11
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

זוהי יפו ילדה, זוהי יפו!!!

בוקר יום א', אחרי שנים מספר שלא פקדתי את קריית האמנים באיזור העתיק של יפו

אני חוזרת לשם מלווה בבתי הצעירה.

מה טוב מזה?

יום קר, אבל השמש מגיחה מדי פעם ומחממת במקצת.

שעת בוקר. אוטובוסים מציפים את האיזור המבוקש הזה בהרבה תיירים, מחמם את הלב שבאים לבקר אותנו.

כולם מצלמים, בעיקר עם הניידים (כמוני). כמה נוח ונגיש.

אז איך אומר ה-WAZE ? "בואו נצא לדרך".

כי תמיד....תמונה אחת טובה מאלף מילים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לדף הרשומה

חתונה בסגנון חדש.

חתונה של היום כל כך שונה מהעבר.

עברו ימי הרבע עוף, אורז ותפו"א.

את החתונה שבה היינו השבוע, בחרתי לתעד ע"י דוכני האוכל שהיו שם

בניצוחו של ארז קומורובסקי.........מי לא מכיר?

המקום "אביגדור" בת"א.

לא כל יום פוגשים ביצירתיות כזו.

מתנצלת על איכות התמונות.

לפחות לי נשארה מזכרת.

 

המון המון קרח ועליו מעדן.........תאנים ממולאות בדג.

מישהו כאן לא אוהב תאנים? יש מישהו כזה?

שיעביר אלי.

 

 

 

 

איזה יופי.....

 

 

 

 

 

 

הרבה סוגי לחמים טעימים.

נו טוב........ארז קומורובסקי, ממייסדי לחם ארז. מי לא מכיר?

 

 

שימו לב למגהץ הפחמים משכבר הימים.

איתו מחממים את הלחמים הממולאים בעוף.

חם וטעים.

 

 

ופתאום מה אני רואה, תלוי בין עמודים?

 

 

 

ושתי הקטנטנות החסויות

שגנבו לא מעט מההצגה.

מזל טוב לאמיר ואוראל

ולחברתי הטובה שהביאה לחופה את צעיר בניה.

רק שמחות.

לדף הרשומה

יום במיון בי"ח - רשמים

28.8.2017          7.15 בבוקר

מגיעה לדלפק המיון בבית חולים כרמל בחיפה.

מתוחה......מי אוהב להגיע לבית חולים? להתחיל במסע אל הלא ידוע? כשהתוצאות אינן ידועות? מי?

תחושה של יום חדש. בדלפק מקבל אותי בחיוך ראשון של בוקר, עמיקם, עדין סובלני, עכשיו החל את המשמרת, יש לי תחושה שהוא מתנדב. אולי?

אין עוד אנשים בסביבה. יום חדש. אנשי צוות מעבירים כרטיס ומצטיידים בקפה של בוקר.

מברכים זה את זה ב"בוקר טוב" וממשיכים לדרכם.

הולכת במסדרון הלא מוכר, פונה לתחנת האחיות. עדין שקט כאן. שקט שלפני הסערה.

האחות הקולטת לבדיקות ראשונות, גם היא רגועה ומסבירת פנים. מתחילה מלאכתה בדקירה ראשונה אל הוריד הפרטי שלי,

בודקת לחץ דם, סטורציה אק"ג.

פותחת לי תיק של יום חדש ויציאה אל הלא נודע.

 

חכי ליד חדר 5 יקראו לך. 

אני ממושמעת........נכנסת לחדר ההמתנה. אני הראשונה, אין עוד איש מלבדי. התחלה לא רעה.

תרה סביבי לעבר החדרים הלא מוכרים.

5. רופא כירורג.

אמרו..........אמרו.....

מחכה ומחכה...........הנה הוא בא. אני עדין לבד בחדר ההמתנה. 

נכנסת לחדר, פגישה ראשונה עם הכירורג

עונה לשאלות, שואלת גם אני.

עוברת בדיקה, המלצה לאולטרסאונד.

