00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

משה

 

ויְהִי בַּיָּמִים הָהֵם, וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו, וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם, וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו.
וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ, וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי, וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל.
וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים, וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע: 'לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ?!'
וַיֹּאמֶר: 'מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ?! הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת הַמִּצְרִי.

מהמקרא שלפנינו עולה לא סתם התערבות .

אלא מפה כולית ושלמה של טוב צרוף ואך טוב.

 משה מלידתו היה תשקיף נאמן של הטוב האלוקי.

לא בכדי נאמר על אימו כי כבר בלידתו הבחינה בו

לאמור : "ותראהו כי טוב הוא".

 גם בת פרעה כשראתה אותו לראשונה עם פתיחת התיבה

 נאמר עליה : "ותראה נער בוכה." 

הוא בכלל תינוק של שלושה חודשים

והיא בת פרעה  כבר מזהה בבכיו

התבטאות של נער .

שבכיו מפזר אין סוף מסרים

אותם המנערים את האדם ומטלטלים אותו.

 ובת פרעה הטיבה לפענח את המוטיב המרכזי

של כל אותם מסרים על כן קראה שמו משה

 לא "משוי" או "נמשה". עוצמה הנאצרת אך פנימה.

אלא משה שכוחו לא בעבורו עצמו .

אלא בעבור הכלל .

שהוא פקעת של כח וכישרון לחלץ ולמשות אחרים .

 אותם הזקוקים לישועה.

 והנה "ויגדל משה". כח המשייה התעצם בקרבו

והרצון להיחלץ במשהו בעבור אחיו המדוכאים 

 כבר היה בלתי נשלט.

שעד אז בת פרעה הייתה זהירה שלא לחשוף את הילד- נער

למראות אחיו הקשים .

 אך כאמור הוא "יצא אל אחיו" ודוק

צליל של "מרד נעורים"יש באלה המילים"..

 והנה הוא נחלץ לחלץ עברי המוכה על ידי מצרי

 בניגוד לאמירתו של הרשע העברי

משה לכתחילה לא התכוון להרוג את המצרי

 וגם התורה מדייקת לאמור : "ויך את המצרי".

 אלא שעוצמת האגרוף שהנחית משה על המצרי

  גרמה להתמוטטתו  ומתתו 

 ומשראה שהוא מת לפניו הטמין אותו בחול.

 והנה דרגת טוב אלוקי שכזה

איננה יכולה לעבור חלק בגוף האדם 

 הקיטור שלו המבעבע תדיר

התבטא בדיבור היוצא מקוטע .

מין של הבהרות  המרחפות באויר

 משל מחפשות סיוע של חיבור אלוקי 

שיחבר אותן שוב לכלל למילים תקניות .

 הלב הסוער למראה עושק ודיכוי

לא אפשר לו למשה אף פעם רוגע ולו יחסי

 של דיבור של נחת .

 המילים אף פעם לא היו לו כמתחלקות מהפה בחלקת לשון 

 במילים אחרות לב גדול באמת

יכול שיתבטא

  חיצונית דווקא בכבדות של פה ולשון .

 את זה יכל הקב"ה לרפא

כדי לעודד את משה

לקבל את שליחותו אך בכוונת מכוון

 הותיר האלוהים את זה ה"פגם".

שכאמור זה שיקף מהות עצומה של טוב

שמזמין שיתוף של חיבור אלוהי .

 אז הנה כי כן ,מושיעם של ישראל תמיד יהא מגמגם

עם רייטיניג עלוב. בפוליטיקה של היום קרוב לוודאי שהיה הוא דחוי

  שגם אין בו בו את הדחף של פולטיקאים רדודים.

 לעטוף הכל במילים חלולות 

לחבר ולירות נאומים חוצבי להבות 

 הלוכדות כל מסך והמנשבות 

 לכל רוח ולכל כיוון.

 גם "משיח" יהא

התגלמותו של 

 "משה-חי"

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

אחרון העבדים העבריים במצרים כבר ידע על "הפרדת רשויות".

כשמשה יוצא לראות בסבלותיהם של אחיו העבדים במצרים

הוא נקלע לסיטואציות הלוא נעימות של החוויה

כשהוא נוכח בסיטואציה של הכאת מצרי את העבד העברי

הוא למעשה לוקח לעצמו את שלוש הסמכויות של שלושת הרשויות:

"המחוקקת, המבצעת והשופטת 

 שכך למחרת אמר לו רשע עברי שביקש להכות את חברו :

 

ויֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט, עָלֵינוּ-.
 

הנה כי כן.הרי מעשהו של משה באותן הנסיבות

היה בבחינת שבירת כל הכלים.
 מבחינה נורמטיבית חקיתית :

מותר היה לעבד להציל נפשו מפני עבד אחר.

גם במחיר הריגה 
 כך היה נהוג בין עבדים גם להכות עבד את עבד.

 שככל שהנסיבות קשות יש לעיתים יותר הצקות

כך שהביטוי "איש" בנסיבות אלה בא

 לשקף  מעלה של משנה נורמות

של חקיקה. = רשות מחוקקת 
 

הביטוי "ש"ר משקף גורם ביצועי.

