00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מיקור המונים

הבלוג הזה מאוד מתקשר לפוסט הקודם שלי וזה משתי סיבות הראשונה זה שהיה לנו שיעור כפול ולמדנו את זה ביחד אז זה מיד התקשר שלי. הסיבה השנייה היא שמיקור המונים מתבסס על חוכמת המונים.

מיקור המונים הוא הפנייה של מטלה או בעיה כלשהי של חברה מסוימת אל מחוץ לחברה אל ההמון, אל הציבור. המונח הזה מרחיב את המונח מיקור חוץ שגם עליו דיברתי לפני כמה בלוגים (כל הנושא הזה של שימוש בכוח של ההמון מאוד מסקרן אותי ולכן אני מרחיב הרבה בבלוגים דווקא על נושא זה).

נתחיל בכמה דוגמאות:

וויקיפדיה - פרויקט זה מפזר בפועל את משימות כתיבת ועריכת ערכים לקהל הרחב.

WAZE -  החברה מנצלת את האנשים המשתמשים בתוכנה (המותקנת על מכשירים ניידים) לצורך צבירת המידע על המסלולים האפשריים, עומס בכבישים, משטרה ועוד.

TRIPADVISOR – מקבל חוות דעת מהמשתמשים

DOULINGO – משתמש במשתמשים שלומדים שפה כדי ללמד את השפה ההפוכה.

ניתן לראות שהדוגמאות האלה הולכות ומפתחות ויותר חברות משתמשות באותו מושג של חוכמת ההמונים ועושות מיקור חוץ.

כמובן שלמיקור חוץ יש חסרונות, כמו כל דבר בחיים:

  • איכות – בסופו של דבר האיכות מוגבלת ולא יגיעו לרמה של איש מקצוע (יכולה להגיע קרוב)
  • זליגה של IP הון אילקטואלי
  • קשה להעמיד את ההמונים בלוחות זמנים – אין דרך להגביל את זמן העבודה של ההמון
  • בעיית מוטיבציה אצל העובדים הפנימיים – עובדים בחברה יכולים להרגיש מוזנחים ושלוקחים להם את העבודה
  • באופן כללי ההחלטה למה להוציא ומה להשאיר גם היא בעייתית

אז מתי כן נשתמש אתם שואלים?? אני הציג לכם באופן כללי:

  • שאין לי ידע – אם לחברה אין ידע בנושא מסוים יוכלו להשתמש בהמון לדוג' ויקיפדיה שמכילה נושאים רבים.
  • משימות לא קריטיות או מהותיות – משימות שהאיכות שלהם לא תפיל את החברה לדוג' וויז לא יתנו להמון לתכנת את האפליקציה אבל כן ייתנו לדווח.
  • כאלה שאין להם אילוצי זמן – כמו שאמרתי בחסרונות אין דרך להגביל את ההמון
  • כשהמטלה תהנה מהוצאה לCROWD – המטלה לא יכולה להיפגע מזה שנוציא אותה אל ההמון
  • בעיה חד פעמית

 

 לסיכום, לדעתי זה העתיד של החברה שלנו אני מאמין שבעתיד עוד ועוד דברים יצאו אל ההמון וכולנו נשפיע.

 

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

חוכמת ההמונים

היום בשיעור דיברנו על חוכמת ההמונים. ההגדרה היבשה - חוכמת ההמונים היא הדעה הקולקטיבית של קבוצת יחידים. איסוף תשובות של קבוצה גדולה לשאלות הכרוכות באומדןידע כללי וחשיבה מרחבית מראה, לעיתים, כי בממוצע מתקבלת תשובה מדויקת יותר מאשר כל תשובה שניתנה על ידי אותם יחידים בקבוצה. המושג הוזכר לראשונה על ידי אריסטו.

מושג זה לדעתי מראה את הכוח שיש לנו כיחידים מגובשים. ומראה לנו כמה אנחנו כבני אדם צריכים לעבוד ביחד ולענות על שאלות יחד כדי להגיע להתקדמות ומטרות משוטפות.

