00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

captcha - יותר ממה שחשבנו

CAPTCHA במחשבים הוא מבחן אתגר מענה שמטרתו להבטיח שהתשובה אינה מופקת באמצעות מחשב, וכך למנוע הזמנה המונית על-ידי תוכנה.הקאפצ'ה הומצאה על-ידי לואיס פון אהן (הממציא של דואלינגו). קאפצ'ה היא ראשי תיבות של Completely Automated Public Turing test to tell Computers and HumansApart ומטרתה תכילה הייתה להבדיל בין שימוש של אדם לשימוש של תוכנת מחשב (שיכולה לבצע ספאם או הזמנה המונית של כרטיסים לדוגמא). 

 CAPTCHA  במחשבים הוא מבחן אתגר מענה שמטרתו להבטיח שהתשובה אינה מופקת באמצעות מחשב, וכך למנוע הזמנה המונית על-ידי תוכנה.הקאפצ'ה הומצאה על-ידי לואיס פון אהן (הממציא של דואלינגו). קאפצ'ה היא ראשי תיבות של Completely Automated Public Turing test to tell Computers and HumansApart ומטרתה תכילה הייתה להבדיל בין שימוש של אדם לשימוש של תוכנת מחשב (שיכולה לבצע ספאם או הזמנה המונית של כרטיסים לדוגמא)

הדרך שהוא עשה זאת זה סוג של שיטה הפוכה למבחן טיורינג (אני לא ארחיב על זה מוזמנים לקרוא על זה נושא מעניין מאוד). תחילה היו הקאפצ'ות אותיות רנדומליות. בהמשך הבין פון אהן שאפשר להשתמש בקאפצ'ות כדי להרחיב את הידע שלנו כבני אדם. מה שהוא עשה זה שימוש בקאפצ'ות כדי להפוך ספרים לדיגיטליים. כבר כמה שנים חברות רבות ביניהם גם גוגל מנסים להפוך ספרים לדיגיטליים על ידי תוכנות מחשב. אך תוכנות אלו התקשו להבין מילים מספרים ישנים שהדיו שלהם נמרח והדף התיישן. מה שפון אהן חשב לעשות זה להשתמש בקאפצ'ות כדי להבין ולפענח את המילים האלו. הדרך שהוא עשה זאת זה על ידי הצגת שתי מילים אחת במאגר של המחשב והשניה היא מילה שהמחשב לא הצליח לפענח, כאשר המחשב מאשר את המילה הראשונה הוא מני שהמשתמש הזין גם את המילה השנייה שהמחשב לא יודע כנכונה. המחשב מצליב את התושבות על מילים שלא ידע עם כמה משתמשים ואז מכניס אותה למאגר. כיום לפחות כ-100 מיליון מילים מפאונחות באמצעות הקאפצ'ה. הקאפצ'ה לדעתי מראה את השנינות והגאונות של האדם ואיך לקחת דבר אחד שנראה לנו מיותר וגוזל זמן ולעשות ממנו משהו אחר לגמרי שיכול לעזור לאנושות כולה.

ועכשיו לחלק הכיף- בסופו של דבר קאפצה זו מילה (בגירסתה הישנה ) או צמד מילים (בחדשה) רנדומליות שלפעמים יוצרות דברים מצחיקים ולהלן כמה דוגמאות .

 

 

 

 

 

והאינטרנט גם לקח אותו לכיוון מצחיק במיוחד שנקרא CAPTCHART שהוא סוג של ממ:

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

שש דרגות של הפרדה

פתחנו את השיעור במשחק נחמד באתר שנקרא NARAVIEW. המטרה של המשחק זה להגיע מערך ויקיפדיה אחד לערך ויקיפדיה נוסף (הערכים הוחלטו מראש) בעזרת הקישורים שבערכים השונים. לדוגמא אנחנו הגענו ממטוס הF-35 למיקור חוץ של בדיקות תוכנה ואחר כך הגענו מגלישת גלים למושג ERP. שני המושגים נראים רחוקים ממש אחד מהשני ובכל זאת הצלחנו לעבור בכמות קליקים נמוכה מערך אחד לאחר. אתר זה הוא דוגמה לשש דרגות של הפרדה.

