00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אמרות חכמה, ציטוטים ומשפטים של ריצ`ארד באך

ריצ'רד באך, הסופר האמריקאי בן זמננו, השאיר את חותמו על מליוני אנשים ברחבי העולם ברבי המכר שפרסם, ביניהם: 'תעתועים', 'אין מקום שהוא רחוק מדי', 'אין דבר מקרי' וכמובן 'ג'ונתן ליווינגסטון השחף'.
באך הצליח לשזור בעלילות שבספריו מסרים אוניברסליים ועל-זמניים אודות נצחיות הנשמה, יחסי מורה-תלמיד, מהותו הפנימית של האדם וחשיבות האהבה בחיינו.
אספתי כאן מספר ציטוטים מספריו השונים, המציגים את גישתו היפה לחיים, לאדם ולמקומו בעולם.

תהנו!

ינון



"חובתך היחידה בכל גילגול-חיים היא להיות נאמן לעצמך". (מתוך 'תעתועים')

  

"הלמידה היא גילוי הדברים שאתה כבר יודע. בעשייה אתה מראה כי אתה יודע אותם". (מתוך 'תעתועים')



"אל תאמין למראה עיניך. כל שהן מראות לך הוא גבול בלבד. התבונן בכוח הבנתך, גלה את הדברים הידועים לך מכבר ותמצא את הדרך לעוף". (מתוך 'ג'ונתן ליווינגסטון השחף')



"מצפונך הוא קול קורא במדבר אנוכיותך. האזן לו". (מתוך 'תעתועים')



"אין לךְ יום הולדת, כי תמיד היית; מעולם לא נולדת, ולעולם לא תמותי. אינךְ הילדה של מי שאת מכנה בשם אבא ואמא, אלה חברתם להרפתקה במסע בהיר להבנת הדברים כפי שהם." (מתוך 'אין מקום שהוא רחוק מדי')




"השאלות הפשוטות ביותר הן גם העמוקות ביותר. היכן נולדת? היכן ביתך? לאן מועדות פניך? מה מעשיך? חשוב על כל אלה מפעם לפעם, וראה כיצד משתנות תשובותיך". (מתוך 'תעתועים')

  


"הנך מונחה בחייך על-ידי אותו יצור לומד שבתוכך, אותה עצמות רוחנית שובבה שהיא עצמותך האמיתית". (מתוך 'תעתועים')



"מה שחשוב, הוא שאתה תדע את האמת. עד שלא תדע אותה, עד שלא תבין אותה באמת, תוכל להציגה רק בדרכים זעירות ובעזרה מבחוץ, של מכונות, של אנשים, של ציפורים. אבל זכור, גם אם האמת אינה ידועה לך, אין זה הופך אותה ללא אמיתית." (מתוך 'אין מקום שהוא רחוק מדי')



"טען כי מוגבל אתה, ואז תגלה כי אכן כך הוא". (מתוך 'תעתועים')




"אתה זוכר, ג'ונתן, מה אמרת לפני זמן רב על כך שיש לאהוב את העדה למדי על-מנת לחזור אליה ולסייע לה ללמוד?"  - "כמובן."  - "איני מבין כיצד אתה מצליח לאהוב המון של ציפורים שזה-עתה ניסה להורגך."  - "הו פלטש, לא זאת אתה אוהב! אינך אוהב שנאה ורשע, כמובן. עליך ללמוד לראות את השחף האמיתי, את הטוב הצפון בכל אחד מהם, ולסייע להם לראות זאת בעצמם. זוהי משמעות האהבה בעיני." (מתוך 'ג'ונתן ליווינגסטון השחף')



"אין בנמצא בעיה שאינה טומנת בחובה מתנה עבורך. אתה מחפש לך בעיות כיוון שאתה זקוק למתנותיהן". (מתוך 'תעתועים')



"הרי זה טבעו של אדם, לנסות להתגבר על מגבלותיו, להוכיח את חירותו. לא האתגר העומד בפנינו הוא שמגדיר מי אנחנו ולְמה אנו נעשים, אלא הדרך שבה אנו מתמודדים עם אותו אתגר: האם אנו משליכים גפרור בוער אל החורבן, או עמלים לשקמו, שלב אחרי שלב, עד שנגיע לחופש". (מתוך 'אין דבר מקרי')



"מיינארד השחף, ניתנה בידך החירות להיות עצמך, עצמך האמיתי כאן ועכשיו, ודבר לא יוכל לעמוד בדרכך. זהו חוקו של השחף הגדול, החוק שהינו."  - "האם אומר אתה שאוכל לעוף?"  - "אומר אני שחופשי אתה." (מתוך 'ג'ונתן ליווינגסטון השחף')


לדף הרשומה

סיפור - קדושתה של זונה

לפניכם סיפור מסיפורי ראמקרישנה.
הסיפור מתאר בהקצנה מצב המוכר לכולנו - המצפן הפנימי, שמראה לנו בכל בחירה מה נכון ומה שגוי, מופנה פעמים רבות לבחון את פעולותיהם של אחרים ולא של עצמנו.
אם נחפש מה לא בסדר בחוץ, סביר להניח שנמצא, ולא מעט.
האם זה מה שישנה את העולם?

"היה אתה השינוי שהינך רוצה לראות בעולם." (מהאטמה גנדי)


ינון



הקדוש והזונה

בכפר אחד חי לו איש ששימש בתפקידי קדוּשה בסמוך למקדש המקומי, ולפני ביתו עמד ביתה של זונה.
בראותו את זרם האנשים המתמשך אל ביתה של שכנתו הזונה, קרא לה יום אחד והוכיח אותה על מעשיה: "הו, חוטאת גדולה את, חוטאת יום ולילה, הו כמה עלובה ומסכנה תהיה מנת חלקך".

נחרדה הזונה המסכנה מדבריו של האיש החשוב, והצטערה צער נורא על מעשיה הקלוקלים, ובחרטה פנימית כנה ואמיתית התפללה לאלוהים למחילה, אבל בגלל שזנות היה הדבר היחיד שידעה לעשות, ועשרה ילדים היו ירושתה מבעלה המנוח, לא בקלות יכלה לאמץ לעצמה מקצוע ומקור פרנסה אחר מכניס כל כך.
כתשובה, בכל פעם שבשרה חטא, התקרבה יותר ויותר אל עצמה בחרטה גדולה בליבה, והתפללה לאלוהים בבקשת מחילה.
אך למראית עינו של הקדוש, לא חל כל שינוי בהתנהגות הזונה למרות עצתו המלומדת והקדושה, ובכך חשב לעצמו: "הבה נראה כמה אנשים יבקרו אותה במשך חייה".
ומאותו יום, כל פעם שנכנס אדם לביתה, סימן אותו הקדוש ע"י הנחת אבן קטנה בפינת החדר.

