00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"מחזמר" נמצאו 9 פוסטים

"סיפור הפרברים" באופרה הישראלית

09/11/2013
מאת אופיר הלל, מבקר בתיאטרון שייקספיר כתב את "רומיאו ויוליה" שבמרכזו סיפור אהבה חסר גבולות בין זוג הבא ממשפחות יריבות, ואין צורך להרחיב במילים או אותו סיפור אהבה טרגי, שהפך במרוצת השנים לסמל לאהבה המודרנית וזכה לעיבודים רבים בקולנוע, במוזיקה, בתיאטרון, במחול ובאופרה. המשך הביקורת ל"סיפור הפרברים" באתר החדש של מבקר בתיאטרון
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

"מופע האימים של רוקי" בסטודיו יורם לוינשטיין

מאת אופיר הלל, מבקר בתיאטרון עוד מוקרן בקולנוע סרט לילה של חצות, ואני עדיין לא התאוששתי מאותו מופע אימים. תמונה כל-כך מרהיבה ששילבה את כל מרכיבי הבמה שבאו לידי ביטוי באופן מקורי ופנומנלי ומעלה בכמה וכמה רמות את הפקת הסטונדנטים של המחזמר לראשונה על במה מקצועית בישראל, בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין. המשך הביקורת ל"מופע האימים של רוקי" באתר החדש של מבקר בתיאטרון
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

"צלילי המוזיקה" בהפקה פרטית, ביקורת תיאטרון

01/06/2013
מאת אופיר הלל, מבקר בתיאטרון כבר ידוע שהקהל הישראלי הוא חסר סבלנות: הם אינם מתביישים, במלוא חוצפתם, לצאת עוד לפני מחיאות הכפיים, חלק בלתי נפרד מההצגה. בבכורת "צלילי המוסיקה" בתחילת השבוע שעבר נעשה תיקון למצב זה: בתום שתי השתחוויות, ביקשה אניה בוקשטיין המשחקת את מריה להודות לאלה שבזכותם ההצגה עלתה על הבמה, וכמעט חצי מהקהל היה כבר בדרכו החוצה. כך נוצר מצב שאלה שקמו נותרו עומדים ואלו שישבו עמדו, ומה שהיה אמור לקרות קרה - הקהל עמד על רגליו, ונתן כבוד לעומלים על כל תו ותו, פסיק ופסיק, מילה ומילה, כמגיע להם. המשך הביקורת ל"צלילי המוזיקה" באתר החדש של מבקר בתיאטרון
לדף הרשומה

החמצה בימתית: "פרח השכונות", תיאטרון באר שבע

המקום: עיירה בדרום. הזמן: ימי השבעה . אירוע במעגל החיים היהודי. שמטרתו לחזק את הנשמה ולחבר את חלקי הפאזל שנקרא `משפחה`. הדמויות: אורחים ממקומות שונים - אם המשפחה, מסעודה, המתאבלת על אובדן בעלה, הבן יוסי, שהגיע מהעיר הגדולה - תל אביב, הבת סברינה, שחוזרת בקול רעש וצלצולים ממיאמי, ארוסתו של יוסי, שמעל חתונתם מרחף סימן שאלה גדול, אנשי השכונה, עורך דין ואפילו רב. מסעוד בוזגלו, אב המשפחה, מגלה "באר פלאים" בחצר ביתו - באר של ערק שמי ששותה ממנה זוכה לרפואה שלמה. הגילוי הפלאי והבלתי צפוי מטלטל את חייו של הבן הבכור, יוסי. השמועה על סגולות הבאר עוברת מפה לאוזן, יוסי מוכר מהערק להמונים, מתעשר, עובר לעיר ללא הפסקה - תל אביב, הופך לאמרגן צמרת ובן רגע כל המדינה שומעת על התגלית של עולם המוזיקה - הזמרת אורית פז, בת זוגו ואהבת נעוריו. דווקא בתקופה הכי יפה שיכולה להיות לו, כשהוא מציע נישואין לאהובתו, מתהפך עולמו - אורית נוטשת אותו ואביו נפטר בטרם עת, כשנופל טיל על בית הוריו. מקוננת בו תחושת החמצה חזקה - על כך שזנח את הוריו ועל ההצלחה שסחררה אותו, שבגללה שכח מאין בה. החמצה. זה בדיוק מה שבסופו של דבר ראיתי על הבמה. "פרח השכונות", מחזמר המבוסס על שיריו של היוצר והזמר קובי אוז, מתקופת להקת "טיפקס", שפותח את עונת המנויים 2012-2013 בתיאטרון באר שבע. ולמה? בגלל היותה מלאה בסטיגמות שבושה שהן נמצאות במאה ה-21: האשכנזים עליונים ובני עדות המזרח נחותים (וגם צמד המזרחים שנמצאים בעמדות כוח, סמי וסומו שהפכו, צחוק הגורל - לעורך דין ורב, היו בעברם לפרחחי השכונה, ואפילו הרב, אינו מתאפק והיצר יוצא ממנו, כשהוא ממשש את שדיה של סברינה, ביום חתונת אחיה), המזרחים עילגים והאשכנזים מתורבתים מדי (מנהל מפעל העוף בו עבד מסעוד הולך להופעה של "התרנגולים". ומה עם המזרחים?). אוז, אולי, כתב את המחזה מדם לבו, אבל לטענות שהוא מציג אין מקום, לפחות בדרך שבהן הן הוצגו. ההומור מצחיק, אבל נמוך, גס וחסר משמעות בתוך היצירה. נדמה כאילו אחת ההשראות העיקריות של אוז בכתיבת המחזה היא הטלוויזיה (אחרת, מהי ההצדקה בבחירת דמות שהיא בשלנית ופרח אדום על ראשה - יעני "סמדי בומבה" מהתוכנית "מאסטר שף", בדמויות שכאילו מדברות בלשון הציורית והתמוהה של השף אייל שני, שופט באותה התוכנית ובשקופית על מסך הוידאו שמספרת מה צפוי לנו לאחר
לדף הרשומה

