00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"אהבה" נמצאו 16 פוסטים

פגישה מקרית בפארק

הן נפגשו בלי תכנון, היה קליק מיידי, זה היה רגע ששווה תיעוד אז החברה שלפה טלפון נייד וצילמה, נועה התאהבה ומשי לא התנגדה למרות שעשתה פרצוף של כלב מסכן .שולה קצת קינאה,   אבל היא טובת מזג וידעה עם מי נועה תלך הביתה בסוף ומי תישן איתה במיטה, אז הרשתה לנועה לפנק את הזרה והקטנטונת הזאת עם הפריזורה של בן גוריון עשתה פרצוף חמוץ...ובעצם יש לה פרצוף חמוץ טבעי, אבל מתוק, היום החלה חופשת פסח של המורים והתלמידים אז חופשה נעימה לכל הנוגעים ויום טוב ושבוע טוב לכולנו    
לדף הרשומה

בלדה לפלאפל של שלום ובני-או הזהב הצהוב

09/11/2010
מין הידועות היא שלאוכל יש תפקיד משמעותי בחיי,החלק המצער הוא שלא כולו עונג, כיוון שטרם נפתרה חידת מה בא קודם הביצה או התרנגולת , כנראה לעולם לא תיפתר הסוגיה של  מדוע הפכתי לכזו בעייתית באוכל , אם בגלל עקשנותה הבלתי נלאית של אמא להזין אותי בכל טוב מין הטבע ולמנוע ממני נחרצות את הטעים והמשמין או שפשוט נולדתי ככה עם חיבה מצומצמת לגמרי לקשת רחבה של מיני מזונות בריאים, בכל אופן, בשורה התחתונה יוצא שאני ילדה בת 51 שאוהבת לאכול בעיקר מה שילדים (בעיקר חצי מפגרים) אוהבים,  בנוסף, החיך שלי לא סובל חם, לא חריף, לא תוסס, ומעדיף טעמים פשוטים ולא מורכבים, הילדות שלי רצופה בזכרונות רעים מישיבה ליד שולחן אוכל כשאמא לא מוותרת אפילו על פסיק ואם היא החליטה שהגוף שלי יכיל את העגבניה והדג אז היא תלחם על זה בחרוף נפש ועצבים לרוב היא הצליחה רק חלקית כי אני הצלחתי לשתף את חתולי השכונה בתפריט של אמא  שהרי נשארתי לבדי שעות ליד השולחן מול צלחת עמוסה בריאות כשביני לבינה נטוש קרב של מי ישאר חי אחרון, מהר מאד הבנתי מה אוהבים החתולים ומה לא, הייתי נושאת עבורם את המזון בפי ברגע שאמא יצאה מהמטבח ויורקת אותו מבעד למרפסת ישר לפיהם הפעור והממתין בשקיקה,(הם דווקא אהבו את המזון הבריא שאמא בישלה) כיוון שהם לא אהבו עגבניות ושעועית צהובה נאלצתי לביים שלפוחית רגיזה ולרוץ לשרותים כמה פעמים כדי להאכיל באותה צורה את האסלה שדווקא לא הביעה התנגדות לירקות המבושלים, לפעמים צפה לה בעקשנות איזו עגבניה על המים ולמדתי להלחם בה עד שנכנעה ומצאה את הדרך אל הים. ימי החסד והעונג הגדולים שלי היו כשהבית היה ב"רמונט" ככה קראו הרומנים לימים בהם סוייד הבית מחדש וזה קרה בערך פעם בשנה לאורך 3-4 ימים (היה לי סבא סייד ואמא חולת ניקיון, זה שילוב שמזמין בקלות סיוד בכל שנה) בימים האלה לאמא לא היה זמן לענות אותי במזונות בריאים והייתי מקבלת כסף (לירה ועשרים) והולכת לבוטק'ה של שלום שניצבה על רחוב התקווה סמוך לבית ספר הגבעה ומזינה את עצמי במנה של עונג שלא תתואר במילים, האושר שלי שם היה מושלם, ראשית כי שלום אף פעם לא עמד לברר עם סיימתי את המנה עד סופה וממש לא הכריח אותי להעמיס בה סלט אלא נענה מטבע הדברים לבקשה שלי "רק כרוב חמוץ וטחינה" והגיש לי את המנה באהבה, מתמיד הייתי ילדה
לדף הרשומה

אם שוב אהיה אהובתו של מישהו

ככה בדיוק אני רוצה שהוא ישיר לי עם דגש על השורה:" את מה שאין בי לא ביקשת ..." (לחצו על הלינק והקשיבו...) http://www.youtube.com/watch?v=oqF0n6XPg_w כל הטוב שבעולם מילים ולחן : גיא בוקאטי שר: אריק איינשטיין את כל הטוב שבעולם את הבאת לי עד אלי נתת לי כח במבט את מה שאין בי לא ביקשת כל הטוב שבעולם עוטף אותי רק כשאת כאן את מה שיש שלי באמת אני שומר רק לך ואיך שאת נוגעת בי מחבקת לי ת'לב אוהב עדיין מתגבר את כל הטוב שבעולם את נתת לי כמו הים את הגל ואת החוף את .
לדף הרשומה

זה הילד שבך

תנו לזה להתנגן ברקע... http://www.youtube.com/watch?v=D6hcQjWxjK4&feature=player_embedded   זה הילד שבך יהודה פוליקר מילים: יהודה פוליקר ו יעקב גלעד לחן: יהודה פוליקר יש שם איזה שיא, יש איזה כאב אתה שורף שעות מתות ועיתונים בערמות כל סופשבוע תמונות משפחתיות של אחרים בחלונות שורפות אותך אתה יוצא כשזה כבר חושך לבוש בשחור אתה נוסע ונוסע במהירות האור כאילו יש שם איזה שיא שרק אתה יכול לשבור אתה מסתיר את המכות, פצעים פתוחים וצלקות שלא הגלידו אתה זוכר פרטים .
לדף הרשומה

הספרים בחיי

הזכרון הקדום ביותר שלי שכרוך בספרים סובב סביב "במבי" ,את במבי היה אבא מקריא לנו לפני השינה בכל לילה שני במשך זמן ארוך מאד, למה לילה שני? כי לילה אחד אני הייתי בוחרת ספר ובלילה האחר אחי, אני המשכתי לבקש את במבי לאורך זמן כי חשבתי שאם נתאמץ קצת יותר ונזהיר אותה אז אולי בלילה הזה אמא של במבי לא תמות. ובכל זאת תמיד היא מתה חושבת שניסו לרמוז לי כבר אז שיש דברים שאני לא יכולה להשפיע על מהלכם ועד היום אני מתקשה להשתכנע... את הספר השני "רונית הסנאית" קיבלתי בשליש הראשון של כיתה א' .
לדף הרשומה
1234
ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל פ נ ל ו פ ה אלא אם צויין אחרת