00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"אגדה" נמצאו 3 פוסטים

שלושה לא יוצלחים

לפני יומיים שלושה,בעקבות כתבה באתר מעריב,גיליתי אוצר קטן: כל פירקי מספר הסיפורים,על הרשת!. (אם משיהו מעוניין בלינק- אביא אותו ברשומה הבאה,או במסר,או פשוט אוסיף כאן בעריכה...) ישבתי וצפיתי בעונג בכמה וכמה מהם. וההשראה נחה עלי,לכדי כתיבת שלושה סיפורים. הנה אחד מהם: אבל מילה אחת לפני כן- הרעיון כאן,להראות שלכל תכונה,לכל חולשה אנושית,יש גם צד חיובי.. הכל תלוי בנסיבות...   שלושה לא- יוצלחים   היה היתה אמא,ולה שלושה בנים.כל אחד מהם- לא יוצלח בצורה אחרת. כך היתה חושבת לעצמה ונאנחת,כשהיתה .
לדף הרשומה

תולעת ירוקה וראשה ורוד

האגדה הבאה,חוברה לפי הזמנתה של שירה לשמוע סיפור על תולעת ירוקה שראשה ורוד... לסרב לא יכולתי...וככה,בספונטאניות,באילתור גמור-נולדה האגדה... תולעת ירוקה , וראשה ורוד   היו הייתה נסיכה מפונקת... יפה מאוד הייתה,וקולה צלול ונעים.שובת לב ועין...ואולי בשל כך,כל מבוקשה ניתן לה תמיד.וכדרכם של ילדים,שמקבלים מייד מענה על כל גחמה,מוזרה ויומרנית ככל שתהיה-כך גם הנסיכה,נעשו דרישותיה יותר ויותר גדולות.אחרי שהשיגו עבורה בובות בדולח רוקדות, ווילונות המשנים ציבעם בכל יום,ותיבת נגינה המנגנת מאה מנגינות שונות, יום אחד,דרשה הנסיכה ליום הולדתה...   ללטף   תולעת ירוקה שראשה ורוד!! הארמון היה כמרקחה... המלך ניסה לדבר על ליבה,והמלכה,וראש השרים... והאומנת... כולם הסבירו לה-כי אין בנמצא תולעים ירוקות שראשן ורוד! אך הנסיכה התעקשה,יללה,ובכתה,ואיימה... ומכיוון,שמעולם לא ידעו איך לסרב לה,הוציא המלך כרוז,בו הוא מבטיח פרס יקר ערך,למי אשר יביא אל הנסיכה תולעת שכזו...       הממלכה כולה טמנה ראשה בחול...תאוות הבצע,העבירה אנשים על דעתם והגיונם-והם חיפשו תולעים בקרקע-אולי יתמזל מזלו של מי מהם וימצא תולעת כזו??   כמובן,שתולעת כזו אינה קיימת...וכך קרה,שאוכלוסיית התולעים כמעט ונכחדה,וכתוצאה-אולכוסיית התרנגולים(שמזונם על התולעים) כמעט ונכחדה אף היא... אבל תולעת ירוקה ורודה?-אין!   יום ההולדת   השביעי של הנסיכה הולך ומתקרב... וילד כבן שמונה,שלא מזמן למד לקרוא,עמד מול המודעה המלכותית...ציור הכתר הוא שעורר את תשומת ליבו.הוא קרא את בקשתו של המלך,גירד בפדחתו רגע,ורץ אל אביו: " אבא,אבא!-אני אביא לנסיכה את התולעת שהיא מבקשת!"   צחק אביו-"אומנם,ג`ון,הינך ילד פיקח ורב תושיה עד מאוד...אך כיצד תמצא תולעת כזו?..."   אולם ג`ון התעקש.דיבר כל כך על ליבו של אביו,עד שאביו נעתר לו-אפשר בהחלט לומר,כי כמה שהייתה הנסיכה מפונקת,כך היה ג`ון עיקש,וכמה שאביה המלך חסר אונים היה לסרב לבקשותיה המוזרות,כך היה אביו של ג`ון חסר אונים לסרב לו...   משנתן לו אביו את הסכמתו,מיהר ג`ון אל היער.הכיר הילד הייטב את צמחיית היער.והוא רקח לו את שרקח שם,והניח בתוך צנצנת זכוכית...   והנה הגיע יום הולדה של הנסיכה... כל העיר לבשה פרחים... בשווקים,חילקו הרוכלים את תוצרתם בחצי המחיר-לכבוד .
לדף הרשומה