חלפו השנים וערמה מכובדת נערמה ומילאה את רוב החדר הצנוע.
יום אחד קרא הקדוש לזונה ובהצביעו על הערמה אמר בקול מלא חשיבות עצמית וצדקנות: "אישה! אינך רואה את הערמה הזו? כל אבן בה משולה לכל אחד ממעשיך הנלוזים. החטאים הנוראים שביצעת מיום שיעצתי לך לחדול מדרכך הרעה ממלאים את חדרי, אפילו עכשיו אני אומר לך, היזהרי לך במעשיך הרעים".

האישה המסכנה החלה לרעוד בכל גופה למראה חטאיה המצטברים, והתפללה לאלוהים כשהיא מתייפחת בחוסר אונים, וחזרה בתוכה: "הו מושיעי, האם לא תשחרר אותי מהחיים העלובים האלה?.."
נשמעה תפילתה, וכבר באותו יום היא הלכה לעולמה בשנתה, וכך הסתיים קיומה למוד הסבל של הזונה בעולם הזה.

ואלוהים, בדרכו המסתורית אסף אליו באותו הלילה גם את האיש הקדוש. 
שליח האלוהים ירד אל הארץ ונשא את רוחה של הזונה לחלקה השמימית, בזמן ששליח אחר תפס את רוחו של הקדוש וגרר אותה אל העולם התחתון.
רוחו של הקדוש נדהמה למראה רוח הזונה המלווה למרומים, ובזעקה גדולה מחתה על חוסר הצדק: "האם זהו הצדק הנסתר של אלוהים? העברתי את כל חיי בסגפנות, עוני ותפילה לגדולתו של בורא העולמות, הזהו צדק? אני נגרר לעולם התחתון בזמן שהזונה שכל חייה היו חטא ארוך ומתמשך, היא הולכת לשמיים?"

בשומעו זאת, השיב שליחו של אלוהים: "פסיקתו של אלוהים לעולם צודקת! המחשבות שזרעת עיצבו את דמותך והן הפירות שאתה קוטף כעת. העברת את חייך בהופעה חיצונית של קדושה ויהירות בניסיון לזכות בכבוד ותהילה, ואלוהים? נתן לך את מבוקשך. יום ולילה התפללה הזונה בכנות לאלוהים, למרות שגופה היה חוטא באותו הזמן. הבט למטה וראה את הטיפול שגופך וגופה זוכים כרגע מאלו למטה. מכיוון שמעולם לא חטאת בגופך, האנשים מקשטים אותו בפרחים ומוליכים אותו בתהלוכה מפוארת לטבילה אחרונה בנהר הקדוש.
אבל גוף זה של הזונה שחטא, מבותר לחתיכות ברגע זה בדיוק על ידי שועלים ונשרים. למרות כל זאת, היא הייתה טהורה בליבה, ולכן הולכת היא לחלקת הטהורים. לבך לעומת זאת היו עסוק כל הזמן בחישוב חטאיה, ולכן הפך מזוהם וכעת מובל אתה לחלקת הבלתי טהורים. אתה הוא זה שעליו ללמוד תשובה אמיתית מהי ולא היא."



"נהג כמנהגו של הבורא - אל תחפש את חסרונות זולתך ואת נקודות התורפה שלו. חפש את הטוב שבו. כך תוכל לחיות בשלום עם כל אחד."  (רבי נחמן מברסלב)

"אַל תִּשְׁפְּטוּ לְמַעַן לא תִּשָּׁפְטוּ, כִּי בַּמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר אַתֶּם שׁוֹפְטִים תִּשָּׁפְטוּ וּבַמִּדָּה אֲשֶׁר אַתֶּם מוֹדְדִים יִמָּדֵד לָכֶם. מַדּוּעַ אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַקֵּיסָם אֲשֶׁר בְּעֵין אָחִיךָ וְאֵינְךָ שָׂם לֵב לַקּוֹרָה אֲשֶׁר בְּעֵינְךָ? אֵיךְ תּאמַר לְאָחִיךָ: 'הַנַּח לִי לְהוֹצִיא אֶת הַקֵּיסָם מֵעֵינְךָ', וְהִנֵּה הַקּוֹרָה בְּעֵינְךָ? צָבוּעַ! הוֹצֵא תְּחִלָּה אֶת הַקּוֹרָה מֵעֵינְךָ; אַחֲרֵי כֵן תִּרְאֶה הֵיטֵב וְתוּכַל לְהוֹצִיא אֶת הַקֵּיסָם מֵעֵינוֹ שֶׁל אָחִיךָ." (הבשורה על פי מתי, ז' 1-5)

"הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק, אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה, אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חכמה, וכל המניות המתוספות אצלם בחשאי פועלות את פעולתן לטובה."  (הרב קוק, ערפלי טוהר עמ' לט').


לדף הרשומה

נאומו של צ`רלי צ`פלין מתוך "הדיקטטור הגדול"

"הדיקטטור הגדול" הינו סרט משנת 1940 אותו כתב, ביים וכיכב צ'רלי צ'פלין.

צ'פלין משחק בסרט את דמותו של ספר יהודי שחי במדינת "טומאניה" (פארודיה לגרמניה של מלחמת העולם השנייה), בה עולה לשלטון הדיקטטור המגוחך הינקל (בן דמותו של היטלר).
כמו בכל קומדיית טעויות קלאסית, הספר היהודי והינקל נראים כמו תאומים זהים.
הספר שנשלח למחנה ריכוז, מצליח לברוח לבסוף כשהוא מחופש לקצין ונחשב בטעות להינקל (שכמובן תמיד לובש מדים), בעוד הינקל שיצא לדוג, נלכד ע"י השלטונות בחושבם שהוא הספר.

לקראת סוף הסרט, מוזמן הספר היהודי למבוכתו הרבה לשאת דברים אל מול פני האומה.
מה שמתחיל כגימגום של התנצלות, הפך עד מהרה לנאום חוצב להבות בזכות האחווה, האחדות והסולדריות בין בני האדם באשר הם.
בחקותו את הרטוריקה של היטלר, צ'פלין שם בפי הספר מסר חד של נטישת האלימות, הגזענות ושנאת החינם ואימוץ ערכים אנושיים של אהבה, חופש ותקווה. 

הנאום מובא כאן בתרגום לעברית, ובסופו ניתן לראות את הקטע המקורי מתוך הסרט וסרטון אינטרפטאציה מיוחד המבוסס על התרגום שלפניכם.

תהנו!

ינון



"אני מצטער, אך אינני מעוניין להיות קיסר.  אין זה ענייני.  אינני רוצה לשלוט או לכבוש אף אחד.  הייתי מעוניין לעזור לכולם אם אפשר, יהודים - גויים, שחורים - לבנים.