חוכמת ההמונים מתקיימת במקרים רבים אך יש לה שלושה תנאים כדי שתעבוד כמו שצריך והם:

  1. מגוון דעות (הטרוגניות) – על הקבוצה להיות בעל מגוון רחב של דעות.
  2. אי תלות בין אנשים – התשובות של הקבוצה צריכות להיות לא תלויות, דוגמא לכך היה אפשר לראות בכיתה שנשאלה שאלה והסטודנט הראשון ענה תשובה מסוימת וכל השאר נתנו תשובה באותו אזור של מספרים. התשובות צריכות גם את הצד ה"קיצוני".
  3. אגרגציה (צבירה) קיום מנגנון, האוסף את כל מגוון הדעות בתחום מסוים, ומציג אותו באופן המאפשר קבלת החלטות. יותר בשביל הסקת מסקנות מחוכמת ההמונים.

לדעתי חוכמת ההמונים הוא כלי מצוין להבין דברים ולהשתמש בקבוצה כדי לחזק מטרות משוטפות וגם את הקבוצה עצמה. משפט שמאוד התחברתי אליו בשיעור הוא שהקבוצה תמיד יותר חכמה מהאדם הכי חכם בקבוצה. המשפט הזה מראה לנו שדמוקרטיה זו הדרך הנכונה וככל שהיא תהיה מונעת על ידי ההמון, העם , היא תהיה חזקה יותר, צודקת יותר וחכמה יותר כי עם שלם יותר חכם מכל מי שנמצא בו. יש מלא דוגמאות לכך בהיסטוריה של האדם אנחנו דיברנו על התרסקות ה- challenger  שלאחר ההתרסקות שלה בבורסה ישר עלו על מי החברה ה"אשמה" ולוועדת החקירה לקח הרבה יותר זמן. מה שקרה שם זה חוכמת ההמונים. בממוצע הרוב תמיד צודק. שאלתי בשיעור מה בעצם נחשב המון התשובה שקיבלתי היא שאין הגדרה מדיוקת אבל ככל שנהיה יותר ככה ה"חוכמה" שלנו תהיה גדולה יותר.

לסיכום , אם יש לכם בעיה כלשהי או שאלה שאתם לא יודעים לענות תשאלו את ההמון הוא יודע.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

מיקור חוץ (out sourcing)

מיקור חוץ הוא שיטת ניהול מודרנית, שבבסיסה עומד הרעיון להוציא מהארגון את תפעול הפעילויות שאינן נמצאות בבסיסו ולהעבירן לקבלן, ולהותיר בתפעול ובניהול ישיר רק את פעילויות הליבה. שיטה זו מאפשרת לארגון להתמקד בתחום התמחותו, להשקיע את מרב המשאבים בכך, ולקיים מוטת שליטה יעילה על האגפים היצרניים בו.

בשיעור ראינו הרצאת טד של יוחאי בנקלר על הכלכלה החדשה של קוד מקור פתוח. בהרצאה ניתנו דוגמאות רבות לקוד פתוח ומיקור חוץ ושימוש בהמונים בצורה של התנדבות כדי להפיק תועלת וקידום אתרים, תוכנות ועוד. לדוגמא נאס"א השתמשו במחשבים אישיים של אנשים כדי לספק כוח עיבוד גדול יותר, בזמן שהמחשבים לא היו בשימוש ופעל שומר המסך הם שימשו כמעבד למחשב על ובכך עזרו לנאס"א לצורכי מחקר. דוגמא נוספת היא שרתי אפאצ'י שהם קוד פתוח ששולטים בשוק השרתים גם מול חברות גדולות כמו מייקרוסופט. גם ויקיפדיה שבסיסה הוא ההמונים ובכך שאנשים הם אלו שיכניסו מידע והם אלו שיערכו את הנושאים שמופיעים באתר ( כמובן בפיקוח). גוגל שמדרגת אתרים לפי דירוג של המשתמשים ולא של מומחים. כל אלו מראים איך אפשר להשתמש באוכלוסייה לקידום של החברה ושל הלקוחות זה מצב של WIN WIN הלקוחות מרוויחים עוד מידע ודרך כלל גם חינמי או זול יותר והחברה מרוויחה עוד לקוחות ועושה את הממצאים בזמן יעיל יותר. נאס"א השתמשה בשיטה זאת כדי למפות את התמונות שנשלחו ממאדים, והסתבר שלקיחת ממוצע של הרבה מתנדבים בלי ידע מקדים לא כל כך שונה ממידע שמספקים מקצועיים בתחום. מה שאני לוקח מהרצאה הזאת זה שאנחנו בני האדם כאוכלוסייה לא מבינים כמה כוח יש לנו וכמה אנחנו יכולים להצליח אם נעבוד כולנו ביחד. לדעתי שיטה זאת היא השיטה הטובה ביותר לקידום תוכנות ואפילו דברים שלא קשורים לעולם המחשבים. באמת אנו רואים שהיום הרבה מאוד אתרים ואפליקציות כמו וויז שמתבססת על דיווחים של המשתמשים שלה מאפשרים לנו להגיע לדברים שרק חלמנו עליהם ומכאן השמיים הם הגבול (אפליקציות למציאת חניה, דיווחים על טיסות זולות, דירוג אתרי תיירות ועוד). לסיכום לדעתי העולם מתקדם בצורה מעולה לכיוון של מיקור חוץ וקוד פתוח שזה כיוון טוב שכולנו צריכים לעבוד כדי שהוא ימשיך להתקדם לשם.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

