00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"סיפורים" נמצאו 7 פוסטים

התחיה

הוא משש בעצבנות את לוחית הנחושת שעל הידית " כסא על שם ברוס ואן גורפינקל, ניו ג`רסי לזכר קדושי טרנסדנייסטריה ", זה היה יום של טעויות.   הבמה מסודרת, ענבלי הבקר תלויים הפעם בצד ימין, התופים בשמאל, לצוקרמן תהיה היום חצי עבודה. זה התחיל בבוקר עם המכנסיים הכחולים, בדרך כלל הוא אוהב אותם כי הגזרה נמוכה, ככה שהם לא מחליקים לו כל היום במורד הכרס, אבל הוא יותר מדי מרגיש אותם עכשיו, בנדם לא צריך להרגיש את המכנסיים שלו ועכשיו הוא מרגיש, איפהשהו מתחת לבטן. לוין כבר עולה, כולם מוחאים לו כפיים, מעצבן שקוראים לו Levyne ולא לוין, השם שלו זה לוין, מאיפה הם הוציאו את ה-levyne הזה? תמיד הרגע שלפני ההתחלה מעורר בו מתח, פעם הוא יותר אהב את הפתיחה הענקית הזו של  התחיה , בשנים האחרונות הוא נוטה יותר לאנדנטה ולסיום אבל זה עדיין גרנדיוזי, לפחות בדרך כלל. שש שנים זה לקח לו למהלר. הוא כמעט איחר היום. ועוד הנעליים, זה בדיוק מה שחסר לו עכשיו, הבהונות לחוצות כמו טמפונים בתוך הקלארקס. כמו טיפש הוא התפתה לקנות אותן בנייטסברידג` בגלל האבזמון המוזהב ועכשיו יש לו כפות רגליים חנוקות בתוך 500 שטרלינג. בכסף הזה הוא היה יכול להיכנס לספא של הגרוסוונור ועוד לקבל הרפיה חמודה וקצת עודף, ומה נשאר מזה? כאב רגליים באמצע הקונצרט. שיתחיל כבר ללחוץ אותם הגמד השמן הזה עם הידיים הקצרות שלו, במקומו הוא היה בא עם מלמד בקר ומזרז את הטרומבונים. עם הצ`ופ סטיק הקטן הזה הם בחיים לא יגמרו את האלגרו. לחשוב שלזובין מהטה היה אומץ לנגן את זה במצדה ועוד להוציא דיסק, 15 דולר הלכו לפח. ועוד לא דיברנו על הביצוע של קפלן, גם כן טמטום. קלינג מנסר את הקונטרבס כאילו חייו תלויים בכך. תמיד הוא התפלא מה מביא אנשים לעבוד על הכלי המפלצתי הזה, קלינג מתפרנס מזה כבר יותר מארבעים שנה, פעם הוא היה נער יפה, היו הולכים ביחד לעמק, קונים סיגריות בודדות בקיוסק של אורדע ומדברים על בנות. היום קלינג שמן וקרח אבל את השפם הוא השאיר. הקבב של מישו תוסס לו בבטן כבר מאתמול בצהריים, עוד שגיאה. פעם הוא אהב את זה, גם אחרי יומיים הגרעפס של קבב רומני מזכיר את הטעם, אבל עכשיו זה סתם עולה לו לגרון והזמן אוזל והולך, הזמן כאילו עומד. סוף סוף, הנבלנית, מתחילה להניע את הידיים כמו איזה גמל שלמה, מחבקת את
לדף הרשומה

הנפשות הפועלות על פי סדר הופעתן:

