתת קרדיט ). הקטע מדבר על אותה נקודה מאיימת אך מוכרת לכולנו, רגע שבו אנו מגלים שכל מה שהכרנו  ואהבנו נאלץ להשתנות. השינוי מחייב אותנו לאמץ הרגלים חדשים, לבחון את התנהגונתנו בעבר ולצאת לדרך חדשה. "Todo Cambia" שרה מרסדס סוסה, הכל נמצא בשינוי, פנימי וחיצוני ולרוב קשה לנו להסתגל למציאות החדשה, שכאילו נכפתה עלינו - אך חשוב לזכור שמים עומדים הינם מים מעופשים, אם אנו באמת מעוניינים באושר בחיינו, עלינו לאפשר זרימה של מים חיים, להפתח לאפשרויות חדשות וללמוד לזרום עם שינויי החיים. "האתמול, כבר חלף ונגמר.   המחר, עוד לא הגיע.   כל שיש לנו הוא היום.   הבה נתחיל."   (האמא תרזה) סוף העולם ישנו מקום אחד, רחוק רחוק, שאין לו כתובת מדויקת ואינו מופיע בשום מדריך לתייר, ובכל זאת רבים כל כך מגיעים מידי פעם לשעריו, לבד. והמקום הוא סוף העולם. מי לא הגיע לשם לפחות פעם בחייו, שיקום. מי לא הגיע לשם לפחות פעם בחייו, עייף מהדרך, מחזיק בידיו שברי חלומות שנופצו, תקוות שנכזבו ועל מסכת פניו הבעת תימהון אמיתית, איך הגעתי לכאן, איך לא ראיתי קודם ואיך, בשם אלוהים, לא נזהרתי. א ין נקודה ריקה ברצף החיים. לשום דבר שידעת אין יותר משמעות, לשום רצון אין כוח רצון, כל שלטי הכיוון מכוסים בערפל ואין יודע מה נכון ומה לא, מה לעשות ומה לא. רק הכאב נשאר, חד וחריף בעוצמתו, בוער בך מבפנים ללא רפואה הנראית לעין. למקום הזה אינך לוקח חברים וקרובים, גם אינך יכול להיעזר בהם, כי איך תדע לבטח מי חבר ומי גרוע מאויב, מי בעדך ומי כאילו בעדך. במי אתה יכול לבטוח, כשאת עצמך אינך מכיר יותר, שלעצמך אתה חסר. לבד אתה מגיע לשם, בלי כוח, שום מוצא לא נראה לעין. שערי סוף העולם גבוהים ומסורגים והשברים בידיך מכבידים מאוד. מתוך אותה עייפות אתה מניח אותם שם, את מי שרצית להיות ואינך, את כל מה שרצית שיהיה ולא נהיה, האמיתות שנשברו, כל הדברים שהאמנת בהם ולא היו ראויים. הכל שבור, מנופץ, אתה מסתכל עליהם, אלה מילאו את חייך. אלה היו חייך, הדברים ששימחו אותך, שהעציבו אותך, שהפחידו אותך, היו שלך. ועכשיו, איך תוותר עליהם אפילו שהם שבורים וכובלים את ידיך, הם עדיין משהו לעומת הכלום הצפוי. זמן מה אתה
לדף הרשומה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ינון פיאמנטה אלא אם צויין אחרת