00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הכי יבש עם האגיס

אתחיל בכך שלגבי חיתולי האגיס באופן כללי אני קצת משוחדת, מאחר ואני משתמשת בהם מאז שנולדה הפיצית שלי והיא כבר כמעט בת שבעה חודשים, בלי עין הרע.

קיבלתי במסגרת קהילת המשפיענים של תפוז חבילת חיתולים של האגיס fredome dry כבר לפני כחודש ימים.

החיתולים האלה יותר דקים, בעלי שכבה סופגת המרחיקה את הנוזלים מעור התינוק ואלסטיות באזור המותן.

פעם אחר פעם, החתלה אחר החתלה, האגיס fredome dry לא אכזבו והפיצית קמה יבשה והחיתול, אפילו אחרי שנת לילה ארוכה של כחמש שעות רצופות לא התפרק ולא היו שום בריחות מהצדדים.

   

מקווה שגם אתם/ן תקנו ותהיו מרוצים.

אני והפיצית מרוצות...

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

מעוררת תקווה

יהב זה השם שבחרנו, בין אם תיוולד בת או יוולד בן.

יהב על שום מה? יהב = תקווה.


תקווה, אנחנו מאמינים בלב פנימה שעדיין קיימת.
רוצים להישאר באופטימיות זהירה ולחשוב שיכול להיות כאן יום אחד אחרת.

החששות עדיין קיימים אם היה נכון להביא למציאות העגומה והאיומה הזאת עולל רך בשנים.
עוד בן אדם שיצטרך יום אחד להתמודד עם הרוע של האנושות, האטימות של המנהיגים.
אבל התקווה היא שפועמת בלבנו, מכתיבה את הצעדים בהמשך הדרך.
המסלול מפותל, לא ידוע.
מהמורות, עליות וירידות - דרך קשה ומאתגרת, אבל לא בלתי אפשרית!

יהב הגיחה לעולם לפני הזמן שאנחנו תכננו לה אבל כנראה שהיא ידעה היטב מתי לבוא.
רגע לפני שנגמרת התקווה, כשהנפש כבר לא כל כך הומיה והלב פנימה נשבר לרסיסים.

עין לציון צופיה אבל היא לא עיניהם של הגולים מארצם כי אם עיניהם הצרה של אויבינו ומשמיצינו, חלקם אויב שבפנים, בתוכנו.

עכשיו העת לעשות לביתי, התינוקת הקטנה שלי רק הגיעה וצריכה את ההדרכה וההכוונה שלי.
ראשית, צריכה לגדול ולהתחזק, ללמוד ולהשכיל על מנת שתהיה אזרחית העולם ותוכל להכיל את כל שתראה ותשמע מסביבה.

ללמד אותה מסורת ומוסר, ללמד אותה סבלנות וסובלנות, ללמד אותה משפט וחוק ושתדע... שצדק הוא ערך עליון אבל כמו האלוהים האדירים שהקים מתהו ובוהו את העולם הזה על כל ברואיו - הוא ערך שנוצר על ידי בני אדם.

בני אדם דומים הם אך שונים ודבר אחד ויחיד יכול לחבר ביניהם:
התקווה שיום אחד העולם הזה יחדל ממהומות, מלחמות ואלימות ואדם לאדם יהיה חבר, ידיד ורע.


אם כל אחד ואחת מאיתנו ישים יהבו להצליח בכך - תהיה זו מהפכת המהפכות של כל הדורות.

שלום עולמי אמיתי.

חלום?

אולי בדור שלנו, אולי גם בדורות הבאים יישאר השלום בגדר חלום, אבל...

מותר לקוות, התקווה מנחמת ולולא התקווה, על מה ולמה לנו החיים האלו שלנו היום?

יהב, הוספנו לה את השם עמית - חבר.

האם יתקיימו בבתנו התקווה והחברות?
אפשר רק לקוות.

לדף הרשומה

שלושה נערים, שבעה, מדינה שלמה!

"שלושת הנערים החטופים" כפי שהוצגו בתקשורת הפכו ל"שלושת הנרצחים" או "שלושת הנערים שנרצחו"...

