55
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X
קוד חופשי

הסבל אינו המטרה הוא בן הלוויה של ההתמודדות  שהיא אמהּ הגדולה של הצמיחה להרצאות:  054-5753522

"פסיכותרפיה" נמצאו 59 פוסטים

זה שאתה ממש לא פרנואיד לא אומר שלא יעשו אותך לכזה

כבר בפגישה הראשונה סיכמתי עם הפסיכיאטר SE מרעננה שבמסגרת המפגשים עמו אין רצוני בשום סוג של פסיכותרפיה. הוא לא ענה לי. לא טען שאין זה אפשרי. לא שלל את רצוני. ואני הבנתי שהוא הסכים. הסכמה בשתיקה. הסכמה לכך שלפי בקשתי יבצע רק מעקב תרופתי. אחרי מספר חודשים בהם נפגשנו בקביעות במשך כ-20 דקות בכל פעם, ביקשתי ממנו שייתן לי חוות דעת עבור חברת ביטוח כלשהי המעידה על האבחנה הפסיכיאטרית (מאניה-דפרסיה). הוא ביקש שאחתום על ויתור סודיות כלפי רופאת המשפחה של קופת החולים. לא ראיתי בכך שום בעיה מיוחדת ולכן חתמתי. ..
לדף הרשומה

איך קרנברג והיטלר פגשו בי על ספת הטיפול?

שמח לבשר שמאמר פרי עטי: פראקסיס: איך קרנברג והיטלר פגשו בי על ספת הטיפול? - מבט אישי   התפרסם אתמול (7.7) באתר המאמרים הידוע "אימגו".   קריאה מעניינת, צביאל    
לדף הרשומה

ללא פריווילגיה

לא צדיק. לא נבזה. לא חוטא. אולי קצת מזה ומעט מזה. אחרים בעולם הזה עשו עוולות גדולות. אז מה חטאי, במה פשעתי?   חלש הייתי חלש נשארתי. לא בכל. רק באזור הגבול ההוא. רק בחלקים המנוונים ההם.   שם העבידוני עבודת פרך. שם עשו לי טובה. שם אהבו אותי הפוך על הפוך. שם שרפו הנשמה. שם תעיתי במחוזות הנפש שלעתים קרובות הייתה אבודה. אז ביקשה אובדנה.   אמנם חצו בלי היסוס גם גבולות חוק וזכויות אדם רמסו בלי הכרה. אבל לך עכשיו תבוא בטענה. לך ותגיד שלא עשו הכל בשבילך. לך תתלונן על מה שניתן באהבה יוקדת ומלאה. לך תתמרמר על מה שניתן בסתר. על מה שניתן במסירות ובהקרבה.   ועתה כאשר ירדה התובנה תבכה ותתאבל ככל שירצה לבבך. רק אסור לך להכות חזרה. עתה נפל הדבר, שאין לך אפילו פריווילגיה להיות כפוי טובה...
לדף הרשומה

טיפול פסיכולוגי באמצעות כאב-סבל-תסכול?

שריריהם של מרימי המשקולות בדרך כלל כואבים במשך כל שעת האימון וגם לאחריו. כל עוד האימון לא מופרז בעוצמתו זהו סימן מובהק לכך שהשרירים עושים עבודה מאומצת שתוצאתה תהיה התחזקות הדרגתית. בהתאם טעות לחשוב שכאב הוא תמיד גורם שלילי. נהפוך הוא, כאב במידה הנכונה, מצד אחד לא יגרום קריסה טוטלית ומצד שני יסמן ויהווה אינדיקציה לעבודת הגוף בהליך הדרגתי של התחזקות. כבר לפני מאות ואלפי שנים ניסו בשבטים פרימיטיביים לא מעטים להאיץ ולחזק את התבגרותם של נערים צעירים בייחוד בתחילת גיל ההתבגרות. באמצעות טקסי חניכה..
לדף הרשומה

האם היית מסכים שיתקעו לך סכין בבטן?

  אני בטוח שכן - ואפילו אם ההליך יהיה כרוך בכאבים לא מבוטלים! למשל, להסיר בניתוח אפנדיציט מודלק המסכן את חיינו, הלא כן?   מה זה אומר? כנראה שמידה מסוימת של סבל שנלווה לרבים מההליכיםהרפואייםנלקח על ידי כל אחד מאיתנו בחשבון מראש, בלי לחשוב יותר מדי. אך סבל ונזקים,כתוצאה מטיפולים נפשיים, בדרך כלל לא כל כך נלקחים בחשבון על ידי מטופלים בהיכנסם לטיפול פסיכולוגי. בהתאם, על הסבל ועל הכאב ועל המצוקה, הנוצרים תוך כדי טיפול נפשי (פסיכותרפיה) ופעמים רבות מספור ממש אפילו כתוצאה ישירה ממנו, אני לא מתלונן.שהרי..
לדף הרשומה

ריפוי חלקי ממחלת הנפש?

זה לא נכון שאפשר להתרפא כליל ממחלת נפש. זה גם לא נכון שאי אפשר בכלל להתרפא ממחלת נפש.     עיקר הטיפול הפסיכיאטרי קשור לטיפולים לטווח ארוך. טיפולים פסיכודינמיים לסוגיהם. אם הפסיכיאטריה הייתה מתרכזת בעיקר בטיפולים התרופתיים בלבד לא הייתה לה זכות קיום כענף שלם ונפרד מהרפואה הכוללת. במקרה שכזה לכל היותר הייתה ברמה של טיפולים מאוד "טכניים" שמן הסתם היו ברמת הצוותים הסיעודיים ולא ברמה של רפואה שמסוגלת לטפל לעומק בחולי הנפשי, לפחות חלקית.   האישיות של מתמודדי הנפש באופן ראשוני ובסיסי אינה חסונה כמו אישיותם של המכונים "נורמטיביים", אחרת לא היו קורסים לסימפטומים נפשיים חמורים. חוסן בלתי הפיך, לפי עניות דעתי, ניתן לרכוש רק בהליך טיפולי ממושך הרצוף סבל וכאב. דם יזע ודמעות. כלומר, הטיפולים הפסיכודינמיים בוחנים את החולה הפסיכיאטרי מנקודת מבט התפתחותית! הטיפולים בעצם מתכוונים לגרום לאדם "להתבגר" מהנקודה הנחותה בה הוא מצוי, שבגללה הוא הפך לחולה נפש, לנקודה בוגרת יותר ולכן חזקה יותר ביחס ללחצי המציאות שכולנו מנסים להתמודד איתם. אין זה אומר שהמטופלים יוצאים לחלוטין מקבוצת הסיכון לחטוף התקף פסיכוטי עקב טריגר חזק מהממוצע, אך זוהי בהחלט התחזקות משמעותית של האישיות. זהו ריפוי חלקי של מחלת הנפש!   בסובלים ממחלה פסיכוטית (כמוני, למשל) התהליך הטיפולי הזה הוא בדרך כלל הדרגתי ואיטי מאוד. לכן הוא יכול להימשך שנים רבות ואף עשרות שנים. אני הייתי בטיפול יותר משלושים שנה כמעט ברציפות עד שהתחזקתי וכמעט יצאתי לחלוטין מהסכנה להגיב למציאות, נורמטיבית יחסית, בהתקף פסיכוטי חסר שליטה. ואכן, החל מ-1988 ההתקפים הפסיכוטיים הופיעו אצלי מוחלשים, וקצרים יחסית, ומשנת 1993 הם הפסיקו להגיח כליל. וכך, בסיוע של טיפול תרופתי ללא הפסקות, אני שרוי ברמיסיה טובה שרק תנודות לא קיצוניות באפקט מתרחשות בה לעיתים.   אגב, בצד יתרונותיו האולטימטיביים, תהליך טיפול רב שנים מסוכן וכואב שכזה, רומס את זכויות האדם של החולה בדרך להיטיב עימו. לי יש ביקורת נוקבת על כך. ואולם, אם אני מצליח לעיתים להתעלם מהדרך הקשה הארוכה והכואבת שעברתי, במבחן התוצאה הסופית אני מרוצה.      
לדף הרשומה