תאוריית שש דרגות של הפרדה אומרת שאפשר למצוא קשר בין כל שני אנשים בעולם דרך חמישה אנשים המקשרים ביניהם. הכל התחיל בניסוי של מילגרם, שעשה גם את ניסוי מילגרם. בניסוי שלו

מילגרם ביקש לבדוק בכמה אנשים יש צורך על מנת ליצור קשר בין כל שני אנשים בארצות הברית. כדי לבדוק זאת ביצע מילגרם את הניסוי הבא: ראשית בחר מילגרם שני אנשי יעד - אחד מהעיר שרון במסצ'וסטס, והשני מבוסטון. בשלב הבא הוא שלח 160 חבילות לתושבים אקראיים בויצ'יטהקנזס ובאומהה, הנברסק וביקש מהם להשתתף במחקר. החבילות כללו תקציר של המחקר, מידע על אנשי היעד, גלויות, וסדרת הוראות.

ההוראות ביקשו מאנשים אליהם הגיעו הגלויות לשלוח גלוית מעקב להרווארד כדי לעקוב אחר החבילות, ולנסות לקרב את החבילה לאנשי היעד באופן הבא: אם האדם שקיבל את הגלויה מכיר את איש היעד באופן אישי, עליו לשלוח לו את החבילה ישירות. אחרת, עליו לשלוח את החבילה לאדם שיש לו עמו היכרות אישית, ושלדעתו הוא יוכל לקרב את החבילה לאיש היעד.

האמונה המקורית הייתה שעשויים להידרש מאות אנשים כדי להעביר את החבילות, ושיש לניסוי סיכויי הצלחה נמוכים, כי מספיק רק אדם אחד שלא ישתף פעולה כדי לשבור את השרשרת. רבה הייתה הפתעתו של מילגרם כאשר בתוך ימים אחדים כבר הגיעה חבילה אחת ליעדה, כשהיא עוברת דרך שני אנשי-קשר בלבד. בסופו של דבר הגיעו 42 מהחבילות ליעדיהן. באמצעות גלויות המעקב ידע מילגרם כמה אנשים דרושים היו כדי להעביר את החבילות. כך הוא מצא שהמספר החציוני של המתווכים שנדרשו כדי להעביר את החבילות ליעדיהן הוא 5.5, ובמעוגל - "שש דרגות של הפרדה".

התאוריה הזאת אומתה ב2008 ע"י מקירוסופט שבדקו למעלה מ30 מיליון הודעות אלקטרוניות וגילו שאכן התאוריה אמיתית והראו שבממוצע הקשר בין אנשים זרים לחלוטין בעולם הוא 6.6.

כיום יש אנשים שטוענים שבעזרת האינטרנט והכפר הגלובלי שנוצר בעולם כמות האנשים המקשרת הולכת וקטנה.

אתרים נוספים שמראים את התיאוריה:

https://oracleofbacon.org/

the wikipedia game

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

מיקור המונים

הבלוג הזה מאוד מתקשר לפוסט הקודם שלי וזה משתי סיבות הראשונה זה שהיה לנו שיעור כפול ולמדנו את זה ביחד אז זה מיד התקשר שלי. הסיבה השנייה היא שמיקור המונים מתבסס על חוכמת המונים.

מיקור המונים הוא הפנייה של מטלה או בעיה כלשהי של חברה מסוימת אל מחוץ לחברה אל ההמון, אל הציבור. המונח הזה מרחיב את המונח מיקור חוץ שגם עליו דיברתי לפני כמה בלוגים (כל הנושא הזה של שימוש בכוח של ההמון מאוד מסקרן אותי ולכן אני מרחיב הרבה בבלוגים דווקא על נושא זה).

נתחיל בכמה דוגמאות:

וויקיפדיה - פרויקט זה מפזר בפועל את משימות כתיבת ועריכת ערכים לקהל הרחב.

WAZE -  החברה מנצלת את האנשים המשתמשים בתוכנה (המותקנת על מכשירים ניידים) לצורך צבירת המידע על המסלולים האפשריים, עומס בכבישים, משטרה ועוד.

