00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

על חשיבות  התרבות הארגונית

בכל חברה יש תרבות ארגונית, ואפשר לחלק אותה לרובד גלוי ורובד סמוי.
המונח הזה, מגדיר את הערכים, החשיבות, האמונה, התמורה, הנורמות והמנהגים הקיימים בארגונים. הרובד הגלוי מתייחס לדברים מוחשיים כגון לבוש, שפה, סמלים ומיתוסים, בנוסף קיים הרובד הסמוי, הרובד העמוק יותר שמושתת על התשתית הנורמטיבית שעליה בנויים הרבדים הגלויים. ערכים חברתיים בעלי חשיבות לתרבות, וכן נורמות ומסורות הנהוגים בארגון.

בעולם הניהול ידע חשיבות רבה לתרבות ארגונית, התרבות הארגונית באה לידי ביטוי בדרכי ניהול ידע בכל חברה באופן שונה, וכתלות באופי החברה כך גם מעורבות ניהול הידע בחברה הוא שונה, דוגמה טובה לכך היא חברות טכנולוגית כגון אפל, שמושתת על עקרונות ניהול ידע נרחבים ועמוקים, ישנם מסורות, עקרונות מהותיים וערכים תרבותיים שאפל השרישה, ובכך יצרה תרבות ארגונית טובה וארוכת טווח, שמשדרת כלפי חוץ ועוזרת לקדם את תדמיתה.

תרבות ארגונית בחברה זהו דבר מתפתח, והתשתית שחברה רוצה לייצר בא לידי ביטוי בעיקר ברובד הסמוי אך אי אפשר ללכת לחברה אחרת ולהעתיק את התרבות הארגונית שלה, צריך להשריש את זה מלמעלה ולאורך זמן. עובדים בחברה רואים חשיבות גדולה בתרבות ארגונית העולה על רוחם, דבר זה יכול לעורר חיבור למטרה משותפת תוך הגדרת כללים, חוקים, עקרונות וכיוצא בזה.

אין ארגון בלי תרבות ארגונית ברמה כזו או אחרת, אך ארגון שמקדיש זמן בהבנת החשיבות של זה ופיתוחה הן ברובד הסמוי והן ברובד הגלוי יכולים למנף את עסקיהם וליצור אהדה פנים וחוץ חברתית.

אפילו בצבא אפשר לראות תרבות ארגונית, אקח לדוגמה טייסת בחיל האוויר – מעבר לעקרונות הרבים שבאים מהצבא הגדול, ישנם מאפיינים ייחודיים לטייסת שמייחדים אותה ונותנים לה אופי תרבותי שונה, סמל טייסת, תפקידים קצינותיים וטיסתיים בטייסת, סיפורים שרצים לאורך זמן, חוקים ייחודיים וכן מסורות רבות ונורמות חברתיות.

לסיכום, אי אפשר לחשוב על ארגון בלי טיפת תרבות ארגונית, החשיבות שלה הוצגה כאן למעלה וחשובה הן לתודעה החיצונית ובעיקר לעובדי הארגון שמרגישים חלק ממשהו גדול יותר, יחד עם זאת החיבור והרתימה של עובדי הארגון מביא כוח להנהלה להשריש חוקים ונורמות כהלך רוחה, כלומר מצב של רווח לשני הצדדים.

 

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

אוריינות דיגיטלית וההבדל בין הדורות

לכל אחד זה קרה - הורה, סבא, סבתא או סתם מישהו מבוגר שניגש אליכם ומבקש עזרה במחשב, בטלפון או באיזה מכשיר אלקטרוני, אתם ניגשים לעזור ומגלים שזה הדבר הכי פשוט בעולם, וגם אם לא נתקלתם בזה בחיים ברוב הפעמים עדיין תדעו איך לעזור ולמלא את מבוקשם.

אז מה זה בעצם אוריינות דיגיטלית(Digital literacy)  ולמה זה חשוב לנו בכלל?

