00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

דרך חדשה

בעוד פחות משבוע, ב22 למאי ימלא חודש לאותו יום של סוף חופשת פסח בו קמתי והחלטתי שאין לי כח לשאת את עצמי יותר,
לא, ממש לא החלטתי להתאבד אלא רק לאבד חלק מהעודפים שאני נושאת עלי כבר זמן רב תחת התירוץ
הנח "חדלתי לעשן ושמנתי" יופי, אמנם חדלתי לעשן אבל חלפו מאז כבר יותר מתשע שנים, מספיק זמן לזנוח תירוץ ולהתקדם.

קמתי בהחלטה שנמאס לי ואני הולכת על ניתוח שרוול שכן ממש לא הצלחתי להתגייס למשהו אחר כבר המון זמן,
החלטתי לבדוק את השטח ועשיתי ימים כלילות מול המסך בפורום של משוורוולים וניסיתי ללמוד את הנושא,
קראתי על האושר הגדול כשהק"ג נושרים במהירות כמו מפלי הניאגרה וקראתי את החרדות ביחס לעליה מחדש,
קראתי על סיבוכים פיזים קשים של הניתוח וקראתי על הקושי להסתגל לדיסאוננס של הנשמה הרעבה מול הקיבה
המוקטנת השבעה תוך ביס וחצי, קראתי על הצורך בליווי צמוד ותמיכה נפשית, הבנתי שזה כרוך בטלטלה ענקית,

הגעתי למסקנה שזה כלי, כלי טוב שיכול לשמש מקפצה מעולה למי שלא מצליח להתגייס, אבל אם לא יתרחש שינוי
משמעותי בדרך החשיבה ובהתנהלות מול האוכל לא יקרה כלום, מה שיקרה זה ארוע טראומטי כואב נפשית ופיזית
אחריו תהיה אופוריה של גוף יפה והקלה פיזית אבל אם לא יקרה משהו מאד רדיקאלי שיהפוך את האוכל לדלק 
ולא מקור עיקרי להנאה , אז לא יקרה כלום כי מגיע זמן שהקסם פג והאדם השמן אם לא שינה דרכו ופניו יצוץ מחדש
במלא הדרו.

אחרי שלמדתי את הנושא לעומקו וקיבלתי תשובות לרוב שאלותי נבהלתי....
פשוט נבהלתי כי האופציה הקלה הלכה וחמקה ממני,
הבנתי שאני לא רוצה שיקחו ממני את חדוות שתיית המים החופשית למשל, או את האופציה של לאזן בעצמי את התפריט,
נבהלתי מהשלבים הקשים של התחלת התהליך, ממילא יש להכנס לפני הניתוח לדיאטה נטולת פחממות, (אז את יכולה?)
ואח"כ רק שתיה, ואח"כ רק מחית, ואח"כ בשלבים ביס וחצי....בקיצור עינוי סיני,
אז שללתי את האופציה בצער רב.

אבל נשארתי עם הכובד שהיה עלי וגם עם זה לא הסכמתי להשאר, החלטתי שאני מתחילה ברגע זה, לא מחר ולא בשבוע הבא
לנסות לאכול שפוי, להפסיק עם ההפקרות של 2 מלאווחים בשתיים בלילה או גם וגם וגם מכל טוב הארץ,
החלטתי שאני מתחילה למיין מזונות שאני אוהבת ולהעדיף את הדלים שבהם, החלטתי לוותר על טיגונים, מתוקים, ויותר מידי פחממות
החלטתי לעבור ללחם קל ולנטוש את הגבינות השמנות, לא יודעת להסביר אבל ההחלטה באה בעוצמה ומבפנים, 

לא נולד צורך להיו דוגמנית, יש צורך נואש להיות קלה יותר! לרצות לנוע ולטייל ולהיות מסוגלת להנות מזה.
כרגע חלפו שלושה וחצי שבועות וירדו בנתיים ארבעה וחצי קילו, אני מרוצה ולא שואפת למכת בזק,

אני מתעדת ברישום ובצילום את התהליך הקולינרי, לעצמי בלבד, אפשר לדלג על הצילומים, 
בכלל עוד לא החלטתי אם זה יפורסם או רק ינצר בארכיון הבלוג לעצמי.

