00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חוכמת ההמונים

צהריים טובים לכל הקוראים שלי. אני התגעגעתי ומקווה שגם אתם! עכשיו אני ארצה לדבר איתכם על חוכמת ההמונים.
מה זה חוכמת ההמונים? על זה נדבר עכשיו.

בשנת 1906 ניצב לו שור בלב כיכר הומה. הקיפו אותו מאות בני אדם שנתבקשו להמר על משקלו. ביניהם היה סר פרנסיס גלטון, קשיש בן 85, מומחה לסטטיסטיקה ותורשה. איתו הימרו 800 אנשים נוספים, מכל קצוות הקשת האנושית.  גלטון היה משוכנע שהציבור מטומטם. אבל טיפש מי שטיפש אחרון. לאחר שבדק את כל טפסי ההימורים, ממוצע ההימורים בכיכר עמד על 542.9 קילוגרם. משקלו האמיתי של השור היה 543.4 קילוגרם! 
מה שקראנו עכשיו הוא הדוגמא הקלאסית ביותר לחוכמת ההמונים.

חוכמת ההמונים אומרת שאם ניקח את ממוצע הקולות של אנשים בנוגע לרוב השאלות, נקבל תוצאה קרובה למציאות.

למה זה קורה?

אם למשל אני אבקש ממכם להעריך (בלי לספור) כמה מילים כתבתי עד עכשיו בבלוג, עד למילה הזו, יש מביניכם כאלה שתהיה להם נטיה להערכת יתר ויגידו מספרים כמו 200, 250
ויש גם כאלה עם נטיה להערכת חסר שיגידו 80-100 (המספר האמיתי הוא 139 מילים).
הסיכוי שמישהו מתוך קהל לא גדול מדי יגיד את התוצאה המדויקת הוא נמוך, אך מספיק שמישהו אחד אמר 100 והשני אמר 180 והממוצע הוא התשובה הנכונה.
אנו מניחים שככל שהקהל גדול יותר, כך גדל הסיכוי שהתוצאה תהיה טובה.

לכל אדם יש 'רעשים'. רעשים הם סוג של הפרעות. הדברים שגורמים לנו לא לדייק בניחוש שלנו. אף אחד לא ידע לתת בול את התשובה הנכונה.
עם זאת, אנו רואים מניסויים שהרעש של האחד יודע לאזן את הרעש של השני וכך לתת תוצאה טובה.

נתתי פה טעימה קטנה מהנושא הזה. אני מקווה שזה סיקרן אתכם מספיק כדי שתרוצו לאינטרנט ותלמדו עוד. תחפשו דוגמאות ואפילו תנסו בעצמכם.

קחו קופסת תפוחים ותשאלו אנשים כמה יש. תחשבו את הממוצע ותראו כמה יצא לכם. תראו איזה דברים יכולים להשפיע על תוצאת הניסוי,תלמדו ותחכימו.
תודה שקראתם, עד לפעם הבאה!
כותב הבלוג הזה.

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

תחקיר!

בוקר טוב לכל המעריצים והמעריצות. כמה ימים לא כתבתי ואני מריח את הגעגוע באוויר. מקווה שנהניתם עד עכשיו כי היום אני הולך לדבר על נושא קצת כבד אך חשוב עד מאוד
היום אני ארצה בעצם כמו שכבר הבנתם מכותרת הבלוג לדבר על - האחד והיחיד - התחקיר. מה זה תחקיר? למה מתחקרים? מתי מתחקרים? על אלה נדבר עכשיו.

תחקיר, מה זה:

לפי ההגדרה המילונית, התחקיר הוא בדיקה של אירוע או תופעה שהארגון מעורב בהם באופן המאפשר למידה, הפקת לקחים והסקת מסקנות. התחקיר מבוסס על איסוף של פרטים ועובדות הקשורים לנושא הנחקר, הוא מתבצע באופן יזום, ומסקנותיו נועדו להצגת מצב קיים בפני אנשים אחרים.
בנוסף מצויין שבניגוד לחקירה, התחקיר לא בא למצוא אשמים אלא ללמוד ולהשתפר.

