00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"גורודיש" בקאמרי

מאת אופיר הלל, מבקר בתיאטרון

איש היה בישראל, גורודיש שמו. הוא היה גיבור. מצביא מהעולם הישן שהתעורר לעתיד אחר. מלך מלח הארץ שהפך לאויב העם. נולד במאה שערים וסיים באפריקה. הגיע מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. נלחם עד הרגע האחרון. מת כמה וכמה פעמים. סיפורו שזור בסיפורה של מדינה. עולמו כרוך בהצדעה וההצדעה היא עולמו.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

פסטיבל תיאטרון קצר בצוותא

06/12/2014

מאת אופיר הלל ואודם רדאי

אופיר: השנה שב אלינו פסטיבל תיאטרון קצר בצוותא. בתכנייה מגדירים אותו כפסטיבל היחיד שבו במקום לשאול "מתי זה נגמר?" תשאלו "מה, כבר נגמר?", וזה נכון. לעתים הצגה עוברת כמעט מבלי משים. מזל שהמסגרת ההרפתקנית מאפשרת לנצל את הזמן והבמה כמגרש משחקים בו הכל צפוי והרשות נתונה. למרות היריעה המצומצמת, אותה הזדמנות נלקחה בשתי ידיים. חמש ההצגות הקצרצרות בהן צפיתי במקצרון 1 הורכבו מסאטירה מבעבעת, כוונות טובות בשפע, יוצרים שסייעו להגשימן והתחלה של עלילה מבשרת טובות.

אודם: בתקופה האחרונה התחלתי לשנוא. למרות שאהבתי לשנוא היא לא דבר חדש, התיאטרון תמיד היה פתח לעולם שכולו טוב. פתאום כל ההצגות נראות לי אותו דבר, ואם חלילה יש איזה קאץ' מנסים להאכיל אותנו בכפית ולצעוק "תראו! השקענו מחשבה!". למות. חמש דקות במקצרון 3 הספיקו כדי להחזיר את האהבה. זאת הייתה הרגשה מוזרה מאוד, אבל אהבתי אותה. 

המשך הרשמים מפסטיבל תיאטרון קצר באתר החדש של מבקר בתיאטרון

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

"הספר מסביליה" באופרה הישראלית

29/11/2014

מאת אופיר הלל, מבקר בתיאטרון

צ'כוב אמר שאקדח שמופיע במערכה הראשונה יורה במערכה האחרונה. אתון, לעומת זאת, לא יכולה לירות. בניגוד לגישה המוצאת חשיבות תהומית בכל פרט ופרט על הבמה, גם אם קשה לראותה בפועל, צריך סיבה ממש מיוחדת כדי להעלות את נקבת החמור לבמה. לא ברור מה הכלל לגביה: האם עלינו לחפש פואנטה שתצדיק את הופעתה, כשברור כי החיפוש עצמו נעשה לשווא?

המשך ביקורת ל"הספר מסביליה" באתר החדש של מבקר בתיאטרון

לדף הרשומה

"דוד וניה" בתיאטרון החאן

22/11/2014

מאת אופיר הלל, מבקר בתיאטרון

אחוזה כפרית מוארת היטב ברוסיה הצארית. אצילות שורה באוויר. האווירה בחוץ נעימה כל כך. שלוות עולמים שקשה לראות כיצד היא יכולה להשתבש. חבל שהשגרה הזאת מתגלה כרעועה למדי, כי הפתיחה הנינוחה סופה בהטעיה. הדוד וניה עוד ידבר בעד עצמו.

המשך ביקורת ל"דוד וניה" באתר החדש של מבקר בתיאטרון

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

התיאטרון בעידן האינסטוש: ביקורת טריילרים

08/11/2014

מאת אודם רדאי

פעם היו זמנים יפים. אנשים היו יוצאים מהבתים בחליפות מחויטות ושמלות מלמלה, מדלגים בין השלוליות ברחוב הפרחוני הצבוע בשחור-לבן אל עבר המקום בו הם יכלו לראות, פנים מול פנים, את מושא הערצתם - שחקני התיאטרון. נערים בני שבע עשרה היו קונים כרטיס, מתיישבים באולם, לוטשים עיניים אל עבר השחקנים הנערצים המזמרים שייקספיר בעברית רהוטה, ונהנים משעה, שעתיים, או אפילו שלוש, של תרבות צרופה. אבל אז התחיל לשעמם לאלוהים שם למעלה, והוא, כמו סבתא, התחיל לבשל דייסה. נתן לפייסבוק - שהפך לפייסוש, לאינסטגרם - שהפך לאינסטוש, נתן לכל השמות בעולם את הסיומת "וש" ופשוט נתן לבני האדם את האופציה לשנות את השמות של כל מה שהוא ברא. ואתם שואלים, למי לא נשאר? לתיאטרון. תיאטרונוש? לא. לא נשמע טוב. אבל התיאטרון לא יישב בחיבוק ידיים לנוכח המצב החדש! הוא יאכל את הדייסה! הוא יביא אליו קהל חדש ויכנס יחד איתו לעידן ה-"וש"! ואיך התיאטרון יעשה זאת? כמובן! בעזרת טריילרים (קדימונים, למתורבתים שבינינו).

המשך ביקורת הטריילרים באתר החדש של מבקר בתיאטרון

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל איש תרבות רציני אלא אם צויין אחרת