00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הניסוי של מילגרם

אהלן,

היום אדבר איתכם על הניסוי של מילגרם:

הנסוי של מלגרם הוא ניסוי בפסיכולוגיה חברתית הבוחן את הציות לסמכות, שנערך על ידי הפסיכולוג סטנלי מילגרם מאוניברסיטת ייל בשנת 1962, על רקע משפט אייכמן, ופורסם בשנת 1974. הניסוי ביקש לבחון את מידת ההיענות של המשתתף לציית לסמכות שהורתה לו לבצע פעולה שעלולה להיות מנוגדת לערכיו או למצפונו.

בתהליך הניסוי החוקר הסביר למשתתף ולשחקן שמדמה משתתף שמטרה היא לבדוק את יכולת הלמידה מתוך מתן עונש, הניסוי מתחלק למורה ותלמיד, אשר את תפקיד התלמיד יקח תמיד השחקן, והמשתתף האמיתי האמן שהוא קיבל במקרה את תפקיד המורה. המורה נותן לתלמיד משימת זכרון, שניהם מופרדים התקשורת בינהם היא של שמע בלבד. בכל פעם שהתלמיד מבצע טעות, על המורה לתת לו שוק חשמלי ולהעלות את העוצמה ב15 וולט, כמובן שהשוק לא באמת קיים והשחקן מדמה התחשמלות בעזרת קולות. בתחילת הניסוי המשתתף מקבל שוק חשמלי בעוצמה נמוכה על מנת לקבל תחושה למה שהמשתתף השני מקבל. כאשר העוצמה הגיעה ל150 וולט, השחקן ביקש להפסיק בניסוי, אך החוקר אמר שיש להמשיך בניסוי. השחקן הביע כאב רב וחשש לבריאותו ובטחונו עקב מכות החשמל. עבור ה"מורים" שרצו להפסיק הסביר החוקר שהוא לוקח אחריות מלאה על ניסוי ועל הניסוי להמשיך.

הניסוי חזר על עצמו מספר פעמים וב65% מהמקרים המשתתפים הגיע לשוק המקסימלי, חלקם לא הרגיש בנוח וחלקם פרצו בצחקוקים הסטריים. בכל אופן אף אחד לא נתן שוק הנמוך מ300 וולט.

על פי שיח עם פסיכיאטרים טרם הניסוי, הדעה הייתה שרוב האנשים פרט לסדיסטים לפסיקו לתת שוק חשמלי בעוצמות הגבוהות, אך התוצאה הייתה שונה מהדעה שלהם.

בשלב מסויים בניסוי השחקן הפסיק לעשות קולות (דימה מוות או התעלפות), לבסוף הוסבר לשחקנים שמדובר במשחק שלא באמת קרה כלום אך רבים יצאו מצולקים נפשית מהתחושה שהם יכולים לפגוע ככה באנשים.

היו דיונים רבים לגבי האתיות של הניסוי.

מסקנות הניסוי:

  • בני אדם מגלים נכונות למלא הוראות לא רק של "דמויות סמכותיות לגיטימיות", אלא גם של קבוצות של בני אדם רגילים.
  • רמת הציות עולה במצבי עמימות - במחקר של מילגרם הנבדקים נקלעו למצב זר לחלוטין. במצב כזה נוטים בני האדם לעשות כפי שציוו עליהם. כמו כן, נראה היה להם שהחוקר מודע לסבלם של מקבלי השוק החשמלי והתנהגות זו שכנעה את הנבדקים.
  • רמת הציות עולה בעקבות העדר תחושת אחריות אצל הנבדקים. החוקר אמר להם במפורש, שהוא נוטל על עצמו את האחריות ובכך הסיר דאגה מלבם. דבר שהעביר להם את המסר שאם יקרה משהו - לא הם יצטרכו לשאת במחיר.
  • רמה גבוהה של ציות מושגת, כאשר יש מעבר הדרגתי מפקודות שאינן עלולות להזיק לפקודות חמורות העלולות לגרום נזק רב. במצב זה, קשה למקבלי הפקודות להתוות גבול ברור שמעבר לו יסרבו לציית להוראות.

ניסוי זה מאוד מתאר את צורת התנהגות הטמועה בבני האדם אשר נתנה מקום לאירועים היסטוריים קיצוניים כמו השואה.

המידע לקוח מויקיפדיה

תודה רבה לכל הקוראים,

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

מעגלי ומודולי ידע

בבלוג זה אסכם לכם תוך כדי הרצאה את התוכן המועבר בתחום מעדלי הידע,

למי ששכח, הקורס הוא קורס בניהול ידע. וההרצאה מתחלקת לכמה חלקים.

מעגל Meyer & Zack 

הם טוענים שניהול ידע מתבסס על לקיחת מאגר והפיכתו למוצר לדוגמא:

עולם העיתונאות - קיים מאגר מסויים של חדשות ואז החברות השונות מחליטות איך להפיץ את ידיעות - באיזה פורמט, כמה מרכזיות הן יהיו, בעיתון או באינטרנט וכו'.