כולנו רוצים לעזור זה לזה.  כך הם בני האדם.  אנו רוצים לחיות בזכות אושרו האחד של השני - לא בזכות סבלו האחד של השני.  איננו רוצים לשנוא ולתעב זה את זה.  בעולם זה יש מקום לכולם, והאדמה הטובה עשירה ויכולה לפרנס את כולם.

דרך חיינו יכולה להיות חופשית ויפה, אך איבדנו את הדרך.  החמדנות הרעילה את נשמתו של האדם - חסמה את העולם בשנאה ודחפה אותנו אל סבל ושפיכות דמים.  פיתחנו מהירות, אך סגרנו את עצמנו מבפנים.  מכונות המעניקות שפע הותירו אותנו במחסור.  הידע שלנו הפך אותנו לציניים; התחכום שלנו הפך אותנו לקשים וחסרי חביבות.  אנו חושבים יותר מדי ומרגישים מעט מדי.  יותר מאשר מכונות, נחוצה לנו אנושיות.  יותר מתחכום, נחוצים לנו טוב-לב ועדינות.  ללא תכונות אלו, החיים יהפכו לאלימים והכל יאבד.

המטוס והרדיו הביאו אותנו להיות קרובים יותר זה לזה.  עצם טבען של המצאות אלו קורא לטוב שבאדם - קורא לאחווה אוניברסלית - לאחדות של כולנו.  אפילו ברגע זה קולי מגיע אל מיליונים ברחבי העולם, מיליוני גברים, נשים וילדים מיואשים, קורבנות של מערכת המענה את האדם וכולאת אנשים תמימים.  לאלו השומעים אותי, אני אומר: "אל תתייאשו".  הסבל שכעת אנו חווים הינו רק פטירתה של תאוות-הבצע, מרירותם של אנשים הפוחדים מדרך ההתפתחות האנושית.  השנאה שבאדם תחלוף, והדיקטטורים ימותו, והכוח שהם גזלו מהאנשים ישוב אל האנשים.  וכל עוד אנשים מתים, החירות לעולם לא תאבד.

חיילים!  אל תעניקו את עצמכם לאנשים חייתיים המתעבים אתכם ומשעבדים אתכם - המארגנים את חייכם - אומרים לכם מה לעשות - מה לחשוב - מה להרגיש!  אנשים המאמנים אתכם - מאכילים אתכם - מתייחסים אליכם כמו לבהמות, משתמשים בכם כבשר תותחים.  אל תתנו את עצמכם לאנשים לא טבעיים אלו - אנשי-מכונות עם מוחות-מכונות ולבבות-מכונות!  אינכם מכונות!  אינכם בהמות!  אתם בני אדם!  יש לכם את אהבת האנושות בליבכם.  אינכם שונאים, רק אלו שאינם אהובים שונאים - הלא-אהובים והלא-טבעיים!

חיילים!  אל תלחמו עבור העבדות!  הלחמו עבור החופש!  בפרק 17 בבשורה על פי לוקאס, נכתב שמלכות האלוהים מצוייה בתוך האדם, לא אדם אחד ולא קבוצת אנשים, כי אם בכל האנשים!  בכם!  לכם האנשים הכוח, הכוח לבנות מכונות. הכוח ליצור אושר!  לכם האנשים הכוח להפוך את החיים הללו לחופשיים ויפים - להפוך את החיים הללו להרפתקה מופלאה.  אז בשם הדמוקרטיה - הבה נשתמש בכוח זה - הבה נתאחד כולנו.  הבה נלחם עבור עולם חדש, עולם הגון שייתן לאנשים הזדמנות לעבוד, שייתן לצעירים עתיד ולזקנים ביטחון.

באמצעות הבטחת הדברים הללו, אנשים חייתיים צברו כוח.  אך הם משקרים!  הם אינם ממלאים הבטחה זו.  הם לעולם לא ימלאוה!  דיקטטורים משחררים את עצמם, אך משעבדים את ההמון.  כעת הבה נלחם כדי להגשים הבטחות אלו!  הבה נלחם על מנת לשחרר את העולם - לחסל את הגבולות הלאומיים - לחסל את החמדנות, את השנאה וחוסר-הסובלנות.  הבה נלחם עבור עולם של היגיון, עולם בו המדע והקידמה יובילו לאושרם של האנשים כולם.  חיילים, בשם הדמוקרטיה, הבה נתאחד!"











לדף הרשומה

ציטוטים, אמרות חכמה ומשפטים על אושר

אושר - האם מדובר על ערך בלתי ניתן להשגה, השמור למעטים בלבד?

ברשומה זו אספתי משפטי חכמה וציטוטים מפילוסופים וחכמים בני תרבויות וזמנים שונים, שניסו כל אחד בדרכו לתאר מהו האושר וכיצד ניתן להגיע אליו.
בעוד שרבים מאיתנו חונכו להאמין שאושר נובע מבעלות על רכוש, ביטחון כלכלי ונוחות חסרת מאמץ - מעניין לראות שרבים ממחברי הציטוטים קושרים בין האושר לבין נאמנות למטרה נעלה, ערכים אלטרואיסטיים וחיים עם משמעות.

היו מאושרים!
ינון


            

"לא בדברים שמחוץ לנפש שוכן האושר, לא באוצרות חולפים עוברים. בלב האדם פנימה נשמעים צליל העונג של הטוב והיפה, של האמת והצדק.  כצל עובר הוא כל שההמון חושב לתענוג ואושר. בהכרה זו תלויה בריאות הנפש של האדם, ועמה בריאות הגוף."  (הרמב"ם - כתבים רפואיים)

 

"כל האושר הקיים בעולם הזה נובע מן השאיפה שאחרים יהיו מאושרים. כל הסבל והייסורים הקיימים בעולם הזה נובע מן השאיפה שאני עצמי אהיה מאושר."  (שאנטידווה)



"האושר הוא האהבה - ולא דבר אחר. האדם המאושר הוא האדם המסוגל לאהוב."  (הרמן הסה)



"היחידים בינינו שיהיו מאושרים באמת, הם אלו שחיפשו ומצאו את הדרך הטובה ביותר לשרת את בני האדם."  (אלברט שוויצר)



"מאושר הוא האדם שרוחו מניעה אותו לחשוב על מה שהוא יכול לתת, יותר מאשר על מה שהוא יכול להרוויח או ליטול לעצמו."  (שרי-רם)



"אחד התנאים הראשונים לקיומו של האושר הוא שהחיבור בין האדם לטבע לא ינתק."  (לב טולסטוי)



"האושר של מרבית האנשים הוא בהתאם לרמה של החלטתם להיות מאושרים."  (אברהם לינקולן)

 

"ניתן להדליק אלפי נרות באמצעות נר אחד, וחיי הלהבה לא יתקצרו. אושר לעולם לא פוחת כשחולקים אותו עם האחר."  (בודהה)



