00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"הצגות" נמצאו 5 פוסטים

חוויה לכל המשפחה: שלמה המלך ושלמי הסנדלר בתיאטרון הבימה

25/08/2012
המלך החכם באדם והסנדלר הטיפש מכולם - נפגשים ב- "שלמה המלך ושלמי הסנדלר". קומדיה מוזיקלית קלאסית על חילופי זהויות בין מלך רם לסנדלר שיכור וטיפש, שפורסת כנפיה והופכת למפגש שנותן לנו נתח עסיסי של משחק משובח, מוזיקה שובת לב, קטעי ריקוד מקסימים וקצב סוחף. המחזה עבר גלגולים שונים - בהתחלה נכתב כמחזה, מאת סמי גרונמן בשנת 1943 בשם "החכם והכסיל". נתן אלתרמן ערך את הנוסח העברי ויחד עם סשה ארגוב, שאחראי על המוזיקה, הם הפכו את מחזהו של סמי גרונמן למחזמר, וב-12 לספטמבר 1964 הוצגה הבכורה בתיאטרון הקאמרי, בהשתתפותם של אילי גורליצקי (שלמה ושלמי), יונה עטרי (נעמה, אשת שלמי) ורחל אטאס (נופרית, בת פרעה). החששות היו גדולים על רקע המשבר הכלכלי שבו היה שרוי התיאטרון באותה התקופה וצוות התיאטרון ציפה לכישלון - אך המחזמר זכה לאהבה ולתשואות הקהל והשאר היסטוריה... לכבוד חנוכת המשכן החדש של הבימה, התיאטרון מחדש את העלאת המחזה עם צוות שחקנים מחודש. את הזמרת מירי מסיקה, ששיחקה בגרסת 2005 בתפקיד נופרית רגע לפני פריצתה הגדולה, מחליפה השחקנית טלי אורן. את רבקה גור, ששיחקה את בת שבע, אמו של שלמה, מחליפה כעת לבנה פינקלשטיין. להקת השחקנים, הרקדנים והמוזיקאים עברה ריענון אך זוהי אותה הגברת בשינוי אדרת. ההצגה מלווה בתזמורת חיה ונערכה בשילוב להקת "שקטק", כאשר הכוריאורגפים של המחזמר הם צחי פטיש ודני רחום, מייסדי הלהקה. אבי קושניר נכנס לנעליו הענקיות של אילי גורליצקי בכבוד, עם אותו הומור אלגנטי שמאפיין אותו. הוא נפלא בקטעי המשחק, וקצת פחות בשירה ובריקוד. גלית גיאת בתפקיד נעמה, אשתו של שלמי הסנדלר משחקת תפקיד של אישה גדולה מהחיים. היא מלאת חיים, חן ואנרגיה. משחקה של טלי אורן בתפקיד נופרית, בת פרעה ואחת מ-1000 נשותיו של שלמה, היה יותר מדי קולני ומוגזם. ביצועים קודמים של התפקיד הוכיחו כי אין צורך במשחק מוקצן וצעקני יתר על המידה, אף על פי אישיותה של הדמות. לבנה פינקלשטיין הותיקה הרשימה במשחקה ובהתמודדותה עם טקסטים בעברית מורכבת וצחה הנשגרים בפיה כמו פנינים. צל"ש מיוחד מגיע למעצבת התפאורה והתלבושות רות דר, אשר יצרה ועיצבה חלל בימתי מעניין ותלבושות האופייניות לאנשי השוק ולמכובדי ארמונו של המלך שלמה. דר יצרה עולם ססגוני, שהוסיף ושידרג את כל האלמנטים הבימתיים של המחזמר. שני דברים פגמו בחוויתי: הראשון,
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