חוזרת לחדר ההמתנה. סנוניות ראשונות מתחילות להגיע. ערב רב של אנשים. חיפה - עיר של דו קיום

ערבים, יהודים, אשכנזים, מזרחיים, דתיים יהודים, דתיים ערבים, דתיים דרוזים,

רוסים, פיליפינים, אתיופים, הודים. מדינה של ערב רב.

שיחות בין אלה לאלה, שיתופים בכאבים, התיעצויות ולבטים.

מתחילה תנועה צפופה בחדר ההמתנה. 

חומר לספר עב כרס מיום שכזה.

השעות חולפות, 11.00, 12.00 ואני עוד שם.

טרם הגיעו בדיקות הדם.

בדיקת אולטרסאונד, טכנאי חביב וסבלני במיוחד. בחדר פיקוח של חברת צוות שתפקידה אינה ברור, היא רושמת ורושמת והוא משתדל ומשתדל.

זה בגלל שאני נחמדה? ואולי כי היא מפקחת ומרתיעה?

הוא בודק ומתעקב על כל סמ"ר בבטני. לנשום עמוק, להחזיק.......הוא פוקד......

נושמת, נושמת, מתעייפת וחוזר חלילה.........אבל מצייתת.

מרוחה בג'ל שקוף ודביק, מסירה מעלי שייריים.

עוזבת את החדר בדרכי שוב לחדר ההמתנה.

אנשים באים והולכים.

דלתות הרופאים סגורות מבפנים.

מסכי מחשב מפנים עפ"י מספרים.....אין למי לדבר. אין כתובת.

המסכים הפכו לשולטים בחיינו.

מ682 שוב על המסך.....נא לפנות לחדר 2

קמה מקומי אחרי שעות ישיבה בצום. עיפה מההמולה סביב. בוחנת את הנוכחים. מגוון של צבעים אנושיים.

בחדר מקבל אותי בחיוך נעים ד"ר מלמד, רופא פנימי. מציג את עצמו 

מתחקר בתשומת לב והקשבה, בודק, אני שואלת מנסה להבין.....מה קורה לי שם בפנים.

הוא מדבר על הבדיקה הבאה

ושוב אני חוזרת לחדר המתנה.

אנשים התחלפו, רובם כבר מוכרים, כאילו היו חברים משכבר הימים.

ובנתיים מוצאת לי חומר הסברה לגבי בעיות קרישה בדם.

יש לי את כל הזמן שבעולם לקרוא, לעיין ולהפנים.

 

 

 

מתעמקת בחוברת, כי אין שום עיסוק אחר לעסוק בו.

היד כואבת מהמחט הזרה שיושבת לי שם. תחנוני לא עזרו כשביקשתי לא להשאיר שם.

יד ימין שלי. הדומיננטית, אינה מתפקדת. גם היא כואבת. לא מספיק?

אהה......והנה הגזירה הבאה....

רואים?

צרה חדשה נוספה......ליטר וחצי של תרופה לקראת הבדיקה הבאה.

כל רבע שעה כוס. סיוט בין שעתיים וחצי ללא קיצורי דרך.

עוצמת עיניים, מתנתקת ובולעת את הסיוט.

יש ברירה..?

הכנות לבדיקת ה-CT הבאה.

אלרגית ליוד, זו האלטרנטיבה.

מודדת, בודקת כמה עוד נשאר? מתי כבר יגמר?

 

הצילו......

ואין מושיע.

השעות חולפות. צוותים התחלפו. סף העצבים עולה. אנשים צועקים, כועסים.

עולה על כולם אשה רוסיה שדוברת עברית בסיסית. בתיסכולה עוברת מדלת לדלת ודופקת בחוזקה בידיה כדי שיפתחו לה.

דלת אחר דלת. לא פוסחת על אף אחת מהן.

כולם מביטים בה בתדהמה. האם לכך היא רגילה?

אנשי שמירה מצוות בית החולים מגיעים לשמור על הסדר.

אני מביטה בשעון. רוצה הביתה

שוב שיחה עם רופא

מכתב השיחרור המיוחל הגיע.

השעה קרובה ל-20.00 

13 שעות של "בילוי" מפוקפק. מסע בצום אל הלא ידוע.