"אנשים רבים טועים בדבר מקור האושר.  האושר אינו טמון בסיפוק מאווים, אלא בנאמנות למטרה ראויה."  (הלן קלר)



"האושר היותר גדול – כשנמלא את חובתנו, וחובתנו הקודמת לכל – להגיע אל המקום שאליו נוכל להגיע."  (ביאליק)



"מעט מאוד דרוש לחיים מאושרים.  הכל מצוי בתוכך."  (מרקוס אורליוס)

 

"כל יום אלוהים נותן לנו, יחד עם השמש, רגע שבו אפשר לשנות כל מה שגורם לנו להיות בלתי מאושרים. כל יום, אנו מנסים להעמיד פנים שלא תפסנו את אותו רגע, שהוא אינו קיים - שהיום זהה לאתמול ויהיה זהה למחר - ומי שבאמת שם לב לחייו היום יומיים, מגלה את אותו רגע קסום, רגע שבו כל עוצמתם של הכוכבים הופכת לחלק מאיתנו ומאפשרת לנו לעשות ניסים."  (פאולו קואלו, מתוך "האלכימאי")



"אם ברצונך שאחרים יהיו מאושרים - נהג בחמלה. אם ברצונך להיות מאושר בעצמך - נהג בחמלה."  (הדלאי למה)

 

"מיהו המאושר עלי אדמות?  בעל המלאכה או אמן השורקים לנוכח עבודה שנעשתה כהלכה; ילד קטן שבונה ארמונות בחול; אם הרוחצת את תינוקה לאחר יום מפרך; רופא שסיים בהצלחה ניתוח והציל חיי אדם.  האושר טמון בעבודה שנעשתה כהלכה."  (אלברט הבארד)



"מצא אושר בטבע, ביופיו של ההר, ברוגע הים; מצא אושר בידידות, בהנאה של עשיית דברים יחד, בשיתוף ובהבנה; מצא אושר במשפחתך, בביטחון שבידיעה שלמישהו איכפת, בכוח האהבה והכנות; מצא אושר בתוכך, ברוחך ובגופך, בערכיך ובהשיגיך.  מצא אושר בכל."  (סוזן פוליס שוץ)



"אושרנו הגדול ביותר אינו תלוי בנסיבות שזימן לנו הגורל, אלא נובע ממצפון נקי, בריאות טובה, עבודה וחירות בכל שאיפותינו הצודקות."  (תומס ג'פרסון)



"האושר אינו רק בתוכנו או מחוצה לנו; האושר הוא אחדותנו עם האלוהי."  (בלז פסקל)



"האושר אינו תלוי בנסיבות חיינו, אלא בנו.  אין רואים אותו כמו הקשת בענן, אין חשים בו כמו בחום המדורה.  האושר הוא מה שאנחנו."  (ג'ון ב. שירין)



"אושר אינו יכול לבוא מבחוץ, הוא חייב לבוא מבפנים.  לא מה שרואים או נוגעים ולא מה שאחרים עושים למעננו גורם לנו אושר, אלא מה שאנחנו חושבים, מרגישים ועושים, קודם כל למען הזולת ורק אחר כך למען עצמנו."  (הלן קלר)

            

לדף הרשומה

מהאטמה גנדי: המסר הרוחני שלי - `אודות אלוהים`

מוֹהַנְדַאס קַרַמְצַ'נְד גנדי, אבי תנועת העצמאות ההודית ואחד המנהיגים הפוליטיים הנאורים ביותר של התקופה המודרנית, הביא עימו מסר של תקווה וסובלנות למין האנושי.
למרבה הצער, ההקלטות של נאומיו ספורות; אחת ההקלטות הנדירות של קולו הוקלטה ב- 17.10.1931 בקינגסלי הול שבלונדון.
כשחברת קולומביה לגרמופונים ביקשה ממנו ליצור הקלטה של דבריו עבורם, ענה גנדי שאינו מעוניין לדבר על פוליטיקה, אך הוא נלהב לדבר על עניינים רוחניים, על כן הקריא את מאמרו "אודות אלוהים" תחת הכותרת "המסר הרוחני שלי".
מסר זה מובא כאן בתרגום לעברית (ובקולו של גנדי בסרטון בסוף הרשומה), בתקווה שיהדהד בלבם של אלו החפצים בשינוי פנימי בחייהם, שיוביל לשינוי מהותי של החברה שבה אנו חיים.

"הֶיֵה אתה השינוי שהינך רוצה לראות בעולם". (מהאטמה גנדי)

"ישנו כוח מיסתורי בלתי ניתן להגדרה, המצוי בכל; אני חש בו למרות שאיני רואה אותו.
אותו כוח בלתי נראה הוא זה אשר הופך את עצמו מוחש ולמרות זאת חומק מכל הוכחה, משום שהינו כה שונה מכל מה שאני תופס באמצעות החושים שלי.

הוא עליון על החושים - אך במידה מוגבלת אפשר לנמק את קיומו של אלוהים.
אפילו בעניינים יום-יומיים, יודעים אנו שאנשים אינם יודעים מיהו השליט שלהם, או מדוע וכיצד הוא שולט, ועם זאת הם יודעים שקיים כוח שללא ספק מצוי בשלטון.
בסיורי בשנה שעברה במייסור (עיר בהודו, המת') פגשתי כפריים עניים רבים וגיליתי כתוצאה מחקירה שהם אינם יודעים מי שולט במייסור.
הם אמרו בפשטות: "איזשהו אל שולט בה".
אם הידע של אותם אנשים עניים אודות שליטם היה כה מוגבל, אני שהנני פחוּת לאין שיעור ביחס לאלוהים מאשר הם ביחס לשליטם, לא צריך להיות מופתע אם איני קולט את נוכחותו של אלוהים - מלך המלכים.  

אף על פי כן, אכן חש אני, כפי שחשו הכפריים העניים במייסור, שקיים סדר ביקום, שקיים חוק בלתי ניתן לשינוי המושל בכל ובכל ברייה המתקיימת או חיה. 
אין הוא חוק עיוור, כיוון ששום חוק עיוור אינו יכול למשול בהתנהגותו של יצור חי, והודות למחקריו המופלאים של סר ג'. צ'. בוס (מדען בנגלי, המת') ניתן כעת להוכיח שאפילו חומר הינו חיים.
חוק זה, המושל בחיים כולם הינו אלוהים.
החוק והמחוקק הינם אחד.

איני יכול להכחיש את קיומו של החוק או של המחוקק רק משום שאני יודע כה מעט אודותיהם.
בדיוק כפי שההכחשה שלי או בורותי בנוגע לקיומו של כוח ארצי לא יעניקו לי דבר, כך הכחשתי את אלוהים והחוק שלו לא ישחררו אותי מפעולתו, בעוד שקבלה ענווה ושקטה של הסמכות האלוהית הופכת את מסע החיים לקל יותר, כפי שקבלת שליט ארצי הופכת את החיים תחתיו לקלים יותר.  

