00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חוכמת ההמונים

שלום לכל קוראיי - 

קודם כל, ברצוני לשתף שזהו הבלוג אחרון למטלה ! - בקורס ניהול ידע באוניבוסיטת בן גוריון כחלק מהתואר בניהול מערכות מידע. 

זהו פוסט מרגש עבורי ואני רוצה לכתוב בו על הנושא המרכזי בשיעור - חוכמת ההמונים.

אני רוצה להתחיל בהגדרה של חוכמת ההמונים מפי ויקיפדיה - " חוכמת ההמונים היא הדעה הקולקטיבית של קבוצת יחידים. איסוף תשובות של קבוצה גדולה לשאלות הכרוכות באומדן, ידע כללי וחשיבה מרחבית מראה, לעיתים, כי בממוצע מתקבלת תשובה מדויקת יותר מאשר כל תשובה שניתנה על ידי אותם יחידים בקבוצה. הסבר אינטואיטיבי לתופעה זו הוא ה"רעש" הייחודי ליחיד בקבוצה – לכל אדם דעות אישיות ושיקול דעת פרטני, וכאשר לוקחים את ממוצע התשובות של קבוצת יחידים, מצטמצמת השפעת "רעש" זה. עקרון חוכמת ההמונים גורס שחוכמתו של ההמון גדולה, בתנאים מסוימים, מחוכמתו של המומחה היחיד. על פי רעיון זה, שקלול התשובות שתפיק קבוצה גדולה של אנשים, שאינם מתואמים ביניהם, יהיה לעיתים מדויק יותר מהתשובה הטובה והמלומדת שיפיק מומחה עצמאי. עקרון זה הודגם באוכלוסיות שונות ובניסויים מתחומי חיים שונים".

 

מייקל נילסן, בעברו פיזיקאי קוונטי, גייס את תופעת חוכמת ההמונים ויצר את המחקר המדעי האזרחי. המטרה היא לפתח כלים, שיאפשרו לאנשים לשתף את הידע והרעיונות שלהם, על מנת לפתח את המדע מהר יותר משיעשו זאת המומחים לבדם. פלטפורמת הווב 2.0 היא זאת שמאפשרת להמונים מכל קצוות העולם להביע את דעתם בתחום מסוים, ועל ידי כך לקדם את המדע.נילסן מציג את הרעיון באמצעות סיפורו של המתמטיקאי טים גאוורס, שהשתמש בבלוג שלו כדי להעלות בעיות מתמטיות קשות במיוחד והזמין אנשים לנסות ולפתור אותן. תוך 37 ימים בלבד הבעיות נפתרו במלואן, והשיטה הוכחה כיעילה.

גם חוקרי החלבונים, פרופסור דייוויד בייקר ופרופסור זורן פופוביץ', גייסו את ההמונים לטובת המדע, כאשר פיתחו את משחק המכונה "Foldit" (קפל אותו). הם הפיצו את המשחק ברשת, כשהם מעודדים את המשתתפים לשחק בו בחינם, ולהתחרות זה בזה ב"קיפול" חלבונים. המשחק עזר לפענח את מבנהו של חלבון מורכב במיוחד, הישג שעשוי להוביל לפיתוח תרופות במלחמה כנגד מגפת האיידס. מבנהו של חלבון זה היה בגדר תעלומה עבור החוקרים בתחום במשך יותר מעשר שנים, אך הגיימרים הצליחו לפתור אותה תוך שלושה שבועות בלבד. זו היא דוגמה נוספת לדרך בה יכולים אנשים מן השורה לתרום את כוח החישוב של מוחותיהם לטובת המדע.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

מוזיקה

בבלוג היום, אני רוצה להרחיב על המוזיקה, איך היא משפיעה על חיינו ביומיום ואיך בתוך שיעור יש אופציה להשתמש בכלי הזה ולהעלות את המוטיבציה ומצב הרוח.

למה אני מעלה את הבלוג הזה ספציפית? בשיעור הזה בקורס ניהול ידע בתואר לניהול מערכות מידע, המרצה התחיל את השיעור עם מוזיקה של שלמה ארצי. "מלאו לו אתמול 70 שנה" פתח במשפט זה את השיעור, וזה גרם לי לחשוב: איך אפשר להשתמש בכלי הזה בשביל להשפיע על השיעור - מה ההשפעות ואיך אפשר להשפיע על התלמידים.

