00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"תפירה" נמצאו 26 פוסטים

מתנות סנטימנטליות

בתקופה האחרונה אני עוסקת הרבה בעשיית סדר. לא, זה לא קשור לפסח שמתקרב בצעדי ענק, אלא לשינויים שאני עורכת בסביבת העבודה שלי. במסגרת החלפת המחשב וארגון קבצים מחדש, נתקלתי בשלל עבודות שהכנתי בשנה באחרונה ולא שיתפתי בבלוג. את רובן נראה לי קצת מצחיק לשתף אחרי שעבר כל כך הרבה זמן אבל שתיים מהעבודות הייתי חייבת. מדובר בשתי מתנות שהתבקשתי להכין, שתי מתנות שריגשו אותי במיוחד. אי שם בשלהי הקיץ, פנתה אלי בחורה נחמדה במיוחד וביקשה שאתפור לאם חברה,לרגל יום הולדת עגול, שק עשוי טלאים. שק שיכיל סנטימטים עבור האם מכל בני המשפחה. התוכנית היתה שבני המשפחה יאספו בתוכו שלל פריטים ומתנות בעלי משמעות סנטימנטלית עבור האם. כל כך אהבתי את הרעיון המקורי ומלא המחשבה שלא יכולתי לסרב. כדי שלשק יהיה שימוש גם אחרי יום ההולדת, החלטנו להכינו בצורת ציפה של כרית סטנדרטית (גודל 50 על 70 ס"מ) וכך, אחרי הריגוש של שליפת המתנות, אפשר יהיה להשתמש בו כציפה. הבקשה היתה לצבעים בהירים וקיציים. זה מה שבחרתי: תפרתי את הכרית עם בטנה מלאה ובשפה הפתוחה הוספתי מסילה שבתוכה הושחל שרוך. כך יכולה הציפה לתפקד כשק ביום ההולדת ולאחר שליפת השרוך, כציפה לכל דבר: את הכיתוב המבוקש הוספתי בתפירה חופשית: אחרי שתפרתי ומסרתי את הציפה הזו, החלטתי שאתפור גם לנו ציפות טלאים. עברו מאז הרבה חודשים וזה עוד לא קרה. הסנדלר ממשיך ללכת יחף או במילים אחרות, לישון עם ציפיות של כיתן .   מתנה נוספת ששמחתי מאור לקחת בה חלק  נתפרה עבור רופאה שיצאה לפנסיה. עכשיו יהיה לה הרבה יותר פנאי לעסוק בסריגה במסרגה אחת שהיא כל כך אוהבת, ואם כבר לסרוג אז שיהיה בסטייל עם נרתיק גלילה לכל המסרגות וציוד הסריגה.     מקפלים את החלק העליון ומגלגלים לסגירה: לצורך הצילום, מיקמתי בנרתיק את ציוד הסריגה שלי ואתם בטח מתארים לעצמכם מה החלטתי באותו רגע: ברור,  שאני צריכה לתפור אחד כזה גם לעצמי. זה עוד לא קרה, מקווה שיקרה לפני שאני יוצאת לפנסיה.   לא רק על המחשב אני עושה סדר, גם בחדר העבודה שלי. בימים אלה אני ממיינת, מסדרת מחדש וגם נפרדת מלא מעט דברים: בדים, ספרי יצירה, גזרות לתפירה, חותמות, ציוד סקראפ, חרוזים ועוד ועוד. הנה קצת (ממש קצת) ממה שנערם בינתיים: את הדברים האלה ועוד הרבה
לדף הרשומה