קולט אני בצורה עמומה, שבשעה שהכל סביבי מצוי בשינוי תמידי, במוות תמידי - קיים ביסוד כל מה שמשתנה כוח של חיים שהינו חסר-שינוי, המחזיק הכל ביחד, אשר בורא, מפרק ובורא מחדש. 
כוח רוחני יוצר זה הינו אלוהים, ומאחר ושום דבר אחר שאותו אני רואה רק באמצעות החושים לא מצליח להתמיד בקיומו, הוא לבדו קיים.

האם כוח זה הינו מיטיב או מרושע?
אני רואה אותו כמיטיב לחלוטין, משום שאני יכול לראות שבקרבו של המוות החיים ממשיכים להתקיים, בקרבו של השקר האמת ממשיכה להתקיים, בקרבו של החושך האור ממשיך להתקיים.
לפיכך אני מסיק שאלוהים הינו חיים, אמת, אור.
הוא האהבה.
הוא הטוב העליון.

אך אין הוא אלוהים אשר מספק את האינטלקט בלבד, אם הוא עושה זאת כלל.
אלוהים כאלוהים, מוכרח למשול בלב ולשנות אותו.
מוכרח הוא לגלות את עצמו בכל פעולה הקטנה ביותר של דבקות.
זה יכול להיעשות רק באמצעות הבנה מוחלטת, שהינה אמיתית יותר מכל מה שחמשת החושים יוכלו אי פעם להפיק. 

תפיסות החושים עשויות להיות וברוב המקרים הינן שקריות ומטעות, אמיתיות ככל שהן עשויות להראות לנו.  
הכיוון בו מתקיימת הבנה שמחוץ לחושים, הוא המהימן.

קיומו של אלוהים מוכח לא באמצעות הוכחה חיצונית, אלא בשינוי התנהגותם או אופיים של אלו שחשו בנוכחותו האמיתית בתוכם.
עדות כזו אפשר למצוא בחוויותיהם של קו רציף של נביאים וחכמים מכל המדינות והאזורים.
זה אשר שולל עדות זו, שולל את עצמו.

להבנה זו קודמת אמונה איתנה.
זה אשר יבחן בעצמו את עובדת נוכחותו של אלוהים, יכול לעשות זאת באמצעות אמונה חיה, ומאחר ואמונה כשלעצמה אינה יכולה להיות מוכחת באמצעות הוכחה חיצונית, הכיוון הבטוח ביותר הוא להאמין בממשלו המוסרי של העולם ולפיכך בעליונותו של החוק המוסרי, חוק האמת והאהבה. 
יישום האמונה יהיה הבטוח ביותר, במקום שבו ישנה החלטה ברורה לדחות על הסף כל מה שמנוגד לאמת ולאהבה.
אני מודה שאין ברשותי שום טיעון לשכנע באמצעות ההיגיון.
האמונה עליונה על ההיגיון.
כל שאני יכול להמליץ הוא שלא לנסות את הבלתי אפשרי."

לעוד אמרות חכמה, משפטים וציטוטים של גנדי: לחצו כאן

הקלטה של הנאום 'אודות אלוהים' בקולו של גנדי באנגלית:



 

לדף הרשומה

נוף של שמחה

לפניכם סיפור מיוחד מאת G.W. Target, סיפור בעל מסר יפה.

פעמים רבות אנחנו כל כך שקועים בצרות היום-יום, שאנו שוכחים שישנם אנשים עם צרות וקשיים גדולים יותר.
היכולת לשמח אחרים, להושיט יד לאדם במצוקה, למרות כל האתגרים שאנחנו חווים בחיים, טומנת בחובה אושר ונחמה, הן לנותן והן למקבל.

תהנו!


ינון

נוף של שמחה

שני אנשים חולים מאוד, חלקו חדר משותף בבית חולים.
אחד מהם היה מורשה לשבת במיטתו כשעה בשעות אחר הצהרים, על מנת לזרז את החלמתו.
מיטתו היתה צמודה לחלון היחיד בחדר.
האיש השני בילה את כל זמנו מרותק למיטה בשכיבה על גבו, בצד השני והמרוחק של החדר.

שני הגברים שוחחו במשך שעות ארוכות, על נשותיהם ומשפחותיהם, על העבודה והבית, השירות הצבאי וחופשות שהיו בהן.
בכל אחר צהרים, כשהאיש שמיטתו היתה קרובה לחלון היה מתיישב, הם היו מעבירים את הזמן בסיפורים  - האיש היושב היה מספר לידידו לחדר על כל הדברים שהיה רואה מחוץ לחלון.

האיש במיטה השניה, החל לחיות את חייו למען אותה שעה ביום, שבה עולמו היה מתרחב ומתעלה לרגע מעל המציאות האפורה, בזכות כל הפעילות והצבע של העולם שבחוץ.
החלון פנה אל עבר פארק שבתוכו אגם שליו וקסום.
ברווזים וברבורים השתעשעו להם במים שעה שילדים צוהלים השיטו את סירות הצעצוע שלהם בהתלהבות.
אוהבים צעירים פסעו שלובי ידיים וסביבם נפרש מרבד של פרחים ססגוניים, מלאי צבעים וריחות משכרים.
קו הרקיע של העיר נראה לו במרחק וציפורים צייצו מכל עבר.
בשעה שהאיש שליד החלון היה מתאר את הקורה בחוץ בפרטי פרטים, היה האיש המרותק למיטתו בצידו השני של החדר, עוצם את עיניו ומדמיין את הכל ככל יכולתו.

בכל יום התיאור השתנה – אחר צהריים אחד תיאר האיש שליד החלון תהלוכה שצעדה לאורך הפארק.
למרות שלא היה יכול לשמוע את המנגינה והקולות, יכול היה האיש המרותק למיטה לראות אותה בעיני רוחו, בזכות התיאור הפרטני ומלא החיות של ידידו לחדר.

הימים והשבועות עברו.
בוקר אחד, הצטערה אחת האחיות האחראיות לגלות את האיש הסמוך לחלון ללא רוח חיים.
לאחר שנוכחה לדעת שנפטר בשנתו, דאגה שיפנו את גופו מן החדר.
מכיוון שמצבו השתפר, ביקש האיש שנותר לבדו בחדר שיעבירו אותו בסמוך לחלון.
האחות היתה שמחה לערוך את השינוי, ואחרי שווידאה שנוח לו, עזבה אותו לנפשו.

לאט לאט, מלא כאבים, ניסה האיש להרים את עצמו כך שיוכל לתת מבט חטוף בנעשה בחוץ, בנוף שהיה כל כך מוכר ואוהב עליו.
הוא הרים את גופו הדואב, שלח מבט קדימה ופיו נפער בתדהמה.
מול החלון היה קיר לבנים.

