00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"בית" נמצאו 2 פוסטים

אהבה עיוורת, מסע צלב או סתם התמכרות?

לפני הכל, תודה גדולה לכל מי שהגיעה לגראג` סייל בשבוע שעבר. אני תמיד אוהבת ומתרגשת לפגוש בנות שקוראות כאן. תודה לכל מי שניגשה לפרגן, התרגשתי מהמילים החמות. תודה לכל מי שבחרה להעניק לחומרי היצירה שלי בית חדש וחם. אני חייבת גם להרגיע שממש לא מדובר במכירת חיסול או נטישה שלי את התחום. זה רק ניקוי ופינוי של עודף רב מידי שהצטבר. גם עכשיו, אחרי המכירה, ארון הבדים שלי מלא בכל טוב רק שעכשיו אפשר לראות מה יש בו ולא צריך להזיז ערימות על ערימות כל פעם שרוצים להתחיל בפרוייקט חדש. - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - ולעינייננו, לפעמים האהבה עיוורת. לפעמים, היא גורמת לנו לעשות דברים שנוגדים כל הגיון בסיסי. למה כתבתי את זה? כי אחרת איך אפשר להסביר את העובדה שדווקא בחודשים שבהם היה לי מעט מאוד זמן לעסוק ביצירה פניתי דווקא לעשייה סזיפית וממושכת, ליצירה מהסוג שדורש שעות על גבי שעות של עבודה מדוייקת וחוזרת על עצמה, מהזן שלא מניב תוצאות מהירות ובקלות. כן, דווקא כשההגיון אומר לפנות למסלול של קיצורי דרך, עם תוצאות מהירות, אני חזרתי לאהבה ישנה שלי: רקמה. ולא סתם רקמה, רקמת צלבים. למה? ממש לא ברור ונוגד כל הגיון אבל ככה זה עם אהבות, זה פשוט קורה ואי אפשר לברוח, נותר רק להתמסר. ואם כבר להתמסר, אז עד הסוף, עם כל הלב ועם כמה פטנטים ועזרים שיהפכו את המשימה לאפשרית. כדי לרקום צלבים, צריך שלבד תהיה דוגמת רשת, כלומר, שורות וטורים של ריבועים בגודל זהה. נדרש בד שארוג כך שמספר החוטים האנכיים והאופקיים יהיה זהה ביחידת שטח נתונה (באנגלית, בדים אלה מכונים evenweave). בדים אלה נבדלים בצפיפות החוטים שלהם, שקובעת את גודל הריבוע שהוא למעשה גודל הצלב שיתקבל. נהוג למנות את מספר החוטים שנכנסים באינץ` (כ- 2.5 ס"מ). תכונה זו של הבד מכונה count. ככל שהמספר גבוה יותר, כך הבד יראה אחיד יותר והריבועים שנוצרים באריגה יהיו קטנים יותר. הבד הזמין והקל ביותר לעבודה נקרא AIDA. מדובר בבד כותנה קשיח שחוטיו ארוגים בקבוצות כך שנוצרים חורים ברורים מאוד להעברת המחט (מקל מאוד את מלאכת הרקמה). אפשר להשיג אותו כמעט בכל חנות סידקית וגם בהרבה חנויות לצרכי יצירה. בארץ, בד ה AIDA שתקנו בחנויות סדקית, יהיה  בספירה של 14, כלומר, 14 שורות וטורים בריבוע
לדף הרשומה

על ליצנים ודמויות אחרות - הדרכה קלילה ליצירה עם ילדים

אצלנו מתחפשים כל השנה, לא רק בפורים. יש ארון תחפושות מלא בכל טוב (זה התחיל בארגז אבל עם השנים גדל בצורה בלתי מבוקרת) . יש חליפות אבירים, תחפושת אריה, אסטרונאוט, כבאי  ומה לא. אני מאוד אוהבת לראות את הילדים שקועים במשחקי תפקידים עם החברים (במיוחד אם לוקחים בחשבון שהחלופה היא בהייה באיזה מסך). יש בזה משהו מעשיר ומפתח והרבה הרבה כיף. באותה רוח, אני מעלה כאן פרוייקט יצירה באוירה פורימית אבל שבהחלט מתאים לכל ימות השנה. פורים הוא בדיוק הזמן להזכר בשיטה קלילה ונחמדה שבה, באמצעים פשוטים וזמינים, אפשר ליצור מגוון דמויות וסיפורים. לכל הדמויות בסיס (גוף) משותף שעליו יכול כל ילד לבנות את הדמות שלו: את עצמו, נסיכה, קאובוי, ליצן, אביר או פיה. מרגע שהתחלתי להכין את הבובות הללו כאן בבית, נשאבו הילדים הפרטיים שלי לעשייה בהתלהבות. כל מה שתראו מפימו או iClay בפוסט הזה, הוכן על ידם. הדמויות ממשיכות להיוולד ויש עוד הרבה בתכנון. אתם לא רוצים לדעת איך נראים פינת האוכל והסלון שלנו כבר למעלה משבוע, חגיגה גדולה של יצירתיות (והרבה בלאגן ). עושה רושם שזה ימשיך גם לתוך חופשת פורים שבאה עלינו לטובה. בניית הגוף כל הדמויות מתחילות עם אותו מבנה גוף. 1.    נצטרך :    שני מנקי מקטרות    חרוז גדול לראש (שאפשר גם ליצור לבד מבצק מתקשה באויר כמו iClay , פימו מתייבש באויר או דאס (    שני חרוזים קטנים לכפות הידיים    טושים פרמננטים לציור תוי הפנים 2.     מקפלים מנקה מקטרות אחד לחצי ומעבירים דרך החרוז הגדול (הראש) כשהקיפול כלפי מעלה. מסובבים ומקפלים את מנקה המקטרות כך שייתפס, אפשר לחזק עם מעט דבק . 3.     ממקמים את מנקה המקטרות השני היכן שרוצים את הידיים, מלפפים  סביב הגוף  ופורסים מצד שני ליד השנייה. צריך לקצר מעט את מנקה המקטרות הזהאחרת הידיים ארוכות מידי. 4.     משחילים את החרוזים הקטנים על שתי כפות הידיים. (גם כאן אפשר ורצוי לחזק עם דבק). 4.     על גבי החרוז מציירים תוי פנים עם טושים פרמננטים. 5.     אם רוצים, אפשר לעצב כפות רגלים/נעליים מבצק שמתייבש באויר (לא לשכוח לחורר כדי שאפשר יהיה
לדף הרשומה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שרון רותם אלא אם צויין אחרת