חזרה לעניינים

אחרי תקופה ארוכה ואינטנסיבית נרגע אצלי קצת והגיעה ההזדמנות המושלמת לחזור לענייני היצירה. לא היה קל להניע שוב את הגלגלים אבל שינסתי מותניים, פיניתי את השולחן מהערימות שהצטברו עליו, ניערתי את האבק ממכונת התפירה ויצאתי לדרך. ערמתי בדים:   חתכתי רצועות:     חיברתי אותן ולא עצרתי לצלם כי הייתי בשוונג . מיקמתי את חלקי האפליקציה וחיברתי אותם:     חיברתי את שלוש השכבות יחד והוספתי תיפורים:     הכנתי סרט ארוך למסגרת:     חיברתי אותו וסגרתי מאחור בתך נסתר ידני:     כל שנותר היה להוסיף לולאות לתלייה:     והנה התמונה הגמורה:     ומזוית שתחסוך לכם את סיבוב הצוואר :-)     את תמונת הקווילט הזו תפרתי לכבוד ארוע פתיחת החנות החדשה של "מסטיקים" . דפי , שהיא חברה אבל גם אשה שיודעת איך מגשימים חלומות, הקימה גן עדן ליצירה: מקום נעים, מרווח, מלא בכל טוב ומעורר השראה. זו התמונה שהיא שלחה לי של הקווילט תלוי בפינה המיועדת בחנות. תמונה שמסבירה את הבחירות שעשיתי לגבי הנושא, הגודל והגוונים. בניתי משהו שיתאים לקירות הצהובים, רוחב הנישה ומכונת הקפה הסקסית באדום. זוית אחרת של החנות כדי שתראו כמה אוצרות היא מכילה: אז הנה, האנרגיות של המקום החדש כבר השפיעו עלי והושיבו אותי ליצור אחרי הפסקה ממושכת. מרגישה עדיין חלודה קצת בכל מה שקשור לכתיבה אבל מבטיחה שבפוסט הבא (שכבר נמצא בעבודה) יהיה יותר מלל.   המשך שבוע מוצלח לכולם. לכו להצביע מחר! שרון
לדף הרשומה

Pinterest, השראה ואני

אחרי החגים כאן ואפילו היורה כבר הפציע - איזה כיף! למרות שעל הפסקת החשמל אתמול בלילה הייתי מוותרת. לא ברור לי למה הגשם הראשון שמגיע צריך להפיל את החשמל?!  אני ממשיכה לצמצם פערים ולהעלות לבלוג עבודות שהוכנו מזמן רק שבחודשים העמוסים שעברו עלי לא הספקתי לכתוב עליהן. PINTERST , למי שטרם נחשף והתמכר (יש כאלה בקהל?)  הוא אתר שמאפשר ניהול קישורים (bookmarks) בצורה נוחה ואסתטית במיוחד. הניהול מתבצע על ידי נעיצה של קישורים על גבי לוחות. כל משתמש פותח לעצמו חשבון, מגדיר לעצמו לוחות על פי הנושאים שקרובים לליבו ונועץ עליהם קישורים לרוב. מוזמנים להציץ בלוחות שלי  ומה שנעצתי עליהם (בינתיים  ). PINTEREST  מנגיש עולם של צבע, יצירתיות ורעיונות במגוון אינסופי של תחומים רק שכמו תמיד, אליה וקוץ בה. מדובר בתהום שקל מדי להשאב אליו. קישור מוביל לקישור, מוביל לקישור ומבלי ששמתי לב עוברת לה חצי שעה (במקרה הטוב). הרבה פעמים אני חושבת לעצמי מה יכולתי להכין בזמן הזה במקום להמשיך ולהעשיר את רשימת ה- to do הבלתי נגמרת  .  הדרך שלי להתמודד עם הבעייה (של PINTEREST ושל שיטוט ברשת בכלל) היא להגביל באופן נוקשה את פרקי הזמן המוקצים לכך. יש לי שתי נקודות ביממה שבהן אני מתענגת על שיטוט לא ממוקד ברשת, שיטוט ללא מטרה שמובל על ידי החשק והעניין שלי באותם רגעים: עם הקפה של אחרי ארוחת הצהריים (תודו שאין דרך נפלאה מזו לעבור את הקו לחציו השני והתובעני של היום) ולפני שאני הולכת לישון (מניסיון, זו ערובה לחלומות מתוקים ויפים ).  למה אני מספרת לכם את כל זה? כי לפני הרבה זמן נרשמתי להחלפה שארגנה מיכל  ושנהגתה בהשראת ה -PINTEREST: "החלפת השראה". כל אחת מהמשתתפות בנתה "לוח השראה" שנשלח לבת זוג שהיתה צריכה להכין יצירה כלשהי ברוח הלוח  . בת הזוג שלי להחלפה היתה מיכל עצמה .  זה הלוח שהיא בנתה  ושברוחו הייתי צריכה להכין לה משהו. למיכל, שהיא בחורה יצירתית במגוון תחומים, יש סגנון שאני מאוד אוהבת: עדין, נקי ואלגנטי. זה עולה בבירור מהעבודות שלה בכל התחומים וגם מלוח ההשראה שהרכיבה. זה לקח לי כמה נסיונות ורעיונות שלא הבשילו לכדי עבודה מוגמרת (אולי עוד יבשילו יום אחד) עד שהחלטתי על שיטת פעולה מוזרה מעט שהסתברה כאפקטיבית. הבטתי בלוח
לדף הרשומה

