00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אהבה עיוורת, מסע צלב או סתם התמכרות?

לפני הכל, תודה גדולה לכל מי שהגיעה לגראג` סייל בשבוע שעבר. אני תמיד אוהבת ומתרגשת לפגוש בנות שקוראות כאן. תודה לכל מי שניגשה לפרגן, התרגשתי מהמילים החמות. תודה לכל מי שבחרה להעניק לחומרי היצירה שלי בית חדש וחם.

אני חייבת גם להרגיע שממש לא מדובר במכירת חיסול או נטישה שלי את התחום. זה רק ניקוי ופינוי של עודף רב מידי שהצטבר. גם עכשיו, אחרי המכירה, ארון הבדים שלי מלא בכל טוב רק שעכשיו אפשר לראות מה יש בו ולא צריך להזיז ערימות על ערימות כל פעם שרוצים להתחיל בפרוייקט חדש.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

ולעינייננו, לפעמים האהבה עיוורת. לפעמים, היא גורמת לנו לעשות דברים שנוגדים כל הגיון בסיסי.
למה כתבתי את זה? כי אחרת איך אפשר להסביר את העובדה שדווקא בחודשים שבהם היה לי מעט מאוד זמן לעסוק ביצירה פניתי דווקא לעשייה סזיפית וממושכת, ליצירה מהסוג שדורש שעות על גבי שעות של עבודה מדוייקת וחוזרת על עצמה, מהזן שלא מניב תוצאות מהירות ובקלות.

כן, דווקא כשההגיון אומר לפנות למסלול של קיצורי דרך, עם תוצאות מהירות, אני חזרתי לאהבה ישנה שלי: רקמה. ולא סתם רקמה, רקמת צלבים.

למה? ממש לא ברור ונוגד כל הגיון אבל ככה זה עם אהבות, זה פשוט קורה ואי אפשר לברוח, נותר רק להתמסר. ואם כבר להתמסר, אז עד הסוף, עם כל הלב ועם כמה פטנטים ועזרים שיהפכו את המשימה לאפשרית.

כדי לרקום צלבים, צריך שלבד תהיה דוגמת רשת, כלומר, שורות וטורים של ריבועים בגודל זהה. נדרש בד שארוג כך שמספר החוטים האנכיים והאופקיים יהיה זהה ביחידת שטח נתונה (באנגלית, בדים אלה מכונים evenweave). בדים אלה נבדלים בצפיפות החוטים שלהם, שקובעת את גודל הריבוע שהוא למעשה גודל הצלב שיתקבל. נהוג למנות את מספר החוטים שנכנסים באינץ` (כ- 2.5 ס"מ). תכונה זו של הבד מכונה count. ככל שהמספר גבוה יותר, כך הבד יראה אחיד יותר והריבועים שנוצרים באריגה יהיו קטנים יותר.

הבד הזמין והקל ביותר לעבודה נקרא AIDA. מדובר בבד כותנה קשיח שחוטיו ארוגים בקבוצות כך שנוצרים חורים ברורים מאוד להעברת המחט (מקל מאוד את מלאכת הרקמה). אפשר להשיג אותו כמעט בכל חנות סידקית וגם בהרבה חנויות לצרכי יצירה. בארץ, בד ה AIDA שתקנו בחנויות סדקית, יהיה  בספירה של 14, כלומר, 14 שורות וטורים בריבוע של אינץ` על אינץ`. אם תבקשו בחנות סדקית בד שמתאים לרקמת צלבים, זה מה שתקבלו.

 

 

את הריבוע הזה רקמתי על בד AIDA כחלק מכרית מתנה לחברתי זהר. כרית שבנוייה מהרבה ריבועים שכל אחד מהם הוכן על ידי חברה אחרת של זהר.