 

חושבת על החתן שלי הרופא.

"לבי לבי עליך. חיים לא פשוטים בחרת לך."

כולי הערצה.

זה היה היום שהיה....

 

 

סליחה על התמונות הלא תמיד ברורות. עם מחט בכף היד היה קשה לצלם. בכ"ז העדפתי מזכרת...

לדף הרשומה

צ'ילה - ביקור בארץ רחוקה.

Escudo de Santiago (Chile).svg

סמל העיר סנטיאגו

 

תוצאת תמונה עבור מפת צ'ילה

 

 

סנטיאגו דה צ'ילה (בספרדיתSantiago de Chile (מידע · עזרה)), או בקיצור סנטיאגו, היא בירת צ'ילה ומרכז חיי הכלכלה והתרבות שלה. ממוקמת בלב העמק המרכזי של צ'ילה.

בעיר מתגוררים 5,960,000 תושבים, המהווים כשליש מאוכלוסיית המדינה.

 

 לכל מי שאינו מצוי בבלוג שלי המתנהל כבר שנים, אני אדם סקרן לדעת עוד ועוד בתחומים נרחבים. אחד מהם - ארצות רחוקות ולא מוכרות. בילדותי המוקדמת הייתי מכורה לספר "ארצות תבל". לא היתה טלביזיה, לא היתה דרך לראות עולם. ישבתי עם מחברת ולמדתי ארץ אחר ארץ, ציירתי את הדגל, חיפשתי כל מידע רלבנטי והייתי מסכמת לעצמי. סוג של תחביב, אולי מוזר במקצת, אבל אלה עובדות חיי.

שנים נסעתי בעולם, אבל האיש שאיתי, בתוקף עבודתו, מגיע למקומות שאני לא אגיע אליהם. לצערי ב-3 שנים אחרונות לא טסתי בשל בעיה רפואית. ביקשתי ממנו עכשיו וגם לפני, שתמיד תמיד יצלם יעדים שמגיע אליהם וישתף אותי בדרך זו. כי "תמונה אחת טובה מאלף מילים".

על מנת שהתמונות לא תעלמנה בנבכי המחשב, אני מעלה אותן כאן במרוכז. כל הכתוב לקוח מויקיפדיה, כי הוא עדין שם.......רק התמונות כבר כאן למשמרת.

כיוון שאין לי מידע על סנטיאגו, צ'ילה, אספתי אותו מהרשת. כבר אמרתי שאני אוהבת לדעת ודעת עוד ועוד?

  כל המידע באדיבות ויקיפדיה.

אקלים ותנאי סביבה]

האקלים בסנטיאגו הוא אקלים ים תיכוני. הקיץ חם ויבש (נובמבר עד מרץ), כשבימים מסוימים מגיעה הטמפרטורה ל-35° צלזיוס. החורפים (יוני עד אוגוסט) גשומים, כשבדרך כלל הטמפרטורה המקסימלית היא 15° צלזיוס, והמינימלית קרוב לנקודת הקיפאון. כמות המשקעים הממוצעת בסנטיאגו היא 360 מ"מ לשנה.

בחורף קיימים מקרים רבים של זיהום אוויר בצורת ערפיח, הנובע ממשטר הרוחות בעמק המרכזי בו שוכנת סנטיאגו. הממשלה מנסה להקטין את הבעיה באמצעות תמריצים הניתנים לתעשיות הכבדות לעבור לאזורים אחרים, אך בינתיים ללא הצלחה.

בעיה עיקרית נוספת היא זיהום מי הנהר ריו מאפוצו משפכים שמקורם בתעשייה, ביוב ביתי ושפכים שמקורם במכרות המוזרמים במעלה הנהר. הממשלה מטפלת בבעיה בחקיקה ובהקמת מפעלי טיהור.

 כרגע, תחילת אוגוסט, הטמפרטורות נעות בין 4-6 מעלות. רעידת אדמה 5.6 בסולם ריכטר היתה לפני יומיים בשלוש לפנות בוקר. לאחריה רעידה נוספת. לא נעים בכלל.