חלפו יומיים והחלטתי כן לשחרר את הרשומה, אני לא אמורה להטריד את עצמי בהאם זה ייגע מישהו
או שזה יהיה כמו התחייבות, כי אני לא מתחייבת לאף אחד, אני חיה את היום, והיום טוב לי.
צילמתי את כל הצלחות האלה כדי להזכיר לעצמי שזה יכול להיות גם טעים...
זהו......


ככה זה החל, ארוחת ערב של יום ג' ה-22.4.14


ולמחרת בצהריים שאריות מפסח 2 גפילטע ויופלה ארוחת צהריים.
 

.בגן

יום חמישי בגן

יום חמישי צהרים

.

 

יום ששי 25.4

ערב ששי ה 25/4

שבת 

.

.

.

חלק א' של צהרי יום ד 

.

.

.

.

ערב

.

 

קינוח 12 קלוריות.

.

.ימים אחדים לא היו צילומים, נכנסתי לשיגרה

.

.

.

השניצל אפוי בתנור עם שפריץ שמן

.

ערב שבת 16.5.14

..
שבת

והיד נטויה.
יום שני , היום חגגתי ירידה של 4.900
ה

לדף הרשומה

מחשבות על ארכיונים והשכלה

התעורר פתאום צורך להציג את תעודת ההוראה שלי לצורך תפקיד מסויים,
דומני שלא ראיתי אותה מעל 25 שנה...חפרתי וחפרתי ולא מצאתי ואז עלה בדעתי
לשאול את הפולני אם זה אולי נשאר אצלו בארגזים, בינגו, זה שם!
הוא שלח לי עם נועה שקית של נוסטלגיה שהעלתה בי המון מחשבות וחיוכים

השקית הכילה את כל כל כל התעודות הפורמליות שלי מאי פעם
החל בסיום גן פרטי של מלכה קצנברג

ובפנים

המשך לכיוון סיום גן עירוני עם רחל עפרון שבהמשך היתה מפקחת שלי

ובפנים פרצוף של ילדה טובה רמת גן די מתוקה אני חייבת לציין בענווה 


ואז מ-א ועד ת' כל תעודה ותעודה של עממי תיכון ועד לסיום חוק לימודי הפורמלים
אז אפילו לא קראו לזה תעודה אלא "הודעה להורים"

את כיתה א' התחלתי במרץ והיתי ראוייה לשבח בהכל ....חוץ מסדר וניקיון ששם מסתבר רק הנחתי את הדעת ....

משם זה רק הלך והתדרדר, הבנתי את הפרינציפ והעדפתי דברים יותר חשובים מלימודים
 

תעודה של כיתה ג' כבר לא הכל טוב...

מילא שבכתיב ובחשבון לא היתי מצטיינת, ניחא, אבל ינעל העולם שלך ב"נקי ומסודר בתלבושתו " נתת לי ב' ? הרי אמא שלי אימלנה אותי
מכף רגל עד ראש והעמידה לי כל שערה במסדר, מה רשמת לפניך יא מורה *&^%$#  שהחולצה קצת יצאה לי מהחצאית?

אחרי 3 שנים עם המורה הזאת בהחלט הבנתי את הפרינציפ ולמדתי רק בשביל ההורים שלי, הנחתי קו עבודה של למלא את המינימום המוטל עלי
ולהשאר בחיים כי על ציונים שלילים או הערות ביומן היו עונשים קבועים בחוק אצל אמא שלי...

לא אלאה אתכם עם כל הרצף כי זה באמת עקבי ומשעמם, שלילי בחשבון, ובינוניות רבה בכל השאר,
גם בתיכון לא יצאתי מכלי להוציא ציונים מי יודע מה, היה לי חבר מכיתה י' עד י"ב והתמקדתי בעיקר בו
סיימתי את החובות שלי ואמרתי ברוך שפטרני,

והיום אני שואלת, איך אף אחד לא ראה אז שהיה לי כישרון בשפות? איך בגלל שהאיות שלי לא הבריק 
הם נתנו ציונים מאעפנים באנגלית וצרפתית, מעניין מה היו אומרים היום לו שמעו אותי מדברת ב-6 השפות
שאני שולטת בהן,

באחת התעודות אני רואה ציונים עלובים אפילו בחיבור או הבעה בכתב, כמה סתומים או רעים
היו המורים ההם שלסיכום התחושה שלי פשוט חיכו בסיבוב...