כשמתחילים לרקום דוגמאות מעט גדולות יותר, הסיכוי לטעות עולה. קל מאוד לפקשש בספירה, לטעות בשורה וכו` (במיוחד אם אתן כמוני והגעתן לגיל שבו יש נטייה להתחיל להרחיק דברים מהעניים כדי לראות אותם טוב יותר ;)). רב דוגמאות רקמת הצלבים מעבר לגודל מסויים מכילות סימונים (שורות מודגשות) לאורך ולרוחב כל 10 שורות. כדי להקל על העבודה, נהוג לסמן גם על הבד קוי אורך ורוחב כאלה כל 10 משבצות. זה מאפשר בדיקה ואימות לאורך תהליך הרקמה ומקטין מאוד את הסיכוי לטעות או לפחות מאפשר לזהות טעויות מוקדם. סימון כזה, לא רק מונע טעויות, הוא גם מאפשר תכנון טוב יותר של גודל ומיקום הרקמה. אפשר לראות מראש כמה מקום הרקמה עומדת לתפוס בלי הצורך לספור משבצות קטנטנות.

ישנן שיטות מגוונות לסימון קוי הארוך והרוחב הללו על הבד. יש שתופרים חוטים לאורך ולרוחב כל עשר שורות וכל עשרה טורים. אני לא אוהבת את השיטה הזו כי היא גם גוזלת הרבה זמן וגם יש סיכוי טוב מאוד שהחוטים הללו יתפסו בחוטי הרקמה תוך כדי עבודה ויהיה קשה מאוד לשלוף אותם בשלמותם. אפשר לסמן עם טוש נעלם/מחיק (כמו שהראתי בפוסט הזה) פסים אנכיים ואופקיים כל 10 שורות. זה אומנם לא מסתבך עם חוטי הרקמה אבל דורש הכנה מייגעת של הבד וצורך לספור ריבועים פיציים.
השיטה שבה אני עובדת, היא לקנות בד מיוחד שכבר מכיל את הסימונים הללו בדיו שנמחק בכביסה. הבד מכונה Magic Guide AIDA וכשמו כן הוא, קסם אמיתי.

רוקמים על הבד עם המשבצות המסומנות:

 


 כשמסיימים, מכבסים וסימון המשבצות יורד:

 

 

הרקמה הזו נתנה ממוסגרת (באדיבות איקאה) לרוני. מתנה ליום הולדת עגול, חגיגי וורוד במיוחד
**** עדכון: דוגמת הרקמה הזו לקוחה מספר צרפתי שיש לי ושמו Mon journal au point de croix. שם המחברות: Sophie Bester-Baque ו- Veronique Enginger. הספר מכיל זכרונות ילדות (בצרפתית) שזורים באיורים מתוקים להפליא שחלקם מתורגמים לטבלאות רקמת צלבים בסוף הספר. אני הזמנתי מכאן. ****

 

 

את הבד עם הסימונים הזמנתי מאיביי  (לא מקשרת לחנות ספציפית כי תמיד כדאי להשוות ולראות איפה יש כרגע מבצע או הזדמנות כדאיים). אם מישהי יודעת על מקום בארץ שבו אפשר להשיג את הבד הזה, אשמח לשמוע. מרגע שתהחלתי לרקום עליו, כמות הטעויות והתסכולים ירדו ופלאים.

כדי להקל על מלאכת המעקב אחר דוגמת הרקמה ולהקטין את הסיכוי לטעויות, אני נוהגת להגדיל מאוד את הדוגמא (אם יש דף A4, למה לא לנצל אותו עד הסוף ;))  ולמחוק תוך כדי עבודה את השורות שכבר רקמתי. במיוחד בעיתות לחץ שבהן אני "גונבת" זמני יצירה חטופים פה ושם, הסימון מקל עלי מאוד ואני יודעת היכן הפסקתי ואיך להמשיך.

 

לא תמיד חייבים להצמד לריבועים הטבעיים של הבד שעליו רוקמים. אפשר בהחלט לרקום על בד בספירה של 14 ולהחליט שכל ארבעה ריבועים יהיו צלב בודד. גודל כל צלב יהיה גדול יותר (פי ארבע) והדוגמא הכללית תהייה מאווררת יותר ותתפוס יותר שטח. אני לא מזכירה כלל חוטי רקמה בפוסט הזה אבל שימו לב, שתמיד צריך להתאים את עובי חוט הרקמה לגודל הצלבים. אם בוחרים לעבוד עם צלבים גדולים יותר, החוט צריך להיות עבה יותר אחרת רואים את בד הרקע.