בתהליך הזה יקיימות 5 פעולות שיש לעשות

1. השגת הידע - שיקולים - כמה רחב אנחנו רוצים את הידע וכמה עמוק (יותר ידע או לדעת דברים ספציים יותר לעומק). צריך לשקול את העקון של זבל נכנס זבל יוצא, אם נשיג מידע שלא מועיל הוא גם יצא מהמאגר.

2.זיקוק הידע, פרסום רק הידע הרלוונטי וסינון הידע הלא רלוונטי - הופך את הידע לידע טוב יותר - 

3.אחסון

4.הפצת המוצר

5.הצגת המוצר

חלק שני Bukowitz & Williams

המעגל הטקטי - אני משיג את הידע, משתמש בו, לומד מהשימוש עצמו, יש לי תובנות מהעשיה ואני תורם בחזרה ידע רב יותר למאגר הידע.

המעגל האסטרטגי - הערכה של הידע העתידי הנדרש לדעת ובניית תשתית ליצירת הידע החדש לטווח הרחוק, בנוסף יש להפתר מהידע המיותר שיש לארגון על ידי מכירתו בפטנט - לדוגמא הסופ נאצי החליט שהוא רוצה להפסיק לעשות מרק ירקות אז הוא עושה פטנט על המרק ירקות ומוכר את זה כנכס כי הוא לא רוצה לשות יותר מרק ירקות.

 

מעגל McElroy

על פי המעגל הזה הארגון הוא לא מנותק מהסביבה ולהפך, יש השפעה הדדית של הארגון והסביבה. החידוש הגדול שלא מקלורי הוא שהרגול מושפע מהסביבה העסקית של הארגון.

למידה חד לולאתית - מה אני צריך לעשות כדי שזה יצליח - נניח שאני מאחר לרכבת - מה אני צריך לעשות כדי לא לאחר את הרכבת.

למידה דו לולאתית - מעמידה את הסביבה בסימן שאלה - האם זה בכלל משנה אם אני מאחר את הרכבת ואם זה משנה אז איך אני לא מאחר אותה.

החידוש הגדול הוא באמת הסביבה עצמה, איזה שינויים אני צריך לעשות בהתאם למה שהסביבה אומרת - למידה דו לולאתית.

 

מעגל Wiig

מודל שבא להדגים את אוסף הפעולות שצריך לעשות בכדי להביא את הארגון להצלחה

 

 

 

עד כאן הבלוג להיום תודה לכל הקוראים.

 

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

6 דרגות של הפרדה

אהלן חברים,

אני רוצה לדבר איתכם היום על 6 דרגות של הפרדה, מה זה אומר ?

6 דרגות של הפרדה זה מושג פופולרי במדעי החברה שמסביר שכל שני אנשים בעולם מקושרים אחד לשני על ידי חמישה אנשים אחרים בלבד.

מה הכוונה?

תנסו להסתכל על כל אדם כצומת בתוך רשת גדולה עם הרבה קשרים, כל קשר (מכונה דרגה) מסמל היכרות כלשהי עם אדם אחר, לאותו אדם אחר יש צומת משלו 

אשר בעלת הרבה דרגות משלה, עכשיו אחרי שהבנו את הרעיון, ננסה להמחיש את הרעיון של שש דרגות של הפרדה על ידי דוגמה תיאורטית.

יש אותי, אדם סטנדרטי בישראל, ונניח ניקח אדם אקראי בהונג קונג שעובד בחברת UGREEN, על פי המושג על ידי מקסימום חמישה צמתים  נוכל להגיע אל אותו אדם אקראי בסין :

1. יש לי חבר שטייל לא מזמן מסין

2. הוא הכיר מדריך טיולים סיני משם

3. לאותו מדריך יש חבר בהונג קונג

4. החבר בהונג קונג מכיר את אחד הפועלים בחברת UGREEN

5. אותו עובד מכיר את האדם הסיני האקראי

זוהי בעצם דוגמא פשוטה למושג אך באופן מדהים זה עובד על כל אדם, ואם נמצא את הקשרים בצורה אופטימלית, תמיד נצליח לקשר בין שני אנשים בשש דרגות או פחות.

עכשיו עקרון זה פועל בכל רשת שהיא, בין אם זה אינטרנט, בין אם זה פרסום מאמרים במתמטיקה ובין אם זה ערכים בויקיפדיה.

חשוב לדעת שעקרון זה פועל פי גרף אקפוננציאלי שלפיו -20% מהאנשים (מקורות/צמתים) הם בעלי 80% מהדרגות, אותם אנשים נקראים HUBS ועליהם הרשת מתבססת ותלויה בהם.

זאת אומרת שאם תהיה פגיעה אקראית ברשת אקספוננציאלית (יסירו באופן אקראי צמתים) לא יקרה כלום לרשת מפני שהרוב הגדול של הצמתים הם בעלי רק 20% מהדרגות אך אם תהיה פגיעה מכוונת בHUBS אז הרשת עלולה לקרוס.

תודה רבה על הזמן שהקדשתם לקרוא ושיהיה ערב טוב !