פסטיבל תיאטרון נוער בבת ים

07/03/2012
עונת הפסטיבלים הקיציים כבר מגיעה, שבשיאה יתקיימו שני פסטיבלים שהם לדעתי החשובים ביותר בתחום התרבות והתיאטרון בישראל: פסטיבל ישראל ופסטיבל התיאטרונטו (פסטיבל להצגות יחיד). פסטיבלי תיאטרון נוספים קיימים בגזרת הילדים, ובינהם, "פסטיבל ירון" של תיאטרון אורנה פורת ופסטיבל חיפה להצגות ילדים. עבור קהל בני הנוער כמעט ואין פסטיבלים בסדר גודל בינוני המתקיימים בארצנו. הפסטיבל היחיד לתיאטרון נוער שמראה את נוכחותו בכל שנה ושנה הוא פסטיבל בת ים לתיאטרון נוער. קצת אחרי חג הפורים, שמתקרב אלינו בצעדי ענק, יתקיים הפסטיבל הקטן והצנוע יחסית לפסטיבלים הגדולים למבוגרים, אך כזה שצבר וותק ויש לו חשיבות רבה: פסטיבל תיאטרון הנוער ה-18 בבת ים. רבים לא יבינו מה הקשר בין תיאטרון לעיר בת ים, אך לאט לאט צומחת שם קהילת של נוער שוחר תיאטרון, שחקנים ומפיקים, שבאים בכל שנה לבחון ולצפות במגוון הצגות ילדים, נוער ומבוגרים מכל רחבי הארץ (מהצפון ומהדרום, מהמזרח ומהמערב) ולפעמים גם מחו"ל. הקטע המגניב הוא שכולם מוזמנים להינות ולחוות חוויות תיאטרליות במשך יומיים שלמים - והכניסה חופשית! בשנה שעברה הגעתי להיכל וצפיתי בעיבוד של קבוצת התיאטרון "הקונכייה", לספר "תרנגול כפרות" מאת אלי עמיר. ההצגות ברמה גבוהה ונבחרות ע"י ועדה אמנותית. אז מה צפוי לנו השנה? את התוכנית המלאה תוכלו למצוא כאן , אך ריכזתי בשבילכם את כל המועדים לכל המופעים, לנוחיותכם (לפי אתר mynet בלבד, שהזכויות שמורות לו): שעה/ אולמות היכל התרבות העירוני מוזיאון בית ריבק כותר הפיס אודיטוריום 12.3 יום שני, י"ח באדר התשע"ב  09:00      הנחשול, תיאטרון ענתות    10:30  הנחשול, תיאטרון ענתות        11:00      "הנפש הטובה מסצ'ואן", תיכון הרצוג חולון    12:30        "המחרוזת"- תיאטרון ענתות + עמותת סחלבים  13:00  "קיץ אחרון", תיכון עירוני ג', חיפה  
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

הנחשול קודם לכל? הצגת נוער בתיאטרון אורנה פורת

03/03/2012
תארו לכם גל. גל גדול וחזק מאוד. הגל הזה סוחף את האנשים וגורם להם לאבד את הייחודיות וקצת מהאנושיות שלהם. בהצגה "הנחשול", הגל הזה סוחף תלמידי כיתה שלמה, הנסחפים לאידיאולוגיה אלימה שמאבדת את הייחודיות שלהם. הנחשול הופך קודם לכל: לחיי החברה, לחיי היום יום, לחיי המשפחה. תקציר ההצגה מתוך אתר התיאטרון: " מורה בתיכון מלמד פרק חשוב בהיסטוריה, ובוחר לעשות זאת בדרך מקורית. הוא מעביר את תלמידיו ניסוי חברתי, בו הם לומדים על בשרם כיצד קבוצה עלולה לוותר על חירותה ולהפוך לחברה המובלת בצורה עיוורת אחרי מנהיג המדכא כל ניסיון של חשיבה עצמאית. כיצד דיכוי, שלטון יחיד ופאשיזם אינם רק מושגים הנלמדים בשיעור היסטוריה, כי אם תופעות העלולות לקרות בכל חברה, בכל כיתה. המחזה מבוסס על סיפור אמיתי". ניסוי הנחשול היה ניסוי חינוכי שנערך בקליפורניה, ארה"ב בסוף שנות ה-60. למרות הזמן הרב שחלף, מדובר בסיפור אקטואלי מאוד. כל העושים במלאכה עשו את עבודתם כהלכה, והותירו חותם בצופה. המחזאית, צביה הוברמן, העצימה את הדרמה וקיצרה את רצף האירועים. הבמאי, רועי שגב, הוסיף רעיונות בימוי מעניינים. כל השחקנים היו מעולים. רובם צעירים ולא מוכרים לקהל, חוץ מאייל שכטר המוכר ששיחק ב-"פעם הייתי", בטלנובלה "משחק החיים" ובהצגות פרינג'. במהלך ההצגה, מוקנים על מסך מולטימדיה סרטונים קצרים, שמהווים עדויות המשלימות ונותנות מימד היסטורי לסיפור הנחשול. נועה גורן, בתפקיד רונה, פקחה את עינהם של התלמידים מהניסוי שבו השתתפו, והיא נושאת בעצם את כל החלק הדרמטי של ההצגה על כתפיה. יש בידיה תפקיד מא וד אינטנסיבי. הביצוע שלה ראוי להערכה. ליאור שמש היה רובי, נער שאינו מקובל בחברה. הוא הצליח לבנות ולעצב את השינויים שחלו בדמות: מילד דחוי ושולי הוא מקבל פתאום חשיבות והנחשול הופך להיות אצלו - קודם לכל.  איתן צלניק, היווה את הפוגה קומית קלה והפעיל בובת גרב. נועה גודל ריגשה באמצעות החוויה המשפחתית הלא נעימה שקרתה לדמות שלה. אייל שכטר, ששיחק את המורה מר שרפ, סמכותי, כובש ומפתיע. כל הכבוד לו! לסיכום: נוער הוא מעין גיל ביניים בתיאטרון. אין הרבה הצגות שמועלות במסגרת מסחרית המיועדות לנוער. נוער חובב תיאטרון נאלץ לבחור בין שתי אופציות: התיאטרון הרפרטוארי או התיאטרון לילדים. לתיאטרון
לדף הרשומה