ורק כשבחרתי בעצמי ללמוד וניגשתי לסמינר קצרתי לאורך כל השנים ציונים טובים מאד
בתעודת סיום הסמינר היו לי 13 תשעיות מתוך 18 ופרס ראשון על הצטיינות בלימודים מתוך סמינר שלם.

 

 

איזה הבדל ענק יש בין לימודים מתוך כפיה לבין כאלה מבחירה,
אני זוכרת לטובה אולי מורה אחת או שתיים אחת בשם רחל ניב ואחת בשם חיה ברנט בעממי
ואילו בתיכון היה  אחד שאהבתי , אליהו השכל שמו והעיפו אותו בסוף שנה בטענה שהסתכל על הבנות...
אותו חיבבתי ואת המורה לגדנע, והמורה לאנגלית דפנה קליר, טוב נו בתיכון היו עוד כמה סבירים
אבל מהעממי יש לי זכרונות אימה...בעעעעע  כולל קטע שהעתקתי באיזה מבחן בכיתה ה'
וקראו לאח שלי שהיה בכיתה ז' וסיפרו לו כדי שילשין לאמא-איזה גאונים הא?.... 

כשנועה ראתה את התעודות של העממי מג' והלאה הרימה גבה והיתה בשוק שאמא שלה לא היתה גאון על כל הרצף:-)

 

 

לדף הרשומה

ליל סדר 2014

היה ליל סדר רב גילי ויחסית למשפחה הקטנה שלנו גם רב משתתפים,
ארחנו דודה, בת דודה ובת של בת דודה+החברה של בת הדודה
ומשפחתו המקסימה של אחי
היה טעים וחגיגי והתמונות תדברנה בעד עצמן.

חג שמח בלוגיה

השולחן בטרם

על טהרת החד פעמי,

ועם האורחים
משמאל 3 דורות, ליזטה דודתי, (הגזעית עם לק כחול בגיל 94) רירי ביתה ורונה נכדתה של ליזטה

 

.וגמני כאן...

הגזר החגיגי

 

האח החתיך שלי עם הבת שלו והבת שלי
 


 

הוולדורף

שלוש בובות רונה הבת של בת דודתי , עדי ונועה

וגמני עם הבובות

שתינו

דריה האורחת המקסימה, אורן משוש חיי (אחייני הבכור) ורונה היפה בפינת המחששה :-)

 

בתורנויות כל אחת מהן עוצמת עיניים 

 

דודות ובנות דודות
(וחנל'ה בשמלת חג...<לראשונה מזה 100 שנה> )

חבורה מורחבת, שלושת אחייני האהובים
.

היפיפיה והחתיך

שני המטר של בכורי ושני אחייני היפים
 

הדודה האחרונה שלי שתיבדל לחיים ארוכים, ליזטה גיסתו של אבא שהוסיפה לערב שלנו המון נחת.



והצעירים שבחבורה עם המזונבים שלנו סימבה ושולה

זהו, חג אביב שמח לכם חברים יקרים ותודה שטסתם P
ואלה הליזיאנטוסים שבחרה נועה והוסיפו לי שמחה לחג

 

 

 

לדף הרשומה

חוויה קולינרית מענגת אצל סנדר במסעדה

די מזמן היתה כתבה בטלוויזיה על בית האוכל של סנדר,מסעדה יהודית עם אוכל פולני היימי'ש כזה
טעם של בית, טעם של פעם, טעם של עוד וממש התחשק לי. בין החשק לביצוע חלפו כמה חודשים
אבל היום זה קרה, ואפילו נכנסתי למועדון שלהם :-)

שינסנו מותניים וסוזוקי סוויפט, גיסתי הפולניה ואנוכי שגם ככה נוהגות לחגוג לעצמנו ימי הולדת באופן הזה,
ושמנו פעמנו ללוינסקי 54 בתל אביב , חששנו מפקקים פורימים-ולא היו,
חששנו מבעית חניה-וגם זו לא היתה, מצאנו חניון קטן קרוב שתמורת 25 ש"ח לזמן לא מוגבל עשה שקט
מוחלט בראש וביטל תוכנת רונדלים של חיפוש חניה.