מישהו מטפל בך - פרק 8

8.   שנים ארוכות היה הראל סמוך לשולחנם של אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש. לפרקים קיבל טיפול שיחתי אינטנסיבי (פסיכותרפיה), ולפרקים - טיפול תרופתי בלבד (כימותרפיה). היו תקופות בהן השתתף גם בקבוצה טיפולית. הוא אהב את שיחותיו עם ד"ר גרוסמן הנערץ עליו (כה רצה להידמות לו), ואף פיתח בהן תלות. היו לו פנטזיות רבות על אודות הצלחה וכבוד העתידים ליפול בחלקו. רופא כבר לא אהיה בגלגול הנוכחי, חשב לעצמו, אך מי קבע כי זו הפסגה? אולי אהיה חבר כנסת פופולארי, או לחלופין גורו נחשב. ואולי בעצם אוכל להפוך למנהיגם הכריזמטי של כל חבריי האומללים? אקים אותם מול הממסד ואגאל אותם מן הקיפוח הממושך, וכך אזכה בתהילת עולם. האם היו אלה פנטזיות מופרכות? הרי הכיר היטב את תחום בריאות הנפש מלמטה עד למעלה. בעיקר מלמטה... אין חכם כבעל ניסיון, אמרו חכמים, והוסיפו: היזהרו בבני עניים, כי מהם תצא תורה. הראל היה ער לפרדוקס ברגשותיו. מחד חש כחולה נפש קטן ועלוב שעבר אשפוזים כפויים, נקשר, חושמל וסומם בין כותלי המחלקות הסגורות. החברה ביזתה ורמסה אנשים כמותו. ומאידך חש גדלות ועוצמה, הרגיש אהוב ומכובד, חכם ומבין. הוא ידע היטב כי הפרט - חשוב ורב פעלים כל שיהיה - מסוגל לשנות בקושי חוליה אחת בשרשרת. המבקש לשנות הכל, ימצא עצמו מן הסתם נלחם בטחנות רוח ואף עלול   לקרב את אובדנו שלו . הראל לא היה מסוגל לרסן את הזיות ההצלחה שעלו בו בהקיץ. בלילות לא חלם. בעצם, לא זכר חלומות. התרופות הפסיכיאטריות ייצרו שנת שיכורים אפלה וקהה.   כך לפחות לא סבל מסיוטים .   *   הפעם הגדיש ד"ר אברהם גרוסמן את הסאה. הראל היה בטוח בכך. הרופא, אשר תמיד הפגין כלפיו אהבה והערכה, התנהג   כעת באופן מחפיר. הראל ניסה לשחזר מה אירע בחדר ההוא, שכה אהב לשהות בין כתליו . הדבר קרה לקראת סוף הפגישה. הראל תיאר בהרחבה את עולמו הפנימי השואף לגדלות (הוא התעקש להמשיך ולתת במטפלו אמון מוחלט). לפתע צלצל שוב הטלפון. משפטו של הראל נותר תלוי בחלל, מפני שהשתתק באופן פתאומי, כאילו פגעה חדירת הצלצול בתכניו הרגישים . בזמן שהתנהלה השיחה הטלפונית הרהר הראל כי במהלך שיחה טיפולית יש לנתק את הטלפון (כנהוג בטיפול פסיכולוגי פרטי). תשומת הלב צריכה להיות מופנה כולה למטופל. ד"ר גרוסמן שוחח בטלפון בניחותא. הראל נע בכיסאו באי נוחות, החליף תנוחות בחוסר
לדף הרשומה

בעידן האינטרנט המטופלים כבר לא לבד

מבחינות רבות שונה מאוד מצבו של מטופל בימינו מזה שהיה בעבר. פעם נידון המטופל לבדידות לא מזהרת ומייסרת. לעומת זאת כיום, הוא יוכל להתחבר בקלות לשותפים אינספור ברשת שיחלקו עמו את חוויות הטיפול. גם את הקשות שבהן.    בשנים האחרונות עלו לרשת כמה פורומים וקומונות המיועדים לצרכני תחום בריאות הנפש. במקומות אלה מוחלף ידע רב באשר להתנסות בפסיכותרפיה ובמערכות האשפוז. פורומים אלה עדיין לא מפותחים דיים, אך קיומם מסמן בבירור מגמה מתפתחת שסביר שתלך ותתעצם רבות בעתיד. בעבר, כאשר מטופל חווה קשיים משמעותיים במסגרת הפסיכותרפיה, הוא היה נידון לחיות עם כאבו המר. במקרה הטוב, אולי קרוב או שניים היו מגלים אמפתיה. במקרה הפחות טוב, אולי היו מקשיבים לו אך היו מתקשים להבין. כיום לעומת זאת, אין המטופל זקוק לאיש בסביבתו הפיזית על מנת לשתף אחרים בחוויות הטיפוליות הקשות שעברו על בשרו. כל שעליו לעשות הוא להקדיש כמה דקות לחיפוש הפורום המתאים באינטרנט שם יוכל לכתוב את חוויותיו ולהקליק Enter  . הוא ימצא רבים וטובים שיתייחסו לכאבו הטרי, ואולי אף ימצא כאלה שעברו על בשרם חוויות דומות. האחרונים יבינו ויזדהו עימו ובדרך כלל אף יעניקו לו חיבוק וירטואלי מנחם. הכתיבה הנשלחת כהרף עין אל מרחב הרשת משיגה בדרך כלל ודי מהר שתי מטרות: 1. הכותב משתף את זולתו בכאבו ובאמצעות כך פורק אותו. 2.  גולשים אחרים עשויים לזהות את הסיטואציה ואולי אף את סיבותיה ויספקו הסבר המניח את הדעת או לחילופין המזעזע את אמות הסיפים של הכותב. עולות כמה שאלות מהותיות:   · האם יידוע בלתי מקצועי ברשת עלול לשבש את מהלך הטיפולים ? ·   ואולי דווקא יועיל להם    ? ·   האם הוא עלול לעודד תגובות מסוג    Acting Out ? ·   האם הוא עלול לגרור נטישה מוקדמת מדי של הטיפול ? ·   האם בעקבות כניסת האינטרנט לחיינו תשתנה הפסיכותרפיה ? ואם כן - עד כמה ?   · ולסיכום, האם האינטרנט עושה חסד עם המטופל ? או שהוא עלול לחבל בסיכויי הטיפול ? לי אישית, עדיין אין תשובות ברורות לשאלות אלה.        
לדף הרשומה

האם הטיפול הועיל? משל הבמבוק

  כמעט כל אדם שיצא מטיפול כלשהו, שואל את עצמו אם הועיל לו הטיפול. ואולם, בעוד שבתחומי הטיפול הפיזי בדרך כלל ישנה אפשרות מוחשית למדוד באופן מדעי/ מעבדתי את התועלת שגרם הטיפול, בטיפולים הנפשיים מדידה זו היא כמעט בלתי אפשרית. לכן המטופל בנפש כיום לא יהיה מסוגל להשוות באופן מוחשי בין מצבו לפני "הניתוח" לבין מצבו מיד אחרי " שתוקן" - אחרי שקידמו אותו עוד קצת במעלה ההתפתחות. יתירה מכך, מטופלים אין ספור בכל רחבי העולם "נזרקים" על ידי המטפלים, בתואנות שונות ומשונות, מהטיפולים ונכנסים למצב נפשי לא..
לדף הרשומה

הצעה ידידותית למטפלים בנפש

  מיליוני אנשים ברחבי העולם נכנסים מדי שנה בשנה לטיפול נפשי (פסיכותרפיה). חלק נכבד מהם עוזב את הטיפול לפני תום השנה הראשונה לטיפול. חלק לא מבוטל אחר ינטוש את הטיפול במהלך השנה השנייה.   כאשר שואלים את המטופלים שעזבו את הטיפול: מדוע בעצם הפסקתם? פעמים רבות התשובה שבפיהם היא: כי לא הרגשנו התקדמות כלשהי... כי היה משעמם ודורך במקום... ואמנם גם מחירי הטיפול המרקיעים שחקים עלולים להיות לרועץ ולגרום להפסקת הטיפול בעודו באיבו, אבל נראה לי שאם הטיפול ממלא ומספק את ישותו של המטופל, הוא לא ידיר רגליו ממנו כה בקלות.   למה הדבר דומה? לאיש שקנה דירה `על הנייר` אך הבנייה נמשכת ונמשכת חודשים לא מעטים. הוא, מתוך חוסר סבלנות ומפני שאינו רואה את דירתו בנויה ומוכנה ועיניו כלות אליה, מבקש לבטל את העסקה. ואולי גם דומה העניין לעוגה בתנור שיש להמתין בסבלנות שתהיה מוכנה ולא לשלוף אותה מהתנור לפני כן. ופעם כבר כתבתי בנדון וברוח פילוסופית קמעה את משל הביצה הקשה (ולמי שבאמתחתו מטאפורות הולמות יותר אשמח מאוד לאמצן לי).   אך טלו קורה מבין עיניכם; עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים, מרפאים בעיסוק וכו` אינם בדרנים שאמורים לשעשע את קהל מטופליהם. ברם, לטובת כולם ( WIN-WIN ) ראוי וכדאי מאוד שהמטפלים לסוגיהם ימלאו את המפגשים בקליניקה בתוכן מפתה, מעניין ומרגש. כך כולם, והמטופלים בראש הרשימה, יצאו נשכרים ולא יצביעו ברגליהם החוצה מהקליניקה. לחילופין, אם קצרה ידם ויכולתם לרתק ולעניין, שיעשו בְּמָטוּתָא הסבה מקצועית.            
לדף הרשומה