אוריינות דיגיטלית זוהי סוג של אוריינות מדיה המתמקדת ביכולת להבין את סביבת המחשב והאינטרנט, כוללת בתוכה בין היתר את היכולת לעבוד באופן יעיל עם תוכנות מחשב שונות, גלישה באמצעות דפדפן וכו'.

דור ה-Y גדל אל תוך מציאות טכנולוגית, וחווה התפתחות טכנולוגית תוך כדי חייו, החל משנות ה90 עד ימינו אנו דלתת הטכנולוגיה הייתה המשמעותית ביותר בהיסטוריית האנושות.
המהפכה הטכנולוגית אליה גדל הדור הזה הביאה עמה את הצורך הטבעי להבין  אותו, הידע הטכנולוגי של הדור הזה והאוריינות הדיגיטלית היא בקורלציה גבוהה עם ההתפתחות, וכמו ילד שרק שואל שאלות ומתעניין בתחומים רבים, כך גם בתחום הטכנולוגי ההתעניינות מגיעה. אינני יודע אם זו הסיבה העיקרית להבדל בין דור הX לדור הY בתחום האוריינות הדיגיטלית אך בטוח זו אחת הסיבות.

דור ה-Z כבר גדל כבר בשיא המהפכה הטכנולוגית, ולא חווה אותה אלא חי אותה, הוא לא מכיר משהו אחר. כאן כבר גדל דור ש"חייב" ללמוד את רזי הטכנולוגיה, חייב כי זה סמל סטטוס, זה חלק מהחיים וחלק ממה שצריך לדעת, כמו שצריך לדעת שפה וכמו שצריך לדעת קרוא וכתוב, כך גם צריך לדעת אוריינות דיגיטלית ברמה בסיסית לפחות.

ההטמעה של האוכלוסיות היותר מבוגרות לשינוי הטכנולוגי כאמור, קשה ביותר אך חשיבותו רבה, לשם האנושות הולכת והיכולת לשלוט בכלים בהם אתה משתמש היא כבירה.

אוריינות דיגיטלית נחשבת למיומנות הישרדות בעידן המידע, משום שהיא פותחת "דלתות דיגיטליות" לעולם הידע, לדעת לתפעל תקלות קלות, לדעת כיצד ואיך לגלוש, להעריך נתונים, חדשות אמת ושקר, מסחר קשרים חברתיים ועוד הרבה דוגמאות חשובות לכל סוגי האוכלוסייה.
 

לסיכום, אוריינות דיגיטלית זה מעין "טבעיות" טכנולוגיות שדרושות בימינו, ההבדל בין הדורות ניכר ולא בטוח שניתן לגישור לחלוטין, מה שבטוח זה שככל שהטכנולוגיה מתקדמת כך גם האוריינות הדיגיטלית של האנשים גדלה.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

על מוטיבציה והנעה

אז מה זה בעצם מוטיבציה? או "הנעה" בעברית לפי הגדרה זהו מכלול התהליכים אשר מעוררים, מכוונים ומשמרים את ההתנהגות האנושית לעבר מטרה מסוימת. זהו אחד הכלים החשובים ביותר שיש לאדם, המוטיבציה משפיעה על מצב רוחו של הבן אדם, על תחביביו, עבודתו ועל אופי חייו.


נהוג לקטלג את המוטיבציה לשני סוגים - מוטיבציה פנימית ומוטיבציה חיצונית, לכל אחד הסבר שונה וסוגי מניעים שונים, ניתן להתייחס לשניהם בהפרדה אך אני חושב שהאחד מקיים את משנהו ואסביר, בשיעור דובר על שלושה גורמי מוטיבציה - הנאה, היכולת להתקדם ולהיות יותר טוב, היכולת לעשות את הדברים בדרך שאנו רוצים לעשות (אוטונומיה).
ניתן להסתכל על כל אחד מהגורמים גם כגורם פנימי וגם כגורם חיצוני (תמריצים), כששלושת המרכיבים בונים "גרף הנעה" דמיוני ולא סכמתי לפיו אפשר להעריך את מידת המוטיבציה של האדם.