תיאטרון רע, תיאטרון טוב ומה שבינהם

30/01/2012
במאמר זה ננסה לבדוק, להעמיק ולהבין, מהם התחלואים של התיאטרון הישראלי. מהן הבעיות שלו, כמה חמור המצב וכיצד, בכלל משנים אותו? בימים אלה, לכל תיאטרון ישראלי יש איזה "שלאגר", הצלחה חסרת תקדים שרצה כבר כמה שנים על הבמות הכי גדולות ונחשבות. ולמה אני מתכוון? אלו בדרך כלל קומדיות, שפונות למכנה המשותף הגדול ביותר של האוכלוסיה במדינת ישראל – טיפוסים שאינם חובבי תיאטרון, אוהבי "חינמים", הנחות, הוזלות, שצופים בתיאטרון רק פעם – פעמיים בשנה דרך ועדי עובדים. אין לי שום בעיה נגד השחקנים או המחזאים או הבמאים שהיו שותפים בהעלאת יצירה מסויימת, גם אם אינה לטעמי, הבעיה הגדולה היא עם התיאטרון. התיאטרון הממוסד, שמקבל מליונים מדי שנה מהמדינה, ומעלה תיאטרון שכל עיקרו הוא להכניס כסף לקופת החיסרון. ומה הבעיה בתיאטרון שכזה? הוא לא נותן גירוי אינטלקטואלי לצופיו. והנה הסבר בעברית: תיאטרון טוב, איכותי וחוויתי הוא תיאטרון שגורם לצופים שלו לחשוב. "לחשוב" פירושו להוציא אותו מהשגרה המשעממת של חיי היום – יום, ולהכניס אותו לעולם שכמוהו הוא לא ראה. לצחוק, להתרגש ולהזיל דמעה. הכל מקובל בתיאטרון – החוקים הם שאין חוקים. יש במה, עליה עומדים שחקנים – וכשהמסך נפתח מתחיל הקסם. התיאטראות לא מתביישים בהצגות הגדולות וחסרות המשמעות שהן מעלות, כי לכל אחד מהם יש חזון יוצא דופן: הקאמרי, אומר שחלק מהצגות אולם 1, אולם בן 930 מקומות, הן ההצגות הרווחיות והמצליחות והן אלה שמצילות את התיאטרון ושעוזרות לו להיפטר מהגירעון "הקטן" של שישה מיליון שקלים שבו הוא נמצא. טוב, העלאת ההצגות האלה בסדר לדעתי כל עוד הן מסייעות בגירעון וכל עוד הקאמרי ממשיך לייצר תיאטרון חושב, בהצגות כמו "כנר על הגג" ואחרות, שאמנם מושפעות מאמנות מחזות הזמר הראוותנית אך משאירות את הצופה עם מסר חזק לכל החיים. בית ליסין, שתפס תאוצה בשנים האחרונות, די דומה בטיעוניו לקאמרי. אחד הקריטריונים של הנהלת התיאטרון להעלאת הצגה היא הפוטניציאל של הרווחיות שלה. אם כך, כיצד יעלו הצגות של תיאטרון איכותי יותר? אני מאמין שבבית ליסין ובשאר התיאטראות, גם בתיאטראות הדרום והצפון הרחוקים יותר מהמרכז, ימצאו בעתיד את הנוסחה הנכונה שתגרום להם להרוויח ולהצליח – אך לא לפגום באיכות ההצגות ובקידום יוצרים ) בימאים, אנשי תיאטרון, אמנים
לדף הרשומה