הנה כאן, רקמתי את אותה דוגמא בדיוק על אותו בד בדיוק (AIDA בספירה של 14 שורות באינץ`) רק שעבור הפנקס השתמשתי בריבועים הטבעיים של הבד ועבור מרכז הכרית רקמתי כל איקס על פני ארבע משבצות של הבד:

 

שתי הרקמות הללו כבר הופיעו בבלוג בפוסט הזה ובפוסט הזה.

 

באופן כללי, אפשר לרקום צלבים על כל בד שיש לו דוגמא של משבצות רק חשוב לשים לב שמדובר בריבועים ולא מלבנים שאחרת האיקסים יצאו מעוותים ואיתם גם כל הדוגמא. הנה ריבוע שרקמתי על בד משובץ:

 

את החתול הזה רקמתי עבור כרית משותפת שנתפרה לחברה נוספת, אורית. גם כאן, כל בת הכינה ריבוע  והריבועים כולם חוברו לכרית מתנה אחת. העבודה על בד המשבצות היתה מדליקה אבל היה קשה מאוד לדייק וליצור צלבים בגודל אחיד. כשעובדים על בד כותנה שכזה, כדאי מאוד להקשיח עם פליזולין לפני שמתחילים לרקום.

 

תכננתי להעלות עוד דוגמאות וסוגי בדים אבל הפוסט הזה הופך למגה פוסט ודינם של מגה-פוסטים שבודדים יצלחו אותם עד הסוף  ולכן עדיף שאעצור כאן ואשאיר משהו גם לפעם הבאה.

בינתיים אני ממשיכה לרקום צלבים. מסתובבת באופן קבוע עם קופסת פח קטנה ובה חוטי הרקמה לפרוייקט, קוצץ חוטים, אצבעון, עט קטן (לסימון ההתקדמות) ומחטים. בכל רגע פנוי שיש לי, אני שולפת, מתקדמת קצת, חושבת לעצמי שזה ממש, אבל ממש לא הגיוני ושבזמן הזה יכולתי לתפור איזה תיק אבל ממשיכה בכל זאת. התמכרות? כנראה שלא. כנראה שהאהבות לא כאלה עיוורות ככלות הכל. בדיוק בתקופות עמוסות, כשאין הרבה זמן ליצירה, הכי קל לשלוף פרוייקט קטן, כזה שאפשר לשלוף בכל מקום, שלא דורש הערכות או מקום, להתקדם קצת, לנקות את הראש לפני שחוזרים למירוץ החיים השוטף.

 

*** מעדכנת בעקבות פניות שקיבלתי. את קופסת הפח אפשר להזמין מכאן *****

 

יש לי כל הכוונות שבעולם להעלות עוד פוסט לפני פסח, מקווה שאצליח לעמוד בזה.

ביי בינתיים,

שרון

לדף הרשומה

מתנות סנטימנטליות

בתקופה האחרונה אני עוסקת הרבה בעשיית סדר. לא, זה לא קשור לפסח שמתקרב בצעדי ענק, אלא לשינויים שאני עורכת בסביבת העבודה שלי.
במסגרת החלפת המחשב וארגון קבצים מחדש, נתקלתי בשלל עבודות שהכנתי בשנה באחרונה ולא שיתפתי בבלוג. את רובן נראה לי קצת מצחיק לשתף אחרי שעבר כל כך הרבה זמן אבל שתיים מהעבודות הייתי חייבת. מדובר בשתי מתנות שהתבקשתי להכין, שתי מתנות שריגשו אותי במיוחד.

אי שם בשלהי הקיץ, פנתה אלי בחורה נחמדה במיוחד וביקשה שאתפור לאם חברה,לרגל יום הולדת עגול, שק עשוי טלאים. שק שיכיל סנטימטים עבור האם מכל בני המשפחה. התוכנית היתה שבני המשפחה יאספו בתוכו שלל פריטים ומתנות בעלי משמעות סנטימנטלית עבור האם. כל כך אהבתי את הרעיון המקורי ומלא המחשבה שלא יכולתי לסרב.