  לבקשת קוראים רבים שלא מצאו דרכם במבוך האירועים שהביאו למקרה המוזר בחדר האוכל, אני מביא בזאת את רשימת האנשים המוזכרים בפוסט הקודם . מכיוון שכולם חשובים וכולם יקרים ללבי לא ערכתי את הרשימה על פי תפקידיהם אלא על פי סדר הופעתם בסיפור חוץ מישראלה מחדר הכתבניות שנוספה באיחור לאחר הערת אחד הקוראים המסורים.. אני מקווה שהדבר יסייע לקוראים הנאמנים למצא דרכם בנבכי הארגון. לינה – עובדת (מועמדת לראשות מחלקה) באגף הטילפונים י. שמשיאן – ראש מחלקה באגף הטילפונים ש. שפרנוב – ראש אגף הטילפונים ישעיהו בר זיו – יו"ר ועדת הבדיקה למקרה המוזר בחדר האוכל ש. פרחודניק – יו"ר ועדת בריאות אטיאס – חבר בועדה לבדיקת המקרה המוזר בחדר האוכל אוסקר בלנרו - עוזר ראש מחלקת ביקורת עדכון נהלים במשרד המבקר הפנימי קושמרו – הבוס הקודם של לינה, פרש לגמלאות בז`וסטק - נציג בזק באתרי החברה גברת קפלן – אחת המודיעות של לינה במחלקת יישור מהדקים שימשילוביץ` – פקיד בדרגה ט"ו פקידותי במחלקת יישור מהדקים דובינסקי – ראש מחלקת יישור מהדקים לחיאני - חובש סטלה – המזכירה של שפרנוב ורשבסקי - הרגיז את שמשיאן טוויג - נציג ועד המנהלנים הזוטרים גבריאלי (המנוח) ובנדיקובסקי  (יבדל"א) – עובדי אגף המאור המפוצל קנובלמן – (מפוטר) – עובד לשעבר באגף המאור המפוצל קאופמן – רכלן ממדור קבלה, בן דודה של קאופמן מאגף אירוח קאופמן – עובד אגף אירוח, בן דודה של קאופמן הרכלן ממדור הקבלה חנניה – עובד צילום, עד בועדת הבדיקה למקרה המוזר בחדר האוכל יוסי בלום – עובד המדור בחינת כרטיסי אי בי אם, המשתמש הקודם במאזדה של אוסקר בלנרו פיטוסי - אחראי הזנת בכירים בשעות נוספות נוימן – הגיס של אוסקר, נפל מהסולם על קלמרו שהחזיק את הסולם קלמרו – עובד החברה שהחזיק את הסולם כשנוימן נפל עליו בוגוסלבסקי (בוגו) – הבוס הגדול   שטיינלאוף – חבר הועדה לבדיקת המקרה המוזר בחדר האוכל ברגר - חבר הועדה לבדיקת המקרה המוזר בחדר האוכל קלברינו - חבר הועדה לבדיקת המקרה המוזר בחדר האוכל סיוון - חבר הועדה לבדיקת המקרה המוזר בחדר האוכל א. סמולינסקי – משקיף בועדה לבדיקת המקרה המוזר בחדר האוכל כרמלה – מזכירת הועדה לבדיקת המקרה המוזר בחדר האוכל גילדה – עובדת
לדף הרשומה

המקרה המוזר בחדר האוכל

 חלק ראשון ובו נכיר את לינה לינה היא שקטה, מתולתלת מאד וגרומה למדי, עובדת אצל שפרנוב, הוא אמנם ראש אגף הטילפונים אבל היא לא ראש מחלקה, היא רק עובדת שם. העובד השני באגף הוא כן ראש מחלקה, קוראים לו שמשיאן. היחסים דווקא טובים, חלוקת העבודה ברורה ואם יש לפעמים חיכוכים קלים זה לא משפיע לרעה על היעילות והפריון. אף אחד לא היה זוכר אותה אלמלא קרה מה שקרה בחדר האוכל. התפקיד שלה נראה פשוט אבל זה לא בדיוק כך, החלוקה הכללית היא שאחד אחראי על הצלצולים, האחד על התפעול והשלישי הוא אחראי, מנהל ומתאם הפעילות הכוללת. לינה אחראית על הצלצולים. כאמור זה נשמע פשוט אבל זה לא כך. עיקר הבעיה היא כמה זמן, או ליתר דיוק כמה צלצולים צריך הטלפון לצלצל לפני שעונים. ראוי שזה יהיה משהו בין צלצול אחד לשלשה, במקרי חירום אולי ארבעה, יותר מזה זה כבר לא בסדר. וזה לא פשוט במקום שיש המון עובדים וכל אחד עושה פחות או יותר מה בראש שלו ולכל אחד יש תירוץ. וכל זה על הראש של לינה. יש כל מיני בעיות אופייניות שהיא צריכה להתמודד איתן. אם נבודד לרגע את המקרים הברורים של אי יכולת להשיב (שאף הם לא מעטים ומצטברים לכלל בעיה חמורה) כגון אם במקרה העובד אוכל איזה סנדביץ` או שותה קפה או שנשפך עליו משו. או כדוגמה אחרת שהמזכירה איננה והבוס לא יודע איך עונים לשיחה שלא מעבירים אליו, או אם מישו עזב לרגע קט את חדרו לשם טיפול בעניין דחוף בחדר אחר ודברים כיוצא באלו. אלו הם מקרים מוצדקים שכל מי שנתן דעתו לבעיה הסכים שאין הרבה מה לעשות אתם. אם נבודד את כל המקרים הללו, שכאמור הם מוצדקים ובלתי נמנעים לכל הדעות, הרי שעדיין נותרו בעיות רבות לטיפול, שחלקן גבוליות וחלקן מובהקות. אני מבקש כי נתעלם לרגע קט מכל האירועים שבהם מישהו אינו טורח לענות לטלפון בזדון ומתוך רצון להרע. יש מספיק מקרים גם של רשלנות, דהיינו מישהו אינו משיב לטלפון מתוך רישול או פיזור דעת. התרשלות בהרמת השפופרת אינה רק בעיה של מינהל תקין, יש כאן גם בעיה סביבתית לא קטנה כאשר טלפונים רועמים ומצלצלים בצלצולים ארוכים , ממושכים ורמים ואין עונה. מילא אם זה היה טלפון אחד, אבל מה אם יש שנים או שלשה כאלה במסדרון? איך יוכלו העובדים להתרכז בתפקידיהם אם סביבם יש את כל המהומה הזו?. תארו לעצמכם שאתם משוחחים בטלפון (ויודגש כי מדובר על שיחה בנושאי העבודה), ולידכם
לדף הרשומה