הגדרה של ויקיפדיה למוזיקה (הכי יבש שיש): 

"מוזיקה היא אמנות סידור הצליל בזמן.

מרכיביה העיקריים הם גובה צליל (האחראי על מלודיה והרמוניה), קצב דינמיקה, גוון ומרקם. המילה "מוזיקה" נובעת מהמילה היוונית μουσικ? ("מוסיקי"), "(האמנות) של המוזות". "מוזה" משמשת כמילה כמעט נרדפת למילה "השראה", במיוחד בחיבור יצירות.

היצירה, הסגנון, החשיבות, ואף הגדרת המוזיקה עצמה משתנים בהתאם לתרבות ולהקשרים חברתיים. המוזיקה כוללת יצירות מסוגים שונים, מיצירות מאורגנות בקפידה, דרך אלתור מוזיקלי ועד צורות אלאטוריות (אקראיות לחלוטין). ניתן לחלק את המוזיקה לסוגות (סגנונות, ז'אנרים) ותתי-סוגות, אף על פי שהגבולות והיחסים בין סגנונות המוזיקה השונים הם לעיתים עדינים ביותר, פתוחים לאינטרפרטציה אישית, או אף שנויים במחלוקת. מבין האמנויות, ניתן לסווג את המוזיקה כאחת מאמנויות הבמה, האמנויות היפות, וכאמנות שמיעתית/קולית." (ויקיפדיה)

כעת אצרף מאמר שבו נחקרו השפעות המוזיקה על המוח האנושי: " הוכחנו שקורים שינויים ברורים במוח עקב אימון והתמדה. המבנה הניורוכימי משתנה ונוצרים יותר ויותר קשרים בין אזורים שונים במוח. חלקים ממנו אף נעשים גדולים יותר, כמו שריר במאמץ. למידה דורשת מיזוג ואיחוד הידע ברקמות העצבים. ככל שהניסיון גדל וחוזר על עצמו, כך גדלה יכולת המוח לזכור את החוויה וללמוד אותה " (מאמר בעיתון " הארץ " מאת חוקר המוח פרופ' דניאל לויטין)

לכן דעתי בנושא היא ששילוב של המוזיקה בתכני השיעור (כגון קהוט) יכול להועיל לעידוד רוחם של התלמידים ולהתחיל את השיעור ברוח טובה וללא התעפצויות או תחושה של עייפות .

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

NARA View - קווים לדמותו

שלום לקוראיי

היום החלטתי לעשות מין המשך של פוסט קודם שכתבתי ששמו " קהוט! " ועיסוקו היה באיך הוספת משחקים מרובי משתתפים באינטרנט הוא יעיל בתחום החינוך והלמידה. כעת, בשיעור נוסף בניהול ידע, כחלק מהתואר בניהול מערכות מידע,

מהלך המשחק:

  • בוחרים שפה – עברית (ברירת המחדל), אנגלית, ערבית.
  • צור משחק חדש
  • הזינו שני ערכים בוויקיפדיה. לאחר הזנת כל ערך תקבלו תקציר שלו – כך תדעו שהערך אכן קיים בוויקיפדיה באיות המדויק.
  • הזינו שאלת סיום עליה יתבקשו התלמידים לענות לאחר שהגיעו אל ערך היעד – כך תוודאו שאכן הבינו את הקשר בין שני הערכים.
  • אפשרו לתלמידים להיכנס למשחק דרך מכשירי הקצה שלהם (מחשב / מכשיר נייד). יש לשלוח אל התלמידים את הקישור (naraview.com) וקוד המשחק.
  • כעת התלמידים ינסו למצוא את הקשר בין שני הערכים שהזנתם. כשהמטרה היא למצוא את החיבור בין שני הערכים בזמן הקצר ביותר ועם כמה שפחות תחנות בדרך.
  • עם סיום המשחק תקבלו מידע על מידת ההצלחה של התלמידים + תשובת הטקסט אשר הזינו.