שכר רעב שסופו שכר מופרז

  אתמול (11/8) פורסמה כתבה בשם " מאבק המתמחים בפסיכולוגיה: הפסקנו להיות ילדים טובים ולהדחיק ". הנה קטע מתוך הכתבה:   מה הן התביעות שלכם ? תהל פרוש: "אנחנו תובעים מראש הממשלה בנימין נתניהו לדאוג לטיפול נפשי מגוון ובר השגה לכלל האוכלוסייה, תוך דאגה לתנאי העסקה ראויים למתמחים ולפסיכולוגים העובדים במגזר הציבורי ".   אני מוריד את הכובע בפני המתמחים בפסיכולוגיה, כי בשונה מרוב הסקטורים האחרים, המתמחים בפסיכולוגיה שמו לעצמם למטרת מחאתם גם את רווחת המטופלים ולא רק את רווחתם האישית, וכל זאת חרף תנאי ההעסקה הקשים בהם הם נתונים. ואפילו אם הם רק תופסים טרמפ על גב המטופלים בכך שהם חותרים להגדלת נפח הטיפולים במדינת ישראל, גם אז מבחן התוצאה הוא הקובע בעיניי.   עם כל זאת חייבים לזכור שהפסיכותרפיה בישראל באמת יקרה מאוד ובכלל לא שווה לכל נפש. אין ספק - יש להוזילה! אבל בינתיים מן הסתם כאשר אותם מתמחים יתמקצעו ויהפכו למומחים, אף הם יגבו 400 ₪ ואף 500 ₪ לשעת טיפול.   אני מרגיש שכמעט אין איש בציבור שאינו מסתייג ממחירים מופרזים שכאלה, אבל יש לזכור ש- 99% מהציבור לא מבין ולא יודע מהו למעשה אותו "טיפול פסיכולוגי" מסתורי; מהי באמת העבודה שעושים מטפלים במסגרת הטיפול בקליניקה ועד כמה רבה ההשקעה בטיפול מעבר לשעה בה המטופל נוכח בקליניקה, ודי לחכימא ברמיזא.   במצב עניינים זה נוצרה אנומליה מטורפת במקצועות הפסיכולוגיה: בתחילת המסלול שכר רעב, בסופו שכר מופרז.                                          
לדף הרשומה

מעורב פסיכולוגי

  לנו, בני האדם, קל מבחינה רגשית להרגיש שמישהו הוא אדם מרושע, או לחילופין שמישהו טוב ומטיב. אבל קשה לנו מאוד לקבל שישות מסוימת או פעולה מסוימת היא גם חיובית וגם שלילית בעת ובעונה. זה מכניס אותנו לאמביוולנציה רגשית, לרגשות מעורבים שאינם מוכרעים בראשנו לכאן או לכאן.   לדוגמה, בימי הביניים לא היו אמצעי אלחוש ולכן אי אפשר היה להרדים מטופלים אפילו אם נזקקו לניתוח פולשני (האם לא זהו בדיוק המצב בפסיכותרפיה גם כיום?). אז נניח שרופאים בימים ההם אבחנו מטופל שיש לו דלקת קשה בעינו ואם לא ינתחו עלול הוא להתעוור... אבל מה לעשות, האיש מסרב בכל תוקף...   במצב זה, האם הומאני והוגן שהרופא ישלח ארבעה בריונים שיאחזו בו בכוח ויתבצע הניתוח בניגוד לרצונו של החולה אך לטובתו האישית? יתירה מכך, אם סכנת מוות נשקפת לחולה ובדיעבד יתברר שאכן הציל הרופא ובריוניו את עינו או אפילו את חייו, האם תשתנה תשובתכם?   בדומה לטיפולים רפואיים בגופנו, אנו מבינים ומקבלים היטב טיפולים נפשיים שמתבצעים מתוך כוונות טובות, גם אם הם יגרמו סבל זמני, אך מנגד אנו דוחים מכל וכול טיפולים המבוצעים בכפיה - בניגוד לרצון החולה - המודע היטב למציאות חייו.   אבל מה אנו עושים עם טיפולים "מעורבבים"? טיפולים - בהם המטפלים רוצים בטובתו של החולה הפסיכיאטרי, אך בד בבד הם מבצעים טיפולים פסיכולוגיים קשים, כואבים ומסוכנים בלי לבקש את הסכמתו בהתאם לחוק זכויות החולה. כאן, נראה לי שכבר לא קל לנקוט עמדה נחרצת.   אבל זהו המצב השורר בפלח נכבד וגדול ומשמעותי של הטיפולים בתחום בריאות הנפש בישראל. ואם תשאלו, מדוע לא שואלים את המטופלים לרצונם ונותנים להם להחליט אם לקבל את הטיפול, אחת התשובות היא: מפני שאז החולים עלולים לסרב להיכנס לטיפולים האלה, ובהתאם נפח הטיפול הנפשי במדינת ישראל יצטמצם באופן משמעותי, על כל המשתמע מכך... איזה איש מקצוע יתמוך בכך? איזה איש מקצוע יהין להכתים את צווארונו המקצועי על ידי שיקום ויגיד בציבור שהמלך הוא עירום ואחר ימשיך את התנהלותו במסגרת מקצועו כבימים ימימה?    
לדף הרשומה

מוסר כפול

אנשי המקצוע מנסים לטפל ולעזורבעיקרלאנשים שנפגעו נפשית. על כך מגיע להם תודה ושבח רב. ברם, חלק ניכר מהבעיה שלי עם אנשי מקצוע מתחיל בכך שמטופלים כמוני נכנסים לטיפול בלי שיסבירו להם לקראת מה הם הולכים, כאשר ברור למטפלנו שאין לנו צל של מושג אודות המהמורות והמכשולים שאנו עומדים להיתקל בהם. במונחים של הרפואה פיזית, זה בערך כמו להיכנס לניתוח בלי לדעת עליו דבר וחצי דבר. טוב, אם לא מספרים למנותח שהניתוח יארך 5 שעות ולא 3 שעות כפי שהוא חושב, זה לא כל כך קריטי. אבל אם לא אומרים לו שבניתוח הספציפי הזה יש..
לדף הרשומה

על מי אני כועס?

  בדיוק סיימתי לכתוב את הפוסט ההוא. שלא כהרגלי במקום לשלוח בהקשה אחת בוטחת, התחלתי לבחון אותו. מיד הבחנתי בכעס הכבוש בו קמעה, בזעם המוסווה אך בלתי ניתן להסתרה. והשאלה המתבקשת צצה בראשי: על מי אתה כל כך כועס, צביאל?   טוב, חשבתי לעצמי מחייך לי בתוך תוכי, זו לא תהיה בעיה למצוא; מן הסתם כועס על הפסיכיאטריה המקיימת תנאי אשפוז משפילים, כן ממש מרגיז! ומה עם הפסיכותרפיה שמטפלת באנשים ללא הסכמתם מדעת? אין ספק שמרתיח!! והשיקום, שבמסגרתו משלמים שכר עבדים למשוקמים האומללים... מעצבן ומקומם לכל הדעות...   תמיד שמעתי שאחרי שמבינים את המקור ונוצרות תובנות, הבעיות הרגשיות מפסיקות להתרוצץ ואף נעלמות. לכן בנקודה זו סברתי לעצמי שכיוון שירדתי לשורשי הכעס העצור והבוער בעצמותיי, עתה אוכל להתפנות ללגום מכוס הקפה המהביל שניצב לפניי, כי הרי הבנתי היטב ולעומק על מי ולמה אני כה זועם.   אך מעשה שטן, לא דובים ולא יער, הכעס המשיך לרחוש ואף לפעפע בתוככי תודעתי ואפילו ביתר שאת. האם שכחתי מישהו? חלפה בי מחשבה ביקורתית אחת שהחלה לטרוד את מנוחתי. טוב, אין ברירה אמרתי לעצמי ומיד התחלתי לסרוק שוב ושוב את כל האינטראקציות שחוויתי במהלך חיי. בהדרגה העליתי דגים שמנים בחכתי; מוסדות שונים בהם שהיתי שהביאו לי את הסעיף, משפחה שטעתה כלפיי וגרמה לפיצוצים, חברים שתקעו סכינים ואף סובבו ללא רחם ימינה ושמאלה, אנשי מקצוע שפעלו מאחורי גבי וגרמו לי נזקים אדירים, ועוד כהנה וכהנה רשימה ארוכה עד מאוד של הרבה אנשים שנפגעתי מהם במהלך חיי ושהיו לי עילות טובות לשמֵר כעסים כלפיהם.   עכשיו הייתי בטוח לחלוטין שאוכל להתפנות סוף סוף לשבת לי בנחת רגל על רגל ולשתות את ספל הקפה שלי במנוחה. אך שוד ושבר, המוח המיוסר שלי לא הרפה ממני. הוא המשיך לאותת לי באופן מטריד שעדיין לא אוכל להגיע אל המנוחה ואל הנחלה. -יש עוד כעסים רציניים מאוד- הוא לא הפסיק ללחוש בתוכי בכפייתיות מעצבנת ופטרונית, ואני הייתי חסר אונים מפניו. בקיצור, ידעתי שאין מפלט אלא לפצוח בסריקה מחודשת במוחי כדי לאתר את מושאי כעסי שעדיין נעלמים ממני.   דקות ארוכות השקעתי מאמצים משמעותיים בניסיון לאתר אחראיים נוספים לכעסי. תאמינו לי ששברתי את ראשי. כוס הקפה הלכה והתקררה לנגד עיניי הכלות, אך לא הצלחתי למצוא אפילו עוד אדם אחד לרפואה שאני באמת כועס
לדף הרשומה