`אגדת חנוכה`

`אגדת חנוכה` אהבה נרקמה בין הנסיכה,ואחד מפשוטי העם.בסתר,במקומות חשוכים,נפגשו. רק נר אחד,להבה אחת האירה להם,רק כדי לראות מעט זה את זו,ולא למשוך את עיני העוברים ושבים ליד מקום המסתור שלהם.והוא היה אומר לה תמיד-אומנם רק נר אחד דולק כאן,עימנו,אולם פנייך נוהרות,ומאירות,כמו עשרה נירות... ימים קסומים עברו עליהם.עד שהרגישו ששניהם,שלא יוכלו עוד להסתפק בשעות גנובות... "כמה אווה,להירדם כששיערך הזהוב על כתפי,ולהתעורר,ולהריח את הריח המתוק של פנייך עוד לפני שפקחתי עיני..."-אמר לה. "אך אדם פשוט אני,לא תואר לי,אין אני צאצא לשושלת מפוארת..."-הוסיף בעצב. עיניה נצצו באור החלש של הנר:"אומנם,אומרים כי שם טוב עולה על שמן טוב,אך אהבה,תעלה גם על השמן המובחר ביותר,כמו על התואר הרם במעלה... אין אני רוצה באחר...גם אם יהיה לו בית בד פורה,ואף אם התואר נסיך צמוד לשמו"... הבטיחה לו. הוא ניגש לבקש את ידה.שניהם ניצבו מול אביה,מלך הממלכה ההיא. בקול רועד,סיפרה היא שנפשה ניקשרה בנפשו,ששניהם כמו שני נירות,שלהבותיהם אוחדו... ואז פתח הוא וביקש לדבר.אלא שחמת המלך בערה בו,לרגע אחד,בריתחתו,כמעט וציווה להשליכו לשמן רותח,למוות ביסורים קשים... אלא,שידע,כי אם ימית אותו,תשקע ביתו במרה שחורה,ואולי לעולם לא תסכים להנשא לאדם הראוי לה-נסיך כמותה. הוא ציווה לקחתו מייד לבית האסורים,הנמצא אל מול הארמון. לכלא זה,הובאו כל אותם בני בליעל שחטאו למלך.ידוע היה לשימצה,ביד הקשה וההתעמרות שהייתה דרך של שיגרה בו. הנסיכה התייפחה,וניסתה בידיה לעצור את השומרים שאסרוהו... אך אין נערה עדינה כנסיכה,יכולה לשלושה גברים חסונים... כל אותו לילה,בכתה על כרה.מידי כמה דקות,ניגשה אל חלונה והביטה-ממול בית האסורים.חלונות רבים בו...מי ידע באיזה מהם,מציץ אהובה... עם שחר מיהרה אל הקוסמת.בקול חנוק מבכי סיפרה על מר גורלה,והתחננה להשווע. פניה של הקוסמת הרצינו-"אומנם יש בכוחי להצילך.אך שמונה ימים דרושים לי,כדי שאוכל לשחרר את אהובך מן הכלא... אומנם ,שבוע אינו זמן ארוך לאדם החופשי לנפשו,אך למי שעובר עינויים של גוף-בידי סוהרים,ועינויי הנפש-בריחוק מאהובתו,והיאוש שלא יראנה עוד-שמונה ימים הם כנצח.מיצאי דרך להודיע את אהובך,כי הישועה קרובה,כדי שלא יאבד תקווה מליבו,ויילחם על חייו". גם בלילה הזה,נדדה שנתה של הנסיכה...הפעם לא מייאוש וצער. שואלת הייתה בנפשה,איך .
לדף הרשומה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אמא של שירה היחידה אלא אם צויין אחרת