כדי שלשק יהיה שימוש גם אחרי יום ההולדת, החלטנו להכינו בצורת ציפה של כרית סטנדרטית (גודל 50 על 70 ס"מ) וכך, אחרי הריגוש של שליפת המתנות, אפשר יהיה להשתמש בו כציפה.

הבקשה היתה לצבעים בהירים וקיציים. זה מה שבחרתי:

שק של סנטימנטים

תפרתי את הכרית עם בטנה מלאה ובשפה הפתוחה הוספתי מסילה שבתוכה הושחל שרוך. כך יכולה הציפה לתפקד כשק ביום ההולדת ולאחר שליפת השרוך, כציפה לכל דבר:

מסילה לשרוך

את הכיתוב המבוקש הוספתי בתפירה חופשית:


אחרי שתפרתי ומסרתי את הציפה הזו, החלטתי שאתפור גם לנו ציפות טלאים. עברו מאז הרבה חודשים וזה עוד לא קרה. הסנדלר ממשיך ללכת יחף או במילים אחרות, לישון עם ציפיות של כיתן .

 

מתנה נוספת ששמחתי מאור לקחת בה חלק  נתפרה עבור רופאה שיצאה לפנסיה. עכשיו יהיה לה הרבה יותר פנאי לעסוק בסריגה במסרגה אחת שהיא כל כך אוהבת, ואם כבר לסרוג אז שיהיה בסטייל עם נרתיק גלילה לכל המסרגות וציוד הסריגה.

 


 

מקפלים את החלק העליון ומגלגלים לסגירה:


לצורך הצילום, מיקמתי בנרתיק את ציוד הסריגה שלי ואתם בטח מתארים לעצמכם מה החלטתי באותו רגע: ברור,  שאני צריכה לתפור אחד כזה גם לעצמי. זה עוד לא קרה, מקווה שיקרה לפני שאני יוצאת לפנסיה.

 

לא רק על המחשב אני עושה סדר, גם בחדר העבודה שלי. בימים אלה אני ממיינת, מסדרת מחדש וגם נפרדת מלא מעט דברים: בדים, ספרי יצירה, גזרות לתפירה, חותמות, ציוד סקראפ, חרוזים ועוד ועוד.
הנה קצת (ממש קצת) ממה שנערם בינתיים:

את הדברים האלה ועוד הרבה אחרים, אביא איתי לגראג` סייל, שיערך בבוקר יום שישי הקרוב (ה- 8.3) אצל נתנאלה. במכירה משתתפות עוד חברות שיביאו איתן שלל חפצים יפיפיים במחירים כדאיים במיוחד. כל הפרטים על המכירה וגם הצצות למה שיהיה בה תמצאו  בדף הארוע בפייסבוק.

 

אשמח להתראות,

שרון

 

 








לדף הרשומה

על ליצנים ודמויות אחרות - הדרכה קלילה ליצירה עם ילדים

אצלנו מתחפשים כל השנה, לא רק בפורים. יש ארון תחפושות מלא בכל טוב (זה התחיל בארגז אבל עם השנים גדל בצורה בלתי מבוקרת) . יש חליפות אבירים, תחפושת אריה, אסטרונאוט, כבאי  ומה לא. אני מאוד אוהבת לראות את הילדים שקועים במשחקי תפקידים עם החברים (במיוחד אם לוקחים בחשבון שהחלופה היא בהייה באיזה מסך). יש בזה משהו מעשיר ומפתח והרבה הרבה כיף.

באותה רוח, אני מעלה כאן פרוייקט יצירה באוירה פורימית אבל שבהחלט מתאים לכל ימות השנה. פורים הוא בדיוק הזמן להזכר בשיטה קלילה ונחמדה שבה, באמצעים פשוטים וזמינים, אפשר ליצור מגוון דמויות וסיפורים. לכל הדמויות בסיס (גוף) משותף שעליו יכול כל ילד לבנות את הדמות שלו: את עצמו, נסיכה, קאובוי, ליצן, אביר או פיה. מרגע שהתחלתי להכין את הבובות הללו כאן בבית, נשאבו הילדים הפרטיים שלי לעשייה בהתלהבות. כל מה שתראו מפימו או iClay בפוסט הזה, הוכן על ידם. הדמויות ממשיכות להיוולד ויש עוד הרבה בתכנון. אתם לא רוצים לדעת איך נראים פינת האוכל והסלון שלנו כבר למעלה משבוע, חגיגה גדולה של יצירתיות (והרבה בלאגן ;)). עושה רושם שזה ימשיך גם לתוך חופשת פורים שבאה עלינו לטובה.