על הפסיכותרפיה בקצה המזלג

  בשנים האחרונות עוסקים הרבה בניסיונות לנסח ולחוקק את חוק הפסיכותרפיה, כי אכן הגדרת המקצוע העוסק בטיפול נפשי והכלתו על סוגי התרפיסטים השונים רחוקים מלהיות מוסדרים.   הפסיכותרפיה היא מקצוע נפלא. שילוב כביר של מדע ואמנות. ואני מאמין שהחקיקה בוא תבוא. ואולם, הבעיה האמיתית אינה אם הכובע חוקי או לא, אלא מה שיש מתחת לכובע (גם אם הוא חוקי למהדרין).   כי הרי ההתערבויות הטיפוליות מתבצעות השכם והערב מתחת לאפם של המטופלים לא לעולם יישארו בחשכת סמטאות המקצוע החבויות היטב.   כי עוד .
לדף הרשומה

החיבוק

  "כאשר קראתי מה שכתבת מיד רציתי לקום לברך אותך ולשמוח בשמחתך שהייתה לך מטפלת כזו נהדרת. אבל אחר כך כשהעליתי בדמיוני את כל המטפלים שטיפלו בי בעבר, הגעתי למסקנה מעניינת: גם המטפלים שלי היו כאלה. נתנו בלי סוף אהבה וחיבוקים ואמונה בלתי מעורערת ביכולותיי. אני זוכר עד כמה העיניים שלהם נצצו באהבה והתפעלות פעם אחר פעם כשהייתי נכנס לחדרם ומתיישב מולם .   אז מה קרה שפתאום אחרי כך וכך שנים הם בגדו בי? ולמה זה קרה כך בטיפולים שלי ולפי עדותך זה לא קרה בטיפול שלך ?   אולי אני כותב לא .
לדף הרשומה

כאל חפץ

כתבתי רבות על אודות הסבל שבא עלי כתוצאה מטיפול נפשי פסיכודינמי ועל המכשולים המתוכננים היטב שהניחו לפני מטפליי היקרים. ולמה כתבתי "מטפליי היקרים" אם הכאיבו לי כל כך? פשוט מפני שהם אהבו אותי, רצו בהתחזקותי ובשיפור איכות חיי נטו, ושמחו כאשר הצלחתי ואף כאבו כאשר נכשלתי. אז מדוע יש לי טענות? מדוע אני כה ממורמר וכועס? מדוע אני כה מעוניין להביא לשינוי בתחום הפסיכותרפיה בישראל? אנסה להסביר: ברפואה הכללית לא יעלה על הדעת לטפל באדם, ובוודאי שלא לנתחו בלי שנתן את הסכמתו המפורשת (מלבד .
לדף הרשומה

משל המערבל

  בעיניי, במהלך התפתחותנו כולנו זקוקים לאהבה על סוגיה השונים. האהבה שאנו מקבלים במשך השנים מצטברת ונותנת לנו המון כוחות. לכוחות אלה אנו זקוקים מאוד כאשר אנו חייבים להתמודד מול חומות ומכשולים בחיינו.   האהבה שאנו צוברים היא כמו חומרי בניין שונים: חול, מים, אבקת מלט, סיד וכו`. כל אלה הם חומרי גלם בסיסיים, שלבדם אינם תורמים לבניית הבית, אבל לאחר ערבובם יחדיו יוצרים חומר בניה חזק ונחוץ ביותר.   ההתמודדויות שהמטפל יוזם עבור מטופליו אל מול קשיים שונים דומה לעבודת המערבל. הוא .
לדף הרשומה

בניגוד לניתוח פיזי בניתוח בנפש אין הרדמה, ועוד

בניגוד לניתוח פיזי בניתוח בנפש אין הרדמה, ואולי אפילו אין טשטוש . ו תארו לכם שהיו צריכים לעשות לכם ניתוח בלי הרדמה, הייתם מסכימ ים? ואפילו שבמצב זה אתם יודעים שזה לטובתכם ואין לאיש שום כוונה רעה ח ס וחלילה... אבל מן הסתם לא הייתם מוכנים שהסכין תעלה עליכם ותכאיב לכם כאב איום ונורא, לא כ ך? לכן המטופל - גם אם יבין לחלוטין שהטיפול לטובתו ושעוד יצא ברווחים יפים ממנו , כנראה לא יוכל לעמוד במצב בו המטפל מכאיב עד מאוד בזמן אמת. כי אנו מבינים בשכל אבל מרגישים במקום אחר .
לדף הרשומה

טיפול קשה, אך הכול לטובה!

טיפול קשה, אך הכול לטובה!   מכתב קצר למטופלת שנכוותה לא מעט מהטיפול הנפשי:     על פי ניסיוני האישי ועל פי מידע רב שאספתי ממטופלים רבים וגם מהתקשורת, את עברת טיפול קשה ואכזרי. את עברת למעשה ניתוח בנפש.   וכמו בניתוחים פיזיים, בהם מצבו של המנותח מיד אחרי הניתוח, לכאורה, קשה וכואב ומסוכן ונראה במבט שטחי עוד יותר רעוע מאשר לפני הניתוח, גם מצבך כרגע נראה על פניו כקשה וכואב עוד הרבה יותר מאשר לפני שנפגשת לראשונה עם הפסיכולוגית שפגעה בך.   אני צופה כתוצאה מניסיון רב שנים, .
לדף הרשומה

סולמות וחבלים ואדיפוס וגם אני

­­­­­­­­­­­­­ סַפָּק המשברים   כמו בילדותנו סולמות וחבלים. מתמודדים, עולים מתייצבים ולפעמים נופלים. אחרי נסיגה, משלב לשלב רק משבר יעביר, כמובן רק בתנאי שאת המערכה לא נפקיר. האם סַפָּק המשברים הנחוצים הוא רק האלוהים?   ואני זוכר את הסולמות של הענק אריק אריקסון - חוקר ההתנהגות הנודע אשר חקר בעיקר את ההתפתחות האנושית הנורמאלית והאב-נורמאלית. הוא חילק את חיי האדם לשמונה שלבי התפתחות .   לעומתו, ראשון הנפילים זיגמונד פרויד זיהה .
לדף הרשומה

מאזן נפשי רב שנתי

  בזמן האחרון הגעתי למסקנה שהפתיעה אותי עצמי: במהלך 34 שנות חוליי הנפשי סבלתי יותר מהטיפול עצמו מאשר מהמחלה עצמה.   אמנם תופעות החולי של המאניה-דפרסיה (בייחוד הדיכאונות המז`וריים) היו נוראיים מאין כמותם... אבל סך הכל סבלתי מהם פחות משנתיים בחשבון מצטבר. ואילו הפסיכותרפיה התפרשה על פני שנים ארוכות.   ויטען מישהו שבזכות הטיפולים הממושכים והקשים מאוד התעייפה המחלה , וגם אני סבור כך, רק אין בידיי כל אפשרות להעריך עד כמה, שהרי מסלול שלא כולל טיפול נפשי הוא היפותטי לחלוטין.   אבל .
לדף הרשומה

רגע של אופטימיות

  לרגע קט, עתיד נפלא אני חוזה לעצמי. בהקשר זה הנה משל קטן שעלה זה עתה בדעתי הצבועה בגווני אֵיפוֹרְיָה קלה וזמנית (וטוב שכך!) .   תארו לכם אדם שהיה עני כל חייו. פתאום, בא מישהו טוב ומטיב והחביא בביתו של אותו עני המון כסף. במצב זה, למעשה   אותו עני ממש כבר לא עני, אלא איש עשיר, אך הוא כלל אינו יודע שה תעשר.   כאן לא נסתיים המשל, כי אותו מטיב ונדבן נסתר סיים גם סיים את המלאכה. הוא המשיך וטרח בסתר כדי להביא לכך שאותו עני יגלה בהדרגה שיש ברשותו ממון רב.   היש בעולם .
לדף הרשומה

תירגעו, אתם מטופלים!