נכנסנו ואהבנו את המקום, מקום קטן, שקט, אסתטי ונעים, הקירות מכוסים כתבות ממוסגרות וצילומים

קיבל אותנו בנו של מייסד המקום שכבר מנהל אותו בעצמו מעל 20 שנה, איש חביב בעל מאור פנים וחיוך מקסים
לאיש קוראים זמי, הוא והצוות קשובים לגמרי וממש מתאמצים לוודא שהלקוחות אכן נהנים,


עשינו לעצמנו סלפי נחמד, והודענו לאומה של ה-FB שאנחנו אצל סנדר

 

התמקמנו והגענו לחלק הטעים, דבר ראשון הגישו לשולחן צלחת חמוצים ביתיים ולחם פשוט כזה פרוס גס, טרי ומפתה,
 

הפולניה הזמינה גָלֶר שבשפת העם זה רגל קרושה...אני שלא יודעת אם הפרה עשתה פדיקיור או לא, לא נוגעת במיקפא הרוטט הזה
אני הזמנתי כבד קצוץ, היא ציקצקה ומיצמצה והתענגה על זכרונות מבית אמא ואני סתם נהנתי (מאאאאאאאד) מכבד קצוץ מושלם.

מה שממש טוב במסעדה הזאת מראש זו האופציה להזמין חצאי מנות וכך לטעום ממגוון רחב של מטעמים,
וכן דברים מסויימים מגיעים במהדורה של מנה ראשונה או אופציה של מנה עיקרית, קרי קורקבנים באים למשל בשני גדלים
האחד נחשב מתאבן (וזו מנה ממש יפה גם במהדורה הזאת) וכאמור אפשר גם כעיקרית, גדול יותר,
שרלה לקחה פופיקל'ך במהדורה קטנה ונהנתה מאד עד שהתחילה לדבר בשפה של אייל שני, "נימוחים, מתפצפצים"
מרוב שאני לא אוהבת פופיקל'ך  שכחתי לצלם לה ...אז זה במקום...

אני הזמנתי קישקע במהדורת מיני. היה טעים טעים טעים ומזל שהפולניה בדיאטה וכמעט לא נגעה בו,
ממש ממש מעולה, יש מצב שגם אני השמעתי קולות ומיצמוצים, אבל הנאקה לא רואה לעצמה את הדבשת
בטח לא כשיש לה קישקע בפה.

 

הפולניה הזמינה שלישיית תוספות והתענגה שחבל"ז כרוב מאודה, גזר צימס ואפונה (להזכירכם, דיאטה, זה התאים לה)
אני הזמנתי תפ"א אפויים שלא נשארה להם עדות מצולמת פשוט כי אבדתי את ההכרה אחרי הביס הראשון,
הצבע, הקריספיות, הטעם, הפילו אותי שדודה, איך איך איך לא צילמתי, הנה התוספות הפולניות של שרל'ה.
(אצל סנדר "פולניות" זה לא שם גנאי...)

כשחלמתי בכלל על סנדר חלמתי על קרפלך מכובסים עם בשר, זה משהו שאני אוהבת מאד ולא יוצא לי ממש טוב
כמו של סבתא שלי ז"ל, יוצא לי 7 מתוך עשר בסולם קרפ, אז הזמנתי בסיבוב ראשון רביעיה מכובסת והתענגתי עליה
ממש, ככה נטו, בלי כלום לבן ומשגע...

היה רשום בתפריט גם-קרפלך מטוגנים, שרל'ה התלבטה אם לרדת על עוף ואני חשבתי שהיא תרד על עוף ואני אדגום את המטוגנים
לא בא לי שום דבר ממשפחת ה"עיקרים" אני הכי אוהבת את הדברים הקטנים , הסלטים, הקרפל'ך הקשקע'לך, כל השטויות הטעימות
ואז זה הגיע... אם מול תפוחי האדמה אבדתי הכרה אז מול הקרפלך המטוגנים מתתי לגמרי, אתם לא מבינים כמה זה טעים
לא, אין לי מילים לתאר את העונג הזה, מזל שכבר הייתי שבעה אחרת הייתי מחסלת לו את כל המלאי, גם ככה כבר אמרתי לשרל'ה
שאולי כדאי להזמין שח"ל ולעשות תור אצל קרדיולוג אחרי ארוחה כזאת, אבל האמינו לי, אם למות אז רק עם הטעם של אלה על השפתיים
ת-ע-נ-ו-ג  מוחלט.