פוסט של ערב חג

השנה אני קצת פחות מרגישה את ריח החג באויר ביחס לשנים קודמות. לא יודעת למה.  נדמה לי שהשנה יש הרבה פחות חגיגות והרמות כוסית, הרבה פחות שולחנות מאולתרים באמצע הרחוב עם שלל הצעות לחג (זוכרים את הימים שהיו דוכנים לממכר "שנות טובות"?) והרבה פחות חלונות ראווה עם בגדים לבנים. אפילו סיכומי שנה ברדיו בקושי היו. רציתי לכתוב שיש גם הרבה פחות אימיילים של שנה טובה אבל אז הצצתי בפייסבוק וראיתי שהכל פשוט עבר לשם  ואולי, הירידה הזו ברוח החגיגית היא בכלל רק אצלי ובאשמתי. באשמת ההחלטה המוזרה שקיבלתי השנה. הקו הדק הזה בין שנה שמסתיימת לחדשה שמחליפה אותה, מלווה בדרך כלל בהרבה סיכומי ביניים. מביטים אחורנית על מה שהשגנו ועל מה שלא ומגבשים לעצמנו רשימת הבטחות לשנה החדשה: "השנה אבלה יותר זמן עם המשפחה",  "השנה אפטר מעודפי המשקל", "השנה אתמיד בפעילות גופנית", "השנה אפסיק לעשן"', "השנה אהיה מאורגנת יותר ואשמור על סדר" ועוד ועוד. המנהג הזה כל כך נפוץ ואנושי שאפילו יש ערך כזה בויקיפדיה: New Year's Resolutions   וגם מחקרים לגבי ההבטחות הנפוצות ביותר בקרב אנשים (מסתבר שאין הרבה מקוריות בתחום הזה  ) הנה אחד מקרי שמצאתי בחיפוש בגוגל . יש גם מחקרים (עגומים משהו) על אחוזי העמידה בהבטחות החגיגיות הללו אבל לא נצטט אותם כאן כדי לא לקלקל את השמחה. גם אני חטאתי במנהג הזה רוב השנים (היו אפילו שנים שהגדלתי לעשות והעלתי את ההחלטות הללו על הכתב כדי שיהיו מחייבות יותר) אבל אם להודות על האמת, בשנים האחרונות די התייצבתי עם כל ה"דברים" הגדולים. אני אוכלת בסדר (בתחום הזה עשיתי מהפכה לא קטנה בבית בשלוש השנים האחרונות), מתמידה לא רע בפעילות גופנית (גם אם מתונה ולא מאמצת מידי), מעולם לא עישנתי ואני מבלה הרבה זמן עם היקרים לי. את ארבעת הקילו העודפים שאני לא מצליחה להוריד כבר שבע שנים (מאז הלידה האחרונה) כנראה שלא אצליח להוריד גם השנה. היעד, כנראה, צריך להיות ללמוד לחיות איתם בשלום.  אז במקום הבטחות  והתחייבויות מרחיקות לכת לשנה הקרובה, החלטתי השנה לפתוח  במבצע "ניקוי שולחן". התוכנית היתה לאסוף את כל אותם דברים קטנים (ובחלקם מאוד מעצבנים), שיש לי נטייה נוראית לדחות, ולסיים איתם לפני שמתחילה השנה החדשה. לא מדובר בנושאים "משני חיים" ואפילו לא בדברים
לדף הרשומה