  את המטופל הממוצע, בייחוד זה המטופל שנים אחדות ברציפות, מציפות לא פעם שאלות נוקבות באשר לסבל המתמשך שלעיתים יחווה במהלך הטיפול. למשל:   - האם הסבל וההרגשה הרעה שאני עובר בעודי מטופל אינם בעצם מורים על החמרה במצבי? ואפילו אם אין החמרה, האם הסבל הממושך והרצוף אינו מהווה סימן ברור ובדוק לכישלון הטיפול?   אז תירגע, מטופל יקר, הסבל הממושך שאתה עובר בין אוזניך מורה על דבר אחד: אתה עובר טיפול!   - אך מהו בעצם אותו טיפול נפשי? מהו הוא אותו תהליך חמקמק שכולם יודעים בקלות כה רבה .
לדף הרשומה

בין אוזניו של המטופל

  ידידי המטופל, אני באמת לא חושב שאפשר לעודד אותך בכל מיני קלישאות חבוטות. ברור שבטיפול אתה צריך לעשות משהו. אך תתפלא, לדעתי אתה כבר עושה אותו.   אני משער שבמסגרת הטיפול שאתה עובר אתה חייב להרגיש ולחשוב ובהתאם להגיב למציאות. אי נוחות, אי נחת, דאגה, כאב, סבל, חשיבה מייסרת ומבלבלת ועוד כהנה וכהנה הם לעתים קרובות חלק בלתי מבוטל מהפעילות הטיפולית המתרחשת בין אוזנינו. למעשה הם סימן בדוק לכך שמתרחש טיפול פסיכולוגי פעיל. אם לאורך זמן לא היית מרגיש כל הבדל בין מצב .
לדף הרשומה

BPD - האיש שבגד בי לטובתי - חלק חמישי

    עולה בדמיוני סיטואציה משנות ה-90 בה מטפלי המובהק, איש מקצוע ואדם יקר, יושב מולי, ואני השבור לרסיסים שואל אותו בדחילו ורחימו שאלה כלשהי על אודות הטיפול שאני עובר, אשר עד לאותו יום כבר צבר התערבויות רבות, שהיו מאוד קשות ומאוד כואבות... זכור לי בבירור שאימא-מטפל תקע בי עיני תם, וענה לי בנון-שלנטיות אכזרית מעין כמותה: איזה טיפול? ברגע ההוא, אני בלעתי את לשוני, וכבר שנים שאני מקיא את הרעל ההוא... כי הוא החדיר בי, בשתי מילים נבזיות, מוטיבציה אדירה להוכיח קבל עם ועדה שמטפלים בי וגם .
לדף הרשומה

פסיכותרפיה של חיי יום יום?

  ביום שלישי האחרון הייתי בסופר כאן ברמת השרון. קניתי די הרבה. עשיתי משלוח. הקופאית סגרה חשבון. אופס... פלטה, שכחה להכניס המשקאות שהבחור הערבי נשלח להביא על פי בקשתי.   לא יודע איך, אחרי ששילמתי בכרטיס מגנטי הנושא הנחה מטעם משרד הביטחון (אני נכה צה"ל) היא ביטלה את כל החשבון. אותן פעולות אבל במינוס. אמרה שעתה עלי לשלם מחדש. אמרה שחשבון האשראי שלי יזוכה תוך 48 שעות. אם לא יזוכה, שאבוא שוב לסופר לסדר העניין, אמרה.   בינתיים לא יודע איך בדיוק לשלם. התור בקופה תקוע. נטיתי למחות. קצת .
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

לידת האישיות

חייו, של מי שהתפתחותו הרגשית "מאחרת" באופן משמעותי, בדרך כלל יותר קשים. עם זאת, מבחינות מסוימות הם פעמים רבות יותר עשירים ורבגוניים. הפילטרים המוחיים באמת מעבירים הרבה יותר גירויים וזה קשה מאוד לפעמים, אך במצב זה חיי הרגש יותר צבעוניים ועשירים בדומה למה שחווים ילדים. עם טיפול פסיכודינמי טוב, שבדרך כלל חייב להיות ארוך טווח, אפשר "קצת" להתבגר ולהתחזק. תהליך קשה כזה עברתי במשך שנים ארוכות ומייסרות. מעין לידה כואבת מאוד שבה אתה גם נקרע לגזרים כמו היולדת, וגם מצוי במצוקה .
לדף הרשומה

חולי נפש - לא מה שחשבתם

    "במהלך השירות הסדיר וכתוצאה מלחציו נתקפתי בדיכאון עמוק לראשונה בחיי. במשך שבועות אחדים הייתי נתון בסבל עז: חרדות קשות, עצבות תהומית, חוסר יכולת לישון ולהחזיר את שעות השינה, ייאוש מוחלט, תחושות חוסר אונים וחוסר ישע. את כל זאת ניסיתי בכל כוחי להסתיר מסביבתי. המצב הלך והחמיר ללא כל יכולת לעצרו. הדיכאון הפך לעמוק באופן בלתי נסבל ולווה במחשבות אובדניות..." מאמר פרי עטי פורסם היום באתר "נגישות ישראל"       יום נעים צביאל            
לדף הרשומה

שיטת שוליית הקוסם - טיפול באמצעות פרנויה?

  התערבויות טיפוליות, הן פעולות שמטרתן טיפולית, אשר עקרונית יכולות להיות נעימות למטופל אך פעמים רבות גם מאוד מתסכלות, קשות ומכאיבות.   שאלה - כיצד אפשר ללחוץ על אדם מסוים באמצעות מספר התערבויות מצומצם, והמסכן ירגיש כאילו אכן פגעו בו המון התערבויות?   תשובה - אם גורמים לאדם פרנויה זמנית במהלך הפגיעות הראשונות, הוא ירגיש נרדף ואז יחווה אינספור מכות שלא הוכה על ידי איש, כמצטרפות ושייכות לפגיעות שחווה במציאות מידי מטפליו.   כך גם בטיפולים פסיכודינאמיים מסוימים - ההתערבויות .
לדף הרשומה

המחלה שמתעייפת

  בין   1980 ל-1984 הייתי מאושפז ברמת חן. זה היה אשפוז יום. באים בשמונה הולכים בשלוש. באמצע ארוחת בוקר משותפת עם הצוות, חוג פסיכודרמה, חוג אקטואליה, חוג שירה, חוג תרופות, קצת ספורט במגרשים שליד, והופס, חלף לו עוד יום.   בזמן שהותי שם למדתי הרבה מהקשבה לשיחות של המטפלים לסוגיהם השונים, שהסתובבו בינינו ולפעמים כאילו "שכחו" שהם אנשי מקצוע ואנחנו מהצד השני של המתרס. לדוגמה, כמה וכמה פעמים שמעתי רופאים אומרים זה לזה ולפעמים גם לנו שעם הגיל המחלה מתעייפת... הם תמיד אמרו זאת בנימה .
לדף הרשומה

בגדי המלך של הטיפול הפסיכולוגי

אנדרסן - הסופר המפורסם, המשיל לנו את המשל הנפלא אודות "בגדי המלך החדשים". בארץ ההיא המלך הסתובב עירום וכולם, מלבד ילד קטן, האמינו שהוא לבוש בגדים שאינם נראים ל"טיפשים". הטיפול הפסיכולוגי נראה לרבים מאוד כלבוש בבגדים פשוטים - בסך הכול "שיחות" ותו לא. האם פעם חשבתם שבאמצעות שיחות ותו לא - אינטנסיביות ועמוקות ככל שתהיינה - בלתי אפשרי לטפל לעומק בנפש האדם? כלומר, שהשיחה הכי עמוקה והכי רצינית אינה יכולה לשנות, כשלעצמה, באופן מהותי את אישיות המטופל שינוי של קבע? וכאן יש .
לדף הרשומה