מרכז העיר (Santiago Centro)

 

ארמון הנשיאות (Palacio de La Moneda)

רוב האתרים המרכזיים בעיר מרוכזים במשולש שבין הנהר ריו מאפוצו, השדרה "דרך צפון דרום" (Vía Norte Sur) והשדרה בעלת השם הארוך "שדרת המשחרר גנרל ברנרדו או'היגינס" (Avenida del Libertador General Bernado O'Higgins) או בקיצור אלאמדה (Alameda).

  • "כיכר הנשק (Plaza de Armas)" – הכיכר המרכזית שמסביבה בית הדואר המרכזי, העירייה והמוזיאון הלאומי. בולטת בכיכר הקתדרלה Catedral Metropolitana. בנייתה החלה ב-1745 והארכיטקט יליד איטליה חואקין טוסקה הוסיף לה נופך בארוקי.
  • ארמון הנשיאות (Palacio de La Moneda) מצוי במרחק קצר מהפינה הדרום מערבית של הכיכר. הארכיטקט חואקין טוסקה אחראי גם למבנה זה ששימש במקור כמטבעה. החל מאמצע המאה ה-19 משמש המקום כמשכנם של נשיאי צ'ילה. המקום התפרסם כשעלה באש בזמן המרד הצבאי כנגד משטרו של סלבדור איינדה שמצא את מותו בארמון.
  • "השוק המרכזי (Mercado Central) בפינה הצפונית של המשולש שמהווה מרכז סנטיאגו.
  • "גבעת סנטה לוסיה (Cerro Santa Lucía) פינה ירוקה במרכז העיר. על הגבעה גנים ציבוריים, שבילים ומזרקות. צד הפארק הפונה לאלאמדה מפורסם בציורי הקיר בהם ציטוטים משיריה של זוכת פרס נובל לספרות גבריאלה מיסטרל, ובכיכר נפטון (Plaza Neptuno) שממנה מובילים מדרגות לפסגת הגבעה משם ניתן לצפות על העיר.

 

 

מוזיאונים

  • המוזיאון הארכאולוגי (Museo Arqueológico de Santiago) תצוגות על התושבים הקדומים של צ'ילה.
  • מוזיאון סנטיאגו (Museo de Santiago) המוקדש לעיר.
  • המוזיאון לאמנות פרה-קולומביאנית (Museo Chileno de Arte Precolombino)
  • המוזיאון לאמנות (Palacio de Bellas Artes) - אמנות המאה ה-19.
  • ארמון קוסיניו (Palacio Cousiño) בסמוך לפארק Parque Almagro. מבנה מפואר שנבנה בשנת 1871 והפתוח לקהל הרחב. מוצגים בו עבודות אמנות צרפתית.

פרבר בלה ויסטה (Barrio Bellavista)

צפונית לריו מאפוצו, ובצילו של הר סן קריסטובל, הפרבר החינני היה מקום מגוריו של המשורר הצ'ליאני זוכה פרס נובל לספרות פבלו נרודה.

  • "לה צאסקונה" (La Chascona), הבית בו התגורר פבלו נרודה, ממוקם למרגלות ההר. במבנה עטור המרפסות נמצא כיום "מוזיאון נרודה".
  • בית הקברות המרכזי (Cementerio General). בין הקבורים: הנרצחים, סלבדור איינדה ושר החוץ שלו אורלדו להטליה. במקום מצבת זיכרון לקורבנות ה"נעלמים" של תקופת פינושה.

פרבר ברזיל (Barrio Brasil)

שכונה מסורתית שמורה היטב זו הממוקמת מערבית ל-Vía Norte Sur עוברת כיום תחייה.

