00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

עבודת האלוקים - אינה אלא עבודת השמחה

בס"ד.

 "עבדו את ה' בשמחה".

 

 טועים לחשוב שהשמחה

נילוות לעבודת ה' - כאמצעי

 והאמת - עבודת ה' כל כולה

 אינה אלא השמחה בלבד-

  וכמטרה קדושה לעצמה.

 שאדם השמח תמיד

ומגדיל אף לשמח

 את האחרים כמותו

 מוכיח יותר

מכל דבר אחר

את קיומו של

האלוהים הגדול...

 שלברוא אדם

שמח תמיד

רק אלוהים יכול

הנה אם כן,

 השמח תמיד

הוא הוא

עובד האלוהים

השלם והמושלם.

ביותר.

 אותו שחלקו

 לעולם הבא

מובטח גם

מובטח

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

זיקוקים פרשת בא - אוסף תגובות

אין בכל המקורות שהביא הכותב ולא כלום עם חובת התנהגותינו כיום ביחס לארץ ישראל. ההפך מהמסקנה שארץ ישראל ניתנת לנו בכל רגע מחדש עולה גם האפשרות ההפוכה כי גם יכול שלא תנתן. והדוגמאות למכביר ראו פינוי ימית ובנותיה ראו פינוי גוש קטיף והשומרון ואם נמשיך לעשות שגיאות יבוא עוד אי נתינות שכאלה. ובאמת יש הבדל בין הביטוי "ירושה" לביטוי "מורשה" שהביטוי "מורשה יש בו שני יסודות א. יסוד של ירושה תמידית והשני בכל רגע נתון אנו מחזיקים בארץ כמורשים בהרשאה שיכולה להתבטל כל רגע. ועתה לימינו אלה אתם מתבלבלים גאולת מצרים כגאולת ביניים אינה דומה בכל לגאולת הקץ שבניצניה אנו שרויים. בגאולה זו יש התחשבות גם בגויים בגאולה זו ארץ ישראל תנתן לנו טיפין טיפין בהתאם להתנהגותינו כל מה שקיבלנו עד עתה בניסים קיבלנו וגם בעתיד נשלים חלקנו בארץ ישראל רק בניסים ולא בכח זרועינו אנו לכן כל שבידנו הוא ציון במשפט תפדה ביושר הגינות והתחשבות עם שאר יושבי הארץ מה שנקבל מארץ ישראל נאמץ בשתי ידיים והשאר יהא נחלת משיח תשאירו משהו גם למשיח.

כל שפיכות דמים מיותרת במה שנדמה כשמירה על ארץ ישראל לא תסולח שגם בעידן זו הגאולה כאמור ארץ ישראל היא מתת שמים בלבד..

 

ס"ד. לא ראיתי מאמר מופרך מזה . מאין האומץ הזה לבתר את התורה לבתרים . לטפל ולעיקר. בעינייזה חילול שם שמים של ממש ובעיניי גם הכלמתה של תורת אמת. תורת אמת בנויה כחטיבה אחת . ראשיתה היא המסד. כן ספר בראשית הוא המסד הוא הבסיס של כל הפיראמידה הערכית של תורת ישראל. לא בכדי ספר בראשית הוא ספר הישר ועם ישראל בייעודו מחבר את ה"ישר" עם ה"אל" = ישראל . ערכיו האוניברסאליים של ספר בראשית הם בבחינת "דרך ארץ שקדמה לתורה" ונכנסו בגאון ובאון לתורה כאמור דווקא בבראשית לבטא את מקומם כמסד וכחלק מהבריאה .שעליו בנוי כל הבנין. ראו עד כמה מופרכים הדברים שוב מדגישים כי מצוות קידוש החודש היא המצווה הראשונה בתורה ומה עם מצוות ברית מילה. וזה רק ראשיתו של מסע מופרך של תיזה שיקרית שנתפסנו לה ועטפנו עצמנו בה כבכורי עכביש. ימות המשיח הם מהפכה של התנערות גם מ"אמת". עדרית שכזו..

 

 נערם אור רב והזרקור נשאר כבוי.............