כל חברה רוצה שלעובדים שלה יהיה את המוטיבציה הגבוהה ביותר והסיבה היא פשוטה, מוטיבציה גבוהה = תפוקה וצמיחה גבוהה, ולכן חברות רבות משקיעות משאבים ומאמצים רבים כדי לפתח את המוטיבציה של עובדיהם.


הנאה – תחביבים של בן אדם, כשמישהו עושה משהו שהוא אוהב, תחביבים לצורך העניין, גרף ההנעה שלו עולה. ערבי הוואי וגיבוש, טיולים, חדרי מנוחה מפוארים ואפילו אוכל טוב הם רק חלק מגורמי ההנאה החיצוניים שחברה המספקת לעובדיה בכדי לעלות את מידת המוטיבציה.


היכולת להתקדם ולהיות יותר טוב – גם כאן יש סינרגיה בין ההנעה הפנימית והרצון הפנימי הטבעי של האדם להתקדם ולהיות הכי טוב במה שהוא עושה ובין גורם חיצוני ש"רוכב" על הרצון הטבעי. תחרויות בין עובדים ומתן פידבקים וחיזוקים זו הדוגמה הטובה ביותר לגורם חיצוני המקדם מרכיב זה בגרף.


אוטונומיה – הגורם החיצוני שמשפיע על הגורם הפנימי, אתגרים, פיתוחי חשיבה, חידות, מתן עצמאות וקידום יוזמות ועוד, מעלות את מרכיב זה והוא הולך בד בבד עם היכולת להתקדם ולהיות טוב יותר.


לסיכום, רבים משקיעים מחשבה במוטיבציה חיצונית של אנשים, צריך להבין ששני הגורמים באים ביחד ומרכיבים איזשהו "גרף הנעה" וכדי לפתח מוטיבציה אצל אחרים צריך להיכנס ולצלול למרכיבים הנ"ל.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

מימון המונים וארגונים ללא מטרות רווח

בפוסט הקודם עסקנו בחוכמת ההמונים, דיברנו על עוצמתה ותחומיה הרבים בהם היא עוסקת, אך בפוסט זה נצלול למשהו יותר ספציפי, אני רוצה לדבר על עמותות ללא מטרות רווח המשתמשות במיקור המונים לצורך קידום האידיאולוגיה והשקפת עולמם

האתר קיווה (Kiva) הינו ארגון מיקרופיננס ללא מטרת רווח הקם בשנת 2005 שמטרתו היא לחבר אנשים באמצעות הלוואות כדי להקל על העוני, ההלוואות הן בין אנשים פרטיים מ85 מדינות, האתר מקשר בין אנשים ממדינות מפותחות לאנשים ממדינות מתפתחות כגון קניה פיליפינים ירדן ועוד, במטרה לסייע להם בכל אשר הם חפצים, האתר הוא אתר נגיש מאוד שמטרתו היא להכווין אותנו למי בדיוק נתן את ההלוואה, הוא מחולק לקטגוריות ובכל קטגוריה רשום ממש השם של מבקש ההלוואה,  מקום, הסבר קצר ומצורפת תמונה של אותו אדם בכדי ליצור תחושה של אמפתיה וקירוב עם מבקש התרומה.

פירוש המושג קיווה בסוואהילי היא אחדות, שמעבירה את המטרה העיקרית של מקימי האתר, ובסופו של דבר תורמת לכך שיהיה פה עולם טוב יותר.
אתרי עמותות וארגוני תרומות או הלוואות כמו קיווה הם הדוגמה הטובה ביותר לחוכמת ההמונים, או יותר נכון מיקור המונים, שמשתמשים בדרכי אמפתיה, חמלה ורצונו הטוב של האדם לתת סכום זעום או משהו קטן שבקושי משפיע על הנותן על מנת לקדם מישהו או משהו שמספר סכומים קטנים כאלה משמעותיים מאוד להמשך חייו, חלק מהתרומות באתר קיווה הן לאנשים שמבקשים כסף בכדי לקדם את עבודת חייהם ופרנסתם העיקרית.