והביטוי "שופט" משקף רשות שופטת.

הינה כי כן 

משה במעשהו עשה למעשה בעת ובעונה

שימוש בכל הפונקציות המייצגות ומשקפות

את כלל הרשויות :

 המחוקקת, המבצעת והשופטת  

 שינה את החוק, שפט וביצע

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

גואלם של ישראל יהא נטול רייטיניג.......

בס"ד.

המקרא :

-----------

י) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה' בִּי אֲדֹנָי לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם

גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל עַבְדֶּךָ כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי:

(יא) וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר

הֲלֹא אָנֹכִי ה': (יב) וְעַתָּה לֵךְ וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם פִּיךָ וְהוֹרֵיתִיךָ אֲשֶׁר תְּדַבֵּר:  (

 

 שאלה :

------------

 מדוע    לא הלך הקב"ה על הפתרון המתבקש לרפא את משה מגימגומו הכבד.

  אלא ששליחות אלוקית הולכת עם שליחות של גימגום.

 משל צריך לבטא את הדיסוננס בין השולח לשלוח 

 

גואלם של ישראל לעולם יהא "מגמם" לעניין שליחותו שבגאולה..

אך מנגד רהוט לעניין הנחלתה של התורה.

.
ביקש הקב"ה להודיע לישראל לדורותיהם שגואלם

לא יהא כאותו היהיר והרהוט היורה מיליו כפוגע במטרה.
אלא כאותו שמיליו שסועים שרוח האלוקים תנשוב ביניהן -

בין ההברות לחברם לכלל אחד.
וכן שכל גואל לישראל מראיתו ומעשיו

הם אשר יכריזו עליו  כגואל ראוי.

ולא נאומיו חוצבי הלהבות או מתק דבריו...........
כל זה בחלק השליחות הגאולי שבשליחותו של משה ..
בחלק הנוסף הלימודי של הנחלת התורה לישראל

היה משה רהוט ובפרט בשלהי שליחותו עת נאם את הנאום

של שליחות כעולה מכלל החומש השלם - חומש דברים דברים .
שנאמר "אלה הדברים אשר דבר.".

אשר דבר.... אשריו שבכח דיבורו הנחיל תורה לישראל.
ולא רק אותה התורה הקיימת.

אלא גם ביאורה  של התורה בבחינת "באר היטב"  באר גם לשון "ברא".

בכלל זה חידושי תורה שבאו לשנות או להוסיף על התורה הקיימת .

שהרי נאמר "הואיל משה באר את התורה הזאת " .

" הואיל" : שהוא כאל גם בסמכות ובכוח של 

להוסיף כאמור בתורה....................

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

לפרשת שמות - השמות כביטוי לגאולה

בס"ד.

השמות והגאולה [לפרשת שמות].

השמות החשובים ביותר שבהם גם מוכמן וגלום סוד הגאולה.

הם שמותיו של הקב"ה מכאן. ושמותיו של עם ישראל מכאן .

המיזוג ה"מעבר" והדינאמיקה של שני השמות הן לעבר השיא המיוחל :

של ה' אחד ושמו אחד.

הנה אם כן יש תנועה קדימה בשני השמות

אל עבר השיא המכונה : " גאולה ".

הקב"ה משמו "אלוהים" דרך שם הביניים "אל שדי"

ועד לשם הוויה מלא.

עם ישראל משם יה- עקוב"

ל"אל- ישר" :

"ישראל".

בשביל שנזכה גם בעבור כל העולם לאותה האינטרקציה המכונה "השכנת השכינה".

צריך בשמעשינו ומידותינו נשתכלל מדימוי של : "יה- עקוב"

לישר- אל .

כלומר להציג לעולם חזות של אלוהות שאין בה חלילה כל רבב .

לנקות את שם הוויה מכל "עקוב" .

להיותו בעיני כל האדם : אל- ישר.

צורי ולא עוולתה בו .

להיותו : ה' אחד ושמו אחד.

והנותן....

. והאומר....

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

ואהבת לרעך כמוך - על ה"ריע" ועל "כמוך" [היהלום המילולי שבתורה]

 

וכי למה דווקא המילים:

"רעך" וכמוך" ומה הקשר ביניהן

 

"רעך" :

============

וכי למה נקט בלשון רעך ולא חברך למשל

שהביטוי חבר הוא חיבור ללא מחיצות 

בעוד שהביטוי רעך הוא חיבור למרות 

 כל מחיצות האפשריות.

  ואפילו  כל אותם

 של "רוע".

במילים אחרות :

אתה מצווה להפעיל

את שריר האהבה .

דווקא גם נגד מי

שנדמה לך שהוא

רע כלפיך.

 מכאן שהמילה "רעך"

 היא גם במובן 

 "רעתך" 

 שלך

 

 

"כמוך". :

===========

כשם שאתה אוהב עצמך

על אף כל רע שבך.

כך אהוב גם את ריעך .

גם אם יש בו לראייתך

רע כל שהוא.

שלעולם אין אדם

 שלם או

מושלם

 

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
12345
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל moshe aharon1 אלא אם צויין אחרת