חיית במה: "מצחיקונת" בבית צבי, המחזמר שיוכיח לכם תהילה מהי...

בלי פרצוף של כוכבת או פיגורה מכובדת, כמאמר השיר, הצליחה פאני ברייס לכבוש את הבמה. בעידן המודרני, רבים זוכים לחמש עשרה דקות של תהילה ותו לו, אך כמה מהם מצליחים להטביע חותם? לא קל להצליח תחת אור הזרקורים. ולהטביע חותם? זה כבר עניין של מזל. אבל פאני ברייס עושה את הבלתי אפשרי וכובשת הבמות, עם הרבה מאוד חוצפה, הומור עצמי ושנינות. פאני נשבית בקסמיו של ניק ארנסטין, מהמר מוכר. ניק נאלץ לעזוב את הארץ והיא מחליטה לעזוב איתו ולעזוב את הבמה וכשהם חוזרים מסיבוב הימורים בחו"ל הם מתחתנים ומביאים לעולם בת. פאני חוזרת לטרוף את הקהל ולספק לקהל את מנת הבידור שלו, אך ארנסטין מסתבך בחובות, מורשע במעילה ומובא תחת סורג ובריח. האם האהבה תנצח כנגד כל הסיכויים? מבחן המציאות מזמן לאהבתם של ברייס וארנסטיין עליות ומורדות, אך סיפור אהבתם הוא לא זה שעומד במרכז הסיפור. אלא הקסם. הקסם שמזמן לנו התיאטרון. "מצחיקונת" היה אמור לעלות בעונת המנויים הקודמת בהבימה, אבל בתיאטרון כמו בתיאטרון, הבטחות נועדו כדי שלא יקוימו. במקום זאת, מועלה המחזמר לראשונה בישראל על ידי תלמידי מחזור נ"א, המתחילים כעת את שנתם השלישית והאחרונה בבית הספר למשחק "בית צבי", שנה מעשית בה מתנסים התלמידים לראשונה בהעלאה מול קהל של שלל מחזות זמר, ערבים מוסיקליים, מחזאות ישראלית, מחזאות מודרנית וקלאסית. המחזמר מלווה בתזמורת חיה הנמצאת על הבמה של חמישה נגנים ומשתתפים בו לא פחות מ-23 משתתפים. כוכבת המחזמר פאני ברייס היא טיפוס מיוחד. אישה שמערערת על הסמכויות ושוברת את כל המוסכמות, ועושה זאת באמצעות הקסם האישי שלה. ברברה סטרייסנד גילמה את פאני ברייס על הבמה ובקולנוע בסרט שובר קופות, תפקיד עליו זכתה בפרס האוסקר, ולנעליה נכנסות לסירוגין התלמידות לורין מוסרי ונואית קדם. בהצגה בה צפיתי גילמה את ברייס לורין מוסרי, שנכנסת באופן מושלם לדמות האישה שהתאהבה וחיה את הבמה. מוסרי בעלת קול מענג ומלטף שממלא את הלב, וכולה רעש וצלצולים, כפי שדמותה שרה. אביתר אברהם בתפקיד ניק ארנסטין סמכותי, ברור ורציני, ובעל קול חזק, בולט וללא ספק מרשים. מתוך להקת השחקנים הגדולה, בלטו במיוחד חן בר המצוינת בתפקיד גברת ברייס ושירה ויסבלט בתפקיד גברת סטראקוש המצחיקה. שוקי וגנר ביים הצגה שעומדת היטב במקומה ומתוזמרת היטב. דניאל אפרת תרגם את המחזמר באופן משעשע, מוצלח
לדף הרשומה
12
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל איש תרבות רציני אלא אם צויין אחרת