למה חשוב לתחקר?
על הנייר זה מאוד ברור. אם אנו עושים פעולה במשך זמן מסויים, אנו מצפים מעצמנו להשתפר בה עם הזמן. כמו שאומרים, אין כמו ניסיון.
השאיפה היא, שנדע לעשות את הדברים יותר טוב עם הזמן, להשתפר ולא לעשות את אותן טעויות אף פעם.
זה מצופה מכל בעל מקצוע באשר הוא, נגר, מורה, כבאי, רופא ואפילו ראש ממשלה.
ההנחה היא שאין אדם שלא עושה טעויות כל יום ולכן צפוי שכל יום נידע לעצור שניה וללמוד ממה שעשינו.

בחיל האוויר למשל אפשר לראות מעולה את תרבות התחקיר.
בחיל האוויר נהוג שאחרי כל טיסה, יושבים הטייסים והנווטים ומתחילים להעלות נקודות מהטיסה, ללא קשר לדרגת הלוחם שעשה טעות.
מעלים כל בעיה שהיתה בטיסה שאפשר ללמוד ממנה וגם יודעים להעביר את הלקחים הלאה לכלל הטייסת.
יש תחקיר במטוס בין אנשי הצוות, תחקיר במבנה ותחקיר בטייסת כל יום!
ההנחה היא שמי שלא משתפר כל יום, יעמוד במקום וישאר מאחורה ולכן כל הזמן מנסים ללמוד מטעויות.
בנוסף גם מבינים שכל שעה באוויר היא מאוד יקרה ולכן על כל שעה באוויר, יש בממוצע שעה של תחקיר בקרקע כדי למצות כמה שיותר את הטיסה.
ישנם חילות אוויר שהרחיקו וכדי לבטל את השפעת הדרגות, מורידים את הדרגות בכניסה לתחקיר וכולם יושבים כשווים בני שווים. סרן יכול לצלוב אלוף על טעות שעשה בקרב.

ההקפדה הזו היא מה שמצליחה לקדם את הארגון קדימה כדי שיוכל להמשיך להשתפר ולא יעמוד במקום.
הקפידו לעצור כל יום, לחשוב מה עשיתם פחות טוב ואיך אתם נמנעים מזה לפעם הבאה. אפילו מומלץ להגיד גם דברים טובים שקרו ואיך הם ממשיכים לקרות.
מקווה שלמדתם והחכמתם, בברכת תחקיר פורה ומוצלח,
כותב הבלוג.

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

הארגון הלומד

אהלן שלום. בוקר טוב לכל הקוראים הקבועים שלי, המעריצים והמעריצות. אני יודע שחיכיתם הרבה מאוד מאוד לפוסט הבא והינה הינה הוא בא.
היום אני ארצה לדבר על 'הארגון הלומד'.
הארגון הלומד זהו רעיון שעלה בספרו של פיטר סנג'י ' הארגון הלומד'
הארגון הלומד, מה זה:
לפי פיטר סנג'י, מומחה בניהול, התנאי של כל אירגון לשרוד ולהמשיך להתקיים תלוי באם יהיה 'ארגון לומד'.
 לפי סנג'י, יש חמישה תחומים של למידה בארגון בהם הארגון צריך לשלוט היטב.
מיומנות אישית 
 מודלים מנטליים
יצירת חזון משותף
למידה של הקבוצה
חשיבה מערכתית

