00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"מתנה" נמצאו 8 פוסטים

מתנות סנטימנטליות

בתקופה האחרונה אני עוסקת הרבה בעשיית סדר. לא, זה לא קשור לפסח שמתקרב בצעדי ענק, אלא לשינויים שאני עורכת בסביבת העבודה שלי. במסגרת החלפת המחשב וארגון קבצים מחדש, נתקלתי בשלל עבודות שהכנתי בשנה באחרונה ולא שיתפתי בבלוג. את רובן נראה לי קצת מצחיק לשתף אחרי שעבר כל כך הרבה זמן אבל שתיים מהעבודות הייתי חייבת. מדובר בשתי מתנות שהתבקשתי להכין, שתי מתנות שריגשו אותי במיוחד. אי שם בשלהי הקיץ, פנתה אלי בחורה נחמדה במיוחד וביקשה שאתפור לאם חברה,לרגל יום הולדת עגול, שק עשוי טלאים. שק שיכיל סנטימטים עבור האם מכל בני המשפחה. התוכנית היתה שבני המשפחה יאספו בתוכו שלל פריטים ומתנות בעלי משמעות סנטימנטלית עבור האם. כל כך אהבתי את הרעיון המקורי ומלא המחשבה שלא יכולתי לסרב. כדי שלשק יהיה שימוש גם אחרי יום ההולדת, החלטנו להכינו בצורת ציפה של כרית סטנדרטית (גודל 50 על 70 ס"מ) וכך, אחרי הריגוש של שליפת המתנות, אפשר יהיה להשתמש בו כציפה. הבקשה היתה לצבעים בהירים וקיציים. זה מה שבחרתי: תפרתי את הכרית עם בטנה מלאה ובשפה הפתוחה הוספתי מסילה שבתוכה הושחל שרוך. כך יכולה הציפה לתפקד כשק ביום ההולדת ולאחר שליפת השרוך, כציפה לכל דבר: את הכיתוב המבוקש הוספתי בתפירה חופשית: אחרי שתפרתי ומסרתי את הציפה הזו, החלטתי שאתפור גם לנו ציפות טלאים. עברו מאז הרבה חודשים וזה עוד לא קרה. הסנדלר ממשיך ללכת יחף או במילים אחרות, לישון עם ציפיות של כיתן .   מתנה נוספת ששמחתי מאור לקחת בה חלק  נתפרה עבור רופאה שיצאה לפנסיה. עכשיו יהיה לה הרבה יותר פנאי לעסוק בסריגה במסרגה אחת שהיא כל כך אוהבת, ואם כבר לסרוג אז שיהיה בסטייל עם נרתיק גלילה לכל המסרגות וציוד הסריגה.     מקפלים את החלק העליון ומגלגלים לסגירה: לצורך הצילום, מיקמתי בנרתיק את ציוד הסריגה שלי ואתם בטח מתארים לעצמכם מה החלטתי באותו רגע: ברור,  שאני צריכה לתפור אחד כזה גם לעצמי. זה עוד לא קרה, מקווה שיקרה לפני שאני יוצאת לפנסיה.   לא רק על המחשב אני עושה סדר, גם בחדר העבודה שלי. בימים אלה אני ממיינת, מסדרת מחדש וגם נפרדת מלא מעט דברים: בדים, ספרי יצירה, גזרות לתפירה, חותמות, ציוד סקראפ, חרוזים ועוד ועוד. הנה קצת (ממש קצת) ממה שנערם בינתיים: את הדברים האלה ועוד הרבה
לדף הרשומה