בניית הגוף

כל הדמויות מתחילות עם אותו מבנה גוף.

1.    נצטרך:

  •    שני מנקי מקטרות
  •    חרוז גדול לראש (שאפשר גם ליצור לבד מבצק מתקשה באויר כמוiClay , פימו מתייבש באויר או דאס(
  •    שני חרוזים קטנים לכפות הידיים
  •    טושים פרמננטים לציור תוי הפנים

2.     מקפלים מנקה מקטרות אחד לחצי ומעבירים דרך החרוז הגדול (הראש) כשהקיפול כלפי מעלה. מסובבים ומקפלים את מנקה המקטרות כך שייתפס, אפשר לחזק עם מעט דבק.

3.     ממקמים את מנקה המקטרות השני היכן שרוצים את הידיים, מלפפים  סביב הגוף  ופורסים מצד שני ליד השנייה. צריך לקצר מעט את מנקה המקטרות הזהאחרת הידיים ארוכות מידי.

4.     משחילים את החרוזים הקטנים על שתי כפות הידיים. (גם כאן אפשר ורצוי לחזק עם דבק).


4.     על גבי החרוז מציירים תוי פנים עם טושים פרמננטים.

5.     אם רוצים, אפשר לעצב כפות רגלים/נעליים מבצק שמתייבש באויר (לא לשכוח לחורר כדי שאפשר יהיה להשחיל את הרגליים)

עכשיו, כשיש לנו גוף, מתחיל הכיף האמיתי. זה הזמן לשלוף שאריות בדים, סרטים, כפתורים, דבק, צבעים ושאר חומרים שנמצאים בבית ולהתחיל להנות. אני מביאה כאן מספר רעיונות ודוגמאות אבל האמת היא, שאין גבול למגוון הדמויות שאפשר ליצור והכי כיף פשוט לתת לילדים "להתפרע" וליצור לעצמם את הדמויות האהובות עליהם.

השמלה הכי פשוטה בעולם

1.     גוזרים עיגול בד בקוטר של כ 18 ס"מ, מקפלים לחצי ואז שוב לחצי. גוזרים פתח בקודקוד הקיפול ועוד חריץ קרוב לקודקוד על אחת הצלעות של הגזרה. (ראו תמונה למטה).

2.     נחמד להוסיף סרט קישוט על היקף העיגול: אפשר לתפור ואפשר להדביק עם דבק (גוטרמן לבדים או דבק  חזק אחר).

3.     משחילים את ראש הבובה דרך החור במרכז ואת הידיים דרך שני החריצים בצדדים. קושרים סרט במותניים וסיימנו.


תכירו את הגברת הגמישה והחייכנית שלנו:


השיער מצוייר בצבע אקרילי חום והכובע האלגנטי מפוסל עם iClay. הנעליים של הבובה הזו, כמו גם של האחרות שמופיעות כאן בפוסט, פוסלו בפימו שמתקשה באויר. עבור הנעליים עדיף להשתמש בפימו או דאס ולא ב iClay שהוא קל מידי ולא מאפשר לבובות לעמוד. החתול נמצא כאן רק לביקור. בימים כתיקונם הוא גר עם אילאיל,  שגם צילמה את התמונה הזו.

ברעיון לשמלה הפשוטה הזו נתקלתי כאן.

מכנס וחולצה

כדי לתכנן בגד לדמות, הכי קל פשוט להניח את הגוף על נייר ולשרטט סביב. הנה כך בניתי גזרה למכנס וחולצה:

1-2.    את החולצה מקפלים ומדביקים בצדדים.