שכל, רגש וטיפול פסיכולוגי

רוב הבעיות והמצוקות של בני האדם נובעות מהמערכת הרגשית ולא מהמערכת השכלית.   כלומר, כמובן שהשכל (קוגניציה) קשור קשר הדוק לרגשות (אמוציה), אבל בעוד שהשכל מגיע למנת משכל נורמטיבית ומעלה (100+) שהיא גם קבועה, הרי שההתפתחות הרגשית אינה מושלמת אצל אף אחד. במציאות זה בא לידי ביטוי גם בהתנהגות הרגילה וגם בזו הנדירה.     זה בעצם מתבטא בבעיות כלשהן באישיות של כל אחד מאיתנו; בעיות נפשיות קלות שהן נחלת כולנו מתוקף היותנו בני אדם שאינם מושלמים ואף חסרים, ובמקרים קיצוניים זה מתבטא בבעיות נפשיות חמורות.   למיטב הבנתי טיפול פסיכולוגי (בעיקר מהסוג הפסיכו-דינמי שהוא הנפוץ ביותר) הוא טיפול שמטרתו לשפר באופן קבוע ביצועים של האישיות ובכך לשפר את איכות חיינו בתחומים בהם אנו לא היינו בשלים בכניסתנו לטיפול.   לא תמיד הטיפול קצר, נעים וקל, אך עד כמה שידוע לי טיפול פסיכולוגי הוא הדרך היחידה להתבגר באופן מזורז יזום וממוקד. אם אתם נותנים הסכמתכם להיות מטופלים, ייתכן שתעברו תקופות לא קלות בלשון המעטה, אך בתמורה יש סיכוי להשתנות ולהשתפר...   כיום, אחרי עשרות שנות טיפול כבד, אני עצמי כבר לא מעוניין בהמשך טיפול. עם זאת, אני מודע היטב לעובדות חיי - הטיפול הפסיכולוגי הממושך והמסיבי הביא אותי להישגים רבים שלא פיללתי להם, בצד סבל נקודתי שנגזר ממנו מעצם הגדרתו כמחולל שינוי שאינו טבעי ומובן מאליו.   מקווה שעזרתי במשהו להבהרת הדברים,   ותשמעו מה אומר לכם חולה נפש עם תעודות...  
לדף הרשומה

מאמר רחב יריעה: חולי נפש - לא מה שחשבתם

מאמר חדש ומקיף פרי עטי התפרסם השבוע באתר "אימגו".   המאמר פותח כך: התלבטתי רבות אם לקרוא למאמר זה: "נפגעי נפש - לא מה שחשבתם" או "חולי נפש - לא מה שחשבתם". על הסיבה שבגינה בחרתי במינוח הקשה והבוטה יותר אפשר לעמוד בתחילת הראיון עם דוב אלבוים ב" חוצה ישראל " בערוץ 10 (2002). למאמר
לדף הרשומה

הפסיכיאטר ואני - סודות מחדר הטיפול שלי

  אני לא טוען שלפסיכיאטר שהדביק לי אבחנה של "הפרעת אישיות פרנואידית" היה אינטרס לפגוע בי. נהפוך הוא - אני חושב שהיה לו אינטרס ברור לטפל בהפרעת האישיות האחרת ממנה מן הסתם אני סובל, ובכך להיטיב עימי בגדול!   לאנשי מקצוע יש גם כוונות טובות, וגם יכולת לא מבוטלת לקדם (באמצעות פסיכותרפיה) את המטופלים ולפתוח להם צוהר לעולם טוב יותר ממה שאי פעם חלמו.   מי שיש לו עיניים טובות לפעמים אף רואה טיפול וביכולתו לראות התקדמות משמעותית בקרב מטופלים רבים אחרים כמו .
לדף הרשומה

האכזריות של הפסיכיאטריה

  יש בפסיכיאטריה המון אכזריות, אבל הפסיכיאטרים כנראה לא חושבים כך ברצינות. הם מן הסתם בטוחים שהם מוּנעים רק מכוונות טובות ואפילו כאלה שהן רק נעלות זכות וטהורות.   כוונות טובות הן אליבי מצוין לביצוע פשעים וגם קרקע פורייה לאכזריות בל תתואר. הן למי שבוחן עצמו במראה ומרגיש טוב וצדיק וישר מותר לעשות כמעט כל דבר, אפילו להתאכזר... (כמובן בלי להיתפס על ידי גורם זר).   אסוציאציה חופשית לפתע תופסת במוחי פוזיציה. כן, לא פחות ולא יותר: אינקוויזיציה !  
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

מכתב לפסיכולוגית

  ... האם את מכירה את התמונה בתחום בריאות הנפש בישראל בבואך לשפוט את טענות המטופלים? האם את מכירה היטב את הפסיכיאטריה ושיטות עבודתה הפוצעות לעתים? האם יש לך מושג איך מטפלים בסובלים מהפרעה נרקיסיסטית או בהפרעה גבולית? האם תדעי מה האנשים האלה עוברים וכמה הם סובלים בטיפולים האלה, שלא לדבר על נזקים גדולים שהם סופגים?   ואל תחשבי לרגע שאני נגד טיפול, זו גישה פשטנית מאוד שעושה עוול למורכבות של הטיעונים שלי. במקום זאת רצוי שתזכרי היטב שהטיפול הנפשי אינו מתבצע בחלל ריק. הוא מתבצע במסגרת .
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

לפעמים כדאי לפתות

  כאשר אדם עבר משבר כתוצאה מטיפול (רגרסיה) הוא צריך להתחיל לטפס מנקודה נמוכה יחסית בדרך המטפסת במעלה ההתפתחות. כל זאת, על פי חוקיות כתובה מראש: חוקיות ההתפתחות האנושית האוניברסאלית.   וחז"ל אמרו: "מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך" וגם "בדרך בה האדם רוצה ללכת   בה מוליכים אותו".   בספר "זהות נעורים ומשבר" בהוצאת ספרית הפועלים, משרטט המחבר המפורסם אריק ה. אריקסון, תמונה רחבה ומקיפה של גילוייו אודות סולם ההתפתחות האנושי. קרי, של כל בני האדם הנורמלים וגם של המכונים "לא נורמלים". נראה .
לדף הרשומה

?Losing my religion

    Losing my religion?     מן הסתם, כמו בשיר המפורסם של להקת . R.E.M אני מאבד בהדרגה אך בהתמדה את דתיותי, או ליתר דיוק אני נעשה פחות ירא ה` .   ומדוע מעדיף את ירא ה` על דתי ?   מפני שהמילה דתי אינה מוזכרת בתנ"ך וגם בשפתנו המתחדשת פירושה בד"כ: אדם השומר מצוות .   ואילו אני מתכוון, לאותה יראה - אותו מורא שמיים, אשר מרחף כענן גדול ועצום מעל לראשו של המאמין האמיתי ומונע ממנו, רוב הזמן, את ביצוען של התנהגויות שאינן מוסריות, לפחות בין אדם לחברו .  
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

תיאוריית רצפת הבטון

תיאוריית רצפת הבטון   אחרי שמסיימים ליצוק רצפת בטון חייבים לחכות עוד שעות אחדות עד שאפשר יהיה לדרוך עליה. אם מאן-דהו בכל זאת ידרוך עליה בפרק זמן זה, תרד המלאכה לטמיון.   שנים אחדות (שבע?) הם פרק הזמן הנדרש להחלמה הראשונית מפני מצבים פסיכוטיים הנלווים (במקרה שלי) למצבים אַפקטיביים (מאניה או דפרסיה). האם ייתכן שהרפואה הפסיכיאטרית "שומרת" בזמנים קריטיים על אנשים שעלו על מסלול ההחלמה, כדי שלא יפתחו התקפים במהלך תקופה זו?   האם גם ייתכן, שבפועל היא מאזנת אותם, בניגוד לרצונם, על ידי .
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

Unfinished Business

Unfinished Business אני חוזר שוב ושוב ודש פעם אחר פעם בעניין הטיפול הפסיכולוגי הנורא שעברתי. אין לי ספק, זה נושא בלתי פתור בתוכי. ונשאלת השאלה, למה דברים שקרו לפני יותר ממספר שנים עדיין בתוכי אינם פתורים מבחינה פסיכולוגית? המצב אולי קצת מסובך, אך התשובה פשוטה מאוד: מפני שלאירועים שהתרחשו אז, יש השלכות דומיננטיות על חיי כיום. האנשים הקרובים לי כיום אינם מקבלים את החוויות הקשות שעברתי אז כפי שהן התרחשו במציאות. זה יוצר נתק מסוים, דיסהרמוניה, ואף יותר מכך: זה יוצר יום יום מחדש כעס עצום כלפי המטפלים..
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

תיקון הבית, כמשל לטיפול פסיכולוגי

    תיקון הבית, כמשל לטיפול פסיכולוגי   מוקדש ל"נשמה אופטימית"   * טיפול תרופתי נועד לצמצם סימפטומים, או לסלקם כליל, או למנוע את הופעתם שוב.   * טיפול פסיכולוגי (לפי השיטה הנפוצה ביותר – השיטה הפסיכו-דינאמית) נועד לשפר את מצבו של המטופל אל מול החיים בכללותם.   ומדוע ישנם אנשים שזקוקים יותר מאחרים לטיפול פסיכולוגי? אולי מפני שאישיותם אינה בשלה באופן מהותי ועל ידי הטיפול אפשר לקדמה לרמת התפתחות גבוהה יותר שפירושה איכות חיים טובה יותר.   ומה פירוש: אישיותם .
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

יירצו יבינו - לא יירצו יבינו פעם אחרת!