אתמול (יום ג` 1.7.14) נקברו כל אחד מהם ע"י משפחתו בליווי קהל מנחמים רב ותקשורת ששידרה לכל בית בישראל שבחר לצפות בלוויה בשידור חי וישיר.

לא השתתפתי בלווייה ולא צפיתי בטלוויזיה כי אני לא מכירה את המשפחות ולא הכרתי את הנערים ז"ל מעולם.

המקרה הזה צורם לי כמו כל מקרה מוות/רצח מיותר כתוצאה מפשע, טרור, רשלנות ושאינם מוות טבעי או מחלה חשוכת מרפא.
מוות טבעי ומחלה חשוכת מרפא מעציבים אותי אבל אין כל כך מה לעשות כנגדם.

מוות לא טבעי כמו זה של שלושת הנערים ז"ל מכאיב לי כאדם.

אבל מעבר לכך, הדבר היחיד שאני מוכנה לומר בשבעת הימים הקרובים הוא שאני מוסרת את תנחומיי למשפחות.

יהי זכר הנערים ברוך!

לדף הרשומה

המגירה


התרגשות, שמחה, עצב, אכזבה, דיכאון, אהבה, זהו הספר - המגירה.

כתבי-יד שנכתבו על טיוטות והועלו בבלוג,
יצירות שזרמו בחופשיות מהדמיון אל המקלדת.
החיוך והדמעה הפכו לאותיות,
משפטים והרגשות עלו וצפו מבין תמונות ושורות של מילים.

המגירה היא קורות חיי שהיו וכאלו שהייתי רוצה שיהיו.
חוויות... מחשבות... חלומות...

אין למגירה שלי צורך לחנך או  ללמד.
זהו סיפור חיים של אחת מן ההמון, אחת כמו כל אחת אחרת,
עם חוויות ומחשבות של תקופת חיים שחולפת ולא חוזרת.


המגירה הזאת הייתה סגורה, עד שיום אחד החלטתי לפתוח אותה ולחשוף, כמעט את הכל.

 

היכנסו למגירה ותגלו בין השורות והמילים שלל רגשות, מחשבות והגיגים.

לדף הרשומה

אוהבת אותך

מתעוררת בבוקר לפניך ומעמידה קומקום עם מים על הגז.
בודקת על החבל אם הכביסה כבר התייבשה ותולה את אלו מהמכונה.
המים בקומקום רתחו ואני מכינה לי כוס קפה.

אתה מתעורר ונכנס להתקלח.
מתענגת על צליל פכפוך המים ובינתיים גם אני פותחת ברז, בכיור במטבח.
רוחצת את הכלים שנשארו שם מהלילה, כשהגעת מאוחר וחיממת לך ארוחה מהירה.
נכנסת למיטה בשקט, לצידי, כדי לא להעיר אותי, לא להפריע את שנתי.
אבל אני הרגשתי שהגעת, נהיה לי חם ונעים מבפנים ומבחוץ.

עד שאתה מסיים להתקלח אני כבר מסיימת עם הכלים ותיכף גם ה"צידה לדרך" שלך מוכנה.
אני אוהבת לבשל לך ולהכין לך את הכריכים וכל פעם מנסה לגוון לך עם טעמים שרק אני יודעת להכניס במאכלים.
שבכל ביס תרגיש את האהבה והדאגה שיש בי אליך.

אני יודעת מה שבליבך פנימה, גם כשאתה לא אומר, אני תמיד רואה...
כל עוד אוכל, אעשה הכל כדי לגרש כל דאגה מליבך.
אני אוהבת לראות את החיוך נסוך על פניך, את עיניך הזורחות מאושר ואהבה.

החיים הם לא פיקניק אבל בשביל להיות מאושרים, מספיק שיש לנו אחד את השני ואת האהבה.



לדף הרשומה
12345
הבנות שלי
גולשים בבלוג שלי:
גולשים באתר - שיווק באינטנרט
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Jen74 אלא אם צויין אחרת