Pinterest, השראה ואני

אחרי החגים כאן ואפילו היורה כבר הפציע - איזה כיף! למרות שעל הפסקת החשמל אתמול בלילה הייתי מוותרת. לא ברור לי למה הגשם הראשון שמגיע צריך להפיל את החשמל?!  אני ממשיכה לצמצם פערים ולהעלות לבלוג עבודות שהוכנו מזמן רק שבחודשים העמוסים שעברו עלי לא הספקתי לכתוב עליהן. PINTERST , למי שטרם נחשף והתמכר (יש כאלה בקהל?)  הוא אתר שמאפשר ניהול קישורים (bookmarks) בצורה נוחה ואסתטית במיוחד. הניהול מתבצע על ידי נעיצה של קישורים על גבי לוחות. כל משתמש פותח לעצמו חשבון, מגדיר לעצמו לוחות על פי הנושאים שקרובים לליבו ונועץ עליהם קישורים לרוב. מוזמנים להציץ בלוחות שלי  ומה שנעצתי עליהם (בינתיים  ). PINTEREST  מנגיש עולם של צבע, יצירתיות ורעיונות במגוון אינסופי של תחומים רק שכמו תמיד, אליה וקוץ בה. מדובר בתהום שקל מדי להשאב אליו. קישור מוביל לקישור, מוביל לקישור ומבלי ששמתי לב עוברת לה חצי שעה (במקרה הטוב). הרבה פעמים אני חושבת לעצמי מה יכולתי להכין בזמן הזה במקום להמשיך ולהעשיר את רשימת ה- to do הבלתי נגמרת  .  הדרך שלי להתמודד עם הבעייה (של PINTEREST ושל שיטוט ברשת בכלל) היא להגביל באופן נוקשה את פרקי הזמן המוקצים לכך. יש לי שתי נקודות ביממה שבהן אני מתענגת על שיטוט לא ממוקד ברשת, שיטוט ללא מטרה שמובל על ידי החשק והעניין שלי באותם רגעים: עם הקפה של אחרי ארוחת הצהריים (תודו שאין דרך נפלאה מזו לעבור את הקו לחציו השני והתובעני של היום) ולפני שאני הולכת לישון (מניסיון, זו ערובה לחלומות מתוקים ויפים ).  למה אני מספרת לכם את כל זה? כי לפני הרבה זמן נרשמתי להחלפה שארגנה מיכל  ושנהגתה בהשראת ה -PINTEREST: "החלפת השראה". כל אחת מהמשתתפות בנתה "לוח השראה" שנשלח לבת זוג שהיתה צריכה להכין יצירה כלשהי ברוח הלוח  . בת הזוג שלי להחלפה היתה מיכל עצמה .  זה הלוח שהיא בנתה  ושברוחו הייתי צריכה להכין לה משהו. למיכל, שהיא בחורה יצירתית במגוון תחומים, יש סגנון שאני מאוד אוהבת: עדין, נקי ואלגנטי. זה עולה בבירור מהעבודות שלה בכל התחומים וגם מלוח ההשראה שהרכיבה. זה לקח לי כמה נסיונות ורעיונות שלא הבשילו לכדי עבודה מוגמרת (אולי עוד יבשילו יום אחד) עד שהחלטתי על שיטת פעולה מוזרה מעט שהסתברה כאפקטיבית. הבטתי בלוח
לדף הרשומה