האיש קרא לאחות האחראית, ושאל אותה: "איך יכל ידידי המנוח לתאר לי נוף נהדר שכזה אם החלון פנה אל עבר קיר?"

"זאת שאלה מצויינת... האיש היה עיוור, הוא לא ראה אפילו את הקיר", ענתה האחות בפליאה.  "אולי הוא רצה רק לעודד אותך..."



"מאושר הוא האדם שרוחו מניעה אותו לחשוב על מה שהוא יכול לתת, יותר מאשר על מה שהוא יכול להרוויח או ליטול לעצמו." (שרי-רם)

"
כפי מה שהחשק להיטיב לרבים מתגבר, כן יותר ויותר הולכת רוחו ומתעלה ואופקים רחבים ועליונים מתגלים לו."  (הרב קוק)

"מי שמביט החוצה - חולם. מי שמתבונן פנימה - מתעורר."  (קארל יונג)

לדף הרשומה

הפחד העמוק ביותר שלנו - מסר מאת מריאן וויליאמסון

המסר המיוחד שלפניכם מצוטט פעמים רבות כהצהרה של נלסון מנדלה, לוחם החירות והשוויון לשחורים בדרום אפריקה.
לאמיתו של דבר, מחברת המסר הינה מריאן וויליאמסון (Marianne Williamson), סופרת, מרצה ופעילה חברתית אמריקאית, שחיברה עשרה ספרים פופולריים וייסדה פרוייקט בלוס אנג'לס לעזרה למרותקים לביתם החולים באיידס ובסרטן (Project Angel Food).

מקור המסר הוא מספר שכתבה בשנת 1992; על הטעות בשיוך אמרה מריאן: "לפני מספר שנים, פסקה זו מספרי 'חזרה לאהבה' החלה לצוץ בכל מקום, משויכת לנאום ההשבעה של נלסון מנדלה מ- 1994. היה זה כבוד עבורי לו היה הנשיא מנדלה מצטט את דברי, אך הוא לא. אין לי מושג מאיפה הגיע הסיפור הזה, אבל אני מלאת סיפוק שהפסקה הפכה להיות בעלת משמעות כה רבה לכל כך הרבה אנשים."

ומכאן ניתן למסר לדבר בעד עצמו,

תיהנו,


ינון

  

הפחד העמוק ביותר שלנו אינו שמא אנחנו לקויים.
הפחד העמוק ביותר שלנו הוא שאנו עוצמתיים מעל ומעבר לכל שעור.
זה האור שבנו, לא האפלה שבתוכנו, אשר מפחיד אותנו יותר מכל.
אנו שואלים את עצמנו, 'איזו זכות יש לי להיות מבריק, יפיפה, מוכשר, נפלא?'
למען האמת, איזו זכות יש לנו לא להיות? 

אתם ילדיו של אלוהים.
העמדת פנים של קטנים אינה משרתת את העולם.
אין שום דבר נאור בלהצטמק כדי שאחרים לא יחושו חסרי ביטחון בסביבתכם.
כולנו נועדנו לזרוח, כפי שילדים עושים.
נולדנו על-מנת להגשים את תהילת האלוהים השוכנת בתוכנו.
היא לא שוכנת רק בחלק מאיתנו; היא מצויה בכולם.

וכשם שאנו מאפשרים לאורנו לזרוח, אנו מעניקים לאחרים בצורה לא מודעת את הרשות לעשות את אותו הדבר.
כשם שאנו משוחררים מפחדינו שלנו, נוכחותנו תשחרר בצורה אוטומטית את האחרים מפחדיהם.

  

לאתר של מריאן ווליאמסון: לחצו כאן

לאתר Project Angel Food: לחצו כאן

לדף הרשומה

משפטי חכמה, אמרות וציטוטים על אהבה

היה זה ביאליק ששאל את השאלה הנצחית: "אומרים אהבה יש בעולם - מה זאת אהבה?"
ברשומה זו מוצגים לפניכם משפטים, ציטוטים ומאמרות של פילוסופים וחכמים מתרבויות וזמנים שונים, שניסו כל אחד בדרכו הייחודית להגדיר מהי האהבה ומה כוחה.

"All we need is Love" - הביטלס


ינון




"כאשר אני מדבר על "אהבה", אינני מדבר על איזו תגובה רפה ורגשנית. אני מדבר על אותו כוח שכל הדתות הגדולות ראו בו את העיקרון המאחד העילאי של החיים. בדרך כלשהי, אהבה היא המפתח הפותח את הדלת המובילה למציאות המוחלטת."  (מרטין לותר קינג)


forget me not flower

"
יום אחד, אחרי שנכבוש את הרוח, את הגלים, את הגאות ואת כוח המשיכה, אנו נרתום את אנרגית האהבה. ואז בפעם השניה בתולדות העולם, יגלה האדם את  האש."  (טילור דה שארדן)

forget me not flower


"ייתכן שהאהבה היא התהליך שבאמצעותו אני מוביל אותך בעדינות בחזרה אל עצמך. לא שתהיה מי שאני רוצה שתהיה, אלא מי שאתה באמת."  (אנטואן דה סנט אכזופרי)

forget me not flower

"זה אנחנו שמזינים את נשמת העולם, והעולם שאנו חיים בו יהיה טוב יותר או גרוע יותר אם אנחנו נהיה טובים יותר או גרועים יותר. וכאן מקומה של האהבה. כי כשאנחנו אוהבים, אנחנו תמיד מתאמצים להיות יותר טובים ממש שאנחנו."  (פאולו קואלו, מתוך "האלכימאי")

forget me not flower

"
אלוהים אינו אוהב, אלוהים אינו לא-אוהב, אלוהים הוא האהבה; תן אהבה ואתה נותן אלוהים, תן אהבה ואתה מקבל אלוהים."  (ילדי חוק האחד)

forget me not flower


"האושר הוא האהבה - ולא דבר אחר. האדם המאושר הוא האדם המסוגל לאהוב."  (הרמן הסה)

forget me not flower

"
הכל אהבה נקרא ובשביל האהבה קיים הכל."  (ספר הזהר, דף רס"ז עמוד ב')

forget me not flower

"האהבה סבלנית ונדיבה; האהבה אינה מקנאת; האהבה לא תתפאר ולא תתנשא; היא לא תנהג בגסות, לא תדרוש טובת עצמה, לא תרגז ולא תחשוב רעה. האהבה לא תשמח בעוולה, כי באמת שמחתה. היא תכסה על הכל, תאמין בכל, תקווה לכל ותסבול את הכל. (הראשונה אל הקורנתים יג' 4-7)

forget me not flower


"אהבה היא כמו כינור. המוזיקה עלולה לעצור מפעם לפעם אבל המיתרים נשארים לנצח."  (ג'יון מסטרס באכר)

forget me not flower

"
מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה." (שיר השירים ח' 7)

forget me not flower

"האם האדמה מכירה טובה לשמש מפני שהיא מאירה? האם העץ מכיר טובה לגרעין, מפני שממנו צמח? האם הזמיר שר לאמו מפני שחיממה אותו בחיקה? האם האהבה היא מעשה ראוי לציון שבעדו אתה תובע תשלום?"  (יאנוש קורצ'אק)

forget me not flower

"אל לנו להיות מרוצים רק מתרומת כסף. כסף אינו מספיק, כסף יכול להתקבל, אך האנשים זקוקים ללבכם שיאהב אותם. אזי, פזרו אהבה בכל אשר תלכו. לעולם אל תתנו לאיש לבוא אליכם מבלי שיעזוב שמח יותר."  (אמא תרזה)