3-5.    את שני חלקי המכנס מדביקים בצדדים ובמפשעה

(לא חייבים לעשות זאת על הגוף עצמו כמו שרואים בתמונה. אפשר בהחלט להדביק ואז להלביש על הבובה כשמתייבש, זה פשוט נראה לי ברור יותר כך)


ואם הבחור הזה נראה לכם נטול אופי, חכו חכו שתראו איזה רוקר הוא שיכול לנגן אפילו תוך כדי גלישה על סקייטבורד.

על הראש, משולש בד שהודבק בעדינות ונקשר כבנדנה. את הגיטרה גזרתי מבד שיש לי והדבקתי על קרטון ביצוע. הסקייטבורד נשלף ממגרת הצעצועים בחדר של האמצעי אבל אם אין לכם: אליפסה מקרטון ביצוע וחרוזים כגלגלים יעבדו מצויין.

 

ועל אותו עקרון ממש, דמות ברוח החג:

אצל הליצן, הראש מפוסל מ iClay במקום חרוז. זה, אגב, מאפשר לו לעמוד יותר ביציבות כי הראש קל יותר. בנוסף, מכנסיים קצת יותר רחבים, שני סרטים ככתפיות, מלבן בד מכווץ באמצע כעניבת פרפר, שיער מודבק,  כובע ונעליים שפוסלו על ידי ביתי גם הם מ- iClaly.

 

אופציה נוספת לשמלה

אם לוקחים את גזרת החולצה מהסעיף הקודם, מאריכים ומצרים קצת במותניים, מקבלים שמלה יותר מחוייטת מהשמלה הפשוטה שהראתי למעלה.

גזירה של החלק התחתון במספרים עם דוגמא, תוספת פרח שרכשתי פעם בחנות "כפתורי פריז"  (רחוב כפר גלעדי  בתל אביב) ושאריות צמר כשיער - קיבלנו אדמונית מתוקה להפליא:

ואם נחזור רגע לפורים, אין אין אין מסיבת חג ראויה בלי איזו נסיכה או מלכה:

בד כותנה לבן פשוט, שרוולים מקוצרים, פרח לקישוט, סרט חגיגי מלופף ותפור או מודבק (מה שנוח לכם יותר) בחלק התחתון - קיבלנו שמלת כלה/נסיכה/מלכה לתפארת.

וכך, הם מתאספים להם למשתה של שמחה וצהלה עד דלא ידע :

 

תודה לאילאיל זיו, אלופת הסטיילינג והצילום, שבמהלך ביקור אצלה ציידה אותי בשלל פריטים לצילומי הבובות (השולחן, הכסאות והכלים, הקוביות והחתול) וגם טיפים מצויינים לצילום. לאחרונה היא העלתה בבלוג שלה פוסט עם טיפים לצילום ילדים. כדאי לקרא כדי שהתחפושות שעמלתם עליהן כל כך, תונצחנה כראוי השנה.

הפוסט הזה הוא חלק משיתוף פעולה בין שלושים בלוגריות מוכשרות שחברו והקימו את דף באבלז בפייסבוק. הדף משמש פלטפורמה לשיתוף של פוסטים מעוררי השראה מכל תחומי הלייף סטייל: עיצוב, בישול, יצירה, אדריכלות ועוד ועוד.

כדאי לכם להכנס לדף, ללחוץ לייק ולהמשיך לעקוב אחר שלל פרוייקטים מלאי השראה שיפורסמו בו. בין המלייקקים ומשתפים יוגרל משלוח מנות מפנק במיוחד - כל הפרטים בדף עצמו.

 

חג שמח

שרון

לדף הרשומה

חזרה לעניינים

אחרי תקופה ארוכה ואינטנסיבית נרגע אצלי קצת והגיעה ההזדמנות המושלמת לחזור לענייני היצירה.
לא היה קל להניע שוב את הגלגלים אבל שינסתי מותניים, פיניתי את השולחן מהערימות שהצטברו עליו, ניערתי את האבק ממכונת התפירה ויצאתי לדרך.

ערמתי בדים:

בדים

 

חתכתי רצועות:

 

 

חיברתי אותן ולא עצרתי לצלם כי הייתי בשוונג .

