00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"קולנוע" נמצאו 4 פוסטים

"מופע האימים של רוקי" בסטודיו יורם לוינשטיין

מאת אופיר הלל, מבקר בתיאטרון עוד מוקרן בקולנוע סרט לילה של חצות, ואני עדיין לא התאוששתי מאותו מופע אימים. תמונה כל-כך מרהיבה ששילבה את כל מרכיבי הבמה שבאו לידי ביטוי באופן מקורי ופנומנלי ומעלה בכמה וכמה רמות את הפקת הסטונדנטים של המחזמר לראשונה על במה מקצועית בישראל, בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין. המשך הביקורת ל"מופע האימים של רוקי" באתר החדש של מבקר בתיאטרון
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

איכותי, אותנטי ונוגע ללב: "למלא את החלל", ביקורת קולנוע ישראלי

שירה (הדס ירון) היא רווקה צעירה העומדת לפני קבלת שידוך מהוריה. רבקה, אחותה המבוגרת ממנה (רננה רז) עומדת לפני לידת בנה הראשון. אלו שני אירועים שמעורבים בהם שמחה והתרגשות רבה. שני אירועים שאמורים לשנות ולהפוך את התמונה. אך התמונה מתהפכת ומקבלת תפנית לא צפויה - רבקה נפטרת במהלך לידתה, בעלה יוחאי (יפתח קליין) נשאר לבדו ושידוכה של שירה מבוטל. יוחאי מחפש מציאות שתמלא את החלל שהשאירה אשתו בלבה ובנשמתה. האם שירה, אחותה הצעירה של רבקה, על אף הפרשי הגילאים בין השניים, תצליח למלא את החלל ולמצוא את הדרך לפתוח מחדש את חדרי הלב? זוהי עלילת הסרט "למלא את החלל" שיוצא לאקרנים היום (18.10), שאותו ביימה וכתבה רמה בורשטיין, שזהו סרטה הראשון באורך מלא. בשונה מרוב רובן של במאיות, במאי ואנשי תעשיית הקולנוע בארץ בכלל, בורנשטיין היא חרדית ואין ספק שמטרתה של בורשטיין בהפקת הסרט - לתת פספקטיבה אמיתית ואותנטית שלא הייתה מתקיימת לולא במאית ותסריטאית חילונית היו נוגעות בדבר - הגיעה למימושה ובוצעה בצורה מושלמת. הסרט זכה בשבעה פרסים כולל פרס הסרט הטוב ביותר בטקס פרסי אופיר - האוסקר הישראלי והשחקנית הראשית בסרט, הדס ירון, זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר, מעורר דיון ברחבי העולם טרם יציאתו לאקרנים ואין ספק שהדיון יגדל לקראת האוסקר הנכסף בגלל איכותו של הסרט, והשפה הקולנועית היחודית שמדברת לחילונים ודתיים כאחד, ואל כל קצוות העולם. הסרט מחזיר ומקרב אותך אל הבית שלך עצמך ואל הבית היהודי. דרך האוירה, הרגשות, הדמויות, המשחק, הצילום, עיצוב התפאורה ובעיקר במוזיקה הבאמת מדהימה ובאמת מרגשת שעליה אחראי יצחק אזולאי. גם הצילום של אסף סודרי ראוי לציון. הוא מתמקד בדמויות במקומות לא צפויים, לאו דווקא בפניהן של הדמויות, ומצליח להביא תמונת פנורמה נרחבת ומרהיבה. הדס ירון, שחקנית צעירה, בת 22 בסך הכל, שתפקידה ב-"למלא את החלל" הוא תפקידה הקולנועי הראשי הראשון ותפקידה הקולנועי השני בסך הכל, נפלאה בתפקיד שירה, ויוצרת דמות רגישה ומרגשת, שקורעת את הלב. יפתח קליין בתפקידו של יוחאי, מוציא מעצמו איכויות משחקיות שלא זכינו לראות עד היום. לא עוד דמות מאצ'ו גברית וחזקה, אלא גבר שנמצא אחרי טרגדיה קשה וכמו כולם, מתקשה לתפקד ולעכל וצריך להמשיך הלאה. עירית שלג מצוינת בתפקיד רבקה אם המשפחה ורזיה ישראלי, בתפקיד קטן של הדודה
לדף הרשומה