בנוסף אוסיף רפלקציה על האתר ממשתמשים קודמים: " לסיום, משחק באמת מהנה ומתברר שבני וחבריו משתעשעים במציאת הקשרים בין ערכי ויקיפדיה כבר זמן רב ולכן כאשר שמעו על הפלטפורמה התלהבו מאוד אז אם סיימתם את המתוכנן לשיעור ונשארו לכם מספר דקות ? הפעילו את המשחק ! " (מתוך כלים קטנים גדולים - אפרת מעטוף)

אוסיף עוד ציטוט שמראה איך הגיעו ליזום את האתר:

"

יום אחד, כשגיא ומאיה חזרו מהכיתה לכיוון חדר המורים, אוחזים כל אחד ערימת עבודות, הם התחילו לשאול את עצמם שאלות מפתיעות:

מה לגבינו? המורים? האם אנחנו באמת מכירים את עולמם הפנימי ותחומי העניין של התלמידים שלנו? האם אנחנו יכולים להתיימר ולחשוב שנוכל להפוך את העבודות הללו למסקרנות ומושכות יותר עבורם?

האם בכל העבודות הללו של התלמידים היה איזה רכיב מידע או אלמנט שבאמת הרגשנו שסיקרן ועניין את התלמידים? האם אפשר בכלל להוסיף אלמנט כזה, שיהפוך את כתיבת העבודות מעוד משימה מעיקה ומשעממת לחוויית למידה אחרת ויצירתית, כזו ששוברת את השגרה האוטומטית של 'העתק-הדבק'?

עם תהיות אלו, יצאו גיא ומאיה לדרך בפיתוח Naraview" (מתוך כיצד תיצרו אין-סוף מסלולי למידה בכיתה בקלות ובמהירות?)

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

משתמשים נעולים! איך לזהות ומה אפשר לעשות?

שלום, את הבלוג הזה הכנתי כי במהלך שיעור נחשפתי למושג זה, עכשיו כשחושבים עליו בקלות מדמיינים משתמש במוצר אלקטרוני מסויים שהמכשיר נעול לו והוא לא מצליח להיכנס אליו. אני רוצה לחשוף אתכם לצד השני של המושג הזה, שבו משתמשים במוצרים של חברה מסויימת נעולים אל החברה, ובעצם לא יכולים / קשה להם לצאת ממנו.

אתן דוגמה ידועה: הפריצה של מכשיר ה-iPhone בישראל ובמקומות נוספים מעוררת כמה סוגיות משפטיות. AT&T טוענת כי פיצוח הנעילה אינו חוקי, אך זו קביעה מוזרה למדי. טובת הצרכנים מחייבת פתיחה של מכשירים סלולריים ומעבר חופשי בין רשתות - מתוך מאמר בYnet, ואתן קצת רקע: עד לא מזמן אפל היתה משחררת את הפלאפונים שלה בארה"ב רק ל3 ספקיות סלולר: AT&T, Verizon וT - Mobile. למה זה בעייתי? כי זה פוגע בחופש הצרכן לבחור את הספק שלו ואפילו יוצר מונופול בנושא. מה זה עושה? - זה גורם למשתמשים להיקבע לספקים מסויימים, ובכך "נועל" את חופש בחירתם. "ה-iPhone משווק רק בארצות הברית בינתיים. אפל מסרה כי צרכנים באירופה יוכלו לרכוש את המכשיר בסוף השנה. ה-iPhone, כמו טלפונים ניידים רבים, "נעול" לספקית תקשורת אחת, ובארצות הברית מדובר ב-AT&T. אפל הוסיפה מגבלות על מנת למנוע מצרכנים להשתמש בטלפון ברשת של T-Mobile, סלקום או אורנג' בישראל"

אוסיף עוד דוגמה: ידוע לכל כי אפל משיקה כבל ייחודי למכשירים שלה, שמן הסתם לא מתאים לחברות אחרות. זה גורםל כך שיש לאפל מוצר ייחודי שהוא הכרחי להמשך התפעול של המכשיר האהוב של הצרכנים, ובכל גורם להם לרכוש את הכבל הזה, כי פשוט אין ברירה. כבר אפשר להבין את הבעייתיות בקלות, ואני אתן לכם כמה טיפים להתחמק מכך:

  • רכשו מכשירים של אנדרואיד, שפתוחים למטענים אוניברסלים וספקי סלולר ללא תשלום נוסף, והכי ניתנים לעיצוב והתאמה אישית
  • שימו לב מה מוכרים לכם, ואל תיפלו לחבילות מקובעות
  • הימנעו ממותגים שסגורים לעצמם ומפתחים את המוצרים נלווים של עצמם - שם תיפלו ותשלמו הכי הרבה

שימרו על עצמכם ועל החופש שלכם!