  • "ככר ברזיל" ובה הקתדרלה הנאו גותית "בזיליקה סן סלבדור"(Basílica del Salvador). הבזיליקה היחידה בצ'ילה. נבנתה בין השנים 1873-1920. הבזיליקה מקושטת מבחוץ על ידי פסלים רבים. הבניין היה סגור שנים רבות לאחר שנפגע ברעידת האדמה של 1985.
  • "מוזיאון לסולידריות עם סלבדור איינדה" ובו בין השאר, ציורים של גולים צ'יליאנים.
  • בפרבר שני פארקים. במערב Parque Quinta Normal מקום פופולרי לפיקניקים משפחתיים, ובו מספר מוזיאונים. דרומית ל"אלמדה" מצוי Parque O'Higgins כיום חביב על מעמד העובדים, בעבר היה נחלתם של המשפחות העשירות בלבד. במרכז הפארק "אל פובליטו" (El Pueblito ) ובו מבנים המחקים מבנים כפריים ובהם מסעדות. בפארק גם גן שעשועים לילדים.
  • סמוך לפארק, מסלול מרוצי הסוסים Club Hípico de Santiago שנבנה ב-1870 על פי המסלול ביער בולון שבפריז.

הפארק המטרופוליטני (Parque Metropolitano)

פארק גדול בצפון העיר. לרגלי הר סן קריסטובל (863 מ') שבראשו פסל מבהיק בלובנו של הבתולה מרים. ניתן להגיע לפסגה ברכבת מיוחדת, באוטובוס או ברגל. מהפסגה נשקף נוף מרהיב של העיר וסביבותיה (בימים שאין ערפיח). בסמוך להר, גן החיות העירוני, הגן הבוטני ובריכת שחיה.

 

ואלה התמונות שהגיעו משם......לפחות חסכתי לעצמי עשרות שעות טיסה הלוך ושוב, קל יותר לראות את היופי מכסא המחשב.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

היסטוריה (ויקיפדיה)]

סנטיאגו נוסדה על ידי הכובש הספרדי פדרו דה ואלדיביה ב-12 בפברואר 1541 בשם "סנטיאגו דה נואבה אקסטראמאדורה" (Santiago de Nueva Extremadura) בספרדית פרוש השם סנטיאגו: "יעקב הקדוש" (אחד משנים עשר השליחים).

טקס ההקמה נערך על גבעת סנטה לוסיה (Cerro Santa Lucía). ואלדיויה בחר במקום זה בשל אקלימו הנוח והקלות בה ניתן להגן עליו. הנהר ריו מאפוצו (Rio Mapocho) מתפצל לשני פלגים המתחברים בהמשך ויוצרים אי. תוך הסתייעות באוכלוסייה המקומית הוקמו המבנים הראשונים. תבנית השתי וערב של העיר נקבעה כבר בשלב הראשון כשבמרכז הכיכר "פלזה דה ארמס" (Plaza de Armas). התקפות חוזרות ונשנות של האינדיאנים בני המאפוצ'ה גרמו לכך שבמשך שנים ההתיישבות לא הייתה יותר מקומץ בתי חמר בתוך מחנה מבוצר. בסוף המאה ה-16 סנטיאגו הייתה ישוב שבו רק 200 בתים מיושבים על ידי 700 ספרדים, כמה אלפי משרתים ועובדים אינדיאניים ואוכלוסייה גדלה של מסטיסים (בני תערובת לבנים אינדיאנים).

צ'ילה נותרה פינה שכוחת אל של האימפריה הספרדית במשך קרוב לשלוש מאות שנים, כפופה למשנה למלך בפרו. רק בסוף המאה ה-18 החלה סנטיאגו לקבל סממנים של עיר. סכנת השטפונות שמקורן בנהר ריו מאפוצו טופלה, הכביש המחבר את הבירה עם הנמל המרכזי ולפראיסו שופר, ובוצעו פרויקטים אזרחיים שנועדו לשיפור חזות העיר. אבל ההתפתחות הייתה איטית וכשהשלטון הקולוניאליהסתיים בתחילת המאה ה-19 היו בסנטיאגו בקושי 30,000 תושבים. רחובות העיר לא היו מרוצפים, היו מעט בתי ספר וספריות וחיי התרבות היו עגומים.