שמיכות בזוגות

עבר הרבה זמן מאז הפוסט האחרון. החודשים האחרונים היו מאוד אינטנסיבים  והיתה לי תחושה שאני כלל לא יוצרת. רק שאז, כשהתחלתי לעבור על ה"הארד דיסק" (או שמא עדיף לכתוב כונן קשיח?) ולמיין את התמונות מהחודשים האחרונים, הופתעתי לגלות שדווקא יצרתי לא מעט,  בכל מקרה, הרבה יותר ממה שזכרתי .  כמעט כל העבודות נוצרו בהזמנה וכך הרווחתי פעמיים: גם זמן יצירה (שאחרת לא הייתי מפנה בתוך כל הלחץ והבלאגן) וגם זכות להיות שותפה למאורעות חגיגיים ומרגשים של אחרים. כיף גדול!  את הפוסט הזה אני מקדישה לארבע שמיכות טלאים שתפרתי לאחרונה. שמתי לב שמאז פתיחת הבלוג לא העלתי כאן תמונות של שמיכות טלאים שתפרתי, למרות שאני מכינה לא מעט כאלה. למעשה, עבודות קווילט הן שמשכו אותי לעולם התפירה לפני למעלה מ-20 שנה והן עדיין, העבודות שאני הכי נהנת לתפור. מדגם של שמיכות ומצעים שתפרתי לאורך השנים אפשר לראות  בסט הפליקר הזה שלי . התבקשתי לתפור שתי שמיכות עבור תאומים, בן ובת:   וקצת פרטים מקרוב יותר     בכל פעם שאני מסיימת עבודה ורוצה לצלם אותה, מתחילה סאגה של חיפוש והכנת הלוקיישן. זה בדרך כלל כרוך בפינוי וניקוי איזור מסויים בבית כתלות בגודל העבודה. זה יכול להיות שולחן העבודה שלי, שולחן פינת האוכל, המיטה, הרצפה  ... לא משנה היכן, זה תמיד יהיה כרוך בלא מעט עבודה של פינוי וניקוי כי מה לעשות, מרי פופינס לא עברה פה מזמן והבית נראה בדיוק כמו בית שחיים בו, עם הרבה ערימות ובלאגן וכש מסדרים  מזיזים אותן כדי לצלם, צריך לרוב גם לנקות את המקום בו רבצו. לעיתים אני מוותרת על הצילום כי אין לי חשק או זמן (או שניהם) לעיסוק הזה. וכך, עבודות נשלחות להן לדרכן ללא תיעוד אבל לא עוד! עשיתי לעצמי חיים הרבה יותר קלים בכך שהתחדשתי בסט רקעים לצילום של יעל יניב . פשוט גאוני: פורסים, מצלמים, מגלגלים חזרה. בלי הצורך לפנות, לנקות או לאכסן משטחי צילום מייגעים. איך לא חשבו על זה קודם? אני גם דאגתי להזמין יריעה גדולה יותר כדי לצלם עבודות גדולות כמו שמיכות קוילט. אז אם כדי לצלם את שתי השמיכות הראשונות הייתי צריכה לארגן setup מאולתר בגינה, למתוח חבל, לחפש אטבים פוטוגנים, לחכות לזוית טובה של השמש .... הרי שאת שתי השמיכות הבאות כבר צילמתי הרבה יותר בקלות, בבית (ומה שחשוב
לדף הרשומה

עיגול פינות

לרבע מעגל זה קשה, אבל מסתבר שלעגל ריבוע זה ממש פשוט  ואפילו מהנה.  לפני מספר שבועות חגגה חברה יקרה, נחמדה ומוכשרת   יום הולדת.  זה לא קורה לי הרבה, אבל הפעם ידעתי מהרגע הראשון מה אני מכינה לה מתנה........כרית.   יעל   חשפה זה מכבר את חיבתה הגדולה לסגנון המעצבת הסקנדינבית Tone Finnanger  (העומדת מאחרי המותג טילדה ) ולכן היה  זה אך טבעי שאפנה לכיוון . תכננתי לרקום ורד מתוך הספר הזה מבית טילדה   ולשלב אותו בכרית כווצים עגולה  רק שאז ראיתי את הפוסט הזה  בבלוג המשובח והמומלץ מאוד  Shabby Roses Cottage.  הרעיון והדוגמא לקוחים מספר של מעצבת הולנדית, Eline Pellinkhof .  איזה רעיון מגניב לצייר צלבים. נכון? ההתאהבות היתה מיידית ובאחת זנחתי את הורד של טילדה לטובת האהבה החדשה ורקמתי את הורד הזה בצלבים גדולים במיוחד כדי לשמר את אפקט הציור המרענן שכל כך מצא חן בעיני. כאן המקום להודות לבני הצעיר, שבחר השנה בשלל חוגים שמספקים לי זמן  המתנה על ספסל, זמן שאין מתאים ממנו לרקמה. אני צופה עוד לא מעט מופעים של עבודות רקומות כאן בבלוג במהלך השנה הזו  אחרי שהרקמה הושלמה, התאמתי בדים:   יש רקמה, יש בדים, כעת ישבתי לתכנן את מבנה הכרית ואז צץ לו מפנה נוסף בעלילה. במקום כרית עגולה שטוחה (שתכננתי בתחילה), החלטתי ללכת על מבנה של פוף קטן. למה? לא יודעת, התחשק לי המחשבה על מילוי פוף שכזה ידנית באקרילן יכולה להיות מרתיעה מעט  (איזה ניסוח עדין יצא לי....  אנדרסטייטמנט בריטי במיטבו) . מזל שאז נזכרתי ברעיון יצירתי ומוצלח במיוחד שראיתי פעם ברשת .  לקחת מילוי כרית ריבועי, מהסוג שאיקאה מנפקת לנו , ולהפוך אותו למילוי עגול. איך עושים את זה? דוחפים פנימה את הפינות: הנה אחת  הפינות מקרוב: ואז דוחפים ומאלצים לתוך מבנה מעוגל, במקרה שלי הפנימית שתפרתי מבד כותנה בג'.    הכרית הריבועית מתמסרת בקלות ומקבלת על עצמה את עיגול הפינות בשמחה ואני מקבלת פנימית בדיוק בצורה שרציתי בלי להעביר  שעות של מילוי  תוך שחרור הערות עסיסיות לחלל האויר. אחרי שיש רקמה, בדים , שרטוט של גזרה ופנימית  תפורה.... נותר רק לתפור את
לדף הרשומה