התחום הראשון מדבר כמובן על יכולות אישיות ועל יכולת מיקוד אנרגיות על מנת להשתפר ולהיות טוב.
התחום השני  לדברי סנג'י הוא "הנחות, הכללות, או אפילו תמונות או דימויים מוטמעים היטב, המשפיעים על הצורה שבה אנו מבינים את העולם וכיצד אנו פועלים"
התחום השלישי מדבר על חזון משותף אמיתי, ולא בהכרח החזון המשותף שמוכרז באירגון, אלא במה שקורה בפועל.
התחום הרביעי תלוי ביכולת של הארגון ובעיקר של חברי הארגון לשים את האגו בצד וללמוד אחד מהשני, אחד עם השני ולא לפחד להודות בטעות.
לפי סנג'י, כאשר מתקיימת למידה אמיתי בארגון, כל אדם יוכל להתפתח פלאים, יותר ממה שיכל להתפתח בנסיבות אחרות.
התחום החמישי מדבר על היכולת להסכל על הדברים בראיה מעט יותר רחבה ולא רק בראיה הצרה שלנו. לדעת להסתכל על כלל הארגון ועל טובתו ואיך להניע אותו קדימה.

כל הנקודות האלה שצין פיטר סנג'י בספרו 'הארגון הלומד' הן הנקודות שלפי דעתו יצליחו לגרום לארגון לשרוד ולהמשיך לנוע קדימה בעידן המידע.
אי אפשר לעמוד במקום, כולם נעים קדימה ומשתפרים, ומי שלא ידע לעשות את זה ישאר מאחור ולא יצליח.
כל מי שמעוניין לקרוא ולהחכים עוד, יכול למצוא את כל הנקודות יותר בפירוט בספרו של פיטר סנג'י 'הארגון הלומד'.
מקווה שלמדתם ונהניתם, אני יודע שאני למדתי הרבה מאוד מהכתיבה. החכמתי מאוד והשכלתי עד בלי די ואף יותר.
עד הפעם הבאה, שלכם תמיד, כותב הבלוג הזה.
 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

בורסת רעיונות

בורסת היהלומים זה כבר פאסה.
מה זה בורסת רעיונות?

הרעיון הוא לייצר שוק סחר כמו בורסת מניות רק שאנשים ייסחרו ברעיונות.
למה לעשות את זה? אנו מבינים היום שיש בעיתיות עם כל סוגיית ה 'מומחים'.
כאשר אנו נתקלים בבעיות כאלו ואחרות אנו לעתים נחליט לפנות למומחה בתחום שאנו מחפשים.
מה הבעיה עם המומחים? מכיוון שלאדם מסוים יש ידע מאוד גדול על הנושא ולנו אין, אנו צריכים לסמוך עליו ב 100% במידע שהוא נותן לנו.
הבעיה שזה נותן פתח כמובן לדעות בעלות אינטרסים מסוימים. למשל, להמליץ על פעולה או רכש שתורם לו בצורה עקיפה או ישירה.
כמו מלצר במסעדה שימליץ לך על המנה היקרה בתפריט כדי להגדיל את הטיפ.
 

בורסת הרעיונות זה כלי שנותן לנו לקבל תחזית לפי דעת קהל. סוג של חוכמת המונים.
אם אני מעוניין להעלות סוגיה, אנשים יכולים לבחור להשקיע אם הם מאמינים שזה יתרחש, או שלא, וככה נוכל להבין בעצם מה סיכויי ההתרחשות לפי דעת הציבור.
לכלי זה פוטנציאל גדול מכיוון שהוא נותן לנו חוות דעת רבות בצורה הרבה יותר פשוטה.

למה הבורסה הזו יותר טובה מסקרים רגילים שאנו עושים?
אנו יודעים שסקרים יכולים להיות מאוד מוטים ולא מדויקים כמו למשל סקרי בחירות. הרבה פעמים אנחנו רואים אי התאמה בין מה שצפוי למה שקורה בפועל.
הסיבה היא שלאנשים אין אינטרס להגיד את התשובה הנכונה בעיניהם ולעיתים יש כאלה אשר רוצים רק לפגוע ולחבל בתוצאות הסקר.
בורסת הרעיונות מבטלת את הרעיון מכיוון שאנשים צריכים 'להמר' (בצורה מושכלת) על התחזיות ושקיעים בזה כסף. לכן לאנשים אין אינטרס לאבד את כספם
והתוצאה המתקבלת תהיה תחזית נכונה.
הרבה פעמים ניתן להשקיע גם בכסף 'וירטואלי' וככה לא להיפגע מתחזית לא טובה.
אנו יודעים להגיד היום שכלי זה עובד יפה מאוד בהרבה מקומות. למשל קיים שוק בסגנון זה אשר מתעסק בסרטים. השוק הזה הצליח לחזות 35 מתוך 40 מועמדים לאוסקר.