מהגרים טכנולוגיים

היום בשיעור דיברנו על המושג מהגרים טכנולוגיים (technological immigrants) לפי מה שנאמר בשיעור אנשים נהיים "מהגרים לטכנולוגיה " אחרי גיל 30. המושג הזה היה נשמע לי קצת מוזר, לכן בדקתי קצת. נכון שקל לנו מאוד להסתכל על ההורים שלנו או על הסבים והסבתות שלנו ולראות שהם באמת מתנהגים כמו "מהגרים" וגם אלו שיחסית טובים בזה אף פעם לא יגיעו לשליטה בטכנולוגיה שיש לנו הצעירים, שנולדנו לתוך כל השינוי הטכנולוגי העצום הזה. אבל אני לא מצליח להסתכל על עצמי ועל הדור שלי ולראות אותנו הופכים ל"מהגרים" לטכנולוגיה שתגיע בעתיד. לדעתי אנחנו נולדנו לשינוי טכנולוגי כל-כך גדול שפיתחנו כלים של הסתגלות לטכנולוגיה חדשה. אז הלכתי לאינטרנט וחיפשתי את המושג "מהגרים טכנולוגיים" ומצאתי שלפי ויקיפדיה ועוד כמה אתרים "יליד דיגיטלי" הוא אדם שנולד אחרי 1980 (השנה בה המחשב האישי תפס תאוצה גבוהה) וילידים דיגיטליים מאופיינים במיומנות גבוהה בכל הקשור לתפעול, שימוש וניצול האמצעים הטכנולוגיים למילוי צורכיהם. את המושגים האלו טבע מרק פרנסקי ב2001. לפי ויקיפדיה:

"הבדלים בולטים בין הילידים והמהגרים באים לידי ביטוי בקצב הלמידה ובנפח העיסוק הדיגיטלי במהלך חייהם. בעוד הילידים לומדים את השימוש באמצעים הטכנולוגיים כשם שלומדים שפת אם, למידת המהגרים משוות ללמידת שפה חדשה. נפח העיסוק הדיגיטלי בקרב ילידים דיגיטליים גדול מנפח השימוש בקרב מהגרים דיגיטליים. לטענת פרנסקי, הילידים הדיגיטליים גדלו לסביבה רוויה בטכנולוגיות, הם חשופים יותר לטכנולוגיה ועל כן הם שולטים בה בקלות יחסית למהגרים הדיגיטליים. בנוסף, הילידים הדיגיטליים רגילים לשינויים טכנולוגיים מהירים, ועל כן מסתגלים אליהם בקלות. המהגרים הדיגיטליים חוששים יותר מהטכנולוגיה החדשה ושופטים את הטכנולוגיה בהתאם להרגלים הישנים והמוכרים שלהם.