אתר נוסף ואולי יותר מוכר לנו המשתמש במימון המונים הוא "הדסטארט" הישראלי, הקם בשנת 2011 ומציע לציבור תרומת כסף לפרויקט מסוים בשני אפיקים - תרומה קהילתית, במסגרתה המגייס לא מחויב בנתינת תשורה בעיקר פרויקטים בעלי אופי התנדבותי או קהילתי ותרומה בה מחויב המגייס לתת תשורה לתורם, שם מדובר יותר על מימון פרויקטים.
האתר הוא פלטפורמה נפלאה למימון המונים ומסייע הן לצד המקבל בהקמת הפרויקט והוצאתו לפועל, והן לצד הנותן שתורם למשהו שהוא מאמין בו או מקבל איזושהי תמורה בה הוא מעוניין.

לסיכום ראינו תחום חדש של חוכמת ההמונים ומיקור המונים, שני האתרים המוצגים מעלה מראים שוב את כוחה והפעם בתחום המימון, יכולותיו של ההמון לתרום ולקדם את החברה הן אדירות!

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

על חוכמת ההמונים

כולנו שמענו על זה מתישהו, ואם לא אז נתקלנו במקרים בין אם במודע ובין אם לא... המושג אותו תבע אריסטו, אבי חוכמת ההמונים והפילוסוף שכתב על כך בעבודתו הפילוסופית הידועה  "פוליטיקס", לא מקבל מספיק את הכבוד ותשומת הלב המגיעה לו לאור עוצמתו ואמינותו האמפירית.


לאורך ההיסטוריה ניסויים רבים נעשו בחוכמת ההמונים, רובם ככולם היו מדויקים להפליא וההסבר הוא לא רק פילוסופי הוא גם מדעי סטטיסטי, דעת ההמון מבטלת את ה"רעשים" של היחידים, ה"רעשים" הם הדעות האישיות סובייקטיביות ושיקולי הדעת הפרטניים, דוגמה לניסוי בחוכמת ההמונים שהוזכר בשיעור – ניתוח משקל השור, ניסוי מוכר וידוע בחוכמת ההמונים, בדוגמה ראינו איך המשקל הכי נמוך שאמרו היה 380 פאונד והכי גבוה היה 8000 פאונד קיצוניות גדולה ועדיין, המשקל הסופי הממוצע  שהקהל הצביע היה מדויק ב3 פאונד ממשקלו האמיתי של השור.


חוכמת ההמונים משמשת את המדיה והמדע וישנם אתרין רבים המסתמכים על מקבץ חוות דעת אנושיות – קחו לדוגמה את ויקיפדיה, כלי נהדר למידע אתר אינפורמטיבי שכל כולו הוא חוכמת ההמונים, כל אדם יכול לערוך או לפתוח ערך, ואמינות האתר נחשבת למאוד גבוהה, לכל ערך ישנם אנשים רבים הצופים בו, ואם למישהו יש משהו להוסיף או גילה טעות הוא יכול לתקן זאת.


דוגמאות נוספות הן Yahoo Answers  ואפילו Captcha שבסוג של שימוש בחוכמת ההמונים מצליחה לפענח כתב ותמונות לא מזוהות, אפילו בארגונים בחברות סטארטאפ וארגונים משתמשים בזה, כך לדוגמה חברת בתי הקפה המפורסמת בעולם StarBucks פתחה אופציה לרעיונות חדשים מהלקוחות, בשנה הראשונה שהם הריצו את הפרויקט סטארבקס פיתחה 750 רעיונות חדשים!
ישנן עוד דוגמאות רבות אבל ניראה לי שהבנו את הפואנטה


לסיכום חוכמת ההמונים זה כלי עוצמתי וחזק שצריך לשקול כשימוש עצמי במדיה בארגונים במדע ובכל תחום שעולם על רוחכם. מעבר לדיוק המדעי סטטיסטי והאמפירי, ישנו גם את שיקול כוח האדם שהוא שיקול משמעותי בחלק מהמקרים.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
12
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל TorchEyal אלא אם צויין אחרת