עם זאת, בתוך כמה עשורים מקבלת העצמאות חיו בבירה 100,00 תושבים. קווי רכבת וטלגרף חיברו את העיר לואלפראיזו, בשלב זה מרכז מסחרי הומה שבו התגוררו 60,000 איש. האצילים המקומיים הוציאו הון על בניית ארמונות נהדרים שקושטו במותרות מיובאים. הם התגוררו בעיר בקיץ ובחורף, כאשר בשאר חודשי השנה הם בילו באחוזותיהם הכפריות. נוצרה בעיר חברה גבוהה מבוססת על מועדוני חברים יוקרתיים, מסלולי מרוץ לסוסים, האופרה וטיולים בפארק Parque Cousiño. הם הקדישו את זמנם לקידום הנימוסים, המסורת וטיפוח ילדיהם על ידי שליחתם ללימודים באירופה. בשנת 1875 הגדילה הגירה פנימית של כפריים עניים את האוכלוסייה בעיר ל-150,000 איש.

תיעוש מהיר אחרי מלחמת העולם השנייה יצר תעסוקה עירונית, אך מעולם לא הדביק את הביקוש הגדל למקומות עבודה. כתוצאה ממהומות מתמשכות באזורים הכפריים בשנות ה-60 של המאה ה-20, נוצרו בשולי סנטיאגו משכנות עוני, שעמדו בניגוד משווע לפרברים האמידים של מזרח העיר. ממשלתו הסוציאליסטית של סלבדור איינדה נבחרה על רקע תחושת חירום מהולה בתקווה, אך רחובות סנטיאגו נהפכו לשדה קרב עקוב מדם. אנשי צבא מתמרדים הפילו את משטרו הדמוקרטי של איינדה בהסכמה ובתמיכה של בעלי ברית עיקריים ובהם ארצות הברית. בכך החל אחד ממשטרי הרודנות הידועים לשמצה בהנהגתו של אוגוסטו פינושה.

תקופת פינושה הותירה חותמה בעיר, ישירות, אך גם בעקיפין. התקפות אוויר ופעילות הצבא הותירה מבנים מרכזיים כגון משכן הנשיא (Palacio de la Moneda) בלתי שמישים למשך עשור, והמבנים הסמוכים עדיין עוברים שיפוצים. אך מעבר לקירות מחוררי כדורים נותרה בסנטיאגו מורשת התוכנית הכלכלית של פינושה שקידם תרבות של צריכה. בין השאר, עידוד הצריכה גרם לגידול משמעותי בכמות המכוניות הפרטיות. זיהום האוויר בסנטיאגו שכבר היה משמעותי, החמיר מאוד בשל כך. העיר בת 5.5 מיליון התושבים היא אחת הגדולות באמריקה הדרומית, אך הערפיח הסמיך המכסה לעתים קרובות את הרחובות הצפופים של העיר ופרבריה מזכיר דווקא את לוס אנג'לס.

תחבורה  ויקיפדיה]

 

  • התחבורה הציבורית העיקרית בסנטיאגו היא רשת אוטובוסים בבעלות פרטית. קווי האוטובוסים פרושים בכל העיר ולכן הם אמצעי תחבורה פופולרי. מאידך, האוטובוסים גורמים הן לרמת רעש רצינית ברחובות הראשיים, והן לזיהום האוויר.
  • קיימים שלושה קווי רכבת תחתית הפועלים היטב אם כי תחום העיר אותו הם מכסים מוגבל כיום. הממשל מתכנן הוספה של שלושה קווים נוספים.
  • סנטיאגו מחוברת בקווי רכבת לחלק הדרומי של המדינה.
  • שדה התעופה הבינלאומי של סנטיאגו הוא " Aeropuerto Internacional Arturo Merino Benítez" והוא ממוקם בפרבר פודאהול (Pudahuel). שדה התעופה נמצא 26 ק"מ ממערב למרכז העיר.

 

תודה לאיש הנודד שלי, שמאפשר לי להכיר ארצות רחוקות, באמצעות עדשת המצלמה שלו.

עבורי זו המתנה הטובה ביותר.

דרכה אני נחשפת, לומדת, מכירה עוד ועוד......

לדף הרשומה

כל אחד והשריפה שלו....

 

 

קמתי לבוקר חדש. מתלבשת לקראת פגישה עם חברה והליכה להרצאה במרכז קהילתי לא הרחק מן הבית.