המדריך לחובב התיאטרון המתחיל - זה ייגמר בבכי?

14/11/2011
לא כולם אוהבים תיאטרון, זה נכון. התיאטראות רוצים למשוך קהל חדש ולכן הן פונוים עם הפנים לעתיד: מעסיקים בוגרי בית ספר למשחק, מעלים הצגות של יוצרים מדוברים, מלהקים כוכבי טלוויזיה לתפקידים ראשיים ומקיימים סדרות מנויים לצעירים ולצעירים בנפשם. איך יוצרים תיאטרון חדשני? כיצד מפנים דור שלם חובב מחשבים, אייפון, טלוויזיה וקולנוע זול, לראות את החולשות, היתרונות והחסרונות, העולם של אנשים כפי שנשקף מפני מחזאים? כיצד גורמים להם לצחוק ולבכות? האם זה ייגמר בבכי (של התיאטראות?) התיאטרון היא אמנות שלמה, וככזו היא מתהדרת, לעתים, בסטנדרט גבוה ובשם יוקרתי. מנוי זוגי מגיע למחיר של 1400 ש"ח בתיאטראות הממוסדים והמנוסים, כאשר המקומות שנחשבים לטובים נתפסים חודשים מראש. לכן, יש חלופות אחרות, לצעירים ולמבוגרים: 1. מנוי מעל כולם "הקאמרי" מציגים מנוי ל-6 הצגות בישיבה בעליה במחיר 270 לנוער ו-330 ש"ח למבוגרים ותיאטרון "בית ליסין" מציע 6 הצגות ביציע אולם הבית ב-255 ש"ח. "הבימה", עדיין נודד ממקום למקום ולכן אין לו מנויים מוזלים יותר, אך הוא שומר על קשר עם הנוער דרך המחלקה החינוכית, ומציע סוגים שונים של מנויים עבורו. הבוחר במנוי יקבל יחס מועדף - חניה בזול, קבלת כרטיסים מהירה, מתנות בחינם. כרטיס המנוי הוא סמל סטטוס לישראלי ממוצע - כרטיס המעיד על תרומה קטנה לתיאטרון הישראלי. ואולי גם תרומה לחיים האישיים ולשעות הפנאי. 2. חופשי יש אנשים שקשה להם להתחייב - ולכן הם אינם מתחתנים. אם לא בא לך "להתחתן" עם תיאטרון מסויים ולהיות כפוף לרפרטואר (תכנית אמנותית) מסויימת, אם אין לך יכולת לתכנן את לוח הזמנים שלך, כדאי לקנות דרך משרדי כרטיסים. 3. ספונטני את/ה חייל/ת? יופי, התיאטרון מצדיע לך ומציע לך חצי מחיר על קנייה ברגע האחרון. בד"כ נותרים מקומות פנויים לפני תחילת ההצגה. משווקים אותם במחירים נמוכים. 4. באופן קבוצתי אתרי דילים וקופונים רבים צצו בשני האחרונות, והם הפכו לאמצעי מכירה ושיווק משתלם ביותר. אפשר להתאגד (באיגודי עובדים של מקומות עבודה, דרך כרטיסי אשראי או בקבוצות גדולות של אנשים) ולקבל מחיר מוזל. ככל שיש יותר אנשים שרוצים לצפות בהצגה מסויימת = יש כוח צרכני גדול יותר = ניתן לרכוש כרטיסים במחירים מוזלים. לסיכום, כדאי להסיק שלא משנה מה תבחרו, באיזה תיאטרון ובאיזו הצגה - קידמתם את התרבות
לדף הרשומה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל איש תרבות רציני אלא אם צויין אחרת