  ירצו יבינו - לא יירצו יבינו פעם אחרת!   באמת היה לכולנו נעים ופשוט לחיות כמו ילדים בעולם ברור בו יש "טובים" ויש "רעים", ובהתאם, בעולם בו יש גבול ברור בין "מטפלים טובים" לבין "מטפלים גרועים"... כן, אז הכל היה מסודר מאוד בראש שלנו ולא היינו מבולבלים או אפילו אמביוולנטים, והכל באמת היה מקוטלג בדיוק במקומות הנכונים על מנת שלא יהיה לנו כאב ראש...   אבל, מה לעשות אנו כבר התבגרנו, ובהתאם אנו נוכחים לדעת שהעולם אינו שחור-לבן, אינו טובים-רעים, אינו נעים-לא נעים, אינו מתאים לנו-לא מתאים לנו וכו`... כך, פתאום גילינו שבעת ובעונה כולם גם "טובים" וגם לפעמים קצת "רעים", או לפעמים ההיפך; שגם מה שנראה "רע" אינו בהכרח "רע" ומה שחשבנו שהוא "טוב" אינו בסופו של דבר כזה.   מלבד חריגים נדירים מאוד, אני מאמין שמן הסתם מטרותיו של כל טיפול פסיכולוגי טובות ומועילות. אך כיוון שישנן  יותר מ-400 שיטות טיפול, ומכיוון שהחקיקה אינה מספקת, ומכיוון שאין אכיפה גם על החקיקה הקיימת, ומכיוון שהמטפלים להוטים מאוד לטפל ולסייע...   אז מכל "הכֵיווניים" האלה ישנם גם מטפלים שמשתמשים בשיטות שאולי לא בדיוק מקובלות ואפילו לא ידועות לכל ציבור המטפלים (ובייחוד לא לצעירים שבהם) וגם מתבצעות בניגוד לחוק כי יש בחוקים פרצות גדולות. ראה גם הסכמת המטופלים לטיפול פסיכולוגי - אחיזת עיניים ?   שיטות כאלה הפעילו עלי ועל חבריי גם במרפאת רמת חן בתל-אביב, אך לא זה המקום לעבור ל"הנהלת חשבונות", אם כי בעניין זה צריך לעשות קצת סדר מיד: ישנן עובדות שמדווחים עליהם מטופלים (ובכללם אנוכי) וישנם הפירושים שלנו לעובדות האלה. לבוא ולטעון מולי - ששבעה מטפלים שטיפלו בי בזה אחר זה עשו סדרות ארוכות יחסית של התערבויות מאוד קונפליקטואליות ומעוררות סימני שאלה ענקיים - היו בגדר מקרה... זה לא פירוש רציני שיכול להתקבל על דעתו של מישהו לא משוחד ורציונאלי. מי שרוצה יבין - ומי שלא...   באופן כללי ובלי להיכנס לפרטים, הפירוש שאני נתתי בספרי מישהו מטפל בך נושא בכנפיו תשובות בעלות יתרונות לא מבוטלים. להלן חלק מהם:   v    האינטרפרטציה מתבססת על, ותואמת את, העקרונות של מדעי ההתנהגות.   v   הפירוש מפענח באופן מספק
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

לא כל מה שנראה רע הוא באמת רע...

לפני שנים רבות חי נער אחד. מאז היותו רך בשנים הורגל לצאת לאחו לרעות את הכבשים. הנער אהב את הכבשים בעלות הצמר הצחור והרך, ותמיד חשב שהן נאות וטובות מאוד. יום אחד הבחין כי מתחת לצמר אחת הכבשים מבצבץ כתם שחור ומבריק. תחילה לא האמין למראה עיניו, אך בהדרגה גילה כתמים שחורים נוספים מתחת לצמר הצחור של הכבשה. סבו סיפר לו פעמים רבות את האגדה על   ה"זאב בעור של כבש", אך הוא סירב להאמין למראה עיניו. הרועה הצעיר ניסה לשכוח את מה שראה והמשיך לאהוב ללא סייג את כבשיו, כולל הכבשה המשונה. יום אחד נוכח .
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

התפתחות, בגרות וחולי - על קצה המזלג

  בגרות נתפשת כהתנהגות בוגרת כלפי העולם. בעיניי, בגרות היא בראש ובראשונה היכולת לעמוד בלחצים. לפיכך, עקרונית, אדם יכול להיות בוגר ביחסים בינאישיים או אף בפונקציות אחרות של האישיות ועדיין לא עמיד מספיק כלפי לחצים ונתון להתקפי חרדה ו/או דיכאון. וגם ההיפך לדעתי קיים; הוא יכול להתנהג לעתים קרובות באופן הנחשב לילדותי אך בעת ובעונה להיות די חסון מפני תנודות רגשיות חריגות. ובכל זאת, מן הסתם קיימת קורלציה גבוהה בין עיכוב התפתחותי לבין פסיכופתולוגיה.   ובעניין הבעיות האפקטיביות מהן גם אני סובל .
לדף הרשומה

לא רוצים לשמוע, ויותר טוב לא לדעת...

  גדלתי במשפחה דתית. אבי היה מקפיד על מצווה קלה כבחמורה, ואף היה מנסה "לצוד" מצוות נוספות שבין אדם לחברו. הייתי ילד שובב אך תמים מאוד. יום אחד זכור לי היטב. הייתי בתחילת כיתה ד` והתנהלתי בדרך הביתה עם שלושה מחברי הטובים. לפנינו עמדה כברת דרך של כחצי שעה, ואנו השתרכנו לאטנו ושוחחנו על נושאים שונים. איני זוכר כיצד התגלגלה השיחה, אך לפתע הקשבנו לאחד מאתנו,   שהסביר בפשטות, ובאופן ציורי ביותר, איך מביאים ילדים לעולם. שלושתנו - שלא היינו מלומדים כידידנו - נדהמנו לגלות לראשונה כמה מעובדות החיים במלוא עירומן. ידידנו המספר לא הרפה, ובעוד אנו משתוממים על כך "שאבא שלנו באמת עשה את זה עם אימא שלנו", הוסיף כי המעשה מלווה בעונג גדול, בעבורו מרבים המבוגרים לעשותו גם שלא לצורך הבאת ילדים לעולם... סירבתי להאמין לו. כעסתי עליו מאוד על שהחריב לי את העולם היפה והתמים שבו חייתי. ועל אף שניסיתי להכחיש ולהדחיק את דבריו, בתוכי כבר ידעתי את האמת שחלחלה לתודעתי בהדרגה. בשיחותיי עם אנשים שחלו במחלת נפש, או עם בני משפחותיהם, קורה שבני שיחי אינם בשלים לקבל את עובדות החיים הקשורות לטיפולים הפסיכותרפויטיים. הם אינם מסוגלים להאמין שאבא ו/או אימא עושים דברים האלה...   הם עדיין אינם בשלים לטעום מפרי עץ הדעת. מנגד ישנם אלה שגילו את האמת המרה והחליטו לשנוא בכל לבם את אלה שהסבו להם כאב. ואני הקטון בתווך, מלקק פצעים ומביט סביבי. המציאות אינה יפה וברה לחלוטין, אך גם אינה בוגדנית ומכוערת מתחילתה ועד סופה. היא פשוט מורכבת מרכיבים אשר לנוגעים בדבר קשה לקבלם יחדיו.   (מתוך: "מישהו מטפל בך" עמ` 136)                  
לדף הרשומה

