55
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X
קוד חופשי

הסבל אינו המטרה הוא בן הלוויה של ההתמודדות  שהיא אמהּ הגדולה של הצמיחה להרצאות:  054-5753522

"זכויות אדם" נמצאו 3 פוסטים

הפסיכיאטריה - טובה או רעה?

בראיון ב"אורלי וגיא" מיום ראשון השבוע אמר ד"ר גד לובין - ראש שירותי בריאות הנפש לשעבר, כי טעות לצייר את המציאות בבתי החולים בגוונים של שחור-לבן, והוסיף: "אין דבר השוחק יותר ציבור מטפלים מאוד מסור מאשר עמדה ציבורית ששמה אותו על ספסל הנאשמים". מנגד, עשרות אלפי מטופלים שאושפזו מאז קום המדינה ועד היום יוכלו להעיד על אודות מה שעבר על בשרם. -> חלק ניכר מהם יעידו שהפסיכיאטריה בישראל היא "רעה". -> אחרים יעידו כי הפסיכיאטריה הצילה אותם ממצוקת החולי הנפשי, כלומר,..
לדף הרשומה

טיפול נפשי מול זכויות אדם, והגבול שביניהם

  לפעמים נוצרים ניגודי אינטרסים בתחומים שונים. למשל ניגוד האינטרסים המרכזי בתחום בריאות הנפש:   > האינטרס המקצועי - מבחינת המקצועות הטיפוליים אחד האינטרסים החשובים הוא: שכמה יותר מטופלים יקבלו טיפול יעיל.   > האינטרס ההומאני - מבחינת זכויות האדם האינטרס הבסיסי הוא: שישמרו זכויות האדם-החולה של המטופלים.   במדינה מתוקנת, מי שחובתם ותפקידם לקבוע את הגבול העובר בין "האינטרסים המקצועיים" לבין "האינטרסים ההומאניים" הם לא אחרים מאשר חוקי המדינה השוררים!   חוק זכויות החולה קבע קביעות ברורות למדי לגבי הסכמה מדעת כתנאי הכרחי לקיום טיפול (סעיף 13 ב`). נדמה לי שלא אחטא לאמת, אם אקבע שבמסגרת הטיפולים העמוקים והממושכים בתחום יקשה מאוד למצוא אפילו מטפל אחד העומד בדרישות החוק .   ומי שטוען כלפיי שאני פונה כנגד המערכת מפני שאני כועס או ממורמר, כנראה אינו דובר מתוך כוונות טובות או אינו מבין כלל את העניין.   אכן תחילת התעניינותי בנושא הייתה נעוצה בחוויית הטיפול הקשה והמסוכן שעבר על בשרי במשך שנים רבות. אך הסיפור האישי שימש רק כדינמו ראשוני וכטריגר התחלתי, והוא הופך לפחות רלוונטי ובעל משקל, אחרי שמתגלית לי תמונת תחום בריאות הנפש בישראל ב עירומה.                
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

בעלי המפתחות לעולמות אחרים

רצוני כאן לכתוב מעט על ההערכה הרבה שיש לי לתיאוריה הפסיכואנליטית, גם על התועלת מרובה שעשויה לצמוח למסכנים שזקוקים לה. האם לדעתכם זה יסתור את אשר כתבתי בעבר? ובטעות כתבתי כאן לעיל שיש לי "הערכה" למקצוע ולשיטה. זו לשון המעטה. למעשה יש בי "הערצה" עצומה גם כלפי התיאוריה הגאונית וגם כלפי אנשי המקצוע המבצעים אותה בשטח. ואיני יודע את מי אני מעריץ יותר את ההוגים הקוגניטיביים, שזיגמונד פרויד הגדול מכולם בראשם, או את "הפועלים השחורים" הנאנקים תחת משא הביצוע הנורא של התיאוריות..
לדף הרשומה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל צביאל רופא אלא אם צויין אחרת