 תגובה למאמר הדן בחיוב הנקבות בתענית בכורות:


אנחנו בעידן שאפשר וצריך לעיתים להתנער ממדרשים מסויימים .
שמסת האור שהולכת ונערמת ועד לנקודה הסופית של ומלאה הארץ דעה את ה' או ותחסרהו מעט מאלוהים.
דיה לכאורה להתחיל ולפקפק במדרשים מסויימים.......
הנה כי יש להקדים ולומר : מאמר יפה ורהוט אלא שבסיסו הנרטיבי רעוע.
ולדעתי עד מאד.
והלוא כל הקונספציה של מכת בכורות היא הגזירה של פרעה על הזכרים .
שלפיכך גם נמנעו נשות ישראל מללדת. ונמצא כי נחסכו מהם הזכות להולדת ולו בכורות ..
ענגד זה "נגדעו" בכורות המצרים.
זאת ועוד והלוא היוצא מפרשת מכת הבכורות היא פרשת הקדשת הבכורות. ובפרשה זו נאמר במפורש כי הכל נסב סביב הזכרים שנאמר "כל פטר רחם הזכרים"
ואם לא די בכך מדוע לא לכבד את פשטו של מקרא :
לפרעה היה בכור זכר יורש לכסאו.
שכך גם נכתב במפורש.
מדוע לפקפק בכך ולרוקן את הכתוב.
יש מדרשים שסטו תחילה וכך המשיכו וסטו אחריהם עד לעיתים לפיראמידות .
שאין בינן ובין האמת ולא כלום.

 

על הפסוק : וישאו את בצקם טרם יחמץ

. יש בצק בבחינת צוקות ועקות .....

יש רגעיםהיסטוריים אחרונים טרם תקרוס תטפח על פנינו
הגלות המרה.
ובדרך כלל אלו רגעים של דימדומים של "בעיתה" לעניין הגאולה.
שאזי צריך להתעשת ומהר לקום ולעזוב את הגלות ויהא אשר יהא
שחלילה לא יהא מאוחר.
שהמצוקות בבחינת "בצק" טרם יחמץ והיה לחמיצות של דורות.
וכבר נרדמנו ונפל בחלקינו הדבר הנורא הלזה .
בקרות עלינו השואה האיומה
קול דודי דפק ובתזמורת של חלוצים נשמע שוב ושוב קול התור וקול הזמיר.
והכל ללא הועיל......
האדמורים חיכו שהצק יחמצת ללחם.
והעת הוחמצה עלינו לבסוף
לזוועה ולשואה.

 

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

סתם גיבוב.....

. סתם גיבוב..... 

יציאת מצרים אינה בהיכרח

יציאה לחירות.
כשאתה יוצא

אתה קודם כל מנסה
להיכנס למקום אחר.
ובינתיים אתה נשאב
לכעין חלל ביניים
של ריקנות - של בחירה .
בריקנות אין חירות אמיתית.
יש דימדומים 
לעיתים דישדוש

מכלה ומתיש
לבסוף החירות המדומה
מתגבשת בהחלטה:
להיכנס אולי

ל"מצרים" אחרת.
וכך חוזר

חלילה

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

סחרחורת גבהים

המקרא

==========

"וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה, נֻכָּתָה:  כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב, וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל.  

לב וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת, לֹא נֻכּוּ:  כִּי אֲפִילֹת, הֵנָּה."

 

אל תסחרר עצמך גבוה גבוה

 ואל תקשה עצמך כגבעול גאה

 הייה כחיטה וככוסמת

 אשר במכת הברד לא נוכו

לא הוכו להירמס ולהישבר

 תחת הברד הכבד.

 שהחיטה והכוסמת כנועות היו

 לרוח ולברד

 לא התיימרו הן לעמוד מולן איתן

 היו הן כנופלות - מתכופפות 

 עד לאמא אדמה

 והכל כדי לא להישבר

 ולהישרד

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

גאולת ישראל בכדי לקדם גם גאולת העולם

 בפרשת השבוע נמצא שני פסוקים לכאורה החוזרים על עצמם.

 וכידוע אין ולו אות מיותרת אחת בתורה

 הפסוקים הם :

 הראשון :. "ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים" (פרק יב, פסוק מא) .

והשני, [עשרה פסוקים אחריו] :

"ויהי בעצם היום הזה הוציא ה' את בני ישראל מארץ מצרים על צבאותם".

. שני הפסוקים למעשה משלימים זה את זה.

יציאת מצרים לא רק הייתה יציאת עם ישראל מהחושך לאור,

וכעם אחד עם כוחות פוטנציאליים סגוליים = צבאות.

להשתכלל בהמשך ולשמש לבסוף אור לגויים .

אלא שגאולת עם ישראל כאמור גילתה וחשפה לעולם .

 גם את הפן האופטימלי של האלוהות - שם הוויה.

ולפיכך למעשה יצאו מהכוח הניסתר לפועל הנגלה

כל כוחות האלוהות הניסתרים = צבאות .

 והכל בכדי לקדם ולחזק את הגאולה שבפתח .

ועל אחת כמה וכמה בגאולת הקץ

עם התגלות משיח צדקנו.

השב

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל moshe aharon1 אלא אם צויין אחרת