אין חגיגה בלי מתנה

לא ברור לי איך קרה  שנגד כל כללי הסטטיסטיקה הסבירים, כל כך הרבה בנות שאני מכירה חוגגות יום הולדת ביוני-יולי. בתור  ילדה, ימי הולדת תמיד היו שמחה גדולה עם הרבה המולה, משחקים ומתנות.  הנה אני שוב מסתכנת בהסגרת גילי  המופלג אבל ימי הולדת אצלי מקושרים חזק להשחלת נר לבקבוק, צעידה עם כף בפה ועליה ביצה ועטיפת חבר בהמון נייר טואלט. רחוק מאוד משלל הליצנים/הפקות הנהוגים היום במחוזותינו. עם השנים, התחלפו להן המסיבות בבילויים סולידים ורגועים יותר. איזו ארוחת ערב, סרט או הופעה או הצגה (ואז ארוחת ערב  ). בילוי שקט של חברות טובות או זוגות קרובים. בשנה האחרונה, התמסדה לה בסביבתי מסורת חגיגת יום הולדת בפורמט קצת אחר. פורמט שמשלב  בין הסולידיות  המצופה שמבני גילנו ולבין אותה חדוות משחקים ורוח שטות שהיתה (ועודנה) כל כך כייפית. נפגשת לה ערימה של בנות לערב שכולו  פטפוטים, צחוקים, אוכל טוב, פעילות יצירה או משחק חברתי קורע ובעיקר הרבה שמחה. אני מאוד אוהבת את הערבים הללו, שבדרך כלל מתקיימים להם בסופו של שבוע עמוס ומהווים עבורי את הפתיחה המושלמת לסוף השבוע. ממש מעבר מחול לקודש. התרווחות וטעינת מצברים מהסוג הטוב ביותר. רווח שולי נוסף של ימי ההולדת הללו הוא שהם מושיבים אותי ליצור שהרי אין , אין, אין חגיגה בלי, בלי, בלי מתנה קרנבל חגיגות הקיץ התחיל ביום הולדת משותף שחגגו יעל , אלופת הקנווסים, והגר  הכל יכולה שמסוגלת לגדל תאומים, להראות פגז (כאילו בכלל לא ילדה )ולהספיק ליצור בלי הפסקה.  היה כיף של ערב עם משחק בינגו הורס במיוחד והרבה שמחה. ערב שבסופו קיבלו המוזמנות (ואני בינהן, איזה כיף!) מבחר מתנות משגעות אחת אחת מעשה ידיהן של כלות השמחה. (אתן מוזמנות להציץ כאן  ו כאן בשלל המדהים שבו זכינו). כמתנת יום הולדת, הכנתי לשתיהן כריות טלאים, בשיטת ה rag quilt, בדומה לכרית שהכנתי כאן  רק בקטן יותר. גודל הכריות 35 ס"מ על 35 ס"מ והפנימיות באדיבות איקאה . עבור הגר בחרתי בקולקציה  Delilah של Tanya Whelan : עבור יעל, הלכתי על גוונים שמופיעים הרבה בעבודותיה,  מה שנקרא הימור בטוח . יש בכרית בדים מקולקציית  Early Bird של Cosmo Cricket יחד עם עוד כמה שהתאימו:    
לדף הרשומה
12
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שרון רותם אלא אם צויין אחרת