[6BlueBouquetfull_L.png]forget me not flower

"רק כאשר אנו נותנים בחדווה, ללא היסוס או מחשבה על רווח, אנחנו באמת מבינים את משמעות האהבה."  (ליאו בוסקגליה)


 forget me not flower

"הסימן לאהבה אמיתית הוא השכחה; כאשר אדם שוכח את עצמו, וחושב רק על מי שהוא אוהב."  (ר' נפתלי מרופשיץ)
 

forget me not flower

"האהבה היא חיים. הכל, כל מה שאני מבין, אני מבין רק בזכות היותי אוהב. הכל קיים, הכל מתקיים בזכות היותי אוהב. הכל מאוחד על ידי זה בלבד. האהבה היא האלוהים, ולמות פירושו שאני, חלקיק המרכיב את האהבה אחזור אל המקור הכולל והנצחי."  (לב טולסטוי)

 

לדף הרשומה

הצלקת - סיפור

לפניכם סיפור שמתגלגל לו ברשת, שמהדהד היטב עם אירועי הימים האחרונים בכרמל.
סיפור על גבורה בעת שריפה המתגלה מתוך הקרבה אמיתית, המונעת מאהבה.
 
הסיפור מוקדש לכל אותם כבאים אמיצים, העמלים ימים כלילות על מנת להציל חיים.



בעקבות אסון השריפה בכרמל והנזק העצום לטבע, החיות והסביבה, דרושים מתנדבים רבים שיעזרו לשקם את היערות שנשרפו: ניקיון, נטיעות וכו'...
GEA - קבוצה אקולוגית אקטיבית מקימה מאגר שמי של מתנדבים, ובתאום עם קק"ל נצא לפעולות מסודרות באיזור.
המעוניינים לעזור מוזמנים ליצור קשר במייל: gea@newacropolis.org.il ואנו נפנה אליכם בהקדם.
נא לציין שם מלא, עיר מגורים ומספר סלולרי.

ינון

הצלקת

רמי הקטן למד בכיתה א'.
יום אחד קיבל רמי ממורתו הזמנה עבור אמו להגיע לאסיפת הורים.
היה זה יום ההורים הראשון של רמי, והוא חשש מאוד להזמין את אמו, אך לבסוף אזר אומץ והגיש לה את המכתב.
למרבה חרדתו, הסכימה האם להגיע לאסיפה.

זו תהיה עבורו הפעם הראשונה שמוריו וחבריו ללימודים יראו את אמו של רמי, והוא התבייש מאוד במראה החיצוני שלה.
למרות שאמו היתה אישה יפה מאוד, צלקת ארוכה כיסתה את מרבית הצד הימני של פניה.
מאז ומעולם השתדל רמי להמנע מלשוחח ולשאול אותה בנוגע למקורה של הצלקת הזו, הוא העדיף שלא לדעת מה גרם למראה של אמו להיות כה מרתיע בעיניו.

באסיפת ההורים, המורים ושאר ההורים התרשמו מחביבותה ונועם הליכותיה של אמו, למרות שהבחינו בפניה המצולקים, אך רמי עדיין היה נבוך וניסה להתחבא מכולם.
כשניגשה מורתו אל אמו, הוא התקרב אליהן בחשש על-מנת לשמוע על מה הן מדברות.
"איך קיבלת את הצלקת הזאת, אם מותר כמובן לשאול?" שאלה המורה בהתעניינות מנומסת.

"כמובן, אין זה סוד", השיבה האם בחיוך.
"כשבני היה תינוק," ענתה האם, "הוא היה בחדר שפרצה בו שריפה.  כולם פחדו להכנס לחדר, משום שהאש השתוללה בו והעשן מילא את כולו, אך אני בלי להסס רצתי אליו.  לא יכולתי לדמיין את חיי בלעדיו...  הוא היה כל כך קטן וחסר ישע, והאש היתה כה חמה...  בעודי רצה אל עבר העריסה שלו, ראיתי שקורת עץ בוערת מן הגג עומדת ליפול עליו, אז רצתי במהירות וגוננתי עליו בגופי.  הקורה הכבדה נפלה עלי והאש כיסתה את פני, אך רמי הפעוט לא נפגע.  למזלנו, כבאים הגיעו עד מהרה לדירה והצילו את שנינו."


היא נגעה בצלקת שעל פניה ואמרה: "אמנם הצלקת הזאת תישאר עלי תמיד, וכנראה לא אחזור להיות יפה באמת, אבל מעולם לא התחרטתי על מה שעשיתי."
דמעות עולות בעיניו, ניגש רמי מבוייש אל אמו וחיבק אותה, מתייפח כולו.
בשנייה שחלפה כמו נצח, הוא הספיק להרגיש את מלוא תחושת ההקרבה של אמו כשהצילה את חייו.

מאותו היום, לאן שלא הלכו השניים, התעקש רמי הקטן ללכת יד ביד עם אמו – שכולם יראו שהאשה היפיפיה הזאת שהולכת לצידו, היא אמא שלו.

floral-hearts.gif - Funny Pictures for MySpace code

"
הסימן לאהבה אמיתית הוא השכחה; כאשר אדם שוכח את עצמו, וחושב רק על מי שהוא אוהב."  (ר' נפתלי מרופשיץ)

"כל האנשים חיים, לא בשל דאגתם והתעניינותם לגבי עצמם, אלא בשל האהבה אליהם הקיימת באנשים אחרים."  (לב טולסטוי)

"רק כאשר אנו נותנים בחדווה, ללא היסוס או מחשבה על רווח, אנחנו באמת מבינים את משמעות האהבה." (ליאו בוסקגליה)

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

יום הולדת שמח, אליס!

ביום שישי האחרון, 26.11.2010, חגגה אליס הרץ-זומר (Alice Herz-Sommer) את יום הולדתה ה- 107.
סיפורה של אליס, פסנתרנית ניצולת שואה ששרדה בזכות המוסיקה שלה, נגע בלבבות עשרות אלפי אנשים ברחבי העולם.