TRIPADVISOR – מקבל חוות דעת מהמשתמשים

DOULINGO – משתמש במשתמשים שלומדים שפה כדי ללמד את השפה ההפוכה.

ניתן לראות שהדוגמאות האלה הולכות ומפתחות ויותר חברות משתמשות באותו מושג של חוכמת ההמונים ועושות מיקור חוץ.

כמובן שלמיקור חוץ יש חסרונות, כמו כל דבר בחיים:

  • איכות – בסופו של דבר האיכות מוגבלת ולא יגיעו לרמה של איש מקצוע (יכולה להגיע קרוב)
  • זליגה של IP הון אילקטואלי
  • קשה להעמיד את ההמונים בלוחות זמנים – אין דרך להגביל את זמן העבודה של ההמון
  • בעיית מוטיבציה אצל העובדים הפנימיים – עובדים בחברה יכולים להרגיש מוזנחים ושלוקחים להם את העבודה
  • באופן כללי ההחלטה למה להוציא ומה להשאיר גם היא בעייתית

אז מתי כן נשתמש אתם שואלים?? אני הציג לכם באופן כללי:

  • שאין לי ידע – אם לחברה אין ידע בנושא מסוים יוכלו להשתמש בהמון לדוג' ויקיפדיה שמכילה נושאים רבים.
  • משימות לא קריטיות או מהותיות – משימות שהאיכות שלהם לא תפיל את החברה לדוג' וויז לא יתנו להמון לתכנת את האפליקציה אבל כן ייתנו לדווח.
  • כאלה שאין להם אילוצי זמן – כמו שאמרתי בחסרונות אין דרך להגביל את ההמון
  • כשהמטלה תהנה מהוצאה לCROWD – המטלה לא יכולה להיפגע מזה שנוציא אותה אל ההמון
  • בעיה חד פעמית

 

 לסיכום, לדעתי זה העתיד של החברה שלנו אני מאמין שבעתיד עוד ועוד דברים יצאו אל ההמון וכולנו נשפיע.

 

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

חוכמת ההמונים

היום בשיעור דיברנו על חוכמת ההמונים. ההגדרה היבשה - חוכמת ההמונים היא הדעה הקולקטיבית של קבוצת יחידים. איסוף תשובות של קבוצה גדולה לשאלות הכרוכות באומדןידע כללי וחשיבה מרחבית מראה, לעיתים, כי בממוצע מתקבלת תשובה מדויקת יותר מאשר כל תשובה שניתנה על ידי אותם יחידים בקבוצה. המושג הוזכר לראשונה על ידי אריסטו.

מושג זה לדעתי מראה את הכוח שיש לנו כיחידים מגובשים. ומראה לנו כמה אנחנו כבני אדם צריכים לעבוד ביחד ולענות על שאלות יחד כדי להגיע להתקדמות ומטרות משוטפות.

חוכמת ההמונים מתקיימת במקרים רבים אך יש לה שלושה תנאים כדי שתעבוד כמו שצריך והם:

  1. מגוון דעות (הטרוגניות) – על הקבוצה להיות בעל מגוון רחב של דעות.
  2. אי תלות בין אנשים – התשובות של הקבוצה צריכות להיות לא תלויות, דוגמא לכך היה אפשר לראות בכיתה שנשאלה שאלה והסטודנט הראשון ענה תשובה מסוימת וכל השאר נתנו תשובה באותו אזור של מספרים. התשובות צריכות גם את הצד ה"קיצוני".
  3. אגרגציה (צבירה) קיום מנגנון, האוסף את כל מגוון הדעות בתחום מסוים, ומציג אותו באופן המאפשר קבלת החלטות. יותר בשביל הסקת מסקנות מחוכמת ההמונים.