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

שיטת לימוד בעזרת שאלונים

האם גם לכם יצא שלמדתם משהו uהרגשתם שבאמת הבנתם אותו ושבוע אחרי זה כשחזרתם לשיעור היה לכם פשוט בלאק אאוט?

כלום, לא זוכרים פשוט כלום ממה שלמדנו ואז החומר ממשיך לרוץ וקשה לעקוב כי הוא תלוי בשיעור הקודם שהיה ואז מאבדים את זה לגמרי...

ישנם לא מעט פתרונות אשר נועדו למזער את בעיית הבלאק אאוט, אפשר לתרגל (אם יש לכם הרבה זמן פנוי והמקצוע הוא בר תרגול), אבל אפשר גם לעשות שאלון קצר 

בכל תחילת שיעור אשר נועד לרען את חומר, המרצה ישאל 6~10 שאלות אמריקאיות ותלמידים יענו, ואז על כל שאלה שנענתה ידברו בערך דקה כדי להזכיר ולרענן את החומר.

ישנו אתר בשם KAHOOT, אתר שבו כל אחד יכול לבנות שאלון משלו, לכל שאלון יש קוד ייחודי לו ואנשים יכולים להתחבר לשאלון לפי הקוד, כל אחד יכול לקרוא לעצמו בשם לבחירה

לאחר שנכנס לשאלון. בונה השאלון מגדיר את הזמן לשאלות ואת ה4 פתרונות האפשריים לכל שאלה, השאלות מתחלקות לצורות וצבעים וישנו זמן מוקצב לענות על השאלות,

ככל שעונים יותר מהר על כל שאלה מקבלים ניקוד גדול יותר ובין כל שאלה לשאלה ישנו דירוג של חמשת האנשים המובילים כרגע מבחינת הניקוד. השאלון נותן אווירה של תחרות,

ותחרות בדרך כלל מוציאה מאנשים יכולות גבוהות יותר ממה שהיו מוציאים ללא התחרות.

את השאלון אפשר לעשות על כל מה שאתם חפצים בו, בין אם זה שאלון על כמה אתה מכיר אדם מסויים ובין אם זה שאלון על ניהול ידע.

בכל מקרה שאולנים הם דרך מאוד טובה לרענן חומר ולהשאר תמיד תמונה על מה שקורה בשיעור. ממליץ בחום לכל המרצים להתשמש בשאלונים.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

חוכמת ההמונים

אי פעם שמעתם על המושג חוכמת ההמונים ?

האם איי פעם הייתם בתחרות אשר בה יש לנחש מספר מסויים של גולות בצנצנת או משהו בסגנן הזה ? 

אם כן, נתקלתם בבעיה שאותה חוכמת ההמונים בדרך כלל תפתורת

חוכמת ההמונים היא שקלול של כלל דעות של קהל גדול של אנשים, כלומר, כאשר אנו רוצים לקבל תשובה מדוייקת על משהו מסויים לדוגמא האורך של כביש 6,

אם נשאר כמות גדולה של אנשים מה הם חושבים שהאורך של כביש 6 בלי שהם יודעים מה אנשים אחרים ענו, הממוצע של התשובות יהיה מאוד קרוב למציאות, וזאת כמובן בהתחשב בתשובות קיצוניות של אנשים שמעריכים בצורה מאוד רחוקה מהמציאות כמו ילדים קטנים.

לכל אחד יש את שיקול הדעת הפרטני שלו הנובע מהדרך בה גדל והחינוך אשר קיבל אך בסופו של דבר אינטגרציה של כלל הדעות הפרטניות של כולם עם כל מה שעומד מאחוריהם יהיה לעיתים מדויק יותר מהתשובה הטובה והמלומדת שיפיק מומחה עצמאי.

ישנם כמה תנאים לקיום חוכמת ההמונים:

  • מגוון דעות – לכל אדם תהיה דעה אישית ופרספקטיבה שונה. בזכות קיומו של המגוון, ניתן לקבל חלופות, גם אם טובות פחות, המסייעות בעת קבלת החלטה. כל עוד יישמר האיזון בין המידע והידע, המשותפים לכלל הקבוצה, לבין ידע פרטי נוסף, שמוחזק באופן אישי על ידי היחידים, נוכל לראות פרספקטיבות שונות, המאפשרות את קיומה של ה"חוכמה".
  • אי-תלות בין אנשים – קהל חכם הוא קהל מגוון, שמצליח לשמור על עצמאות ואי-תלות בין האנשים. יש לקחת בחשבון, שחלק מהדעות יהיו מוטות או שיחקו דעות של אנשים אחרים, ויחד עם זאת, מצב זה אינו מהווה הפרעה כל עוד ההטיה היא מגוונת.
  • אגרגציה (צבירה) – קיום מנגנון, האוסף את כל מגוון הדעות בתחום מסוים, ומציג אותו באופן המאפשר קבלת החלטות

 

חלק לקוח מתוך אתר ויקיפדיה

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
12
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ido ras אלא אם צויין אחרת