המהגרים הדיגיטליים מתייחסים באופן שיפוטי שלילי אל הטכנולוגיה החדשה. בעוד הילידים הדיגיטליים רואים בתקשורת דיגיטלית, למשל בפייסבוק, חיי חברה ראויים ומספקים, המהגרים הדיגיטליים נוטים לראות את הקשרים הדיגיטליים כנחותים לקשרים אישיים פנים אל פנים. על רקע הבדלים שיפוטיים אלו נוצרים לעיתים קונפליקטים בין דוריים"

הטענה הזאת מאוד מחזקת את הטענה שלי, לדעתי המהגרים הטכנולוגיים הם אנשים שנולדו לפני 1980 ולא כל מי שמגיע לגיל 30. אבל אי אפשר לדעת עד שנגיע לזמן הזה, וכנראה ביום שאני אגיע להיות מהגר טכנולוגי אם זה יקרה בגיל 30 או אם זה יקרה אחרי אני לא יאמין לביטוי הזה ואני אתכחש אליו כמו שהיום אנשים לא מאמינים שהם מהגרים.

*חשוב לציין שאין מטרה לפגוע באף אחד וגם מי שעבר את גיל 30 שיזכור שכמו במהגרים בין מדינות יש כאלה שמסתדרים ממש טוב עם השפה והמקום אליו הם מהגרים וחוץ ממבטא אין שום זכר לזה שהם מהגרים

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

ידע הוא כוח?

כולנו מגיל מאוד צעיר מכירים את הביטוי "ידע הוא כוח" שמקורו בלטינית " Scientia potentia est ". הביטוי הזה קיים שנים רבות ואותי עניין להבין האם הוא עדיין  רלוונטי. בעבר כאשר ידע לא היה זמין כמו היום  ואנשים מועטים ידעו קרוא וכתוב, ידע באמת היה כוח והחברה הגבוהה הייתה יותר משכילה ובעלת ידע רב יותר. לעומת זאת כיום כל ילד קטן בן 4 יכול להיכנס בסמארטפון שלו לגוגל ולמצוא כל פיסת מידע ולהיות בעל ידע רב בגיל מאוד צעיר. אז האם היום בתקופה שלכולנו יש ידע רב בנושאים רבים עדיין ידע משמש ככוח?

לשאלה זאת מן הסתם יש שתי גישות הראשונה אומרת שידע עדין משמש ככוח וגישה שנייה שאומרת ההפך. נתחיל דווקא בגישה השלילית, לפי גישה זאת אפשר לראות שיש אנשים משכילים רבים (גם עם השכלה גבוהה מאוד) שאינם מצליחים (לא ארחיב על מושג ההצלחה שמשתנה מאדם לאדם אלא אתייחס להצלחה כמשהו כללי) ולעומתם יש אנשים "פחות משכילים" ובעלי פחות ידע שמצליחים ובענק. מה שכן אפשר להגיד זה שידע זה דבר הכרחי אך הוא אינו מספיק להצלחה צריך איזה משהו מעבר. דוגמא נוספת לגישה זאת היה הסרטון שראינו בשיעור, בסרטון של פואטרי סלאם מציגה המספרת שכל חיה למדה ופעלה לפי המשפט של ידע זה כוח אבל שהיא נקלעה לסיטואציה לא נעימה שהיא הייתה צריכה "כוח" לא היה לה אותו וכל הידע שהיה לה לא עזר לה בשום צורה.

הגישה השנייה טוענת שגם היום ידע זה כוח, ראשית נפריח את הטענה שיש מיליונרים רבים שנשרו מבית ספר ועדין הצליחו. נכון הם נשרו או הפסיקו את לימודיהם באמצע אבל זאת בגלל שהיה להם ידע רב בתחום שבו הם עשו כסף. טענה נוספת היא שדווקא היום בעולם שלנו שאנו חושפים את המידע האישי שלנו והפרטיות שלנו הולכת וקטנה הידע מהווה הרבה מאוד כוח, חברות שיש להם ידע רב על המשתמשים שלהם יכולות לפרסם ולהתאים את עצמם לכל לקוח ובכך להרוויח יותר. כמו כן היום רוב הכסף של אפליקציות מושקע בהשגת ידע ולאו דווקא בפרסומות או ברכישות בתוך האפליקציה.

לדעתי היום ידע הוא כן כוח אך צריך לדעת איך להשתמש בו וכמו שלזורק כדור ברזל יש הרבה מאוד כוח אבל בנוסף לכוח הוא צריך טכניקה כדי לנצח וכך גם בידע צריך לדעת איך להשתמש בכוח הזה ואיתו אפשר להגיע רחוק מאוד

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
12
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל tsalking אלא אם צויין אחרת