נאבד לו הזין - פרק שלישי

המצב עגום, איך שהוא בודק בארנק הוא רואה שלא רק שהחליפו לו את הפרצוף והתמונות אלא שגם יש לו שם חדש. כבר לא קוראים לו בשם הרגיל שלו, בשם הנחמד, היפה שאמא ואבא שלו נתנו לו. יש לו עכשיו שם חדש, עם הרבה אותיות ושם משפחה בכלל מאיזה סרט בורקס. זהו. עכשיו הוא גם בלי זין, גם מכוער, גם שעיר, וגם עם שם חדש ומגעיל. הוא התישב על הכסא במטבח, מול כוס הקפה הריקה וממש, אבל הפעם באמת ממש, לא הבין מה הסיפור. איך הוא ימשיך את החיים הא? נגיד שהוא ילך לעבודה עם הכרטיס עובד החדש, איפה הוא יעבוד? הוא ניסה לבדוק בראש, הרי הוא למד בטכניון אז הוא צריך לדעת כל מני דברים שלומדים בטכניון, הוא ניסה להזכר וראה שדווקא את זה הוא זוכר, הוא גם זכר את כל הפרטים מהעבודה, מה זה אומר? שום דבר כבר לא אומר כלום. ועכשיו נגיד שהוא ירצה להתקשר להורים? הורים, או הורים. הוא קפץ לחדר השני והוציא את האלבום. הוא מצא שם אנשים מחזיקים תינוק הוא לא הכיר אותם וגם לא את התינוק. היתה שם גם ילדה קטנה, זו בטח אחותו אבל הוא לא הכיר אותה. הוא לא ראה את אחותו כבר שלושים שנה מאז שהיא נסעה לאמריקה אבל הוא ידע איך היא נראתה בתמונה ועכשיו יש שם ילדה אחרת. אז מה הוא יעשה עם ההורים? איך הוא יקרא לעצמו כשאמא שלו תרים את השפופרת? ואיך בכלל קוראים להם היום? ועכשיו ענת, הוא חייב להתקשר אליה ואז מה? קודם כל הוא שוב הלך למחשב וחיפש את התמונה שלה שהיא העבירה לו לפני איזה שנה כשהם הכירו. לפניה היתה לו חברה אתיופית. הנה התמונה, השם של הקובץ נשאר me.jpg אבל הפרצוף אחר. ואת הפרצוף הזה הוא בכלל לא אהב. גם את הפרצוף של החברה שלו גנבו לו, הכל גנבו לו, לקחו לו, אכלו לו, שתו לו. הענת הזאת היתה בחורה לעניין, הכי היא אהבה לשבת עליו, להושיט יד לאחור ולתפוס לו בביצים ולצעוק עוד עוד. עכשיו מה יהיה? ביצים עוד יש אבל על מה היא תשב, ואולי זותי שבתמונה בכלל עוד בתולה. לך תדע. הוא החליט לדחות את הטיפול בענת ליום אחר. עכשיו הוא ילך לקופת חולים ויהיה מה שיהיה. הבית אותו בית, המכונית אותה מכונית, הוא בדק את הניירות וראה שהכל על השם החדש, הקוד אותו קוד, הרחוב אותו רחוב, העיר אותה עיר והקופת חולים באותו מקום. לפחות עד כאן הכל בסדר. העביר את הכרטיס, קיבל תור לרופאה, חיכה ונכנס. לא אותה רופאה אבל רופאה. כן היא אומרת, מה
לדף הרשומה