לדעתי חוכמת ההמונים הוא כלי מצוין להבין דברים ולהשתמש בקבוצה כדי לחזק מטרות משוטפות וגם את הקבוצה עצמה. משפט שמאוד התחברתי אליו בשיעור הוא שהקבוצה תמיד יותר חכמה מהאדם הכי חכם בקבוצה. המשפט הזה מראה לנו שדמוקרטיה זו הדרך הנכונה וככל שהיא תהיה מונעת על ידי ההמון, העם , היא תהיה חזקה יותר, צודקת יותר וחכמה יותר כי עם שלם יותר חכם מכל מי שנמצא בו. יש מלא דוגמאות לכך בהיסטוריה של האדם אנחנו דיברנו על התרסקות ה- challenger  שלאחר ההתרסקות שלה בבורסה ישר עלו על מי החברה ה"אשמה" ולוועדת החקירה לקח הרבה יותר זמן. מה שקרה שם זה חוכמת ההמונים. בממוצע הרוב תמיד צודק. שאלתי בשיעור מה בעצם נחשב המון התשובה שקיבלתי היא שאין הגדרה מדיוקת אבל ככל שנהיה יותר ככה ה"חוכמה" שלנו תהיה גדולה יותר.

לסיכום , אם יש לכם בעיה כלשהי או שאלה שאתם לא יודעים לענות תשאלו את ההמון הוא יודע.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

מיקור חוץ (out sourcing)

מיקור חוץ הוא שיטת ניהול מודרנית, שבבסיסה עומד הרעיון להוציא מהארגון את תפעול הפעילויות שאינן נמצאות בבסיסו ולהעבירן לקבלן, ולהותיר בתפעול ובניהול ישיר רק את פעילויות הליבה. שיטה זו מאפשרת לארגון להתמקד בתחום התמחותו, להשקיע את מרב המשאבים בכך, ולקיים מוטת שליטה יעילה על האגפים היצרניים בו.

בשיעור ראינו הרצאת טד של יוחאי בנקלר על הכלכלה החדשה של קוד מקור פתוח. בהרצאה ניתנו דוגמאות רבות לקוד פתוח ומיקור חוץ ושימוש בהמונים בצורה של התנדבות כדי להפיק תועלת וקידום אתרים, תוכנות ועוד. לדוגמא נאס"א השתמשו במחשבים אישיים של אנשים כדי לספק כוח עיבוד גדול יותר, בזמן שהמחשבים לא היו בשימוש ופעל שומר המסך הם שימשו כמעבד למחשב על ובכך עזרו לנאס"א לצורכי מחקר. דוגמא נוספת היא שרתי אפאצ'י שהם קוד פתוח ששולטים בשוק השרתים גם מול חברות גדולות כמו מייקרוסופט. גם ויקיפדיה שבסיסה הוא ההמונים ובכך שאנשים הם אלו שיכניסו מידע והם אלו שיערכו את הנושאים שמופיעים באתר ( כמובן בפיקוח). גוגל שמדרגת אתרים לפי דירוג של המשתמשים ולא של מומחים. כל אלו מראים איך אפשר להשתמש באוכלוסייה לקידום של החברה ושל הלקוחות זה מצב של WIN WIN הלקוחות מרוויחים עוד מידע ודרך כלל גם חינמי או זול יותר והחברה מרוויחה עוד לקוחות ועושה את הממצאים בזמן יעיל יותר. נאס"א השתמשה בשיטה זאת כדי למפות את התמונות שנשלחו ממאדים, והסתבר שלקיחת ממוצע של הרבה מתנדבים בלי ידע מקדים לא כל כך שונה ממידע שמספקים מקצועיים בתחום. מה שאני לוקח מהרצאה הזאת זה שאנחנו בני האדם כאוכלוסייה לא מבינים כמה כוח יש לנו וכמה אנחנו יכולים להצליח אם נעבוד כולנו ביחד. לדעתי שיטה זאת היא השיטה הטובה ביותר לקידום תוכנות ואפילו דברים שלא קשורים לעולם המחשבים. באמת אנו רואים שהיום הרבה מאוד אתרים ואפליקציות כמו וויז שמתבססת על דיווחים של המשתמשים שלה מאפשרים לנו להגיע לדברים שרק חלמנו עליהם ומכאן השמיים הם הגבול (אפליקציות למציאת חניה, דיווחים על טיסות זולות, דירוג אתרי תיירות ועוד). לסיכום לדעתי העולם מתקדם בצורה מעולה לכיוון של מיקור חוץ וקוד פתוח שזה כיוון טוב שכולנו צריכים לעבוד כדי שהוא ימשיך להתקדם לשם.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
12
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל tsalking אלא אם צויין אחרת