על כל העונג הזה הותרנו אחרינו ביחד 220 "שח זה ממש הרגיש לנו סביר, קבלנו שרות נהדר ואוכל מושלם מי צריך יותר?
זה המקום:

אז שרל'ה רצתה יותר- היא רצתה מנה של ברזל ועצרנו ממש ליד בקיוסק של מיצים טבעיים לכוס מיץ רימונים ותפוזי דם!

שיהיה לנו כח לבוא שוב!


 

התלבטתי אם לתת לכם את הכתובת הנכונה שלא תסתערו לי ותגמרו לו את הקישקע'ס והקרפל'ך אבל מה לא עושים
בשביל חברים?
ושלא תהיה טעות, הרשומה הזאת היא לא מטעמו של אף אחד ולא באה לשרת אינטרס של אף אחד חוץ מאולי
האינטרס שלי שהמסעדה הזאת תשרוד עד 120 שלי, לפחות...זה כאמור רק מטעם הטעים לי :-)

 

ואם כבר לחשתי לכם שהיה לי יומולדת השבוע אז הנה איך העירה אותי היורשת המקסימה שלי בבוקר יום ד'

ועם העוגה הזאת.

המשך חג פורים נעים וטעים לכם חברים יקרים

 

לדף הרשומה

הנסיכה שלי בת 19

זה קרה כבר ביום חמישי האחרון ב27/2/2014
התינוקת שלי גדלה בשנה, 
לא מוותרים כאן על אף פרט מהטקס, 

כבר מיום קודם נופחו הבלונים, ניתלו הדגלים עם הברבי והמזל טוב
וכל האווירה הוכשרה לקבלת השנה החדשה של יורשת העצר.

גם הדובים מתרגשים ועוטים חגיגיות וזר של נסיכות

ואז היא באה והופכת לפריט החגיגי ביותר

ויש עוגה, רולדה מעשה ידי אמא עם פנינים ולבבות

ומקרוב כשהיא פרוסה

ולבקשת הנסיכה הלכנו לאכול צהריים אצל שגב ברמת החיל

היה נחמד מיוחד וקצת אחר

פתחנו במנות ראשונות, נועה לקחה סלט עגבניות שרי עם גבינה והיה טעים לה מאד

אני לקחתי דים סם ברוטב חמאת בוטנים משהו, היה....לא רע.

הזמננו גם פוקאצ'ה חמה עם מיטבלי חמאה ושמן זית עם בלסמי שהיה מעדן דה לוקס בעצם בזה פתחנו וכבדו אותנו במשקה פסיפלורה עדין וחביב

עכשיו הגענו לעיקריות, נועה הלכה על בטוח והזמינה פרגיות בטאריאקי עם פירה תפ"א -היה לה מושלם.

אני החלטתי לחוות טעמים חדשים והזמנתי כבדי עוף באגסים ויין אדום.... היה טעים ונחמד,

בערב הגיעו חברות מקסימות שלה עם כדורי שוקולד וזיקוקים הכתירו אותה בכתר של נסיכות .


 

ואז הן התלבשו כמו פרינצסות

ויצאו לבלות עד הבוקר בבר כשלראשה של נועה הזר...נסיכה או לא נסיכה?

אז זהו תם הטקס

ונשאר רק לאחל לך
שגם השנה הזאת תהיה יפה ומאושרת,
שתמשיכי להיות מרוצה בצבא ובכלל,

ולהיות מקסימה כפי שאת עד 120
ביום ההולדת הבא תהי כבר בת 20
שזה כבר ממש גיל של "אישה"

אוהבת אותך מלא'ן 

אמא

 

 

 

 

 

לדף הרשומה
ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל פ נ ל ו פ ה אלא אם צויין אחרת