נפגעי נפש – לא מה שחשבתם

  החשיכה ירדה. אנו פוסעים על מדרכה בסמטה צדדית. לפתע מופיע מולנו אדם עוטה בגדים מוזרים, משמיע קולות משונים ומבצע תנועות תמוהות. הנה משוגע חולפת בנו מחשבה. אולי נעבור למדרכה השנייה? תוך כדי חציית הכביש נגלה לעינינו צוות צילום הממוקד באיש המוזר. חיוך הקלה קל עולה על פנינו, עכשיו הכול ברור! מדובר בהכנת סרט. הפחד חלף. סיפור זה היה משל. הנמשל בא להורות כי אם נוכל לשרש בדרך דומה את הבורות ואת הניכור כלפי מחלות נפש וכלפי הסובלים מהם, נצא כולנו נשכרים.       החולי   במהלך .
לדף הרשומה

משל הפאזל

  כשהייתי ילד אהבתי מאוד להרכיב פאזלים. הייתי יושב על קצהו של השטיח הצבעוני, שופך את חלקי הפאזל על הרצפה הסמוכה ומתחיל במלאכת ההרכבה. במלאכת הרכבת פאזלים יש להבחין בין שני מצבים: תמונת הפאזל מונחת לפניך, או   שאינה מונחת לפניך.   את המצב השני ניתן לחלק לעוד שני מצבי משנה: התמונה אינה מונחת לפניך אך כבר ראית אותה קודם, או שמעולם לא ראית את התמונה. במצב האחרון אין לך מושג מהי תמונת הפאזל שאתה עומד להרכיב. זהו מצב "עיוור" שבו מלאכת ההרכבה קשה ביותר. זה היה מצבי כאשר החל הטיפול הנורא לפני שמונה שנים. תחילה היו ברשותי פיסות מידע מועטות. ברבות הימים הן הלכו והתרבו. זמן ממושך (כמה שנים) היו ברשותי פיסות מידע רבות, אך לא הייתי מסוגל לראות את כל התמונה. בהרכבת פאזל יש רגע פתאומי של הארה, כאשר התמונה הכללית מתבהרת, על אף שעדיין חסרות פיסות רבות. לעתים זהו איננו רגע מובחן אחד, אלא סדרה הדרגתית של כמה רגעים.   כאשר נמצאים במצב "עיוור", רגעים אלה מסבים קורת רוח רבה. קורת הרוח הופכת לאושר, כאשר במקום פאזל מדובר בחידה קשה ועצומה הנוגעת בשורשי ההוויה, שהחברים האמונים עליה שומרים על סודה מכל משמר. גילוי רוב התמונה – טבעה האמיתי של הפסיכולוגיה המודרנית - היה שווה את הסבל הרב שהיה כרוך בדבר. זר לא יבין זאת.     f      
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

ספרי השלישי "על המסלול ממחלה להחלמה" יצא לאור

    "אדם היה בחדר קטן במחיצת שד עצום ולא יכול היה לברוח ולהיפטר ממנו. השד הכה אותו על ימין ועל שמאל, מירר את חייו ועינה אותו…" – זאת דרך אחת לתאר התמודדות של אדם עם התקף של מחלת נפש. "על המסלול ממחלה להחלמה" בנוי משלושה שערים: משלים מקוריים המסבירים עניינים מורכבים בלשון בהירה וציורית; רשימות קצרות המאירות זוויות שונות של הנושא ושל ההתמודדות היומיומית; ומאמרים אישיים ועיוניים, כולל שיטות להתמודדות עם החולי ולמניעתו. מטרותיו של ספר זה הן לתת לציבור הרחב מידע מקיף בנושא בריאות הנפש, מידע המבוסס על התנסות אישית, להדגים כיצד ניתן לחיות חיים בעלי ערך ומשמעות לצד המחלה, ולהפחית את הסטיגמה כלפי נפגעי הנפש. צביאל רופא הוגדר קלינית כסובל מהפרעה דו-קוטבית (מאניה דפרסיה). נשא מאות הרצאות בפני כל סוגי הקהל. ב-1990 הקים את קבוצות התמיכה הראשונות לעזרה עצמית בתחום בריאות הנפש, ועד היום מנחה קבוצות כאלה. צביאל רופא נחשף רבות בתקשורת במטרה לשבור את הסטיגמה. ב-1992 יזם והקים את עמותת "התמודדות – עמותת נפגעי הנפש בישראל", ואחר כך את ארגון מל"מ – מתמודדים למען מתמודדים". ב-1998 פרסם את ספרו "הקרב על השפיות", וב-2003 את "מישהו מטפל בך". ב-2010 וב-2012 עתר לבג"צ לצד זוגתו דליה וירצברג-רופא למען זכות בחירה במוסד האשפוז הפסיכיאטרי, כלומר, השוואת זכויות נפגעי הנפש לאלה של שאר החולים. ב-2012 יזם והקים את "נפש אל נפש" – אתר היכרויות ייחודי באינטרנט לאנשים המתמודדים עם מחלת נפש.   הספר כבר נמצא בחנויות הספרים ומחירו הנקוב 72 ש"ח . אפשר להתרשם מהספר ולרכשו גם באתר של  הוצאת אוריון  המוציאה לאור.  לרגל השקתו ניתן לרכשו  באמצעות  צ'ק  בציון  "למוטב  בלבד"  שיישלח אלי בדואר  במחיר מיוחד -   50 ₪   כולל משלוח . כתובתי:   צביאל  רופא, יבנה 46/12 רמת השרון 4720105  ואשלח את הספר בדואר רגיל (לא לשכוח לציין כתובת למשלוח הספר) .  כמו כן, אפשר לפנות אלי בכל שאלה במייל:  zr78zr133@gmail.com                                
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

פסיכותרפיה - הצעה לאופן היידוע

  מניסיוני ותובנותיי לאורך השנים, מלבד ממקרים חריגים ביותר, הטיפולים המתבצעים בקליניקות מוּנעים מכוונות טובות וטהורות השמות להן למטרה את טובת המטופל באמת ובתמים. כמו כן, ברבים מהטיפולים מושגות תוצאות נאות המקדמות את המטופל ומשפרות את איכות חייו בטווח הבינוני והארוך, ולעתים אף מונעות ממנו אשפוזים בעתיד. ואולם, באופן פרדוכסלי, בדרך כלל אין המטופל עצמו, כמו גם לא הציבור הרחב, מסוגלים לזהות את השיפור במצב אישיותו, שלא לדבר על זיהוי מחולליו ועל האופנים המגוונים בו התבצע המעשה הטיפולי.     אני לא מומחה לפסיכותרפיה ואין לי טענות להליכים הטיפוליים המקצועיים הננקטים בקליניקות הפרטיות והציבוריות בישראל. אך אסור לשכוח שלפני כל טיפול אמור להתקיים חוזה טיפולי הכולל בין היתר פירוט של סיכויי הסיכונים העלולים לבוא על המטופל במהלך הטיפול. לצערי הרב, במדינת ישראל לא מכבדים את סעיף 13(ב) של חוק זכויות החולה, לא מוסרים למטופלים מידע שהחוק מחייב למסור לפני הטיפול. ונשאלת השאלה הנוקבת: מדוע בעצם המטפלים אינם מיידעים בהתאם למה שקבע בפירוש החוק כבר ב-1996?   תתפלאו, אך אני דווקא סבור שסיבת הדבר נעוצה ברצונם העז של כלל המטפלים לבצע את הטיפולים באופן הטוב והיעיל ביותר.   כי אני משער, שהדעה הרווחת בקרב המטפלים בישראל היא, שכל הסבר ופירוט של הטיפול המכאיב והמסוכן יגרום לרתיעה והימנעות ממנו כליל. אפילו אם כבר יתרצה המטופל ויתגבר על חרדותיו וייכנס לטיפול, אך יידע שמדובר בכניסה לתהליך שמלווה בתלות שאחריה פרידה מכאיבה, מן הסתם יהיה קשה עליו תהליך יצירת התלות במטפל. שכן הוא יודע שעתיד המטפל הזה לאכזב או אף לנטוש אותו בשיא התלות.   בהתאם אני משער, שלאורך כל הדרך מטרות הסתרת המידע מן המטופלים טרום-טיפול הן: הגברת סיכויי הכניסה לטיפול, הגברת הסיכויים ליצירת תלות חזקה.     ופה נשאלת שאלה: האם אין דרך מצד אחד ליידע ומצד שני לא להסגיר את סודות הטיפול ומהלכיו?   אני באמת חושב שיש אפשרות לגלות טפח ובו זמנית לכסות טפחיים, לחפש ולמצוא מאפיינים שאמורים להכיל חוזים טיפולים הוגנים. כאלה, שגם לא יפגעו באופן משמעותי בנפח המטופלים הבאים בשערי הטיפול וייכנסו לתלות טיפולית, וגם יתאימו לחוק השורר ויקיימו את
לדף הרשומה
12
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל צביאל רופא אלא אם צויין אחרת