ביקורת קולנוע: אורחים לרגע

12/05/2012
אין סוג מסוים של סרטי קולנוע שאני אוהב במיוחד. משום מה אני מתחבר יותר לסרטים תוצרת הארץ. מדי פעם אשתף אתכם בחוויותיי מהם. והפעם: הסרט "אורחים לרגע", המוקרן כעת בבתי הקולנוע. תקציר הסרט: אחרי שנים של פרידה מאביה, ליבי, נערה מופנמת אך ממזרה-לא-קטנה, נשלחת לישראל לחיות איתו, ונוחתת בדיוק ביום שבו פורצת מלחמת לבנון השנייה. אביה, שאול, טיפוס ילדותי ומוזר, נמצא "בין דירות", שלא לומר- חסר בית. כדי למצוא קורת גג, שאול וליבי מתחזים למשפחה מהצפון המופגז, והופכים לאורחים לרגע במשפחה המתגוררת בעין כרם. יחד הם יוצאים למסע - ומגלים האחד את השני, את סודות האהבה וגם כמה המצאות של שאול שאף אחד לא באמת צריך... ואני, יחד עם כל הצופים בהקרנה שהיינו בה, יצאנו למסע מענג מלא בצחוק וכיף. בדרך, נתקלנו גם בדרמה אנושית העוסקת באמת ובשקר. גור בנטביץ' ואליה ענבר (התגלית הגדולה של הסרט הזה, זכרו את השם), המשחקים את שאול וליבי בהתאמה, הם השחקנים הראשיים בסרט זה. הם נכנסים בקלות לתוך התפקיד של אב ובתו, והקשר העמוק בינהם ניכר במשחקם. עוד משתתפים סלעית אחי מרים וצחי גראד, המגלמים את הזוג המאמץ. ארד ייני משחק את בנם, ועוד משתתפים, בתפקידי משנה, שמעון מימרן שתמיד כיף לראותו על המסך ורוני קובן, שמבליח לרגע בתפקיד עצמו בקטע מצחיק במיוחד. מדובר אמנם בסרט דל תקציב, אך עשיר ברגעי קסם. כזה הוא "אורחים לרגע" סרטה הראשון של מאיה קניג, גדוש בהמון בכיף ועונג.  פנינה קטנה של הומור, משחק וחן. "אורחים לרגע", ישראל, 2010, 86 דקות. לדף הפייסבוק של הסרט חדש! עמוד פייסבוק חדש לבלוג . אשמח מאוד ללייקים שלכם. "אורחים לרגע". תבואו עוד פעם?
לדף הרשומה

"השוטר" יוצא לפעולה

המבקר בתיאטרון יצא הפעם, באופן חד פעמי, לראות סרט קולנוע ישראלי, והנה הוא מעביר לכם את רשמיו. מדובר בסרט "השוטר", סרט הביכורים של הבמאי והתסריטאי נדב לפיד. הסרט עוסק בחבורתם צעירים מהפכנים שמאסו בהתעשרות העשירים על חשבון הציבור. כמובן שהסיפור נשמע מוכר - אירועי הקיץ הזכירו לנו לא מזמן את זעקת הציבור לחיים נוחים במדינה. הסרט חזה זאת עוד לפני קיום המהפכה. בסרט זה המהפכה היא אלימה. אולי תוצאותיה טובות יותר מתוצאות המחאה הציבורית שלנו, הקריאה למוות לעשירים והתעשרות העניים מתעוררים בגסות בסרט זה. זהו סרט עוצר נשימה במסרים שלו, אך מרדים. למסקנות לוקח יותר מדי זמן לחלחל. ולכן, אנשים עזבו את האולם, שהיה לא מלא, הרי מי יילך לסרט ישראלי בסוף חג הסוכות כשכולם הולכים לסרטי תת רמה, סרטי אנימציה לפעוטות או סרטי פעולה אמריקאים עם שחקנים מוכרים? הקהל נחרד מהגסות של הסרט ומהמעברים החדים בין סצנה לסצנה. וגם אני. יותר מדי יריות שלא משרתות כלום בעלילת הסרט ופחות מדי מהשוטר. הרבה סצנות עירום לא מוצדק. רק לשים איברים על המסך. לפעמים זה לא הולך טוב. את השוטר המדובר משחק יפתח קליין. ירון הוא מלח הארץ. ישראלי טיפוסי (בערך). אשתו בחודש תשיעי, כורעת ללדת. יש לו חבר שבמהלך חיסול מחבל חטף כדור בראש וחייו בסכנה. החבר'ה של ירון עומדים למשפט על רצח משפחה ערבייה. הם מחליטים להאשים את החבר החולה. מסיפור זה עולות שאלות על מוסר וחברות, אך הן אינן מגיעות אל פתרונן. למרות זאת, מדובר בסרט חדשני. סרט שלא מפחד להעביר מסר מחאתי. טוב שיש סרטים כאלו. לא מומלץ לכולם. זהו סרט סנסציוני, כזה שנועד כדי להעיר את תעשיית הקולנוע בארץ. הוא פורץ דרך בגישה האלימה שלו דרך השלטון - משקף את המציאות, אבל הידוק של שתי העלילות (עלילת השוטר ועלילת המחאה) היה אולי הופך את הסרט לחביב הקהל.
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל איש תרבות רציני אלא אם צויין אחרת