אוירה נעימה, ביתית. מיפגש עם נשים חדשות.

הסדנא בעיצומה.

אוירה נינוחה. שקט ושלוה.

ואז מגיעה ההודעה.......יש לפנות ולעזוב את המבנה,  יש מידע על הצתה בסביבה.

מתחברות לטלפונים הניידים שהיו מנותקים, רצות לעבר המכונית, ענן עשן סמיך קרב למולינו.

ענן? איזה מן ענן לא מוכר בתוך השמים הכחולים?

נכנסות למכונית ומנסות לפלס דרכינו בשיירה שלפתע התקבצה בשכונה השקטה.

מבית הספר מול, מפנים ילדים. הכל מוזר ולא נקלט. מהיר מדי, תזזיתי.

אמהות עצבניות מדברות בנייד ומנסות למצוא חניה, שועטות פנימה לתוך מבנה בית הספר שבגבו נראה הענן הענק והסמיך הקרב אלינו.

מה קורה כאן? אין מי שיסביר.

מנסות לצאת לכביש הראשי ולשוב הביתה, אולם הכל חסום.

להבות ענקיות מולינו, בית תמים עולה באש בתוך סביבה ירוקה, על הכביש הראשי.

אין לאן לפנות, חוזרות לשכונה לפלס דרכינו לפתח מילוט אחר.

שמים שחורים, להבות, מטוסים קטנים ולא מוכרים מימים אחרים.

המתח עולה, הניידים מצלצלים....

מגיעים לרחוב ללא מוצא, התחושה קשה. מלכודת אש! מה עושים?

מחפשות דרך לצאת מהשכונה הקרובה ולא כל כך מוכרת.

סה"כ 5 דקות מהבית. תנו לנו לחזור אל חוף מבטחים.

הלחץ ניכר מכל פינה.

עוד ניסיון לצאת דרך רחוב אחר. הרחוב חסום, אנשים רצים, ילדים קטנים מנסים להשיג את קצב צעדיו של אביהם.

עוד ניסיון, המתח עולה, לחץ בחזה. איך יוצאים? לאן? מה עושים?

שעה 11 בבוקר? הכל חסום? מה קורה פה?

כוחות בטחון רצים מפה לשם. אנשים מנופפים בידיהם, המולה. כאוס. פחד. אימה.

רק אח"כ מתברר ששם ברחוב התמים, שם ליד הפנימיה שעבדתי בה 23 שנה, שם התחוללה דרמה גדולה.

שם ליד הגדר, בבית שקט טובל בירק וחורשה פורחת, חבריי הטובים איבדו את ביתם ונותרו בחוסר כל.

שם בפנימיה האש אחזה, הילדים פונו, אבל האש בחזקת הרוח לא ויתרה. היא ליכחה פיסת חצר, פינת חי, חממה חדשה...

עם לחץ בחזה, מתח נוראי מנסה לסייע לחברתי הנוהגת לצאת מהזוועה.

עוד רחוב ראשי, גם שם אופנוע חוסם וגבר בתפקיד מסמן בידו לא לעבור. גם לכאן לא!

אז לאן? לאן פונים.

עשינו דרכינו לאן שאפשר. ירדנו במורד ההר מנסות להתרחק מהזוועה, מהחנק, מהלהבות, מהפקקים שאינם זזים.

הבנות והמשפחה בעיר אחרת. מרגישה לבד לבד.......במצוקה.

חברתי מתמודדת עם שיחה חשובה, בה נאמר לה כי בנה נאבק בלהבות האוחזות בביתו, עוזר לכוחות ועושה ככל יכולתו למזער את הנעשה.

אש אכזרית חברה לה לרוחות עזות.

אולי רק גפרור? אולי גם נפט ודלק? מעשה ידי אדם? מי יכול לדמיין רוע לב שכזה שמקורו בשנאה עזה.

מסרבת להאמין. איש עדין לא יודע.

חיפה עולה באש. הכרמל היפה שלנו על כל שכונותיו - עולה באש. הסביבה המוכרת שלי, היומיומית כבר אינה דומה ולא תהיה כזו....