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

המהגרים הדיגיטלים

בחרתי את הכותרת בגלל שבעודי יושב בשיעור ניהול ידע בתואר לניהול מערכות מידע, שמעתי את המונח הזה, וזה למה החלטתי להתחיל בכך.

אתחיל בהגדרה של המושג ההפוך לפליט דיגיטלי: יליד דיגיטלי (באנגלית: Digital native) הוא מטבע לשון לתיאור אנשים שנולדו לאחר 1980, השנה בה המחשב האישי זכה לראשונה לתפוצה גבוהה הראשון ובה עלה הגלגול הראשון של הפורום ("יוזנט"). אנשים אלו מאופיינים במיומנות גבוהה בכל הקשור לתפעול, שימוש וניצול האמצעים הטכנולוגיים למילוי צורכיהם. עצם האינטראקציה של הילידים בתקופה זו עם האמצעים הטכנולוגיים מיום היוולדם ולאורך כל חייהם מאפשרת להם להיות בקיאים באופן השימוש בה.

מכאן אפשר להבין בקלות את ההפך: פליטים דיגיטליים הם האנשים שאינם עלה במעלותיהם המימנות של תפעול מערכות דיגיטליות באופן טבעי, תכונה ששכיחה יותר אצל בני נוער וילדים מאשר אצל מבוגרים. ואני שואל: למה? איזה סיבה יש שמבוגרים יהיו בחיסרון טכנולוגי על הדור שנולד ישירות אל תקופה ממוחשבת? הרי יש להם כנראה יותר נסיון בתחום ובחיים ואין איזשהו יתרון נוכחי לטף על הבוגר?

* השימוש בטכנולוגיה מתקדמת בקרב הזקנים (גילאי 80 ומעלה) הוא מועט. ההנחה שזקנים מפחדים מטכנולוגיה חדשה או אדישים כלפיה אינה ברורה מאליה. מחד גיסא, ישנם זקנים שמקיימים שימוש שוטף במחשב, באינטרנט, בדואר אלקטרוני, באמצעי צילום ממוחשבים ובאמצעי האזנה וצפייה משוכללים ביותר, ומאידך גיסא, ישנם זקנים חסרי ידע בסיסי בטכנולוגיות החדשות.

* שני מחקרים שבדקו גישה של זקנים כלפי מחשב ורכישת מיומנות לעומת צעירים הראו, שיש יותר זקנים מאשר צעירים עם גישה שלילית כלפי מחשב וטכנולוגיה. יותר זקנים חשים אי נוחות לעומת צעירים, בשימוש במחשב ובטכנולוגיה אחרת, אך ככל שהם רוכשים ניסיון הגישה נהיית חיובית יותר. מחקר שבדק משתתפים זקנים שקיבלו משימות שונות, הוכיח שזקנים יכולים בהחלט לרכוש מיומנויות חדשות.

 * תאוריית ההזדקנות המצחית (Frontal aging), למשל, טוענת שהזדקנות המוח פוגעת באזורים קדם-מצחיים (Prefrontal), ומשפיעה על יכולת לימוד כמותי

לאור המחקרים והדעות הנ"ל התווכחתי לדעת שבעצם מבוגרים מרגישים שהיי-טק לא בשבילם ונתנים את הקדמה בטכנולוגיה לדור הצעיר. איני מסכים עם כך וחושב שכל עוד אדם מתעניין ומסתקרן במקצוע כלשהו הוא יכול להיות הכי טוב בו, בלי קשר לגיל.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
12
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Destroyer2 אלא אם צויין אחרת