לסיכום, הכלי הזה הוא נחמד מאוד לדעתי מכיוון שהוא משלב את חוכמת ההמונים ובנוסף את היכולת להקטין את ה'הפרעות' של גורמים בעלי אינטרסים (אפילו אם לא לגמרי).
מקווה שנהניתם, עד לפעם  הבאה.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

Microwork

מיקרו-עבודה? מה זה בעצם.
השבוע דיברנו על המושג MicroWork. המשמעות של המושג היא: לחלק עבודה גדולה או פרויקט גדול להרבה תתי עבודות קטנות שמצריכות אנשים לביצוען.
למשל- אם אני רוצה לתרגם סרט, כל אחד יכול לתרגם 5 דקות וככה לסיים מאוד מהר. אם אני רוצה לצבוע את בנייני בית הספר, כל תלמיד צובע קיר אחד.
טכניקה זו מתאימה לפרויקטים שניתן לפרק אותם למשימות פשוטות לביצוע בקצה ואשר אינן מצריכות תיאום תוך כדי העבודה.
כדי לצבוע בניין, אני רק צריך לראות שלכולם יש את אותו הצבע. לכתוב תוכנה למשל זה יותר מורכב כי לכל אחד סגנון תכנות שונה והרבה שורות קוד בנויות אחת על גבי השניה.

אחרי שהבנו מה זה בגדול, בואו נדבר על למה זה קיים בכלל?
המונח פותח בשנת 2008 על ידי מקימת האתר\פרויקט - Samasource.
Samasource הוא ארגון ללא מטרות רווח אשר מטרתו להקטין את העוני בעולם. איך הוא עושה את זה?
הארגון עושה מיקור חוץ של עבודות דיגיטליות למובטלים בארה"ב ומדינות מתפתחות בעולם. כך מאפשר להם לעבוד ולקיים את עצמם.

טכניקה זו של שימוש בהמון לפתרון משימות מופיעה בהרבה ארגונים בינלאומיים.
אמזון למשל משתמשת ברעיון זה ומאפשרת לעובדי החברה לקחת חלק במשימות פשוטות עד בינוניות (אפילו כתיבת אלגוריתם) וכך לקבל כסף.

טכניקת עבודה נוספת שנשענת על אותו הסגנון אך מעט שונה ופורצת דרך היא היכולת להשתמש בהמון כדי לפתור בעיות.
חברה שנתקלת בבעיה, יכולה להעלות אותה לרשת ולבקש פתרון. החברה מציעה פרס כספי לפותר הבעיה וכך בעצם החברה מרוויחה הרבה מאוד פיתרון ומשלמת רק על אחד.

אתר בולט שעושה שימוש בתחום זה הוא InnoCentive. באתר זה ניתן למצוא אפילו בעיות שהעלו גופים גדולים כמו NASA, בעלי פרסים כספיים גדולים מאוד בסדרי גודל של מיליון דולר.
פרויקטים מסוג זה מקבלים תאריך יעד וניתן לראות שנרשמים לתחרות לעתים אלפי קבוצות אשר מתמודדות על הפתרון הנכון.

בקיצור, אם יש לכם זמן פנוי ומוח פנוי (לא חובה), אתם מוזמנים להציע את עצמכם ולהתחרות על כסף, יוקרה ותחושת סיפוק.
 



 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
12
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Logistix אלא אם צויין אחרת