מיקמתי את חלקי האפליקציה וחיברתי אותם:

 

 

חיברתי את שלוש השכבות יחד והוספתי תיפורים:

 

 

הכנתי סרט ארוך למסגרת:

 

 

חיברתי אותו וסגרתי מאחור בתך נסתר ידני:

 

 

כל שנותר היה להוסיף לולאות לתלייה:

 

 

והנה התמונה הגמורה:

 

 

ומזוית שתחסוך לכם את סיבוב הצוואר :-)

 

 

את תמונת הקווילט הזו תפרתי לכבוד ארוע פתיחת החנות החדשה של "מסטיקים".
דפי, שהיא חברה אבל גם אשה שיודעת איך מגשימים חלומות, הקימה גן עדן ליצירה: מקום נעים, מרווח, מלא בכל טוב ומעורר השראה.

זו התמונה שהיא שלחה לי של הקווילט תלוי בפינה המיועדת בחנות. תמונה שמסבירה את הבחירות שעשיתי לגבי הנושא, הגודל והגוונים. בניתי משהו שיתאים לקירות הצהובים, רוחב הנישה ומכונת הקפה הסקסית באדום.

תמונה של דפי

זוית אחרת של החנות כדי שתראו כמה אוצרות היא מכילה:

אז הנה, האנרגיות של המקום החדש כבר השפיעו עלי והושיבו אותי ליצור אחרי הפסקה ממושכת.

מרגישה עדיין חלודה קצת בכל מה שקשור לכתיבה אבל מבטיחה שבפוסט הבא (שכבר נמצא בעבודה) יהיה יותר מלל.

 

המשך שבוע מוצלח לכולם.

לכו להצביע מחר!

שרון

לדף הרשומה

Pinterest, השראה ואני

אחרי החגים כאן ואפילו היורה כבר הפציע - איזה כיף! למרות שעל הפסקת החשמל אתמול בלילה הייתי מוותרת. לא ברור לי למה הגשם הראשון שמגיע צריך להפיל את החשמל?! 

אני ממשיכה לצמצם פערים ולהעלות לבלוג עבודות שהוכנו מזמן רק שבחודשים העמוסים שעברו עלי לא הספקתי לכתוב עליהן.

PINTERST, למי שטרם נחשף והתמכר (יש כאלה בקהל?)  הוא אתר שמאפשר ניהול קישורים (bookmarks) בצורה נוחה ואסתטית במיוחד. הניהול מתבצע על ידי נעיצה של קישורים על גבי לוחות. כל משתמש פותח לעצמו חשבון, מגדיר לעצמו לוחות על פי הנושאים שקרובים לליבו ונועץ עליהם קישורים לרוב. מוזמנים להציץ בלוחות שלי ומה שנעצתי עליהם (בינתיים ;)). PINTEREST  מנגיש עולם של צבע, יצירתיות ורעיונות במגוון אינסופי של תחומים רק שכמו תמיד, אליה וקוץ בה. מדובר בתהום שקל מדי להשאב אליו. קישור מוביל לקישור, מוביל לקישור ומבלי ששמתי לב עוברת לה חצי שעה (במקרה הטוב). הרבה פעמים אני חושבת לעצמי מה יכולתי להכין בזמן הזה במקום להמשיך ולהעשיר את רשימת ה- to do הבלתי נגמרת :D

הדרך שלי להתמודד עם הבעייה (של PINTEREST ושל שיטוט ברשת בכלל) היא להגביל באופן נוקשה את פרקי הזמן המוקצים לכך. יש לי שתי נקודות ביממה שבהן אני מתענגת על שיטוט לא ממוקד ברשת, שיטוט ללא מטרה שמובל על ידי החשק והעניין שלי באותם רגעים: עם הקפה של אחרי ארוחת הצהריים (תודו שאין דרך נפלאה מזו לעבור את הקו לחציו השני והתובעני של היום) ולפני שאני הולכת לישון (מניסיון, זו ערובה לחלומות מתוקים ויפים). 