לא.......זה בלתי אפשרי. הזוי, המציאות עולה על כל דמיון. היצקוק בסביבה?

איך מתמודדים עם כזו חוויה? הרי תמיד ברחתי מכל סרט פעולה.....פחדנית שכמוני.

טוב, אין ברירה, נוסעות ברחוב באין כניסה

2 חנוניות שמעולם לא עשו עבירת תנועה.

הפעם - באמת לא היתה ברירה.

 

 

 

 

נזקי השריפה במספרים ובתמונות:

2,800 דונם עלו באש, 175 מבנים ניזוקו, מהם 5 מבני ציבור

77 מהמבנים שניזוקו הוכרזו כמסוכנים, 93 מהמבנים ספגו נזקים חיצוניים

1,784 דירות ניזוקו בשריפה, 1,257 מהדירות ספגו נזקים חיצוניים

100 דירות נשרפו עד היסוד, 527 דירות שנפגעו לא ראויות למגורים

60,000 איש מ־12 שכונות פונו או התפנו מבתיהם במהלך השריפה

יותר מ־65 נפגעי שאיפת עשן טופלו על ידי מד"א ופונו לבתי חולים

80 קשישים פונו מבתי אבות שהיו בקרבת מוקדי השריפה

600 איש שביתם נפגע בשריפה שוכנו על חשבון העירייה בבתי מלון

120 צוותי כיבוי אש נלחמו בלהבות

57 גנים ו־13 בתי ספר הושבתו ביום שישי שעבר על ידי העירייה

300 כבאים אזרחיים עבדו בשריפה

100 כבאים מפיקוד העורף סייעו למאמצי הכיבוי

1,200 שוטרים סייעו לכוחות להצלה במהלך האירועים

18 צוותי גיזום עירוניים החלו בעבודות שיקום הצמחייה

 

 

באדיבות אזרחי חיפה

אני במצוקתי לא הייתי מסוגלת לצלם הפעם. דבר שאינו אופייני לי.

נאלצת לשמור כאן תמונות שצילמו אחרים לשם שינוי.

באדיבות אבלין שהעלתה לרשת

באדיבות ניבה בן עמי

צילם - דן שחר

 

צילמה - דליה נירנפלד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

    

 

לדף הרשומה
קוביית קוד חופשי

Profile Visitor Map - Click to view visits
ארכיון פוסטים
נקה
קוביית רשימת הרשומות
קוביית רשימת הרשומות
קוביית קוד חופשי
free counters
קוביית קוד חופשי
em>http://tuesdaytrio.blogspot.com/" target="_blank">http://i767.photobucket.com/albums/xx311/daillyg/GDTbadge.jpg />" border="0" alt=" Tuesday Trio - Sketch & Challenge Blog "> /><>
קוביית קוד חופשי
 Tuesday Trio - Sketch & Challenge Blog
קוביית קוד חופשי

Profile Visitor Map - Click to view visits
ארכיון פוסטים
נקה
קוביית רשימת הרשומות
קוביית רשימת הרשומות
קוביית קוד חופשי
free counters
קוביית קוד חופשי
em>http://tuesdaytrio.blogspot.com/" target="_blank">http://i767.photobucket.com/albums/xx311/daillyg/GDTbadge.jpg />" border="0" alt=" Tuesday Trio - Sketch & Challenge Blog "> /><>
קוביית קוד חופשי
 Tuesday Trio - Sketch & Challenge Blog
קוביית קוד חופשי

Profile Visitor Map - Click to view visits
ארכיון פוסטים
נקה
קוביית רשימת הרשומות
קוביית רשימת הרשומות
קוביית קוד חופשי
free counters
קוביית קוד חופשי
em>http://tuesdaytrio.blogspot.com/" target="_blank">http://i767.photobucket.com/albums/xx311/daillyg/GDTbadge.jpg />" border="0" alt=" Tuesday Trio - Sketch & Challenge Blog "> /><>
קוביית קוד חופשי
 Tuesday Trio - Sketch & Challenge Blog
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גלשי אלא אם צויין אחרת