נאבד לו הזין פרק שני

אז הוא באמת דפק כמה וודקות והלך לישון במחשבה הנחושה שאם למחרת המצב לא ישתנה סימן שיש לו בעיה רצינית ואם הכל יחזור לקדמותו אז הוא פשוט ינסה לשכוח מכל העסק ולהמשיך לחיות כמו תמיד. והבוקר הגיע אחרי שינה קצת טרופה. בלילה הוא התעורר ולא התאפק ובדק את העניינים וראה שאין שינוי, זה היה בערך בשעה שתיים, הכל במקום אבל אין זין. עכשיו שש בבוקר וגם כן אין, אין מנוס מן ההכרה שיש כאן בעיה אמיתית. זה כבר לא צחוק. הוא נגרר לאמבטיה, התישב והשתין, לא נורא אבל בהחלט יותר מסובך מההשתנה הרגילה שהוא עומד ובינתיים גם מסתכל דרך החלון לראות מה מזג האויר. הפעם הוא נאלץ להשתין בנפרד ולהסתכל בנפרד. זה די עצבן אותו לחשוב שמעתה כל חייו ככה זה יהיה, אי אפשר יהיה להסתכל דרך החלון או להשען עם המצח על קיר המשתנה ולהתרוקן. שום דבר כבר לא יהיה כמו פעם. הוא ניגש לכיור, הסתכל בראי, בהתחלה הוא הסתכל למטה וכשהוא הרים את הראש הוא ראה מישהו אחר. בראי שלו, באמבטיה שלו, בבוקר שלו, בבית שלו יש בראי מישהו אחר. הוא עצם את העיניים ופקח, ההוא נשאר שם. הוא הוציא לשון – גם ההוא, גירד בתחת, גם ההוא, התחיל לבכות וגם ההוא בוכה. איך, מזה בכלל הדבר הזה שהוא מסתכל בראי ורואה את המכוער ההוא?  משהו כאן לא מסתדר לו. וההוא בכלל לא דומה לאף אחד שהוא מכיר ובטח גם לא לעצמו. עכשיו גם אין לו זין וגם את הפרצוף גנבו לו. הוא שם לב שהבטן קצת רזתה אבל הכתפיים שעירות. מאיפה הוא יביא עכשיו כסף להסרת שיער? והאף? היה לו אף די נחמד, כולם אמרו לו שהאף שלו נחמד ועכשיו סתם איזה חוטם מחורבן יושב לו באמצע הפרצוף. ומה הוא יעשה עכשיו לעזאזל? מה הוא יעשה? נגיד שהוא ילך לעבודה, יגש ללינדה ויגיד בוקר טוב ויכנס לחדר שלו, מה יהיה אז? בטח יביאו איזה שומר שיעיף אותו קיבינימט. ומה הוא יגיד להם הא? התחלף לי הפרצוף, נאבד לי הזין, מה הוא פסיכי לעשות דבר כזה? מי יאמין לו. לא זה לא בא בחשבון.  היום הוא ישאר בבית. ומה עם ענת? אם היא תראה אותו היא תזמין משטרה, ומה הוא יגיד במשטרה? כן זה אני אבל אני לא דומה לעצמי? אתמול נעלם לי הזין והיום גנבו לי את הגוף ונתנו לי גוף חדש עם פרצוף אחר? נראה לכם הגיוני שהוא יעשה דבר כזה ויצא מזה בשלום? לא, זה לא בא בחשבון. פתאום הוא נבהל. מה עם התעודת זהות? הרשיון
לדף הרשומה
12
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ע מיש אלא אם צויין אחרת