למה אני מספרת לכם את כל זה? כי לפני הרבה זמן נרשמתי להחלפה שארגנה מיכל ושנהגתה בהשראת ה -PINTEREST: "החלפת השראה". כל אחת מהמשתתפות בנתה "לוח השראה" שנשלח לבת זוג שהיתה צריכה להכין יצירה כלשהי ברוח הלוח :P. בת הזוג שלי להחלפה היתה מיכל עצמה . זה הלוח שהיא בנתה ושברוחו הייתי צריכה להכין לה משהו. למיכל, שהיא בחורה יצירתית במגוון תחומים, יש סגנון שאני מאוד אוהבת: עדין, נקי ואלגנטי. זה עולה בבירור מהעבודות שלה בכל התחומים וגם מלוח ההשראה שהרכיבה.

זה לקח לי כמה נסיונות ורעיונות שלא הבשילו לכדי עבודה מוגמרת (אולי עוד יבשילו יום אחד) עד שהחלטתי על שיטת פעולה מוזרה מעט שהסתברה כאפקטיבית. הבטתי בלוח ההשראה שיצרה מיכל למשך כמה דקות ואז עצמתי את עיני. בניגוד למשחקי האשליות האופטיות, שברובן אני לא מצליחה לראות את מה שמצופה, דווקא כאן זה עבד והחלטתי להתמסר למה שעלה לנגד עיני העצומות :הרבה פשתן, תכלת וצהוב עדינים, מאוד עדינים. זה מה ששלחתי לה:

מדובר בכרית ריבועית בעלת צלע של 35 ס"מ (מיכל שוהה בארה"ב ולכן שמרתי על גודל סביר למשלוח). הפנימית IRMA של איקאה.

לאיור המתוק הזה נחשפתי במהלך שיטוט ונעיצה ב PINTEREST והוא התאים לי בול למיכל. כמו בכל נעץ של PINTEREST, לחיצה על התמונה תוביל אתכם למקור (האתר הזה). גם את זה, אגב, כדאי לזכור. PINTEREST הוא רק מנגנון לניהול קישורים ולא מייצר התוכן. מאחרי כל נעץ מסתתר מישהו או מישהי שהיצירה שייכת להם.

 

השמלה והחתול בנויים מפיסות קטנות של בדים וקוי המתאר כולם נתפרו בתפירה חופשית. עברתי כשלוש פעמים על הדמות כדי לקבל מראה משורבט (שאני מאוד אוהבת). חדות העין ודאי שמות לב ששיניתי מעט את האיור המקורי. לא משהו מהותי, סתם התאים לי יותר כך (בלי המטפחת ועם שמלה פשוטה יותר).

מכיוון ששלחתי את ההחלפה באיחור ולרגל העובדה שמיכל נחשפה לאחרונה לתחום התפירה, צרפתי גם מתנת פיצוי קטנה: כרית סיכות ופנקס מחטים. את כרית הסיכות תפרתי בדיוק כמו בהדרכה שהעלתי לכרית כיווצים (בסוף ההדרכה, הדרך המקוצרת).
 

 

כשצילמתי את הכרית למיכל על המיטה של בתי, נזכרתי שמעולם לא שיתפתי בכרית הקריאה שתפרתי לה ליום ההולדת (אי שם בפברואר) ולכן צילמתי גם אותה באותו שוונג. מדובר בכרית ענקית ובעלת מילוי קשיח מאוד כדי שיהיה כיף להשען עליה כשקוראים ספר. 

העוקבות המסורות של הבלוג ודאי זוכרות שכבר תפרתי בעבר כריות בשיטת הראג קווילט: הנה כאן וגם כאן. יש דברים שלא נגמלים מהם ;)

את סוכות ניצלנו כדי לבלות עם הילדים בלונדון, מקווה להעלות בקרוב פוסט ולשתף מעט בחוויות שלנו שם. יש גם עוד הרבה עבודות  שסיימתי מזמן וממתינות לשיתוף ועוד פרוייקטים בקנה שמחכים לביצוע. צריכה דחוף עוד כמה שעות ביממה....

 

שתהיה לכולנו חזרה חלקה לשגרת "אחרי החגים".

שרון

לדף הרשומה
12345
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שרון רותם אלא אם צויין אחרת