אליס נולדה בפראג ב- 26.11.1903, יחד עם אחותה התאומה מאריאנה.
בגיל 16 החלה ללמוד באקדמיה למוסיקה בפראג והצטיינה כל כך עד שהפכה לאחת הפסנתרניות המובילות והמוכרות בשנות ה- 30.
היא נישאה למוסיקאי לאופולד זומר בשנת 1931, וכעבור מספר שנים נולד בנם רפאל.
הנאצים שכבשו את צ'כוסלובקיה, אסרו על היהודים לנגן ולהופיע ואליס איבדה את פרנסתה כמורה לפסנתר.

בשנת 1942 נשלחו אליס, בעלה ובנה לגטו טרזיינשטט, שהכיל יהודים משכילים, אמנים, סופרים ומוסיקאים רבים.
לאופולד הועבר לאושוויץ ומשם לדכאו, שם נרצח; מרבית מכריה וחבריה נספו אף הם.
הגרמנים ביקשו ליצור "גטו לדוגמא" ובו להציג חזות של החיים הטובים ליהודים תחת הרייך השלישי: "היינו חייבים לנגן, משום ששלוש פעמים בשנה הצלב האדום הגיע. הגרמנים רצו להראות לנציגיו, שמצבם של היהודים בטרזינשטט טוב. כשידעתי שיש לי קונצרט, הייתי שמחה. המוסיקה היא קסם. הופענו באולם של המועצה לפני קהל של 150 בני אדם - זקנים, מיואשים, חולים ורעבים. הם חיו בשביל המוסיקה. בשבילם המוסיקה היתה האוכל. אם לא היו באים - מזמן היו מתים. גם אנחנו."


התזונה היתה מועטה ודלילה: "איבדנו במשקל. שנתיים אכלנו רק קפה שחור ומרק. זה לא קל לאמא לראות את הילד שלה בוכה, ולדעת שאין לה קצת לחם לתת לו. אנשים שואלים: 'איך יכולתם ליצור מוסיקה?' היינו חלשים מאוד, אך המוסיקה היתה מיוחדת, כמו קסם הייתי אומרת. ניגנתי יותר מ- 150 קונצרטים שם."

אליס ובנה רפאל ניצלו ועלו לישראל להתאחד עם שאר משפחתה; לאחר 40 שנה בישראל עברו להתגורר בלונדון.
אליס מקרינה אופטימיות בלתי מעורערת ושמחת חיים פשוטה, שמונעת מתוך אהבת היופי והמוסיקה.
בגיל 107, היא עדיין מנגנת מידי יום, חדה, צלולה, שנונה ומלאת הומור.

       

"רק כשאת כל כך מבוגרת את מודעת ליופי של החיים. אנשים צעירים לוקחים הכל כמובן מאליו, בעוד שאנחנו, המבוגרים, מבינים את הטבע. מה שלמדתי, בגילי המתקדם, הוא להיות אסירת תודה. יש לנו חיים יפים. יש חשמל, מכוניות, טלגרף, טלפון, אינטרנט. יש לנו גם מים חמים כל היום. אנחנו חיים כמו מלכים. התרגלתי אפילו למזג האוויר הגרוע בלונדון..."


אני לא שונאת את הגרמנים", אמרה פעם בראיון. "זה היה דבר נורא, אבל האם אלכסנדר הגדול היה יותר טוב? רוע היה ויהיה תמיד. זה חלק מהחיים שלנו".
בשנת 1962 ישבה אליס במשפטו של אדולף אייכמן בירושלים. "אני חייבת לומר, שהיו בי רחמים עליו. יש לי רחמים על כל העם הגרמני. הם אנשים נהדרים, לא גרועים יותר מאחרים. לא הייתי חיה ללא הרחמים. זאת הסיבה שאני עדיין חיה, כי אני חושבת על הטוב. צריך לתרגל את זה הרבה מאוד."

"כששבתי הביתה זה היה מאוד מאוד כואב, כי אף אחד אחר לא שב חזרה. כל משפחתו של בעלי, כמה מבני משפחתי, כל חברי, כל חברי משפחתי, איש לא חזר. היו אלה ימים קשים. מעולם לא אמרתי מילה על כך, משום שלא רציתי שבני יגדל עם שנאה, משום ששנאה מביאה שנאה. ומעולם לא שנאתי. מעולם, מעולם.

"כשאתה יודע את ההיסטוריה - מלחמות ומלחמות ומלחמות... זה מתחיל בזה: שאנו נולדים חצי טובים וחצי רעים - כולם, כולם. ישנם מצבים בהם הרע יוצא החוצה ומצבים בהם הטוב יוצא החוצה. זו הסיבה שאנשים המציאו את הדת, אני מאמינה."

"יש שלושה דברים בחיי. האהבה המקרינה מאם לילדהּ, שהיא הבסיס לכל דבר; הטבע, שהינו כל כך יפה; ומוסיקה. זוהי הדת שלי." 


"מאז ומתמיד אהבתי לקרוא. לא התעניינתי בחיי היום-יום, אלא במחשבה ובפילוסופיה. עד היום אני יושבת שעות עם האטלס, מסתכלת על מקומות וחושבת... אני רוצה ללמוד היסטוריה של אסיה. וגם לטינית. יש לי זיכרון מצויין. אני פותחת כל יום עם שעה של באך. אני מנגנת את כל הפרלודים - לא את הפוגות שהן מאוד קשות. אחרי באך אני מנגנת את היצירות האחרות שלי על מנת שלא לשכוח."

"הסוד לחיים ארוכים במלה אחת: אופטימיות. אני מסתכלת על הטוב. כשאת רגועה, הגוף שלך תמיד רגוע. כשאת פסימית, הגוף מתנהג באופן לא טבעי. זה תלוי בנו אם אנחנו מסתכלים על הטוב או על הרע. כשאת נחמדה - אנשים נחמדים אליך. כשאת נותנת - את מקבלת."

"היתה לי אחות תאומה - אותה אמא, אותו אבא, אותו חינוך. היא היתה מוכשרת להפליא, אך פסימיסטית, אני הייתי ההפך. זו הסיבה שאני כל כך זקנה, אני משוכנעת. אני מחפשת אחר הדברים הנחמדים שבחיים. אני יודעת אודות הדברים הרעים, אבל אני מביטה רק על הדברים הטובים."

"על כל פנים, החיים יפים, יפים מאוד. וכשאת זקנה את מעריכה אותם יותר. כשאת זקנה יותר את חושבת, את זוכרת, איכפת לך ואת מוקירה. את אסירת תודה עבור הכל. עבור הכל."

       

אליס מנגנת וחולקת תובנות על החיים:

אליס מספרת על איך הצילה המוסיקה את חייה, ומנגנת:



שופן בביצוע מרגש:


ראיון של אליס בשני חלקים ברדיו BBC:

     

 

       

לדף הרשומה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ינון פיאמנטה אלא אם צויין אחרת