שמיכות בזוגות

עבר הרבה זמן מאז הפוסט האחרון. החודשים האחרונים היו מאוד אינטנסיבים  והיתה לי תחושה שאני כלל לא יוצרת. רק שאז, כשהתחלתי לעבור על ה"הארד דיסק" (או שמא עדיף לכתוב כונן קשיח?) ולמיין את התמונות מהחודשים האחרונים, הופתעתי לגלות שדווקא יצרתי לא מעט,  בכל מקרה, הרבה יותר ממה שזכרתי .  כמעט כל העבודות נוצרו בהזמנה וכך הרווחתי פעמיים: גם זמן יצירה (שאחרת לא הייתי מפנה בתוך כל הלחץ והבלאגן) וגם זכות להיות שותפה למאורעות חגיגיים ומרגשים של אחרים. כיף גדול!  את הפוסט הזה אני מקדישה לארבע שמיכות טלאים שתפרתי לאחרונה. שמתי לב שמאז פתיחת הבלוג לא העלתי כאן תמונות של שמיכות טלאים שתפרתי, למרות שאני מכינה לא מעט כאלה. למעשה, עבודות קווילט הן שמשכו אותי לעולם התפירה לפני למעלה מ-20 שנה והן עדיין, העבודות שאני הכי נהנת לתפור. מדגם של שמיכות ומצעים שתפרתי לאורך השנים אפשר לראות  בסט הפליקר הזה שלי . התבקשתי לתפור שתי שמיכות עבור תאומים, בן ובת:   וקצת פרטים מקרוב יותר     בכל פעם שאני מסיימת עבודה ורוצה לצלם אותה, מתחילה סאגה של חיפוש והכנת הלוקיישן. זה בדרך כלל כרוך בפינוי וניקוי איזור מסויים בבית כתלות בגודל העבודה. זה יכול להיות שולחן העבודה שלי, שולחן פינת האוכל, המיטה, הרצפה  ... לא משנה היכן, זה תמיד יהיה כרוך בלא מעט עבודה של פינוי וניקוי כי מה לעשות, מרי פופינס לא עברה פה מזמן והבית נראה בדיוק כמו בית שחיים בו, עם הרבה ערימות ובלאגן וכש מסדרים  מזיזים אותן כדי לצלם, צריך לרוב גם לנקות את המקום בו רבצו. לעיתים אני מוותרת על הצילום כי אין לי חשק או זמן (או שניהם) לעיסוק הזה. וכך, עבודות נשלחות להן לדרכן ללא תיעוד אבל לא עוד! עשיתי לעצמי חיים הרבה יותר קלים בכך שהתחדשתי בסט רקעים לצילום של יעל יניב . פשוט גאוני: פורסים, מצלמים, מגלגלים חזרה. בלי הצורך לפנות, לנקות או לאכסן משטחי צילום מייגעים. איך לא חשבו על זה קודם? אני גם דאגתי להזמין יריעה גדולה יותר כדי לצלם עבודות גדולות כמו שמיכות קוילט. אז אם כדי לצלם את שתי השמיכות הראשונות הייתי צריכה לארגן setup מאולתר בגינה, למתוח חבל, לחפש אטבים פוטוגנים, לחכות לזוית טובה של השמש .... הרי שאת שתי השמיכות הבאות כבר צילמתי הרבה יותר בקלות, בבית (ומה שחשוב
לדף הרשומה
12345
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שרון רותם אלא אם צויין אחרת